איסור הרכבת ממשלה על נאשם? חריג בעולם

הצעת החוק שהציג שר המשפטים גדעון סער האוסרת על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מחוללת סערה במערכת הפוליטית. בעוד שסער טוען כי החוק קובע "נורמה ערכית חשובה", בליכוד זועמים ומתעקשים שמדובר ב"חוק אירני שהוא הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה". אז מה למעשה המצב החקיקתי בדמוקרטיות אחרות בעולם? בדיקת N12 באמצעות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בדמוקרטיות פרלמנטריות לרוב אין התייחסות לנסיבות של מועמד הנאשם בפלילים. לא משום שכל המועמדים וראשי הממשלה נקיי כפיים, אלא משום שברוב המדינות המתוקנות סומכים על גילוי אחריות אישית מצד איש הציבור – שלא יעמיד עצמו לכהונה במקרה כזה, ואם הוא מכהן – שיתפטר מתפקידו. במקרה שלא -  קיימים מנגנונים פרלמנטריים כמו הצבעת אי אמון שימנעו מצב שבו מכהן ראש ממשלה נאשם בפלילים, וכמובן שמועמד כזה נתון גם ל"משפט הציבור".

לכן הצעת החוק המבקשת למנוע ממועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום את האפשרות להרכיב ממשלה (ומשכך לכהן כראש ממשלה) היא חריגה בנוף החוקתי. אבל מדובר בתגובה חריגה למצב חריג: מצב שבו אדם מעמיד עצמו מועמד לראשות הממשלה או ממשיך לכהן בתפקיד זה למרות כתב אישום חמור שהוגש נגדו. הצעת החוק היא איפוא תגובה למצב החריג של העדר נורמות של אחריות ציבורית בפוליטיקה הישראלית. 

אחד המקרים הבודדים בהם עמד ראש ממשלה לדין פלילי בעודו מכהן הוא של סילביו ברלסקוני, שהיה ראש ממשלת איטליה. צריך לזכור שגם בישראל נחקר ראש הממשלה אהוד אולמרט בעודו מכהן כראש ממשלה, אך בשל לחץ משותפותיו הקואליציוניות, וביקורת ציבורית הוא התפטר עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו.

בסקירה השוואתית שנערכה על ידי ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי ברוב המדינות אין הסדרים חוקיים מיוחדים למקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים.

בריטניה

בבריטניה, כמו בישראל, ראש ממשלה מכהן עשוי להיות תחת חקירה פלילית וכן עשוי לעמוד לדין פלילי. אין קביעה חוקית מיוחדת הקובעת מה על ראש הממשלה ו/או הפרלמנט לעשות במקרה כזה. בריטניה היה מקרה שחוקרי המשטרה ביקרו בדאונינג 10 במהלך כהונתו של טוני בלייר, אך עד היום אף ראש ממשלה לא הועמד לדין פלילי.

דנמרק

החוק הדני אינו כולל הוראות מיוחדות באשר לחקירה פלילית של ראש ממשלה. עם זאת, סעיף 57 לחוקה הדנית מסדיר את נושא חסינות חברי הפרלמנט והוא חל על ראש הממשלה, בהיותו חבר פרלמנט. לפי סעיף זה העמדה לדין של חבר פרלמנט, דורשת את אישור הפרלמנט. עד כה לא עמד ענין זה למבחן, ואף ראש ממשלה לא הועמד לדין פלילי.

נורווגיה

ראש הממשלה יכול להיות תחת חקירה פלילית ואף לעמוד לדין פלילי. בחוק אין כל קביעה מיוחדת באשר להליכי הדחה או העברה מתפקיד של ראש הממשלה במקרים אלה. ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ככל הנראה הנורווגים סומכים על התרבות והנורמות הפוליטיות, וסוברים כי המנגנון הפרלמנטרי של אי אמון יופעל במקרה שראש הממשלה יהיה חשוד בפלילים.

שוודיה

בעקרון, בשוודיה ניתן לחקור ראש ממשלה חקירה פלילית ואף להעמידו לדין פלילי, אך החקירה והתביעה הפלילית צריכה להיות מנוהלת על ידי תובע ברמה הלאומית (ולא על ידי סמכות נמוכה יותר).

החוקה השוודית מתייחסת באופן ספציפי למקרה בו שר בהווה או בעבר ובכלל זה ראש הממשלה עוברים עבירה פלילית שהיא תוצאה של רשלנות חמורה במילוי תפקידו. במקרה כזה ניתן לפתוח בהליכים פליליים על פי החלטת ועדת החוקה והענין נידון בפני בית המשפט העליון, שיושב בהרכב מיוחד כמפורט בחוקה.

איטליה

באופן כללי, סעיף 96 לחוקת איטליה קובע כי ראש הממשלה והשרים נושאים באחריות פלילית לעבירות שבוצעו במסגרת תפקידם, כלומר בתחום אחריותם המיניסטריאלית (למשל, שימוש לרעה בסמכות). לשם פתיחת הליך נגד ראש הממשלה או אחד השרים בנוגע למעשים שנעשו בתוקף תפקידם נדרש אישור של שני בתי הפרלמנט. כלומר, במצב החוקי הקיים באיטליה אין מניעה כוללת מפתיחת חקירה פלילית והעמדה לדין של ראש הממשלה ונבחרים בעלי תפקידים בכירים אחרים. ניסיונות להעניק חסינות לראש הממשלה שנעשו בתקופת כהונתו של ברלוסקוני לא צלחו משום שבית המשפט הכריז עליהם כלא חוקתיים בשל פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק.

העדר התייחסות למצבים חריגים אלה בחוקים נובעת ככל הנראה מהנחה סמויה שהתרבות הפוליטית, המפלגות השותפות בקואליציה, והלחץ הציבורי יעשו את שלהם. ואכן, רק לאחרונה קנצלר אוסטריה מיהר להתפטר בעקבות חשדות בנוגע לקניית סיקור חיובי.