שר המשפטים גדעון סער פרסם אמש (שלישי) את תזכיר החוק שימנע מנאשם בפלילים, כמו ראש הממשלה לשעבר נתניהו, לכהן בתפקיד החל מהכנסת הבאה. כעת העיניים נשואות לקואליציה, שם אין תמימות דעים מוחלטת לגבי החוק, ומעל הכול ראש ממשלה אחד שעדיין לא השמיע את קולו בנושא.
החוק אומנם הוגש, אך הוא לא כלול בהסכם הקואליציוני שמחייב את כל השותפות הפוליטיות כמו חוק הצינון. כלומר במצב הנתון לכל סיעה יש אפשרות להחיל וטו על חקיקת חוקי יסוד. בינתיים, מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס הודיעה כי היא לא ששה לתמוך בחוק, אולם כנראה שהצעד נועד רק לצורכי משא ומתן במסגרת הקואליציה.
המתנגדת היחידה בקואליציה היא שרת הפנים איילת שקד. סיעת ימינה אמורה להתכנס אחרי התקציב, אולם ראש הממשלה בנט שותק. במשך השנים הוא יצא נגד חקיקה מהסוג הזה המאפיינת לדבריו את "שלטון הפקידים", וכבר טען כי אם ראש ממשלה ימני יסיים את תפקידו בגלל כתב אישום – זה הסוף של שלטון הימין. השאלה כמובן מה תהיה התוצאה של כיפופי הידיים.
יש לכך שלושה תרחישים אפשריים. אפשרות ראשונה היא הטלת וטו של סיעת ימינה על החוק - גדעון סער משוכנע שהדבר לא יקרה, מאמין כי בנט לצידו והוא יוכל להתקדם עם החוק. אפשרות שנייה בתרחיש לא סביר היא כי ימינה תתמוך בחוק. אפשרות אחרת היא חופש הצבעה – פירושו הכמעט ודאי הוא שהחוק יעבור, ועל כן הקרב הגדול נמצא בתוך סיעת ימינה.
בליכוד כצפוי זועמים על ההחלטה. מהמפלגה נמסר: "גדעון סער, שמגרד מלמטה את אחוז החסימה בכל הסקרים, מציע חוק אנטי-דמוקרטי שמבקש לפסול את מי שמקבל בסקרים 35 מנדטים ומייצג מיליוני אזרחים".
שר המשפטים סער הבהיר מצידו: "כשהכנסת אישרה פה אחד את החוק להשעיית ראשי ערים, הנבחרים במישרין על ידי הציבור, שנגדם הוגש כתב אישום, לא היה ח"כ אחד שטען שהחוק אינו דמוקרטי. תזכיר החוק שהפצתי היום קובע נורמה ערכית חשובה. ההתנגדות להצעה - היא פרסונלית, והכפירה בסמכותה של הכנסת לחוקק חוק זה - בלתי דמוקרטית".
החוק שהוגש מכיל כמה חידושים, וביניהם שהוא חל על עבירות של שלוש שנות מאסר ויותר. פרט לכך, אם אותו אדם מורשע במרמה ובהפרת אמונים בלבד, לא בטוח שהחוק שהגיש סער יחול עליו.