בימים האחרונים חל זינוק משמעותי בתחלואה הקשה בישראל, ושרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה בנט, מבהירים פעם אחר פעם שהכוונה היא לנסות להימנע מסגר ככל שאפשר. בישיבת הממשלה שמתקיימת כעת (ראשון), שרי הממשלה התווכחו בנוגע לשאלה הזו. בעוד חלק מהשרים עדיין מתנגדים לעצם השימוש במילה סגר, חלקם סבורים שאין ברירה אלא להעלות את האפשרות: "האמת היא שהמציאות מפחידה".
"אנחנו צריכים לעקור את המילה 'סגר' מתוכנו. אנחנו גורמים לאנשים לחיות תחת איום", אמר השר אלעזר שטרן מיש עתיד. שאשא ביטון הוסיפה: "מעבר לעובדה שאנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום, עצם זה שאנחנו מדברים על זה, אנחנו מקבעים מציאות בשטח. יש ביטולים ואנשים בחרדה קיומית על הפרנסה שלהם. ראינו גרפים – לא משנה אם מדינות עשו סגר או לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי – הגרף של התחלואה נראה אותו דבר".
רזבוזוב הוסיף: "רק כשמוציאים מהפה את המילה סגר, כבר יש המון המון ביטולים. אם תרשו לי כבר שאתחיל לעבוד על מתווה פיצוי". בשלב הזה השיב השר לביטחון הפנים עמר בר לב לשלושה: "אני גם לא חושב שצריך להפחיד את הציבור אבל צריך לומר את האמת, והאמת היא שהמציאות מפחידה. כל 10 ימים זה מכפיל את עצמו, בעוד 23 ימים נהיה ב-1,600 חולים קשה, שזה פחות או יותר יכולת הספיקה. אם יתחסנו וישימו מסכות, הסיכוי לסגר יקטן. המצב הכי גרוע, זה לא להזכיר את המילה סגר ואז עוד 4 שבועות נגיע לסגר.
עוד אמר בר לב: "צריך לומר את האמת, והאמת היא שהמצב הוא מפחיד. זה בידיים של הציבור". השרה זנדברג נתנה לו רוח גבית. "עוד 20 עד 30 יום נגיע לסף הספיקה של מערכת הבריאות", אמרה השרה להגנת הסביבה. "זו לא עמדה, זה מדע. לא שמעתי הצעה חוץ מלהגיד 'לא סגר'. אין מה לטמון את הראש בחול ולעצום עיניים".
גם השרה לשוויון חברתי מירב כהן תמכה בדברי בר לב. "אני מחזקת את דברי השר בר לב", אמרה. "כאב לי לקרוא על החלטת קבינט הקורונה בנושא החרגת בתי הכנסת מהתו הירוק. כאילו לא למדנו לקח מהסבבים הקודמים. אין כל הצדקה להחרגה הזאת. זה גם הוביל כבר בעבר למוות של עשרות אם לא מאות אנשים שפקדו את בתי הכנסת וגם זה מאוד מאוד פוגע בסולידריות החברתית וגורם לציבור להרגיש שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שלא יקפחו חיי אדם. אצלי בשכונה מתפללים במרחב הציבורי וזה מראה שממש מחמם את הלב. בואו לא נחזור על טעויות העבר".
מזכיר הממשלה השיב לה: "זו לא הייתה החלטת מדיניות, זו הייתה הנחיה משפטית". כהן: "אני מבקשת שהיועמ"ש יגיע לאולם, ויסביר לנו את עמדתו". היועמ"ש הגיב: "לא הייתה דרישה משפטית כזו או אחרת". בנט סיכם: "אנחנו נבדוק את זה בפורום יותר קטן".
"צריך דף מסרים ממשלתי אחד"
שר העבודה והרווחה מאיר כהן התייחס לאופן שבו שרי הממשלה מתייחסים לנושא בתקשורת. "צריך דף מסרים ממשלתי כדי שנדבר בקול אחד", אמר, ובנט השיב: "במהלך הימים הקרובים נעשה שדרוג של הסיפור הזה בתקשורת. לפעמים באותו אייטם יש תגובה של כמה משרדים כשאנחנו אותה ממשלה. אני שוב מבקש להתאבד על נושא ההתחסנות. זה קורע את הלב. בשאר העולם מתחננים לחיסונים, ולנו יש. צריך פשוט לתפוס את האנשים".
השר מירב כהן הוסיפה: "יש לבחון שימוש במסביר לאומי שהוא דווקא לא פוליטיקאי. זה יעזור לנו לזכות באמון הציבור". לבסוף החליט ראש הממשלה בנט להקים צוות שרים לענייני הסברה שיכלול שר אחד מכל סיעה: נחמן שי, יואל רזבוזוב, יועז הנדל וחילי טרופר.
"הקורונה כאן להרבה שנים ויהיו עוד הרבה וריאנטים, וצריך ללמוד לחיות עם זה" הוסיף שר האוצר ליברמן. "פאוצ'י אמר את זה בראיון שלו". שר התקשורת יועז הנדל הוסיף: "בהשוואה לממשלה הקודמת, אנחנו במצב פשוט יותר: יש חיסונים ויש מדדים".
"לעשות הכול שתעשיית התעופה לא תיהרס"
שר הבריאות ניצן הורוביץ העלה את נושא נתב"ג. "אנחנו מורידים את הודו מרשימת המדינות האסורות ליציאה", אמר. "מותר לטוס, ורק מחייב בידוד. שנית, יש החרגה של אנשי תקשורת שטסים למדינות מתוקף תפקידם, וגם מעבירים את התקנות עד ה-16.8". שרת התחבורה מיכאלי הוסיפה: "צריך לעשות הכל כדי שתעשיית התעופה שלנו לא תיהרס. אני יודעת שיושבים איתם אבל זה לא מספיק וכרגע אין פתרונות על השולחן".
ליברמן השיב למיכאלי: "יש ענפים שנפגעים ביום יום כרגע וסובלים מהמצב שנוצר. זה כל ענף התיירות וענף התעופה. אנחנו מחפשים פתרון צודק". עיסאווי פריג' הוסיף: "האוכלוסיה הערבית טסה בהמוניה לטורקיה ויוון ועושים את זה בחוסר אחריות. הם גם משיגים אישורים מזויפים כדי לחזור לארץ. זה מצריך למידה לעומק". בנט ענה לו: "אם הם מרמים בעליה למטוס, הרי שהם נבדקים עם הנחיתה. אני מבקש שתבדקו את זה אם יש סתירה בין ההצהרה בעליה למטוס לבין הבדיקה".