עד לפני זמן קצר היה עמיחי שיקלי דמות אלמונית לגמרי בציבוריות הישראלית, כמעט ואיש לא הכיר אותו מלבד סביבתו הקרובה וחניכיו במכינה הקדם צבאית תבור. אך הכל השתנה כששיקלי ביצע תמרון פוליטי דרמטי והחליט כי הוא מורד בראש מפלגתו נפתלי בנט והודיע שיצביע נגד הממשלה החדשה. תמרון שהיה עשוי לעלות לבנט בראשות הממשלה ולשלוח את ישראל לבחירות חמישיות.
שיקלי הוא חבר הקיבוץ חנתון, שהרוב הגדול של תושביו מצביע למפלגות השמאל. גם אשתו הדס תומכת בגוש השינוי. "היא הצביעה לי", מספר שיקלי, "אבל לא ממניעים אידאולוגיים". ומה יגיד לילדים להצביע? "הם יחליטו להצביע למי שבא להם. אני רוצה שהם יהיו יהודים גאים וציוניים".
חבר הכנסת הטרי מגדיר את עצמו כ-"ימני מאוד", ומדגיש כי התנגדותו לממשלה נובעת מעמדה עקרונית עמוקה. "מה שלי הכי מפריע זו הפניית העורף למחנה הלאומי. והמחנה הלאומי זה בראש ובראשונה אותם שלושים מנדטים של הליכוד. אני רואה בהם כמסה הקריטית של הימין". שיקלי לא חוסך בביקורת על מנהיגי מפלגות הימין שחברו לגוש השינוי: "גדעון סער, ולצערי גם נפתלי בנט, שברו שורות. אם אתה שואל אותי הם פירקו את המחנה הלאומי במה שהם עשו".
הוא חושף כי הוא רואה דווקא בחלק מיריביו הפוליטיים מודל לחיקוי, ומספר שחשב על מרב מיכאלי ועל התנגדותה לממשלה הנוכחית כשהחליט להתנגד לממשלת השינוי. "מרב היא מודל לחיקוי, גם אילן גילאון ושלי יחימוביץ'. אלה אנשי אידאולוגיה, בהשקפת עולם אחרת", אומר שיקלי. לאחר הצעד הדרמטי שמיצב אותו על המפה הפוליטית, שיקלי שוקל את המשך צעדיו – האם לקבל את מרותו של בנט לאחר הקמת הממשלה או לחבור לאופוזיציה ולהיות מוכרז כח"כ פורש שלא יכול להתמודד בסיעה עצמאית בכנסת הבאה.