פגישה חריגה ברמאללה - לראשונה מאז 2010: שר הביטחון בני גנץ נועד הלילה (בין ראשון לשני) עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ברמאללה. מלשכתו של גנץ נמסר כי השניים דנו בנושאים ביטחוניים-מדיניים, אזרחיים וכלכליים. ראש הממשלה נפתלי בנט עודכן על הפגישה ונתן אור ירוק לקיומה, אך בסביבתו הבהירו כי בכל מקרה לא יהיה חידוש של המשא ומתן המדיני. הצעד הזה הוא חלק מהמדיניות החדשה של הממשלה לעומת קודמתה: חיזוק הרשות הפלסטינית והחלשת חמאס.
השר גנץ אמר לאבו מאזן בפגישה כי ישראל נכונה לשורת צעדים שיחזקו את כלכלת הרשות. השניים דנו גם בעיצוב המציאות הביטחונית, האזרחית והכלכלית ביהודה ושומרון ובעזה. בסיום הפגישה המקצועית, השניים נועדו בארבע עיניים, וסיכמו להמשיך ולעמוד בקשר בסוגיות השונות שהועלו.
הצדדים שוחחו על שיתופי פעולה עמוקים יותר בהיבט הביטחוני, וכן על מנגנון העברת הכספים לעזה. יתרה מזאת, גנץ ואבו מאזן דנו בשורה של תשתיות ופרויקטים כלכליים שיסייעו מאוד ליציבות של הרשות, מתוך ההבנה שאם אין לאנשים פרנסה, מתחילה תסיסה - ולכן צריך לייצר מקומות עבודה ולהביא משקיעים מחו"ל.
לצד גנץ ואבו מאזן, בפגישה לקחו חלק מתאם הפעולות בשטחים אלוף רסאן עליאן, השר לנושאים אזרחיים חסיין א-שייח וראש המודיעין הכללי של הרשות מאג'ד פארג'. מדובר במפגש הרשמי הראשון של בכיר מהדרג הממשלתי הישראלי עם אבו מאזן מאז שנת 2010. מפגשי צד התקיימו עם הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל בשנת 2013.
כבר תקופה שגנץ הביע את רצונו להיפגש עם אבו מאזן, כחלק מהניסיון שלו לחזק את הרשות והגורמים המתונים באזור, והפגישה תוכננה כמה שבועות. עד כה הוא דחה את הפגישה בגלל הקמת הממשלה ובגלל שלא רצה להקדים את ביקורו של בנט בארה"ב.
בישראל רואים מה קורה ברצועת עזה ומבינים שיש אינטרס להחליש את חמאס ולחזק את הרשות הפלסטינית, ולשם כך כאמור נועדה הפגישה הלילה. הרציונל - ההפרדה בין הפלגים הפלסטיניים חשובה ליציבות האזורית, ולכן כבר בשבועות הקרובים מספר הפועלים הפלסטינים שייכנסו לישראל יגדל מ-100 אלף ל-140 אלף.
המטרה היא לעשות פרויקטים משותפים עם הרשות, כחלק ממגמת חיזוקה וחיזוק מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. יש כאן אינטרס משותף - גם ברשות לא רוצים לתת לחמאס להרים ראש ביהודה ושומרון. המגמה הזו תלך ותתחזק, משום שלמרות שהאמריקנים לא צפויים ללחוץ על בנט להביא הישגים מדיניים, כל התקדמות עתידית תגיע מתוך התשתית הזו.
נוסף על כך, ישראל רוצה לעצב את המדיניות הכלכלית ביהודה ושומרון ובעזה. מדוע? בשלב הבא, אחרי שהכסף הקטארי יעבור לרצועה, הוא יגיע לעניים ובהמשך גם לפקידי חמאס. ישראל רוצה שהכסף הזה יעבור ל-70 אלף הפקידים דרך הרשות הפלסטינית, אך חמאס לא רוצה שלרשות תהיה דריסת רגל משמעותית יותר בשטחו.
חיזוק היחסים נובע מהרצון של ישראל לייצר את ציר "הסהר המתון" אל מול "ציר הרשע" של אירן, חמאס, סוריה וחיזבאללה – הרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות – המדינות המתונות שלא רואות בישראל אויב. אפשר גם להוסיף לכך את קפריסין ואת יוון שאינן ערביות.
ראש הממשלה לא ראה את הפגישה בעין חיובית אבל נתן בשבוע שעבר אור ירוק למהלך, שלאחריו תואמה הפגישה בין הצדדים. איך המדיניות החדשה תשפיע על עניין ההתנחלויות והשטחים? ממשלת בנט אולי לא תפנה התנחלויות, אבל ייתכן שיש הסכמה שבשתיקה, גם אל מול האמריקנים, שאולי לא מפנים - אבל גם לא מתפרעים עם בנייה.
למרות הכוונה לחזק את הרשות, גורם בסביבתו של בנט הבהיר הבוקר: "מדובר בפגישה שעניינה סוגיות שוטפות של מערכת הביטחון מול הרשות הפלסטינית. אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים וגם לא יהיה".
גנץ דרש לפגוש את אבו מאזן
לפני כשבועיים, פרסמנו במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה נפתלי בנט מונע משר הביטחון להיפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. גנץ דרש מבנט אישור לפגוש את אבו מאזן, והתאכזב מסירובו של ראש הממשלה. לטענתו, הוא הגורם הבכיר והמתאים ביותר להיפגש כעת עימו, במיוחד לאור העובדה שלבנט יש כוונה לשמור על ציבור בוחריו הימני.
בפגישתו של בנט עם ביידן בוושינגטון, השניים דנו בתפיסות העולם שלהם בנוגע למאמץ לשלום, ביטחון ושגשוג לישראלים ולפלסטינים. על פי הודעת הבית הלבן, הנשיא האמריקני הדגיש את חשיבות הצעדים לשיפור חייהם של הפלסטינים ותמיכה בהזדמנויות כלכליות גדולות יותר עבורם. הוא גם ציין את חשיבות ההימנעות מפעולות שעלולות להחריף את המתחים, לתרום לתחושת חוסר הוגנות ולערער את המאמצים לבנות אמון.
עוד נמסר כי "הנשיא ביידן אישר שוב את תפיסתו כי פתרון שתי המדינות במשא ומתן הוא הדרך היחידה המשתלמת להשגת פתרון בר-קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני".
בריאיון שהעניק בנט לניו יורק טיימס טרם הפגישה, הוא הבהיר שהוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית. לדבריו, הוא לא רואה פתרון לבעיה הפלסטינית בעתיד הנראה לעין, אולם לא מעוניין להתקדם כרגע בתוכנית שאותה הציג לראשונה נתניהו לסיפוח יהודה ושומרון. "שיחות שלום הן לא דבר שעל הפרק", אמר, "מפני שההנהגה הפלסטינית שבורה ומפולגת". בניו יורק טיימס טענו שבנט מתנגד לכל רעיון של ריבונות פלסטינית באזור והוסיפו כי כל ניסיון לקדם את הסוגיה צפוי לפרק את הקואליציה השברירית בראשותו.