מה לעשות עם חוק האזרחות? באופוזיציה עדיין מתלבטים: משבר חוק האזרחות, המשבר הפוליטי הגדול ביותר מאז הוקמה ממשלת בנט-לפיד לפני שלושה שבועות בלבד, צפוי לעמוד היום (שני) למבחן במליאה. בעוד שבקואליציה מתקשים לגייס רוב שיוביל להארכת הוראת השעה של החוק, אבל אופטימיים לקראת ההצבעה - באופוזיציה עדיין לא יודעים כיצד יצביעו. אם יתמכו בחוק - הם יסייעו לקואליציה לצלוח את המשבר הגדול הראשון שלה אך יצביעו בהתאם לצו מצפונם האידאולוגי. אם יתנגדו - הממשלה אומנם תנחל כישלון ראשון, אך תוקפו של החוק יפקע - ועלולות להיות לכך משמעויות ביטחוניות ואזרחיות מורכבות.
כפי ששבה והצהירה אתמול שרת הפנים איילת שקד, החוק צפוי לעלות היום כלשונו במליאה - זאת למרות ניסיונות להוביל לפשרה, על בסיס המתווה שמנסה לקדם השר עיסאווי פריג' - כפי שפרסמנו כאן בסוף השבוע האחרון, לפיו יינתן מעמד למי שכבר שוהה בישראל - הכוונה לזכויות שונות ולא לאזרחות. עוד מוצע שהחוק יוארך בחצי שנה אבל שבפרק הזמן הזה תוקם ועדת שרים לבחינת פתרון להמשך.
אלא שבכנסת צפוי היום יום דרמטי לא רק לחברי הקואליציה, שנחושים להוכיח שהם יכולים לצלוח משברים מורכבים ולהעביר חוקים סבוכים מעין אלה - אלא גם לאופוזיציה. ראש האופוזיציה נתניהו קיים בעניין התייעצויות עם יו"ר סיעת הליכוד יריב לוין ועם דרעי וסמוטריץ' בניסיון להחליט כיצד לפעול. בתוך הליכוד ישנה התנגדות הולכת וגוברת של ח"כים שמאמינים שאם יתנגדו להארכת הוראת השעה של החוק - הדבר הזה עלול להתנקם בהם בעתיד, ובמיוחד במצב של הידרדרות ביטחונית.
נתניהו ער לקולות שנשמעים בתוך מפלגתו ומתחבט בעצמו כיצד לנהוג. אלא שהשותפות של הליכוד - ובראשן יהדות התורה - מובילות את הקו הניצי נגד הקואליציה - וסבורות שזו הזדמנות פז לפגוע בה ודורשות להתייצב כאיש אחד נגד חוק האזרחות. בליכוד צפויים להתכנס היום כדי להכריע באופן סופי - ושוקלים גם אם להפוך את ההצבעה להצעת אי אמון. כך, מבחינת חברי האופוזיציה, הם יהיו חייבים להתנגד לחוק - גם אם חלקם מרגישים לא בנוח להצביע נגד איסור איחוד משפחות.
האופוזיציה מתנגדת לחוק? לפני כמה שבועות חבריה נשמעו קצת אחרת
אלא שרק לפני פחות מחודש - בימיה האחרונים של ממשלת נתניהו-גנץ, אותם חברים באופוזיציה שמתנגדים בחריפות לחוק, חשבו קצת אחרת. בהתכתבות בקבוצת הוואטסאפ של הממשלה ה-35, ממשלת נתניהו-גנץ, מ-8 ביוני 2021 - 5 ימים בלבד לפני השבעת ממשלת בנט-לפיד - העלה מזכיר הממשלה דאז, צחי ברוורמן, דברי הסבר על החוק: "חברי הממשלה ערב טוב, מצ"ב הצעת החלטה ששר הפנים (אז עוד היה מדובר באריה דרעי) מבקש להביא בדחיפות לאישור הממשלה".
"מדובר בחוק האזרחות והכניסה לישראל שנחקק בשנת 2003 בעקבות המצב הביטחוני וקובע הגבלות על מתן מעמד בישראל", כתב ברוורמן, "מדובר בחוק המוארך בצו מדי שנה לאחר החלטת ממשלה, דיון בוועדה משותפת והצבעה במליאה, בהתאם לחוות דעת ביטחונית המתקבלת מאת גורמי הביטחון מדי שנה. תוקף החוק הנוכחי הנו עד ליום 6.7.2021".
"בהתאם לכך", הוסיף ברוורמן, "העבירו גורמי הביטחון חוות דעת עדכנית המתייחסת למצב הביטחוני הנוכחי ולצורך בהארכת ההגבלות, ובהתאם לחוות הדעת המליצו להאריך את תוקף החוק בשנה, כמוצע בהצעת המחליטים. הדחיפות במועדים נובעת מכך שהארכת תוקף החוק הייתה אמורה לעבור לאחר דיון בממשלה לוועדה המשותפת עד ליום 6.5.2021 ולפיכך אנחנו מצויים באיחור המועדים הנדרשים".
בשלב זה, מזכיר הממשלה ברוורמן ביקש מהשרים להצביע במשאל טלפוני – ושרי הממשלה השיבו בזה אחר זה שהם תומכים בהארכת החוק, בהם גם מי שלפני פחות מחודש היו שרים בממשלת נתניהו-גנץ והיום הם חברי אופוזיציה: אלי כהן, יולי אדלשטיין וישראל כ"ץ מהליכוד שהשיבו שהם בעד – ויחד איתם גם אריה דרעי ויעקב אביטן מש"ס. בהצבעה הטלפונית שנערכה - כל שרי הממשלה הקודמת השיבו שהם בעד - זאת בניגוד לעמדה שהם משמיעים כיום, לפיה בכוונתם להתנגד לחוק.
