נעמדת על הרגליים האחוריות: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (חמישי) לבית המשפט העליון כי היא מתנגדת להצעת השופטים לבטל את מינויו הקבוע של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים - וביקשה לדחות את העתירה. "דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות", אמרה.
סיקור N12 בנושא:
- דרמה בבג"ץ: הוציא צו על תנאי - המדינה תיאלץ לנמק למה לא לבטל את מינוי הקבע של מזוז
- "לא כל כרטיס צהוב הופך לכרטיס אדום": התרחישים אחרי החלטת בג"ץ – והמשמעויות
- השופט לשעבר מני מזוז מונה ליו"ר הוועדה למינוי בכירים
"עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי 'אד הוק' לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה. יובהר, כי אין מחלוקת כי יש צורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ"ל", כתבה בהרב-מיארה בתשובתה.
"עוד קודם להגשת העתירה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה. בהקשר זה נדונו בייעוץ המשפטי לממשלה שתי אפשרויות: אפשרות אחת, סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה. ואפשרות שנייה, להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה".
בהרב-מיארה המשיכה: "משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או 'אד הוק', הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".
"על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה, כי משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות".
"מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק - מינוי קבוע או מינוי זמני - דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות", עוד נכתב בהודעתה של בהרב-מיארה.
כזכור, היועמ"שית בהרב-מיארה סירבה להצעת השופטים לבטל את מינויו הקבוע של השופט בדימוס מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים ולהפוך אותו למינוי נקודתי רק לצורך מינוי הרמטכ"ל. אחרי החלטת היועמ"שית, דנו השופטים והחליטו להוציא למדינה צו על תנאי, שלפיו תיאלץ בהרב-מיארה לנמק עד 15 בספטמבר מדוע לא לבטל את מינוי הקבע של מזוז.
הסירוב נמסר במהלך דיון בעקבות עתירה נגד המינוי שהגיש לבג"ץ ארגון "לביא". על פי בהרב-מיארה, אם מזוז ימונה באופן זמני הוא יהפוך להיות תלוי בהרכב הממשלה שכדי שתאריך את כהונתו - מה שמנוגד למעמדו של הנושא בתפקיד כ"שומר סף" ויפגע לטענתה בעצמאותו.
לפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה את מינויו של מזוז לתפקיד לתקופה של 8 שנים. בהרב-מיארה החליטה כי אין מניעה למנות את מזוז בתקופת ממשלת מעבר. החלטה זו עוררה ביקורת רבה, בין השאר בגלל אורך הכהונה בתפקיד, והעובדה שלא אושר לקדם מינויים אחרים כגון מפקד לגלי צה"ל.
מעו״ד יצחק בם המייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז מסר בתגובה: ״מצער לראות את היועצת המשפטית לממשלה נאבקת למען שימור הסטנדרטים הכפולים ביחס למינויים בממשלת מעבר. בעוד שבעבר היועץ המשפטי לממשלה מיוזמתו מנע כל מינוי של בכירים בתקופות ממשלת מעבר הרי בממשלת לפיד כאשר המתמנה הוא השופט בדימוס מזוז, לפתע הכל מותר. אנחנו נבקש מבג״צ להכיל ביחס למינויו של מני מזוז את אותן הנורמות שהוא קבע בשבתו על כס השיפוט. הדין צריך להיות דין אחד לכולם ומצער שהיועמשי״ת אינה מבינה זאת״.