ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו לראשונה אתמול (שני) במהדורה המרכזית שפכו אור על הדרך שבה נפתרו הבדלי הגישות בקואליציה שעתידה להכיל מפלגות מהצד השמאלי ביותר במפה הפוליטית ועד צידה הימני. ועדיין, ההסכמים מעלים כמה סוגיות מורכבות שאפשר רק להעריך כיצד ייפתרו. הנה 4 שאלות מרכזיות שעולות מהסיכומים בין המפלגות – וההערכה כיצד מתכוונים בממשלת השינוי המסתמנת לדלג מעל המשוכות.
סיקור N12 על ההתפתחויות הפוליטיות:
• סופית: ח"כ אורבך יתמוך בממשלת בנט-לפיד
• יו"ר הכנסת: השבעת הממשלה תתקיים ביום ראשון
• החוק שימנע מנתניהו להתמודד נחשף: "כשל שוק דמוקרטי"
• התגובות הסוערות בימין לחוק נגד נתניהו - וההכחשה של ימינה
• סופית: ח"כ אורבך יתמוך בממשלת בנט-לפיד
• יו"ר הכנסת: השבעת הממשלה תתקיים ביום ראשון
• החוק שימנע מנתניהו להתמודד נחשף: "כשל שוק דמוקרטי"
• התגובות הסוערות בימין לחוק נגד נתניהו - וההכחשה של ימינה
- לפי ההסכם, מרצ והעבודה לא יוכלו להצביע בעד הצעות חוק שמשנות את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה אם אין הסכמות של כלל ראשי הסיעות. אם תעלה הצעת חוק לטובת זכויות להט"ב – מרצ תיאלץ להצביע נגד הערכים שבליבת המפלגה? ומה עם העבודה?
מפלגות השמאל חתמו עם יש עתיד על הסכמים קואליציוניים שמכירים בערכים החשובים לכל מפלגה ושקוראים לקדם חוקים שונים בנושאי דת ומדינה ולמען זכויות להט"ב. מדובר בערכים מהותיים למרצ ולמפלגת העבודה, והתשתית האידיאולוגית שלהן נסמכת במידה רבה עליהם.
נפתלי בנט ומרב מיכאלי משוחחים במליאת הכנסת, שעות לפני תום המנדט של לפיד | צילום: ערוץ הכנסת
ואולם, בהסכם הגג המחייב בין ימינה ליש עתיד, ובין היתר בקווי היסוד של הממשלה, נקבע כי כל שינוי בנושא דת ומדינה מצריך הסכמה נרחבת של כלל חברות הקואליציה. המשמעות היא שאם האופוזיציה תעלה הצעת חוק פרטית לטובת זכויות להט"ב – ולא תהיה הסכמה בין הצדדים שמרכיבים את הממשלה – מרצ והעבודה ייאלצו להצביע נגד הצעת החוק הזאת.
בשלב הזה, כשההסכמים אפילו לא הונחו על שולחן הכנסת והממשלה עוד לא קמה, קשה לדעת איזו דינמיקה תיווצר בין הצדדים. האם יאפשרו חופש הצבעה בנושאים הללו שמהותיים מאוד למרצ ולעבודה? לא ברור כרגע. האם יצליחו להגיע להסכמות כלשהן שיאפשרו העלאת הצעת חוק ממשלתית בנוגע לקהילה הגאה שתאפשר לעבאס מרע"ם לחיות איתן בשלום או לפחות לא להתנגד לחופש הצבעה? הזמן יגיד. - האם אפשר יהיה לחוקק חוק צינון לראש ממשלה שכיהן 8 שנים? זה יעבור בג"ץ?
ההנחה היא שאם בממשלה ירצו לקדם חוק שמונע התמודדות לכנסת, הוא לא יעבור בג"ץ כי הוא אינו מידתי. לצד זאת, חוק צינון לכהונה כראש ממשלה עשוי לעבור משום שהוא צנוע במידותיו באופן משמעותי. אומנם יש קושי מסוים, כי רק אדם אחד (נתניהו) נכנס לקטגוריה של מי שכיהן 8 שנים רצופות כראש ממשלה, ואולם – אם ינסחו אותו באופן מתון הוא עשוי לצלוח את משוכת בג"ץ. - מדוע יש חופש הצבעה על היוזמות של סער כגון פיצול תפקיד היועמ"ש ומניעת השתלטות פלסטינית על שטחי C, אבל על דת ומדינה אין?
היוזמות הללו כלולות בהסכם של יש עתיד עם תקווה חדשה של סער. מכיוון שהם לא חלק מקווי היסוד של הממשלה, הם לא מחייבים את כל השותפים. אם הם יעלו – מפלגות השמאל לא חייבות לתמוך בהצעה הזאת והיא יכולה לזכות בקולות האופוזיציה דווקא. לעומת זאת, נושאי דת ומדינה הם רגישים יותר מטבעם, והממשלה מעדיפה שבכל הנוגע להם – תהיה הסכמה רחבה אם שינוי כלשהו יעלה.
גדעון סער בכפר המכבייה | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 
פגישת ראשי ממשל השינוי | צילום: רענן כהן - מדוע מפלגות השמאל וליברמן מקבלות וטו על הצטרפות של מפלגות חדשות כגון המפלגות החרדיות?
ליברמן אמר שלא ירצה חרדים בממשלה בשלב הזה, אבל בהמשך – אחרי שיקבל את ועדת הכספים ואת משרד האוצר – ויוביל את השינויים שבהם הוא חפץ – ייתכן שיתמוך בהרחבת הממשלה. אלא שכל כניסה של מפלגות נוספות תהיה במידה מסוימת על חשבון השותפות האחרות. חלק ייאלצו להיפרד מתפקידים ומסמכויות שיעברו למפלגות שיצטרפו לממשלה, ואולי אף להיפרד מערכים ומיוזמות מסוימות שירצו לקדם. בשמאל מבינים שכניסה של החרדים יכולה לפגוע במידה מסוימת בעצמאות המוגבלת ממילא בממשלה, והם רוצים להיות אלה שיחליטו אם לאפשר לזה לקרות או לא.