ברקע סיום כהונתו של ריבלין: בעוד 16 ימים יפקע המנדט שקיבל בנימין נתניהו מהנשיא להרכבת ממשלה, והמערכת הפוליטית תעמוד בפני כמה תרחישים אפשריים - כולם כאחד תוצאות הסיכומים בין הסיעות וסמכויותיו ורצונותיו של ריבלין. האם נתניהו יקבל הארכה או שהמנדט יועבר לכנסת? אלו הם התרחישים האפשריים:
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
באופן תיאורטי, אם נתניהו יתקדם בהרכבת הממשלה, הוא יוכל להגיע לנשיא ולבקש הארכה של שבועיים - מתוקף החוק, כדי לנסות למצות את ההרכבה. יחד עם זאת, בהינתן העובדה שהמנדט ניתן לנתניהו חרף העובדה שלא היו לו 61 ממליצים, הסיכוי שריבלין ישתכנע לתת לו הארכה הוא קלוש עד אפסי. במידה רבה, האופציה הזאת היא תיאורטית בלבד ולא מעשית.
בתום תקופת המנדט של נתניהו, לנשיא תהיה תקופה בת 3 ימים להתייעץ אם להעביר את מלאכת הרכבת הממשלה לאדם אחר - בנט או לפיד. בסביבת ריבלין כבר מבהירים, לנוכח העובדה שגם ללפיד לא היו 61 ממליצים עד כה, שהמנדט יעבור אליו (או לבנט, בכפוף לסיכומים בין השניים) רק אם יהיה שינוי בהמלצת המפלגות. ריבלין צפוי לפנות לאלו שלא המליצו (תקווה חדשה, הרשימה המשותפת) ולסיעות אחרות ולשאול אם יש שינוי בהמלצתם.
רק אז, בכפוף להמלצות החדשות, הוא יחליט אם להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אדם אחר למשך 28 יום. במידה רבה, לפיד, סער ובנט כבר מתכוננים לתרחיש זה. לפיד יכין את הקרקע לממשלת האחדות כבר הערב בנאומו, וסער מתווך בינו לבין בנט, שכבר הבהיר ש"לא תהיינה בחירות חמישיות". השלושה כבר עובדים על הסיכומים ביניהם, כדי להציג התקדמות ממשית בפני הנשיא - לפני החלטתו.
לא מן הנמנע, שריבלין יחליט לא להטיל מחדש את מלאכת הרכבת הממשלה על אף אדם, וזאת בהינתן העובדה שכרגע לא נראה שיהיה אדם שיצליח לאגד סביבו 61 חתימות אקטיביות. במצב שכזה, המנדט עובר לתקופה של 21 ימים לכנסת, ואם אין רוב של חברי כנסת שמתאגד סביב ח"כ אחר, הכנסת מתפזרת - ומדינת ישראל צועדת לבחירות חמישיות.
יחד עם זאת, ייתכן שדווקא העברת המנדט לכנסת תחיש את הרכבת הממשלה, שכן אז חברי הכנסת יחושו תחושת "בהילות", רגע לפני ההידרדרות האמיתית לבחירות.
על רקע הדברים יש תאריך בלוח השנה שצפוי להשפיע מאוד על קבלת ההחלטות והוא מועד סיום כהונתו של הנשיא. בכל מקרה, לא נראה שנתניהו יקבל הארכה של 14 יום גם כי אין התקדמות אבל גם כי אם יאריך לנתניהו סוף התהליך יקרה כבר אחרי הקדנציה של ריבלין בחודש יולי.
ההבנה היא שריבלין לא ייתן את כל טווח הזמן שמאפשר החוק, שכן אם כך - בעוזבו את בית הנשיא - סיכוי סביר שעדיין לא תהיה ממשלה. לכן, ריבלין שואף לסיים את כהונתו לאחר שהמצב הפוליטי בישראל ידוע, בין אם בהקמת ממשלה ובין אם בפיזור הכנסת.