מדינת ישראל נמנעה מלגעת בחוק השבות למעלה מ-50 שנה, אולם הממשלה המיועדת מעוניינת לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות וכך לעשות שינוי היסטורי בעל השפעה עצומה על העלייה לישראל. סעיף הנכד מאפשר זכאות עלייה וקבלת מעמד של עולה גם למי שאינו יהודי – ובלבד שהוא נכד או בן ליהודי, בשונה מדרישת ההלכה. יולי אדלשטיין תקף אתמול (שלישי) על בימת הכנסת את הרצון לשנות את החוק, למרות תמיכת חבריו לממשלה המיועדת. לביטול הסעיף יכולות להיות השפעות משמעותיות על ישראל.
"סעיף הנכד נועד מלכתחילה למטרה אחת בלבד – לעודד יהודים לעלות לישראל", מסביר עו"ד תומר ורשה, בעל משרד מוביל להגירה ומעמד בישראל ומומחה לחוק השבות. "הדעה הרווחת הייתה שמתן מעמד עולה רק ליהודי, ללא מעמד שווה לבני משפחתו שאינם יהודים, ימנע ממנו לעלות לארץ כדי שלא להיפרד ממשפחתו שאינה מורשית עלייה".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חה"כ בצלאל סמוטריץ', ביחד עם המפלגות ש"ס ויהדות התורה הביעו את רצונם להביא לביטול סעיף הנכד בקדנציה הקרובה. לטענתם שמדובר בפירצה להגירה לא יהודית, לתוך מדינת היהודים. חה"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הביע התנגדות לביטול סעיף הנכד בחוק, ואמר: "תעזבו את חוק השבות בשקט, אם נבצע שינויים בחוק השבות, עוד חמש שנים זו תהיה מדינת כל אזרחיה". דבריו זכו לתמיכת יו"ר הכנסת, חה"כ מיקי לוי: "אסור לגעת בחוק השבות. העלייה של ברית המועצות הצילה את מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים וקידמה את מדינת ישראל דורות קדימה במקצועות".
לעומת זאת חה"כ שלמה קרעי מהליכוד דווקא הביע תמיכה בביטול הסעיף אתמול ואמר: "חוק השבות נוסח בימים שבהם ישראל הייתה מדינה ענייה ונרדפת, ואף אחד כמעט לא העלה בדעתו שרבים יהגרו אליה מסיבות כלכליות. הגיע הזמן לתקן לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך". קרעי התבטא כבר בנושא בחודש הקודם בחשבון הטוויטר שלו: "הריבון אמר את דברו, והוא רוצה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. לו יהי. הנכדים שלכם יגידו לנו תודה על כך".
לא הבנתי על מה אתם פוערים פה בתדהמה כל רגע?
— שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 8, 2022
לא הקשבתם לנו במהלך השנה האחרונה? במהלך ארבעה חודשים של קמפיין בחירות?
הריבון אמר את דברו, והוא רוצה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. לו יהי. הנכדים שלכם יגידו לנו תודה על כך. pic.twitter.com/NcxgweKeZd
גם חה"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, הביע את דעתו בריאיון בסוף השבוע הקודם בעיתון "עולם קטן": "סעיף הנכד נחקק מראש בשביל לגרום איחוד משפחות. היום זה שונה: הסבא קבור שם והנכד שרוצה לעלות הוא גוי מוחלט על פי ההלכה ורוצה לבוא על פי הזכאות של חוק השבות. לנכד גוי כזה לא צריך לתת לעלות. צריך להחזיר את סעיף הנכד למקוריות הנכונה שלו".
"בעבר, מדינת ישראל שיוועה להגדלת אוכלוסייתה ולביסוסה כמדינת העם היהודי, שכן היה הכרח בהקלה על קליטת העלייה" הרחיב עו"ד ורשה. "בחלוף השנים מדינת ישראל התבססה והתעצמה ומאידך פורסמו מחקרים לפיהם מרבית העולים ממדינות חבר העמים אינם יהודים. אז האם יש צידוק להמשך קיומו של סעיף הנכד?"
ביטול סעיף הנכד - בעד ונגד
עו"ד ורשה הציג את הטיעונים המובילים של התומכים בביטול הסעיף לעומת התומכים בשמירת הסטטוס קוו שקיים כיום: "התומכים בביטולו מציינים כי אין עוד הצדקה לקיומו – למדינת ישראל אין עוד צורך ממשי בקליטת עלייה 'בכל מחיר', והיום סעיף הנכד רק פוגע בצביונה של המדינה כיהודית". בנוסף, התייחס לעניין סגירת גבולות מדינת ישראל בשעה של מקרים הומניטריים ופליטים: "הסעיף בחוק השבות מהווה דלת ראשית למתן אזרחות ישראלית מלאה על כל זכויותיה והטבותיה למי שאינו יהודי על פי ההלכה".
"התומכים בהשארת הסטטוס קוו טוענים שביטול סעיף הנכד יפגע הן בפועל והן תדמיתית ביהודיי מדינות חבר העמים. הביטול עלול לחזק עוד יותר את התחושה שהם אינם רצויים עוד בישראל, באופן שיעמיק את הקרע בעם" הסביר עו"ד ורשה. "בנוסף – מתן עדיפות להלכה בחוק תחזק את הרובד הדתי במדינה על חשבון הרובד האזרחי-לאומי".
"בתווך בין התומכים בביטולו לבין המצדדים בהשארתו כפי שהוא, עלו עמדות ביניים, שמבקשות לקשר בין הענקת מעמד העולה לבין מי שיוכיח קיום אורח חיים יהודי או זיקה ליהדות, גם אם אכן אינו יהודי".
נראה שאין מנוס מהכרעה עקרונית ואידיאולוגית כוללת, שתקבע לאן פניה של מדינת ישראל: האם למדינת כל אזרחיה גם אם אינם בהכרח יהודים ע"פ ההלכה, מדינה הנשלטת על ידי ההלכה היהודית, או האם – בהעדר הכרעה – בהשארת הסטטוס קוו כפי שהוא.