"תשובת ישראל לא מחדשת דבר, הייתה הזדמנות להיחלץ מהחקירה": עו"ד ניק קאופמן, סנגור בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, סבור שתשובתה של ישראל לבית הדין בתגובה לפתיחת החקירה נגדה, לא מחדשת דבר – ושעדיף היה כלל לא להשיב. בשיחה עם N12 הוא מציע דרך פעולה אחרת שעשויה הייתה לחלץ את ישראל מהחקירה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"התשובה כפי שדווחה בהודעה הרשמית מאת משרד ראש הממשלה אינה מחדשת דבר", אמר עו"ד קאופמן, "אם ההודעה אכן משקפת את מלוא תוכן המענה והחלטת הקבינט אזי עדיף היה שלא לענות כלל. נדמה שמקבלי ההחלטה לא הבינו את מהות המכתב ונתפסו לכלל טעות לפיה הזמנתה של בנסודה טומנת בחובה דרישה של 'שיתוף פעולה' - וחשיפת מידע רגיש - דבר שאינו נכון".
לדבריו, "ישראל הייתה יכולה להתמיד בסירובה להכיר בסמכות בית הדין לחקור את מעשיה אך באותה הזדמנות היא הייתה יכולה לחלץ את עצמה מחקירה בינלאומית תוך שהיא מנצלת את ההזדמנות לחדש את ההליך המדיני מול הפלסטינים בתמיכת ארה"ב". אם בכל זאת ישראל תבקש לחולל שינוי בתשובתה לבית הדין, היא תוכל לעשות זאת עד מחר בחצות - 30 יום מקבלת המכתב.
עו"ד ניק קאופמן הוא עורך דין ישראלי ששימש בעבר כתובע וכסנגור בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. קאופמן היה סנגורם של כמה חשודים מאפריקה בתיקים על המצב בחוף השנהב, בקונגו ובקניה. קאופמן מכיר היטב את פרוצדורת בית הדין וגם את התובעת הראשית, פאטו בנסודה, עמה אף עבד בעבר. קאופמן ציין שלא ראה את מכתב התגובה לבית הדין, אך בהתבסס על הודעת לשכת ראש הממשלה למענה אין משמעות מבחינת האג.
תשובת ישראל לבית הדין: "חסר סמכות לחקור טענות על ביצוע פשעי מלחמה"
ישראל השיבה היום (חמישי) לבית הדין הבין לאומי בהאג כי אין לו סמכות לחקור את הטענות נגדה על ביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה ובגדה המערבית. לאחר שני דיונים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות שר הביטחון בני גנץ, שר החינוך יואב גלנט ושר האנרגיה יובל שטייניץ, הוחלט שלא להכיר בסמכות החקירה של בית הדין.
בדיון נידונו שלוש חלופות: לא לענות לבית הדין כלל, לכפור בסמכותו של בית הדין ולהסתפק בכך, או לענות לבית הדין שאין לו סמכות ושישראל חוקרת בעצמה את אירועי עזה באמצעות מערכת משפט עצמאית - האפשרות שנבחרה לבסוף.
בדיונים נכחו גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ראש המל"ל מאיר בן שבת והפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק. במשרדי הביטחון והחוץ סברו שיש להודיע לבית הדין הבינלאומי שישראל חוקרת בעצמה את האירועים שבהם היא חשודה בעזה.
נשיאת ארגון שורת הדין, עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר, מסרה בתגובה כי "ארצות הברית לא רק הסירה את האיום מעל בית הדין, אלא למעשה הוסיפה איום משלה כלפי ישראל. האמריקנים יודעים היטב כי נקודת התורפה למול התובעת הוא בסוגיית ההתיישבות בשטחי איו"ש וירושלים, והם לא רק מפוררים את החזית האחידה, אלא הצטרפו למעשה למהלך הפלסטיני שביקש לעשות שימוש בבית הדין כאמצעי לחץ על ישראל".
לפני כחודש הודיעה התובעת היוצאת, פאטו בנסודה, כי בית הדין הבין-לאומי יפתח בחקירה נגד ישראל בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה שהתבצעו בשטחים ובעזה החל משנת 2014. לבישראל תקפו כצפוי את ההחלטה וראש הממשלה כינה אותה "אנטישמית וצבועה".
צפו בדיווח על החלטת בית הדין:
ישראל השיבה להחלטת בית הדין, שקבע כי בסמכותו לחקור פעולות שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, ולפיכך אין מניעה לפתוח בחקירה נגד ישראל. החלטת בית הדין היא למעשה המשך או תשובה להצהרה שהוגשה לפני כשנה על ידי התובעת בנסודה.
"אני מודיעה היום שבעקבות בדיקה יסודית של כל המידע המהימן שבידי משרדי – בדיקה עצמאית ושאינה מושפעת מדעות או העדפות אישיות, הגעתי למסקנה שעל פי הבדיקה המקדמית של המצב בפלסטין - מולאו כל הדרישות המעוגנות בחוק במסגרת אמנת רומא לפתיחת חקירה", כתבה בנסודה.
היא הוסיפה כי "קיים בסיס סביר לפתוח בחקירה על המצב בפלסטין. אין לי ספק שפשעי מלחמה התבצעו בעבר או שמתבצעים בהווה בגדה המערבית, כולל במזרח ירושלים, וברצועת עזה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את החלטה הדרמטית, ומסר כי "בית הדין הוכיח פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין". גם בארצות הברית הגיבו בתקיפות להכרעה. דובר משרד החוץ האמריקני נד פרייס הצהיר כי הממשל האמריקני מתנגד להחלטה.