מבחן ראשון להתנגשות אפשרית בין בג"ץ לממשלה: בג"ץ הוציא הבוקר (שלישי) צו על תנאי בעתירה נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר ונגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה שמכשיר את מינויו חרף הרשעתו בפלילים. הצו מורה למדינה לנמק מדוע חוק דרעי חל באופן רטרואקטיבי, כלומר מהכנסת הנוכחית, ומדוע מינויו של דרעי סביר. העתירה נגד המינוי תידון בשבוע הבא בהרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון.

העותרים טוענים לחוסר סבירות קיצוני במינוי דרעי שאיננו עומד בתנאי הכשירות הקבועים בחוק. כמו כן, הם טוענים שהחוק לא אמור לחול באופן רטרואקטיבי מכיוון שמדובר ב"חוק פרסונלי שנחקק בהליך חפוז". מכיוון שלא מדובר בצו ביניים, לצו אין משמעות אופרטיבית ודרעי יוכל להתמנות לשר בהשבעת הממשלה ביום חמישי.

בעתירה שהגישה עו"ד דפנה הולץ-לכנר נכתב כי "התיקון לחוק התקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע בשיטת המשטר בישראל ונועד לפגוע בטוהר המידות על רקע שיקולים פרסונליים אסורים".

עו"ד הולץ-לכנר, המייצגת את העותרים בבג"ץ נגד חוק דרעי, מסרה כי "העותרים מביעים סיפוק רב מהחלטת בית המשפט העליון, אשר מעבירה את הנטל לחברי הממשלה להסביר מדוע לא יבוטל החוק. בנוסף חשוב להבהיר כי בית המשפט קובע שבשלב זה הוא לא מוציא צו ביניים לעכב את הרכבת הממשלה, אך חזקה על המשיבים שהם מבינים את משמעות הדבר במובן זה שהחוק תלוי על בלימה, כך שאולי יחליטו בעצמם שלא להשביע את חה"כ דרעי לשר במעמד הרכבת הממשלה".

העתירה אושרה לאחר אישורו הסופי של חוק דרעי-סמוטריץ' במליאת הכנסת ברוב של 63 מול 54. החוק הוא מיזוג בין שתי הצעות חוק שונות. הראשונה קובעת כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל. ההצעה השנייה קובעת כי בנוסף לשר הממונה על משרד, הממשלה רשאית למנות באישור הכנסת שר נוסף במשרד, כך שבאותו משרד יכהנו בו זמנית שני שרים. השר הנוסף אמור להיות השר האחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו, אך לצד זאת הוא אמור לפעול בכפוף לשר הממונה.

בדברי ההסבר להצעתו של חה"כ משה ארבל (ש"ס) לפני המיזוג נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק".