היסטוריה במשכן: ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נשיאת בית הנבחרים הגרמני, הבונדסטאג, בארבל באס התקבלה היום (רביעי) בכנסת על ידי יושב הראש ח"כ לוי ותשתתף בטקסי יום השואה. עם הגעתה אמרה באס: "לקחי השואה מחייבים אותנו לא לתת מקום לאנטישמיות. אחריותה של גרמניה לא הסתיימה. אנחנו עומדים לצד ישראל".
לאחר משמר הכבוד שנערך לכבודה, היא חתמה וכתבה בספר האורחים הרשמי של המשכן בין היתר כך: "ישראל וגרמניה הן ידידות אמת ואני אסירת תודה על כך. אני רואה בהזמנתך לאירועי יום השואה כבוד ואמון. אני מרכינה ראש בענווה בפני סבלם הבלתי נתפס של קורבנות הפשעים נגד האנושות שביצעו הגרמנים".
בטרם הגעתה לכנסת ערכו השניים סיור ב"יד ושם". לאחר מכן, נועדו לפגישת עבודה בלשכתו של היושב ראש לוי בה אמרה באס כי "הזיכרון המשותף שלנו ביום השואה מדגיש עד כמה האמון והידידות בין גרמניה וישראל חזק ומבוסס", היא הוסיפה והגדירה את יחסי הידידות כ"פלא וברכה".
בהמשך היום צפויים יושב ראש הכנסת ונשיאת הבונדסטאג הגרמני לקיים מפגש מיוחד עם הרב הראשי לישראל לשעבר הרב ישראל מאיר לאו, בו הוא יספר את סיפור חייו והישרדותו כילד יהודי בימי מלחמת העולם השנייה ואת סיפור עלייתו לישראל. למפגש יתחברו באמצעות הזום עוד עשרות בני נוער.
שיא הביקור צפוי מחר, עם השתתפותה של באס בטקס הממלכתי "לכל איש יש שם". הטקס יעמוד השנה בסימן "מסילות אל האובדן - שילוחם של היהודים בתקופת השואה״. בטקס, שיתקיים זו הפעם ה-33 במנורת "השישה" לזכר ששת מיליון הנרצחים, ידליקו חברי הכנסת ושורדי השואה שישה נרות זיכרון. בטקס ישתתפו יחד עם נשיאת ההבונדסטאג נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיאת העליון, יושב ראש האופוזיציה ויושב ראש "יד ושם".
עוד לפני הטקס, צפויה הנשיאה באס להדליק נר זיכרון אישי לזכר הנספים. באס ביקשה להדליק נר הנושא את שמה וסיפור חייה של אירמה נתן ז"ל – שהתגוררה במקום מגוריה הפרטי של באס, העיר דויסבורג. נתן שימשה כיו"ר ועדת הרווחה של הקהילה היהודית בעיר, עד שגורשה עם בעלה ב-1942 למחנה המעבר איזביצה – בו נרצחו. יושב ראש הכנסת ידליק בטקס נר הנושא את שמו של יוסף (פפו) ברוך ז"ל, ממנהיגי אושוויץ, שנרצח ב-1944.
יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, אמר: "אני מודה לידידת ישראל, נשיאת הבונדסטאג, בארבל באס, אשר נענתה להזמנתי להגיע לישראל ולירושלים דווקא בימים מיוחדים אלו. השתתפותך בטקסים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכנסת מהווה ביטוי משמעותי וחשוב לקשר המיוחד השורר בין המדינות, לאחריות ההיסטורית שגרמניה לקחה על פשעי השואה ולמחוייבותה של גרמניה לבטחונה של מדינת ישראל״.