מאז שהפך לדמות ציבורית כמנהיג מחאת העצמאים, אביר קארה התרגל לספוג אש – וגם להשיב. כמו יתר חברי הכנסת של ימינה שתמכו בהקמת הממשלה, הוא סומן כיעד למתקפות מצד האופוזיציה ופעילי ימין שתלו בו תקוות שנכזבו. אך מאורעות השבוע האחרון, שבו אביו בן ה-77 נקלע בעל כורחו לעין הסערה סביבו, סדקו את מעטה הקשיחות של סגן השר במשרד ראש הממשלה.
"מה זה ללכת לבית של ההורים?", הוא שואל בכעס בעקבות התקרית מיום ראשון בערב, שבה אביו יגאל תועד מאיים על פעיל הליכוד רמי בן יהודה כי יירה בו, אחרי שזה צעק במגפון וקילל אותו ביחד עם מפגינים אחרים מחוץ לביתו בהתנחלות גבעון החדשה. "הם הגיעו לתוך החצר שלו, גידפו ואיימו. זו אלימות והטרדה של אנשים מבוגרים באמצע הלילה. הבנות של אחותי היו שם, ילדות קטנות שהתחילו לבכות. זה היה אירוע טראומתי בשבילו והוא היה מבולבל מאוד. הוא חשב שהם באו לפגוע בו פיזית ושאם הוא יגיד להם שהוא חמוש - הם ייבהלו ויברחו. לצערי תוך כדי האירוע הוא לא דיבר איתי, אבל אני הייתי ממליץ לו לא לצאת בכלל מהבית. לתקוף בן אדם כמעט בן 80, שלחם בכל מלחמות ישראל והקים את היישוב ביחד עם החברים שלו - זו חציית גבול".
בעקבות המקרה הוגשו תלונות הדדיות במשטרה, והתברר כי יגאל כלל אינו נושא נשק. "יש לו אכזבה עמוקה מאוד, פגיעה ותסכול ברמה האישית, כי בסוף זו הקבוצה שלו", מסביר קארה. "הוא איש ימין מובהק שכל השנים בחר מחל, אבל אלה פני הליכוד היום. לאנשים האלה אין תקווה. גם כשהעליתי בערב חג תמונה עם אשתי, הם בחרו להשתלח ולפגוע במשפחה שלי ברמה האישית".
אתה יכול להבין את הכעס על הפרת ההתחייבות שלכם לא לשבת תחת לפיד ולא להקים ממשלה על קולות רע"ם?
"אני לא חושב שההבטחה הזאת הייתה מהלך נכון, כי אני בכל מקרה חשבתי שצריך לשבת בכל קואליציה. מיד אחרי ההתחייבות הזאת איבדנו לגנץ שלושה מנדטים של ימין-מרכז סחי שלא רצה לראות בשלטון את נתניהו. אבל ראש הממשלה עמד ב-80% מההתחייבויות שלו, שהחשובה שבהן הייתה להוציא את מדינת ישראל מהכאוס, להקים ממשלה מתפקדת ובכל מחיר לא להגיע לבחירות חמישיות. הצלנו את הימין, כי הייתה יכולה לקום פה ממשלת שמאל מלא-מלא עם 61 מנדטים, שמבוססת על טיבי עד לפיד, בלי ייצוג של ימינה בממשלה. במקום זה יש פה ממשלת ימין שעושה צעדים של ימין ומנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר עומד בראשה. העברנו את התקציב הכי גדול בכל התקופה האחרונה לחטיבה להתיישבות ואנחנו הולכים לבנות 3,200 יחידות דיור מעבר לקו הירוק".
קארה מגדיר עצמו כאיש ימין מובהק, ש"קרוב בעמדות המדיניות לאיתמר בן-גביר", אך משלים עם זה שהממשלה הנוכחית לא תספח את כל שטחי C כפי שהוא מעוניין. אך הנושא שבוער בו יותר מכל, שבגללו נכנס לעולם הפוליטי, הוא קידום כלכלה חופשית ועזרה לעצמאים בישראל, שלטענתו נרמסים תחת גלגלי הבירוקרטיה והרגולציה הממשלתית. הוא דוגל בקפיטליזם טהור ומתנגד כמעט לכל התערבות ממשלתית במשק – משכר מינימום, דרך הגבלות על ייבוא ועד לחוקים המחייבים עסקים פרטיים להיות נגישים לנכים. הנושא האחרון אף הוביל לעימות פנים-סיעתי בינו לבין חברת הכנסת החירשת שירלי פינטו, שבעקבותיו הוא עזב בסערה את קבוצת הוואטסאפ של ימינה לאחר שכתב "מפלגה של מטומטמים".
"כעסתי עליה כי את הכביסה המלוכלכת עושים בבית, אחרת זו פעילות לא מכובדת כלפי החברים שלך בלשון המעטה", מסביר קארה. "יחד עם זאת הייתה פה אי הבנה בינינו ואנחנו ביחסים מאוד טובים. אני חושב שהממשלה חייבת להנגיש את כל השירות הציבורי, אבל אף אחד לא ישנה את עמדתי שאי אפשר לכפות דברים על המגזר הפרטי. אין מישהו שמבין נגישות יותר טוב ממני, אימא שלי נכת פוליו משנת 1953 ומשתמשת בכיסא גלגלים. היא לא יכולה לגלוש, אז נסגור את אתרי הסקי? לקחתי אותה לבולגריה וכשירדנו מהאוטובוס זה לא היה מונגש בגלל השלג, אבל לא תבעתי את המלון. אתה יכול לסייע לבעל עסק בהנגשה, אבל אתה לא יכול לקבוע לו את גובה המדרגות ואת צבע הקרמיקה והאור ולקנוס אותו ב-75 אלף שקלים אם הוא לא עומד בזה".
"הצלנו את הימין, כי הייתה יכולה לקום פה ממשלת שמאל מלא-מלא עם 61 מנדטים, שמבוססת על טיבי עד לפיד"
אחד הנושאים שהכי מטרידים את קארה עשוי להפוך ממש עוד מעט למשבר קואליציוני של ממש – התוספת לפנסיות לאנשי הקבע. לאחר שאושרה בממשלה עתידה להגיע בשבועות הקרובים לכנסת, וקארה מודיע בריאיון כי יצביע נגדה, גם בניגוד לעמדת הקואליציה. מדובר בסוגיה ששר הביטחון גנץ ניהל סביבה מלחמת חורמה, ולא סביר שיוותר עליה בקלות. בקואליציה רעועה של 61 מנדטים, הקול של קארה מכריע.
"אנחנו חייבים 908 מיליארד שקל לפנסיות התקציביות של המגזר הציבורי", מסביר קארה. "זה אומר שכל אזרח ישראלי חייב 96 אלף שקל. כ-360 מיליארד שקלים מתוך החוב הוא לפנסיות של אנשי הקבע, כמיליארד שקלים וחצי בכל שנה. כמיליארד מהם נלקחים שלא כדין, ואם מזרימים אותם למשרתי החובה אנחנו מעלים להם את השכר ב-50% מחר בבוקר, מתוך תקציב שכבר קיים ברגע זה במשרד הביטחון. במקום לקחת את הכסף ולהשקיע אותו בעוד טנקים, תחמושת, טילים לכיפת ברזל ומערך הסייבר - אתה נותן אותו לשכבה דקה מאוד של גנרלים, שנהנים מפנסיה בגיל מאוד מוקדם, ופוגע באופן חד משמעי בכשירות של צה"ל".
אתה מצליח להבין למה גנץ מתעקש?
"אני חושב שהוא שר ביטחון מצוין, אבל הוא טועה פה. במדינת ישראל מתקיים על הממשלה לחץ לא סביר מצד הציבור וקבוצות האינטרס, שהן הנזק הכי גדול לאוכלוסייה והיסודות לכל המכשולים של הכלכלה הישראלית. החשש של הפוליטיקאים מהם מייצר החלטות לא סבירות מצדם. האם זה לפעול כמו ראש ארגון בהסתדרות? במקום מסוים התשובה היא כן. לא אתן יד לחגיגות הפנסיה של גנרלים. הכסף ילך למי שצריך ולא למי שסוחט".
קבוצה נוספת שקארה יוצא נגדה היא החקלאים, שלטענתו נושאים בחלק מהאחריות ליוקר המחיה בישראל. לאחר דיון סוער שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה, שבמהלכו הוצא איש העסקים רמי לוי, צייץ סגן השר: "בדיון שעסק ביוקר המחיה בכנסת, הוציאו את המומחה היחיד בהורדת יוקר המחיה וביצירת מקומות עבודה והשאירו את כל האחראים ליוקר המחיה בפנים - אלו שלא יצרו משרה אחת בחיים שלהם. אין גבול לבושה".
עצוב, האמת גם קצת מפחיד. בדיון שעסק ביוקר המחייה בכנסת הוציאו את המומחה היחיד בהורדת יוקר המחייה וביצירת מקומות עבודה והשאירו את כל האחראים ליוקר המחייה בפנים!
— Abir Kara אביר קארה (@AbirKara2) November 10, 2021
אלו שלא יצרו משרה אחת בחיים שלהם, צודק רם אין גבול לבושה.
"הוויכוח שם היה על החקלאים, ולא נוח לנו לדבר על הפרה הקדושה הזו", אומר קארה. "יש היום במדינת ישראל בערך 7,000 חקלאים ומשרד חקלאות עם 1,406 עובדים. לעומת זאת יש בארץ 14 אלף מסעדות ואין להן משרד ממשלתי. מי שהופך את השוק של הפירות, הירקות והחלב לריכוזי הוא לובי חקלאי שדואג למעט מאוד אנשים על חשבון כלל הציבור הישראלי. החקלאים כועסים אבל הם אלה שחוסמים את התחרות בפני כלל המשק. הצענו לעבור מתמיכה עקיפה לישירה - כל חקלאי יקבל כסף עבור כל דונם אדמה שהוא מגדל בו, אבל התמורה תהיה שאנחנו פותחים את כל השוק לתחרות, ואז יהיה מגוון גדול יותר במחירים זולים יותר, אבל הלובי החקלאי מתנגד לכל שינוי".
קארה בן ה-38 נשוי ללידן ואב לאלרואי בן השנתיים ועשרה חודשים. עד לפני פחות משנתיים הוא עוד היה מאמן סוסים ובעל פיצריות, ולפני שנכנס לפוליטיקה הספיק לצבור מאות אלפי תומכים בקבוצת הפייסבוק שהקים "אני שולמן" שהפכה מאוחר יותר לעמותה למען העסקים הקטנים בישראל, וארגנה הפגנות נגד מדיניות הממשלה בתקופת הקורונה.
"השולמנים לא נולדו בחלל ריק", הוא משחזר. "היה לדבר הזה קצב, אופי וסגנון משלו, כמו קסם. זה נוצר כתוצאה מהתעללות מתמשכת של ממסד שלא מבין אותך, של ממשלה שמכשילה אותך בוקר, צוהריים וערב. יש פה מערכת שלמה שקמה בבוקר בשביל להזיק לך, לפגוע בך ולהפריע לך. 64% מהמועסקים במשק הישראלי עובדים בעסק קטן או בינוני, כמו הפלאפל השכונתי והמכבסה. הכלכלה הישראלית כולה נשענת עליהם, אבל עם החוקים של היום, ב-90% מהמקרים הם חלשים מהעובדים שלהם. אין בזה היגיון, לקחת אוכלוסייה חזקה ולהפוך אותה למוחלשת. 55% מהעצמאים במדינת ישראל מרוויחים פחות מ-6,000 שקל בחודש. זה מה שמביא ליוקר המחיה בישראל וזו בעיה של כל אזרח במדינה".
בדרך למעלה, קארה רכש גם לא מעט אויבים, חלקם היו עמיתים לדרך, שהתאכזבו מהאופן שבו התנהל בשנה האחרונה וראו בזה אופורטוניזם של אדם אמביציוזי שניצל את הפלטפורמה שהקים כדי להתקדם באופן אישי.
עם הזמן החלו לצוץ פרשיות מביכות מעברו, בהן מאסר על תנאי שנגזר עליו בעקבות תקרית שבה בשנת 2003 קילל שוטרת, סירב להזדהות בפניה ואיים עליה, והודאה בפגיעה במזיד ב-30 עצי זית של פלסטיני כשהיה נער, הליך שהסתיים ללא הרשעה בשל גילו הצעיר. לאחרונה פורסמו גם התכתבויות של קארה עם מתנגדיו, שבהן השתמש בשפה אלימה ובוטה. על פי הדיווחים, לאחד מהם כתב "אני אשים לכם רימון מחוץ לדלת", ולאחר "אתה גיס חמישי, מקק עלוב, אפס, חלום שתיתקל בי ברחוב".
"אני לא מלכת אנגליה וכנראה שגם לא אהיה", מסביר קארה. "היו הרבה מאוד דברים שעשיתי עד גיל 21 ואני מאוד מצטער עליהם היום, אבל הם הפכו אותי להיות הבן אדם שאני מאוד גאה להיות. יש דברים שנכתבים בשיחות פרטיות ובעידנא דריתחא, וגם פה היו דברים שאמרתי שאני מצטער עליהם. אני בן אדם אמוציונלי וזה מאוד משפיע".
אתה חושב שנוצרה לך תדמית של אדם אלים?
"כשאתה עושה רפורמות ומדבר על פרות קדושות אתה יוצר אויבים שתמיד מחפשים איך להפיל אותך. דיברתי בשנה האחרונה עם כמעט 200 אלף איש ברמה האישית, אבל לקחו מזה שברי דברים וגזרי משפטים. יש לי לשון חלקה שיודעת לעבוד לשני הכיוונים, לפעמים לטובתי ולפעמים לרעתי. בגלל צבע העור והגודל שלי - אני נראה מאיים. באיזשהו שלב הבנו שבגלל החזות המאיימת שלי, אני לא יכול להשתתף בפאנלים בטלוויזיה שבהם אנשים מתווכחים, כי זה לא מוציא אותי טוב. קוראים לזה גזענות. לפני שנה אמרו שאני מזרחי מחמד של ביבי, היום אומרים שאני מזרחי מחמד של הקואליציה".
אגב גודל – אתה עדיין מצליח להתאמן?
"פעם התאמנתי שעה וחצי ביום אבל בחודשים האחרונים לצערי אני מגיע שלוש פעמים בשבוע, לפעמים ל-20 דקות. אני דוחק 140 קילו חזה ועובד על זה מאוד קשה".
אתה מרוצה עד כה מההסבה לפוליטיקה?
"זו הקרבה שלפעמים היא לא מתגמלת. בהרבה מאוד מקרים אתה סופג חצים ואש שלא מגיעים לך, ויש לזה מחיר אישי ומשפחתי כבד. אני מודה שיש ימים שהייתי מעדיף לרכב על סוסים".