בתום הצבעה דרמטית, נפל אמש (שני) חוק תקנות יהודה ושומרון, לאחר ש-58 חברי כנסת הצביעו נגדו. הקואליציה השברירית לא עמדה במבחן שהציב לה שר המשפטים גדעון סער, שראה בהעברתו של החוק אולטימטום להמשך שרידותה של הממשלה. בתום לילה שבו ספגה מהלומה נוספת - עם נפילת מינויו של ח"כ כהנא לתפקיד שר הדתות, בהצבעה שנערכה כהצבעת אמון בממשלה - נראה כי שימור הקואליציה יהווה אתגר מתמשך לכלל חבריה.
מההצבעה שהתקיימה אתמול נעדרו יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס, ח"כ ווליד טאהא וח"כ אימאן חטיב יאסין. חברי הכנסת מאזן גנאים וח"כ רידא רינוואי זועבי התנגדו וח"כ עידית סילמן, שמאוחר יותר הצביעה נגד מינויו של כהנא לשר - נעדרה גם היא מן ההצבעה.
על אף הניסיון שנכשל, תוכל הקואליציה לנסות להעביר את ההתקנות בשנית, אם תעלה אותו להצבעה בקריאה ראשונה, תעבוד עליו במהירות בוועדות, ותחזירו למליאה טרם תאריך פקיעתו. ואולם, אחרי שחברי הכנסת רינאוי-זועבי (מרצ) וגנאים (רע"ם) התנגדו לו אקטיבית, לא ברור איך הם יהפכו את הצבעתם ויתמכו בו - ולכן, נראה שללא תמיכת האופוזיציה - אין באפשרות הקואליציה להעביר את החוק.
בכל חמש שנים עד היום, האריכה הכנסת כמעט באופן אוטומטי את החוק, שבלעדיו ניהול החיים הישראלי בשטחים עשוי להפוך לכמעט בלתי אפשרי: לא ניתן יהיה להעמיד לדין בישראל תושב יו"ש שביצע פשע, ותושבי השטחים לא יוכלו למשל לאמץ ילדים או לשמש כפסיכולוגים ועורכי דין מורשים. מהו חוק יהודה ושומרון? ד"ר אל"מ (מיל) לירון ליבמן, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבין-לאומי בצה"ל מסביר.
מהו החוק המכונה "חוק יהודה ושומרון"?
החוק "להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשכ"ז-1967") נחקק לפני 55 שנים - אחרי מלחמת ששת הימים. תחילה, הוא נקבע כתקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה ולשם הארכתן נחקק החוק, שמוארך מאז לתקופות שהחלו בשנה בכל פעם, והגיעו עד חמש שנים בכל הארכה.
מטרתו של החוק היא להתמודד עם המצב יוצא הדופן, שבו ישראל שולטת בשטח שבו אינה מחילה את חוקיה רשמית, ולכן בעצם בשטחים ובישראל מתקיימות מערכות משפט נפרדות. למעשה, מבחינת החוק הישראלי, השטחים הם לכאורה "חו"ל". עם זאת, ישראלים ופלסטינים נעים בין השטחים לבין ישראל.
לשם מה נועד החוק?
תחילה התעורר הצורך להסדיר סמכויות פליליות – כמו, מה קורה עם ישראלי שעובר עבירה בשטחים? האם ניתן להעמידו לדין בפני בית משפט בישראל? התקנות קובעות שיש סמכות להעמידו לדין בישראל ולפי החוק הישראלי. כך גם התאפשר למסור פלסטיני שנעצר בישראל לשיפוט בפני בית משפט צבאי בשטחים בגין עבירה שעבר בשטחים, וגם נקבע כי אם נדון תושב השטחים לעונש מאסר בבית משפט צבאי בשטחים, ניתן להעבירו לריצוי עונשו בבית סוהר בישראל.
ברבות השנים הוקמו יישובים ישראליים בשטחים, ונוצר מצב שבו ישראלים גרים בהם באופן קבוע. כאמור, מבחינה משפטית מדובר בשטח שמחוץ לישראל, אבל המחוקק הישראלי רצה להתייחס אליהם כאילו היו תושבי ישראל. כך הורחב החוק וקבע כי ישראלי שגר בשטחים ייחשב ל"תושב" לצורך רשימה של חוקים, גם לעניין חובות – כמו מיסוי, שירות בצבא, הגבלות רישוי על עיסוקים מקצועיים, כמו עורכי דין ומקצועות רפואיים, וגם לעניין זכויות – כמו הביטוח הלאומי וביטוח בריאות ממלכתי.
כיצד הוחל החוק כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבין-לאומי?
השיטה שננקטה בחוק היא להחיל חוקים מסוימים באופן אישי על ישראלים, מבלי להחילם על השטח – דבר העלול להתנגש עם דיני המשפט הבין-לאומי. העמדה הרשמית של מדינת ישראל רואה בשטחים "אזור במחלוקת" המוחזק על ידה באופן זמני, עד ליישוב הסכסוך. בהסכמי אוסלו התחייבה ישראל לנהל משא ומתן על פתרון קבוע לסכסוך ולפי שעה, הוסכם על הסדרים זמניים.
בינתיים השטחים מוחזקים כ"שטח כבוש" מבחינת המשפט הבין-לאומי ועל ניהולו של שטח זה חלות מגבלות. המרכזית שבהן היא החובה לשמור על הביטחון והסדר הציבורי תוך כיבוד החקיקה הקיימת ככל הניתן, ובמקרה של יהודה ושומרון מדובר בחקיקה הירדנית שחלה במקום עד מלחמת ששת הימים. החלת החוק הישראלי על השטח עלולה להיתפס כסיפוח ולעורר ביקורת כהפרת המשפט הבין-לאומי. אולם, מותר למדינה להחיל חוקים מסוימים באופן אקס-טריטוריאלי על אזרחיה, והחלה כזו אינה מעוררת לכאורה בעייתיות דומה להחלת החוק על השטח.
הביקורת הלכה והתגברה ככל שהתרחב המהלך של החלת חוקים ישראלים על אזרחים ישראלים הגרים בשטחים. מהלך נפרד ומשלים, לפיו המפקד הצבאי בשטחים מתקין צווים המחילים חוקים ישראלים מסוימים על שטחן של מועצות מקומיות ישראליות בשטחים, רק העמיק את הביקורת על כך שישראל ממסדת בפועל תהליך שבו שתי אוכלוסיות המתגוררות באותו תא שטח – ישראלית ופלסטינית - כפופות למערכת משפטית נפרדת, המיטיבה עם הישראלים.
כך למשל, תקופות המעצר האפשריות עד לביקורת של שופט ובהמשך, עד לסיום ההליכים המשפטיים, ארוכות יותר בפני בתי המשפט הצבאיים, בהם נשפטים הפלסטינים, בהשוואה להסדרים בחוק הפלילי הישראלי, החלים על ישראלים (אם כי ראוי לציין כי בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא זה, צומצם הפער). גם ההסדרים לגבי שיפוט קטינים שונים, וקיימים הבדלים גם בדיני העבודה (אף שגם בנושא זה קבע בג"ץ כי במקרים רבים שבהם פלסטינים מועסקים ע"י ישראלים ביישובים ישראליים, יחול עליהם חוזה העבודה החוק הישראלי).
אילו הסדרים נוספו לחוק לאחר הסכמי אוסלו?
ראוי לציין, כי מאז הסכמי אוסלו, החוק מסדיר גם את שיתוף הפעולה המשפטי שבין ישראל לרשות הפלסטינית. למשל, הוא מסדיר את הדרך שבה ניתן להכיר בפני בתי משפט ישראלים בתעודות שהוצאו ע"י בתי משפט פלסטינים, למשל, צווי ירושה. לעניין זה עשויה להיות חשיבות מיוחדת עבור ערבים אזרחי ישראל, שלהם קשרים משפחתיים וקשרים הדוקים אחרים בשטחים.
מהן המשמעויות השונות אם החוק לא יוארך?
החוק הנוכחי יפקע בסוף חודש יוני. ככל שלא יוארך תוקפו לפני פקיעתו, הדבר עלול לעורר שורה ארוכה של בעיות בחיי היומיום, במיוחד של ישראלים הגרים בשטחים. כך למשך, תפקע סמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בענייני ירושה של ישראלים הגרים בשטחים, אלא אם השאירו אחריהם נכסים בשטח ישראל. עוד ניתן לציין, כי תפקע סמכויות מנגנון ההוצאה לפועל להפעיל בשטחים סמכויות לגבי חייב ישראלי או רכושו לשם ביצוע פסקי דין של בתי משפט בישראל.
בנוסף לכך, החוק מסדיר את האפשרות שפלסטינים שנידונו לעונש מאסר בבתי המשפט הצבאיים בשטחים ירצו את עונשם בבתי סוהר בשטח ישראל. אי הארכתו תשמיט את הקרקע מתחת להחזקתם של אסירים פלסטינים שנדונו על ידי בתי משפט צבאיים בכל בית סוהר, למעט כלא "עופר", הנמצא בשטחים. אין ספק שהדבר יגרום "כאב ראש" ניכר לשירות בתי הסוהר.
