למה בנט לא ממריא: נהוג להעריך שכשאדם נבחר לתפקיד ראש הממשלה, מעמדו הציבורי והמנהיגותי משתדרג. 4 חודשים עברו מאז שנכנס ראש הממשלה נפתלי בנט לתפקידו, אלא שימינה גם על פי הסקר האחרון נשארת על 7 מנדטים, זאת אחרי שאירועים משמעותיים מדיניים כבר קרו. שלושה מומחים, פרופ' גידי רהט, רונן צור ואביב בושינסקי, ניסו לפצח את החידה סביב בנט – איפה טעה, מה הוא צריך לעשות והאם יש לו עוד סיכוי להמריא בסקרים.
רונן צור, יועץ אסטרטגי בכיר, חושב שראש הממשלה חייב לשנות מסלול – ובהקדם. "יש שני מודלים בולטים למנהיגות: מנהיגות של ציפיות גבוהות המחוללת אכזבה, כפי שקרה לאהוד ברק, ומנהיגות של ציפיות נמוכות המעוררת הפתעה והשתאות כפי שקרה למנחם בגין", הסביר. "בנט נמצא עמוק במודל הציפיות הנמוכות, ולא מצליח לגדול לתפקיד המנהיג הלאומי".
הוא הוסיף כי "בנט לא יצר לעצמו זיהוי מנהיגותי עצמאי, לא שפה תקשורתית שונה, לא שפה ויזואלית, לא בידל את עצמו מקודמו בתפקיד והכי גרוע - לא הצליח לעורר רגש ואמפתיה שיניעו הפתעה לטובה והשתאות בציבור. לכל אומה יש קוד תרבותי ואם פיצחת אותו, נכנסת לליבה וקיבלת את אמונה: זה קרה לבני גנץ בקמפיין הבליץ של 2019, זה קרה לאריאל שרון ב-2001 וכמובן שזה קרה גם לבנימין נתניהו, שפיצח זאת טוב מכולם".
"אם לא ישנה כיוון בהקדם - בנט ייאלץ לרדת לשוליים"
רונן צור
"לפני שנה בדיוק קיבל בנט בסקרים למעלה מ-20 מנדטים אותם פיזר לרוח", אמר צור והוסיף: "הוא יכול לחזור לשם אבל זה ידרוש ממנו לתת לציבור הישראלי את מה שהוא אוהב ומעריך - כוח ותעוזה. לקרוא תיגר על יריביו, לדבר בגובה העיניים למי שעתידים להיות תומכיו, להפגין רגש ומעורבות גבוהה כלפי אזרחיו, ולא להסס לשלוף חרב מול אויביו. בנט נוסע לאט מדי, על הכביש הלא נכון - אם לא ישנה כיוון בהקדם, ייאלץ לרדת לשוליים".
פרופ' גידי רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, משוכנע כי יש לשפוט את בנט על פי היכולות שלו לעשות את הבלתי אפשרי ולייצב את הקואליציה, ולא על פי האהדה שלו בציבור. "בפוליטיקה הישראלית יש חשיבות מאוד גדולה למרכיב הזהותי בהצבעה", הסביר. "האלקטורט של בנט, קהל הבוחרים הפוטנציאלי, הוא מאוד קטן. אנחנו זוכרים שהוא לא עבר את אחוז החסימה בסיבוב הראשון ב-2019. יש לו קהל בוחרים מאוד קטן כי מבחינה זהותית הוא יחסית זן נדיר".
"בנט לא יישפט על פי האהדה שלו בציבור אלא על פי היכולת שלו לעשות את הבלתי אפשרי - זה המבחן שלו.
פרופ' גידי רהט
"אני חושב שבנט נחשב לעדיפות שנייה בהצבעה של הרבה מאוד אנשים", אמר. "אנשים הולכים עם העדיפות הראשונה שלהם". פרופ' רהט מבהיר כי הסיפור האמיתי הוא לא האהדה הציבורית לה בנט זוכה, אלא היכולת שלו לבצע חיבורים. "היה את נתניהו, האיש עם היכולת הכי גדולה לצבור אהדה אישית - הוא לא הצליח להקים ממשלה. למה הוא לא הצליח? כי גם לאהדה האישית שלו יש גבול. זה הסיפור של השנתיים האחרונות".
"בפוליטיקה הישראלית כדי להקים ממשלה אתה צריך להקים קואליציות", הסביר פרופ' רהט. "בנט לא יישפט על פי האהדה שלו בציבור אלא על פי היכולת שלו לעשות את הבלתי אפשרי - וזה לחבר את כל המפלגות הללו יחד ולהחזיק אותם במשך זמן רב. זה המבחן שלו. זה לא יפתיע אם גם בבחירות הבאות הוא יקבל מספר מנדטים נמוך, מכיוון שהוא לא מייצג קבוצה זהותית גדולה בפוליטיקה הישראלית. בבחירות הבאות, בלי חיבורים אין לו למה לשאוף גבוה".
אביב בושינסקי, יועץ תקשורת בכיר, הסביר כי הסיבה שראש הממשלה לא מזנק בסקרים – נובעת מכך שאינו מצליח להשתחרר משתי חולשות: תחושת הזמניות והצגתו כמי שמנוהל על ידי אחרים. "בנט לא נבחר, במובן הקלאסי, לתפקיד ראש הממשלה אלא מונה לתפקיד כתוצאה של נסיבות פוליטיות מורכבות וחריגות", אמר. "ברור שהעובדה הזו היא אחת הסיבות לזה שבנט אינו ממריא, אבל לטעמי יש נימוקים חזקים יותר לעובדה שהוא מדשדש בסקרים".
"כל עוד בנט ימשיך להיתפס כ'אורח לרגע' וכאחד שרק מדמיין שהוא טייס – הוא לא ימריא ולא תעזור שום פירוטכניקה"
אביב בושינסקי
"גם על ברק אמרו שהוא 'לא ממריא', אך לאט-לאט, ובעיקר לאחר שנכנס ללשכת ראש הממשלה תחת 'שחר של יום חדש', הוא המריא מעט", הסביר בושינסקי. "יצחק רבין ב-1974 לא נבחר על ידי הציבור לראשות הממשלה, אלא מונה לתפקיד על ידי המפלגה. שמעון פרס לא נבחר אלא מונה אחרי רצח רבין. אהוד אולמרט הפך לראש ממשלה בעקבות הנבצרות של שרון ורק אחר כך נבחר על ידי הציבור - כל השלושה ש'עקפו את הציבור בסיבוב' הצליחו במידה רבה לשמר את כוחם האלקטורלי ולבטח לא התדרדרו לשפל תמיכה של פחות מעשרה מנדטים".
לפי הניתוח של בושינסקי, ההבדל בין השלושה שהגיעו "במקרה" לתפקיד הוא שבנט אינו מצליח להשתחרר משתי החולשות שהאופוזיציה מצליחה, לפחות בינתיים, לקבע. "תחושת הזמניות – בנט הוא אורח לרגע, הגיע לכאן בערך משום מקום ועם תאריך תפוגה ידוע מראש: שנתיים לכל היותר. קשה להתחבר למשהו ארעי כל כך בדיוק כמו שלא היינו הולכים לעבוד במפעל שהוא על סף סגירה. הוא לא מוצג כמנהיג הממשלה, הוא בקושי מנהל או יותר נכון מנוהל על ידי אחרים – על ידי ראש הממשלה החליפי ו/או על ידי שותפיו הזוטרים. במיוחד רע"ם, השותפה השנייה במחלוקת".
בושינסקי הוסיף: "העובדה שבנט הפנה עורף, שלא לומר בגד בערכיו, היא חשובה אבל לטעמי לא המרכזית. גם רבין שהתנגד לאוסלו - הלך על זה, שרון איש ארץ ישראל השלמה התנתק מגוש קטיף. אולמרט, מגן ירושלים היה מוכן לחלוקתה. כל אלה היו אמנם שנויים במחלוקת אבל יצרו תחושה של מנהיגות. כל עוד בנט ימשיך להיתפס כ'אורח לרגע' וכאחד שרק 'מדמיין שהוא טייס' – הוא לא ימריא ולא תעזור שום פירוטכניקה. אני חושב שאפילו היציאה מהקורונה או שלום עם סעודיה לא ממש יזניקו את בנט בסקרים".
שיר שגיא, מומחית להסברה ולשעבר יועצת התקשורת של בנט, הסבירה כי המרכיב הכי חשוב ביצירת מותג הוא מרכיב הזהות. "בניגוד למה שהרוב חושבים, הזהות נבנית מהפנים אל החוץ", אמרה. "כל פוליטיקאי חייב להגדיר את הזהות הפוליטית שלו לפני שהוא 'יוצא לקרב'. הקונסטלציה הפוליטית אילצה את בנט 'ללכת עם ולהרגיש בלי', להיות בימין וגם בשמאל. לטשטש את האידיאולוגיה שלו כלפי פנים וכלפי חוץ. וזה ניכר".
"ברגע שהדברים אינם נהירים כלפי פנים, הם אינם נהירים כלפי חוץ", הוסיפה. "הציבור לא אוהב מסרים מזגזגים או מורכבים, בטח כשמדובר בשחקן חדש על המגרש של הגדולים. כדי שאדם יהיה מסוגל להגדיר לעצמו זהות, הוא צריך לעבור תהליך. לרוב התהליך הפנימי איטי הרבה יותר מקצב סדר היום הציבורי-תקשורתי. התהליך של בנט איטי מידי, והוא עלול לפספס את הרכבת. הבעיה השנייה היא הקריאה הלא נכונה של הלך הרוח הציבורי. חוסר הבשלות האישית מגיב לא טוב עם הסקפטיות הציבורית. הלך הרוח הישראלי על רקע הקורונה ו-12 שנות ביבי מאופיין בחוסר אמון כלפי הדרג הפוליטי. טעות אחת או שתיים בהתנהלות ההסברתית - והציבור 'שורף'. בנט צריך להאיץ תהליכים,לאמץ זהות בלי לפחד, ולנסות לתקן לאחור".