הסקר שנערך אתמול (ראשון) במהדורה המרכזית, חצי שנה מאז הוקמה ממשלת בנט-לפיד, הראה שאילו הבחירות היו נערכות היום – המפלגות שמרכיבות את הממשלה הנוכחית לא היו מתחזקות. שוחחנו עם חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ועם יועצי תקשורת כדי לפצח את התעלומה – מדוע מפלגות השלטון לא מצליחות להתחזק בסקרים? התשובה העיקרית שהתקבלה היא עניין הזמן. בטווח הארוך, לדעת חלק מהמומחים, ייתכן שמפת המנדטים תשתנה.
"חשוב להדגיש שאומנם הממשלה לא מתרוממת, אבל היא גם לא נופלת", אומרת פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "שאלת הפופולריות זו שאלה שקשה לשאול כרגע, כי עוד אין תוצאות בשטח. אחרי שהעבירו תקציב, זה יצר יציבות תודעתית לעוד קדנציה".
יועץ התקשורת ממי פאר מסביר: "טיבה של ממשלה – בפרט כזו שמשרתת עם כל כך חצוי – הוא לא להיות פופולרית בזמן אמת בקרב חצי מהעם לפחות. בראי הזמן, מעשיה של הממשלה עד עתה יזכו לציונים גבוהים, ודאי גבוהים יותר מאשר בסקר הנוכחי".
פאר מתייחס גם לתוצאות הסקר עצמו, ואומר שהוא כלל לא בטוח שהן רעות עבור ממשלת בנט לפיד. "אתן שתי דוגמאות ואתחיל דווקא משר האוצר אביגדור ליברמן", אומר פאר. "התקציב שהעביר כולל, מה לעשות, גם גזירות, לא ניתן להיות פופולרי. ליברמן הגיע אחרי שני שרי אוצר – כחלון וכ"ץ, שחילקו מתנות לעם בהנחיות נתניהו, ואחרי משבר הקורונה".
"במצב הזה לקבל 35% שביעות רצון, יש שיראו בזה הישג", אומר פאר. "נפתלי בנט בכלל צריך להיות מרוצה. ראש ממשלה עם 6 מנדטים שמקבל 44% תמיכה ועוד אחרי המשבר של הנסיעה של רעייתו, לא יכול לבוא בטענות".
מנגד, יועץ התקשורת אביב בושינסקי סובר שהסקר לאו דווקא חיובי עבור בנט. "אנחנו רואים פה שני וקטורים מאוד משמעותיים. האחד - הדשדוש במספר המנדטים, במיוחד לימינה, וכמובן לתקווה חדשה. השני - שינוי קל ברמת התאמה לראשות הממשלה. צריך לבדוק את שני הדברים במקביל. גם את מצב המפלגה וגם את רמת ההתאמה. העלייה הקטנה שיש לבנט יכולה לתת תקווה שמנקודת השפל שבה הוא נמצא הוא יכול להתרומם. למרות שבמצב הנוכחי העובדה שהוא יורד במנדטים".
מה הממשלה יכולה לעשות כדי לחזק את התדמית שלה?
"הממשלה צריכה לדאוג ליח"צ טוב ולפרסם עשייה גם אם אין פירות", מסבירה הרמן. "לדוגמה, מה הם מתכוונים לעשות בשאלה של יוקר המחייה? של הפקקים שכולם עומדים בהם? גם פרסום נכון של תוכניות שניתן ליישם אותם בזמן הנראה לעין. הממשלה הייתה עסוקה עד עכשיו בתקציב ודברים אחרים שמטפלים בהם אבל זה מאוד חשוב גם להיראות, לשקף בתהליכים ולהיות שקופים".
"אני חושב שהממשלה וחבריה לא צריכים להילחץ מתוצאות הסקר", ממשיך פאר. "הממשלה וחבריה, ובפרט בנט, לפיד וליברמן, צריכים דווקא להיות מעודדים מתוצאות הסקר למרות שלכאורה הן לא מדהימות. כל שעליהם לעשות הוא להמשיך בדרכם, לעשות מה שצריך ולא מה שפופולרי. העם שלנו חכם ובסוף הוא יודע להעריך תוצאות, הישגים וצניעות יחסית".
"בנט צריך לעשות מהלך שובר שוויון", מסביר בושינסקי. "טיפול קיצוני במשבר האירני, עד כדי אפילו חיסול האיום הגרעיני או בכוח או בדרכים דיפלומטיות. כך הוא יראה שהוא מנהיג. אני לא אומר שאופן הטיפול צריך להיות נגוע בשיקולים פוליטיים אבל יכול לצאת לו משהו טוב בעניין הזה". המהלך השני האפשרי עבורו: מהלך קיצוני מול החמאס. בעיה גדולה נוספת היא העובדה שהעם לא מצליח לראות בו כמנהיג. זה לא עובד. לפני שהוא עושה צחוק בטיקטוק, הוא צריך לבנות מעמד כדי שתהיה לו האפשרות לעשות את זה".
הפלונטר הפוליטי
אחד הדברים שגורמים לסקרים להיות דומים פעם אחר פעם היא החלוקה שהשתרשה במערכת הפוליטית לגושים. "האלקטורט הישראלי מחולק בין שני גושים, זה היה בסבבי הבחירות הקודמים ויהיה גם בבחירות הבאות", אומרת הרמן. "ההחלטה של אנשים ומצביעים כרגע היא לא פונקציה של הביצועיות של הממשלה - כי החיבור של האנשים למפלגות מסוימות לא נובע מאיך שהן מתפקדות אלא משאלת הזהות - עם מי אני מזדהה, ובמקרה הזה, המערכת הפוליטית הישראלית תקועה. גם אם הליכוד היו בשלטון המצב היה אותו הדבר".
הרמן מוסיפה: "אנחנו רואים את זה בסקרים שאנחנו עושים. כשאנחנו שואלים על אופטימיות לגבי העתיד וביצועים במערכת הפוליטית, אנחנו רואים שזה מתחלק בין שני המחנות האלו. המחנות הפוליטיים הם של השאלה איפה אני מוצא את עצמי במובן הזהותי. כשיהיו בחירות השאלות יהיו אחרות".
מנגד, בושינסקי טוען שיש בעיה בהרכב הממשלה הזו. "הממשלה הזאת היא כובלת וקשה", הוא אומר. "כל הכרעה מורכבת שמערערת את יציבות הקואליציה - היא מעדיפה לדחות. כל מפלגה חושבת אחרת. הפתרון שלהם כרגע הוא לדחות - לא לעלות על מוקשים. יכול להיות שבנט יצטרך להגיע לאחד הצמתים ולהכריע אם להסתכן במשבר קואליציוני מאוד גדול, גם אם זה יעלה לו במחיר פוליטי. אם הוא צולח אותו זו דרך לבנות את המנהיגות שלו שהיא לא קיימת כרגע".