ביום רביעי שעבר עלתה גילת בנט לטיסה לאיים המלדיביים עם ארבעת ילדיה והמאבטחים. ארבעה ימים הם בילו בגן העדן של האוקיינוס ההודי עם חול-משי ו"שנירקולים" בים טורקיז. אצלנו דווקא היה סוער: בנט הרי המליץ להימנע מטיסות לחו"ל עד שנבין כמה האומיקרון מסוכן. אנשים ביטלו טיסות, הפסידו כסף והיא בהצהרת עצמאות מהמקפצה, ועוד על הראש של בעלה. מה קרה לגילת בנט, זו שבעלה אמר בדיון סגור ש"היא הולכת להרוג אותי"? צפו בכתבה המלאה מ"אולפן שישי"
הראשונה שהתעניינה באמת בגילת בנט הייתה שרה נתניהו. לפי כתב האישום בתיק 4000, היא דרשה לפרסם שגילת בנט עבדה במסעדה לא כשרה. פתק בכתב ידה של שרה גילה עניין רב בהלכות צניעות: "לפני 5 שנים נראתה באירועים בג'ינס צמודים, בטן חשופה, גופיית ספגטי". מקורביו של שאול אלוביץ', בעלי וואלה!, אמרו בעבר: "אלוביץ' עזר לביבי רק כשחשב שהוא צודק. למשל יום אחד נתניהו ביקש ממנו לפרסם כתבה שגילת אשתו של נפתלי בנט הייתה שפית במסעדות לא כשרות".
גילת אתל עינב נולדה ברמת השרון לפני 44 שנים למשפחה חילונית – אין דרך יפה להגיד את זה. היא למדה בתיכון ליד האקדמיה בירושלים, בועה שמאלנית ליברלית. נישואיה לנפתלי בנט הצילו אותה מחיים של חטא וגופיות ספגטי.
כשעשו רילוקיישן לניו יורק היא עבדה כשף קונדיטור, בזמן שהוא מנהל את הסטארט-אפ שיהפוך אותם למשפחה שאין מה לדאוג לה. אז היא התחילה לשמור שבת וכשרות. אבל סממנים חיצוניים של המגזר כמו כיסוי ראש או ויתור על ג'ינס היא לא אימצה.
"פגישה אקראית בסופר, שתי נשים ליד הקפואים", משחזרת נני טוהר פינקלשטיין, אשת תקשורת ומכרה של גילת, את ההיכרות - והמכנה המשותף. "מיד נגררנו לשיחה של מהות – מה שחיבר אותי אליה וגם אותה אליי היה הנושא של בריחה מהגדרות, אפרופו הגדרות של מה זה אשת ראש הממשלה. היום בכלל אנחנו באיזשהו תהליך שאנחנו קצת יוצאים מהגדרות וזה מה שחיבר ביני ובינה. המקום הזה שבו אני כן אדם מאמין ועם זאת אני בוחרת לעשות את זה בדרכי".
והיא?
"כן, אני חושבת שכן"
אותו דבר?
"בדרכה שלה"
אחרי שחזרו לארץ מניו יורק, היא עשתה הסבה להדרכת הורים ובזה היא עובדת עד היום. גנית פרג, שלימדה את גילת, אומרת שהמלדיביים לא היו החלטה ספונטנית: "לפעמים אנחנו עושות בחירות שהן נכונות לילדים שלנו ולמשפחה שלנו, פתאום אבא ראש הממשלה וזה לא משהו שהכינו אותם לזה וגילת לא בחרה בזה ומן הסתם גם הילדים לא בחרו בזה. היא נקלעה לסיטואציה שהיא לא בחרה".
פרג, מנהלת "הבית למקצועות ההורות", מוסיפה: "אני סומכת על גילת שאם היא בחרה בזה בסופו של דבר, היא חשבה על זה הרבה – היא לא בנאדם ששולף, חשבה על זה הרבה, עשתה את השיקולים של רווחים ומחירים ובסוף כנראה קיבלה החלטה שהיא הנכונה עבורה".
פוליטיקה פחות מרתקת אותה. כשבנט הפך לראש הממשלה היא העדיפה שיישארו בבית ברעננה על פני המעון בבלפור, עם כל מה שהוא מסמל. הדעות הפוליטיות שלה לא מוצהרות, אבל אחרי שהגיבה פעם בפוסט של יאיר לפיד עם המילים "דעותיך האקסטרא-שמאלניות" ואחרי שכינתה את נתניהו מושחת, ניתן לסכם: ימנית כן – ביביסטית, לא ממש.
בין פולה לסוניה - ולשרה
"אחת הבעיות, בגלל שהתפקיד לא ממוסד, היא שאנחנו לא יודעים מה לצפות מהתפקיד הזה", מסביר ד"ר אילן בן עמי, סוציולוג פוליטי מהאוניברסיטה הפתוחה. "לא אנחנו, לא התקשורת ולא הציבור יודעים למה לצפות, ולכן מה שהן לא תעשינה, רובן הגדול לא יוצאות טוב".
כשאין חקיקה או נהלים שיגדירו מה הרעיה אמורה לעשות, כל אחת מגדירה לעצמה. פולה בן-גוריון ראתה את מהות תפקידה בשמירה על ב"ג מכל משמר, כי היא האמינה שבן-גוריון הוא המדינה והמדינה היא בן-גוריון ובלעדיו קיומה בסכנה.
"כשפנו אליי בתור 'אשת ראש הממשלה' אמרתי להם: 'אני לא אשת ראש הממשלה, אני אשתו של בן-גוריון'", סיפרה בעבר. במהלך ביקור בארצות הברית היא הביעה זעזוע משאיפותיו: "אלוהים אדירים, אז אני אצטרך לסבול עוד הרבה שנים?", וראש הממשלה הראשון הודה שהיא לא התביישה לחלוק עליו.
פולה נהגה למחוק מרשימות המוזמנים לארוחות רשמיות שמות שלא נראו לה, את הטלפונים סיננה וכשבאו בצוהריים לבשר שנשיא ארצות הברית טרומן הכיר במדינת ישראל, פולה עמדה בדלת והודיעה שבן גוריון "שונצ" עכשיו והיא לא מעירה אותו בשביל זה. הנאמנות של פולה הייתה מוחלטת חוץ ממרד קטן – את השם פולה היא סירבה לעברת.
גם מרים אשכול שהייתה צעירה מאשכול ב-35 שנים שמרה עליו בקנאות, אבל בניגוד לפולה בן-גוריון – לא מסיבות לאומיות. "במסגרת מחקר לספר מצאתי סיפור על שרה נתניהו שקראתי את אותו סיפור ממש על מרים אשכול", נזכר ד"ר בן עמי. "בנסיעה לערבה או לדרום היא התעקשה שיורידו איזו דיילת מהמטוס שנראתה יותר מדי טוב והיא פחדה שבעלה אולי... כמו במקרה של נתניהו..."
נישואים שלישיים, בן אדם עם עיניים וחוש ראייה שהוא נוהג להשתמש בו
"אתה אמרת"
ואישה שיודעת את זה
"נכון"
לאה רבין שנכנסה למעון ב-1974 לא הייתה פולה אלא יותר ג'קי קנדי. "לאה רבין חזרה מארה"ב, הרי לפני שהוא היה ראש ממשלה בקדנציה הראשונה הוא היה שגריר ישראל בארה"ב והיא למדה איך עובד המוסד הזה של האישה הראשונה, אשת הנשיא", משחזר ד"ר בן עמי. "היא הנהיגה כל מיני התנהגויות שמאפיינות את נשות הנשיאים בארצות הברית". המודל הזה כלל פרופיל תקשורתי גבוה – זה היה חדש ומהפכני פה – ואימוץ בהתנדבות של תחום חברתי שקרוב לליבה. לאה בחרה בעמותת אלו"ט ואחריה כמעט כל רעיה עשתה דבר דומה.
"כמה פעמים טסתי, כשעוד לא היה מטוס רה"מ, וישבתי לצידם של יצחק ולאה רבין", נזכר העיתונאי שמעון שיפר. "הם דיברו, הוא נהג בה בחיבה ובאהבה גדולה אבל ברגע שהיא הייתה מתחילה לדבר על עניין שהוא עניין מדיני שהוא עוסק בו, הוא פשוט היה מסתכל עליה במבט שאי אפשר היה לתרגם אותו למעט 'הלו, אני כאן' וזה היה נגמר".
שתי קדנציות היו לה כרעיית ראש הממשלה. הראשונה הסתיימה בפרשת חשבון הדולרים שהובילה להתפטרות של רבין ולמהפך של1977. "הצהרתי בהזדמנויות רבות שהאחריות היא משותפת – אינני מוכן שרק רעייתי תעמוד לדין", הצהיר אז בעלה יצחק. בקדנציה השנייה נהגה יותר בזהירות ועדיין היה אירוע שבו פלוגה של גבעתי נשלחה לחפש סיכה שלאה איבדה בערבה בטקס הסכם השלום עם ירדן. לפולה זה לא היה קורה.
אחרי המהפך של 1977 חזר מעון רה"מ למודל הישן, הלא אמריקני: עליזה בגין העדיפה לנסוע באוטובוסים והתרחקה ממצלמות. בימי המו"מ לשלום עם מצרים, האמריקנים פירשו בטעות את השתיקה כאילו היא פחות קיצונית מבגין.
"התקווה הייתה שהיא תרכך אותו קצת, שהוא יגיע בכל לילה לבקתה ויהיה עם מי לדבר ולשפוך את הלב", מסביר ד"ר בן עמי. "מה שקרה בפועל זה שהוא היה כל היום יושב עם עזר ויצמן ומשה דיין והם היו מטפטפים לו ללכת לפשרה, וכמובן גם הלחץ האמריקני. הוא היה חוזר בערב לבקתה ועליזה הייתה אומרת לו: 'אל תוותר, תזכור על מה נלחמנו כל השנים – שתי גדות לירדן, ארץ ישראל השלמה'".
גם שולמית שמיר הייתה מהמודל הסגפני. מרית דנון, ששימשה כמזכירת לשכת ראש הממשלה, נזכרת: "היא פעם אחת הזמינה אותי לבוא איתה למוזיאון ישראל לקנות מתנה לנשיא בולגריה. המוכרת הציעה לנו שם כד אדום בצבע ארגמן חזק ומאוד יפה שעלה, אני זוכרת, 300 שקלים דאז. אמרתי לה 'גברת שמיר, זה מאוד יפה, זו מתנה מאוד יפה ומאוד זולה וממילא המשרד משלם' והיא הסתכלה עליי ואמרה ' אז מה אם המשרד משלם – זה לא כסף של המדינה?' והיא לא לקחה".
שולמית שמיר ועליזה בגין שמרו על פרופיל תקשורתי נמוך, אולי הרגל מתקופת המתחרות. ועדיין הן היו "קים קרדשיאן" בהשוואה לסוניה פרס. בשנות ה-50 היא עוד הגיעה לאירועים פוליטיים וגם התבטאה, אבל עם השנים התרחקה יותר ויותר עד שניהלה חיים נפרדים לגמרי מבעלה. ההתרחקות של סוניה חיזקה את תדמית הלוזר של פרס, שדבקה בו שנים רבות.
"יש משהו בערך המשפחה שמקרין על המנהיג", אומרת בהירה ברדוגו ששימשה יועצת אסטרטגית של פרס, "איך הילדים שלו נראים, איך האישה שלו מצטיירת – אין ספק שזה מעיד על מי שאתה ומה שאתה. ובמובן הזה זה בפירוש היה חסר לו – אני חושבת הרבה פעמים כשפרס היה נוסע לבד והיו גם רעיות זו הייתה בעיה כי היה צריך לתאם מראש שאין רעיות. זה לא היה פשוט אבל בסוף התרגלו כולם".
התערבות פוליטית אחת חשובה הייתה לה. ב-1986 עמד פרס בפני דילמה: אחרי שנתיים בראשות הממשלה הוא היה אמור לקיים את הסכם הרוטציה עם יצחק שמיר. היועצים לחצו עליו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות – אתם מכירים את הטריק הזה, נכון? פרס התלבט וסוניה באופן מאוד לא טיפוסי נכנסה לפגישה עם היועצים ואמרה שאדם הגון מקיים הסכמים. והרוטציה בוצעה.
נאוה ברק, שהחליפה את שרה נתניהו, ב-1999, התרחקה ממעורבות פוליטית והשקיעה את זמנה בפעילות חברתית כנשיאת עמותת עלם. גם עליזה אולמרט לא הציתה שרפות. למרות שיכלה, את עמדות השמאל שלה היא לא ביטאה. מי שהחזירה את המודל האמריקני, כולל דרישה להיקרא הגברת הראשונה למרות שזה תואר ששמור לאשת הנשיא, הייתה שרה נתניהו, אשתו השלישית של בנימין - שאמר עליה בעבר: "כוונו את האש אליי, עזבו את אשתי וילדיי".
הצניעות הספרטנית של עליזה בגין ושולמית שמיר התחלפה בנהנתנות, דרישה למתנות יקרות וניסיונות חוזרים ונשנים לגלגל הוצאות פרטיות על חשבון המדינה. ההיעלמות של סוניה התחלפה בתאוות מצלמות ודרישה לגילויי הערצה וכבוד. ובעיקר מקדנציה לקדנציה גברה המעורבות של שרה נתניהו בהחלטות ובמינויים: סופר על ראיונות עבודה שבהם מועמדים לתפקידים בכירים ממש נדרשו להצהיר נאמנות כלפיה וכלפי בעלה.
"היא מעורבת והייתה מעורבת בעניינים שנוגעים לניהול המדינה, שהם בלתי נסבלים", מצהיר שיפר. "מאיר דגן סיפר את הסיפור הזה – כראש מוסד הוא מגיע לבלפור, שרה יושבת בתחילת הפגישה ואז הוא אומר לנתניהו 'אם היא לא יוצאת אני הולך מכאן' והוא סירב לדווח את הדיווח הרגיש והחשאי ביותר לראש הממשלה. נתניהו ניסה לערער על זה ואמר 'אבל היא כאן, מה יש לך? היא מכירה את סודות המדינה' וזה דבר שהוא בלתי נסבל. וכמובן אין סוף הסיפורים שאני שמעתי על האודישנים שאנשים בקרבתו של נתניהו נדרשו לעבור, גם בתפקידים ממלכתיים – זו תופעה שאי אפשר להסביר אותה מסיבה פוליטית אלא צריכים להשתמש בייעוץ פסיכולוגי". מלשכת נתניהו נמסר בתגובה: "שרה נתניהו מעולם לא ביקשה להשתתף בשום דיון ביטחוני".
לפני 70 שנה היה ברור שרעיית המנהיג צריכה לעמוד לצידו מחויטת, מנומסת ואסופת "גולגול" ולהעסיק את רעיית נשיא יוגוסלביה בזמן סיור בבית יתומים בשעה שהגברים מנהלים את העולם. לכל היותר קיוו שתשפיע על בעלה בענייני חברה וחמלה אנושית, שהרי ליבו לב גבר ורק היא תמיס אותו. הזמנים האלה חלפו – ביום שני חזרה גילת בנט לארץ אחרי הצהרת עצמאות אמיצה או אצבע בעין, תלוי את מי שואלים. הנזק נגרם – אם זו הייתה בדיקת גבולות מצידו, היא בהחלט גילתה איפה הם עוברים.