כחודשיים לאחר הטרגדיה שבה נספו 45 מתפללים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, אישרה היום (ראשון) הממשלה הקמה של ועדת חקירה ממלכתית בעניין האסון. הוועדה תחקור את השתלשלות האירועים באותו לילה, וכמו כן את סוגיית קבלת ההחלטות שהובילה לאישור האירוע. ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על ההחלטה והצהיר: "על כתפינו מוטלת האחריות להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא".
על פי ההודעה הרשמית שהוציאה הממשלה, ועדת החקירה תעסוק גם בשאלות מקצועיות ומשפטיות שנוגעות לבטיחותם של אירועים המוניים, וביניהם גם אירועים דתיים והמקומות שבהם הם מתקיימים. לצורך עבודת הוועדה, תקצה הממשלה להנהלת בתי המשפט 6 מיליון שקלים באופן חד-פעמי, ונוסף על כך 5 תקני כוח אדם זמניים.
למרות ההחלטה לחקור את האסון, ראש הממשלה ביקש להבהיר: "אנחנו נעשה הכול כדי שמסורת החגיגות בל"ג בעומר, ובכל ימות השנה, תמשיך. למירון מגיעים אנשים מכל המגזרים: חרדים, ציונות דתית, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים. האחריות שלנו היא להבטיח את ביטחונם, זה תפקיד הממשלה וכך נעשה".
בפורום משפחות הרוגי האסון בירכו על החלטת הממשלה ומסרו: "זו החלטה מבורכת שתאפשר לנו להתחיל להתרכז סוף-סוף בהנצחת זכרם, במקום להתעסק במחדלים עצמם. ההחלטה אומנם לא תחזיר לנו את היקרים לנו מכול, אך לפחות יהיה ביכולתנו לוודא מניעה של אסון נוסף".
לפני כחודש פנה הפורום במכתב לראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, בדרישה להקים באופן מיידי ועדת חקירה ממלכתית לאסון, וזאת בניגוד לעמדת המפלגות החרדיות: "אנו רואים את אסון מירון כיום הכיפורים האזרחי של מדינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית תביא למיצוי החקירה, בצורה מוחלטת", אמרו. אולם, המפלגות החרדיות ניסו לקדם ועדת חקירה ציבורית בלבד, והמשפחות השכולות נותרו ללא מענה.
"ההחלטה לכאורה הייתה אמורה להתקבל כבר בשבוע שלאחר האסון, ועצוב שהיינו צריכים להילחם על כך בעצמנו", מסרו המשפחות השכולות. "כולנו תקווה כי יופקו הלקחים וכבר בזמן הקרוב יחלו בתיקון הליקויים לקראת חגיגות ל"ג בעומר תשפ"ב. כמו כן, אנחנו מקווים שבראשות הוועדה יעמוד אדם שיהיה קשוב לצורכי הציבור החרדי וידאג למנוע אסון נוסף, תוך שהוא פועל ברגישות ובנחישות".
השרה מירב כהן תמכה בהחלטה וטענה שהיא לא נועדה "לסמן מטרות ואז להקיפן, אלא באמת לגשת לזה בידיים נקיות. עצוב מאוד שלקח כל כך הרבה זמן להקים את הוועדה הזו. ההפקרה של הציבור החרדי זה עניין שחוזר על עצמו, החברה החרדית היא אקס טריטוריה. אני אומרת את הדברים מתוך אכפתיות ואהבה לחרדים - הם העם שלי".
מנגד, היה דווקא מי שביקר את ההחלטה. ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה תקף את הממשלה: "במצבנו הנוכחי אין ספק שהיא אינה מחפשת פתרון אמיתי לנושאים של החרדים, ומשום כך גם ההחלטה על מירון לא באה כדי להיטיב עם הציבור החרדי. ימים יגידו איזה קלקולים הוועדה הזו תנפיק לחיי הציבור החרדי המאורגן כאן בארץ".
45 נספו בהילולה במירון: "מהאסונות הכבדים ביותר שפקדו את ישראל"
הטרגדיה התרחשה ב-30 באפריל, בחגיגות ההילולה המסורתית בקבר הרשב"י במירון. מתפללים רבים עשו את דרכם החוצה ממתחם ההדלקה של חסידות "תולדות אהרן", ונקלעו למעבר צר וצפוף שבו התרחש האסון. הדוחק הכבד הוביל למחיצתם של רבים מהנוכחים, ו-45 מהם מצאו את מותם לאחר שמתפללים מעדו ומחצו זה את זה.
בשעות הראשונות שאחרי האסון החלו לזרום התיעודים הקשים מהזירה, שסיפרו את שאירע באותו לילה: רצפת הנירוסטה הייתה חלקה ולא בטיחותית, והקשתה מאוד על ההליכה במקום, בטח בשעת עומס. נוסף על כך, נמצאו במעבר נעליים, כובעים, בקבוקי מים, שקיות ואפילו חלקי עגלות של תינוקות, כולם מהווים עדות כואבת לכמות האנשים העצומה שעברה במקום כה צר ובעייתי.
בעקבות הביקורות הקשות על תפקוד המשטרה באותו לילה, הודיע השר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, כי הוא מקבל עליו את האחריות למה שהתרחש, אך "אחריות אין פירושה אשמה". אוחנה הדף את הטענות נגדו: "האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת. ההילולה התקיימה כבכל שנה, מזה מאות שנים, עוד לפני שקמה המדינה. בעת האסון היו על ההר פחות שוהים מאשר בשנים רגילות".
כמו כן, גיבה השר את פיקוד המשטרה והכוחות שפעלו בשטח: "כל שרשרת הפיקוד עשתה את תפקידה. השוטרות והשוטרים שתפקדו נוכח המראות האיומים והקשים באופן הכי מופתי, מהיר ויעיל, הצילו, חילצו, ובוודאות מנעו אובדן חיים גדול אף יותר".
המפכ"ל, רנ"צ יעקב שבתאי, הבטיח אחרי האסון כי המשטרה תשתף פעולה באופן מלא עם כל גורם בדיקה שימונה לאסון: "לא אשקוט עד שיתבררו כל הנסיבות אשר הובילו לאסון זה".