מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ראשון) את דוח מימון המפלגות לכנסת ה-23 ולתקופה השוטפת של הכנסת ה-22. המבקר מציין כי חובות הסיעות טפחו ב-470 אחוז מאז תוקן החוק שמאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה, במקום מהבנקים. נכון לחודש מרץ 2020, סיום התקופה המדוברת – עמדו החובות על כמאתיים מיליון שקלים.
בדוח המתייחס לתקופה השוטפת של הכנסת ה-22, הזכיר המבקר פעם נוספת את אירוע ה"לאומיאדה" וקבע כי מדובר ב"תרומה אסורה". כמו כן, אנגלמן ציין בחשבונות הליכוד ובל"ד נכללו הוצאות משפטיות בהליכים פליליים של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעות – ללא אסדרה וללא מנגנוני השבה.
אצל הליכוד מדובר בייצוג המשפטי ליועצי נתניהו שנחקרו בחשד להטרדת עד המדינה פילבר. במהלך חקירתם בוצע חיפוש בלתי חוקי בטלפונים שלהם, והמקרה הגיע עד לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון. הסכום המצטבר הגיע לשני מיליון שקלים. אצל בל"ד מדובר בפרשה שבה הורשעו חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ובכירים נוספים בבל"ד, במסגרת הסדר טיעון. התשלום עבור הייצוג הגיע במצטבר ל-1.5 מיליון שקלים.
"לאור העובדה כי מקורות המימון של הייצוג המשפטי הם מכספי ציבור, נדרש היה כי את ההחלטה בדבר מתן ייצוג משפטי ומימונו מראש מקופת הסיעות, תקבל ועדה בת כמה חברים במסגרת הליך סדור, תוך התייחסות להיבטים דוגמת תעריף שכר הטרחה של עוה"ד המייצגים, הגבלה מראש של עלויות הייצוג המשפטי, היקפם וקביעת מנגנון להשבה או להשתתפות, וכי ההחלטה תתועד בכתב", קבע אנגלמן וציין כי מדובר ב"הוצאות בלתי תקינות של כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידי הסיעות".
לפיכך, מבקר המדינה שלל מהליכוד 200,000 שקלים על אירוע ה"לאומיאדה", הייצוג המשפטי של העובדים והוצאות לא תקינות על תשלום שכר למועמדי הסיעה בתקופת הבחירות. מבל"ד שלל המבקר 100,000 שקלים על הייצוג המשפטי.
גם בחלק השני, שעוסק בבחירות לכנסת ה-23, מותח אנגלמן ביקורת על הליכוד ושולל ממנה 50,000 שקלים נוספים. לדברי המבקר, סיעת הליכוד ניהלה את חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך שלא היו אסמכתאות מספקות כגון הסכם, חשבונית ותיעוד מפורט בגין שירותי ייעוץ מחברה בחו"ל.
עוד קובע מבקר המדינה כי סיעת מרצ חרגה מתקרת ההוצאות שנקבעה בהתאם לחוק. בשל כך שלל ממנה אנגלמן 15,000 שקלים. לגבי מפלגת ש"ס נקבע כי נכללו הוצאות לא תקינות על תעמולה, אך המבקר הסתפק באזהרה בלבד.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מסר עם פרסום הדוח: "מאז תוקן החוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה באמצעות הכנסת (במקום מבנקים) חלה עלייה בסכומי ההלוואות שנוטלות הסיעות. יתרת החובות של הסיעות לכנסת נכון ל- 31.3.20 עומדת על כ- 200 מיליון ש"ח - עליה של כ- 470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק. נראה כי הסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף, ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות, ובכך אינן מקיימות את מטרת החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. על הסיעות לפעול ביעילות ובתקינות להחזר ההלוואות לאוצר המדינה".