בעוד שחברי הכנסת לא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע להרכב הוועדה המסדרת, כל וועדות הכנסת האחרות, כולל וועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון – פשוט משותקות. אביטל פרידמן, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה עשתה לנו סדר לגבי חשיבותה של הוועדה המסדרת, הסבירה כיצד היא עשויה להשפיע על הממשלה וגם – מה יקרה אם לא יפתרו את הסוגיה בהקדם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מהי הוועדה המסדרת?
הוועדה המסדרת פועלת מכוח סעיף 2א לחוק הכנסת. היא הווועדה הראשונה שמוקמת לאחר השבעת הכנסת. התפקיד המרכזי שלה הוא לסדר את ההרכב של כלל הוועדות הפועלות בכנסת בהתאם לגודל הסיעות שנבחרו. כלומר, כמה נציגים יהיו לכל סיעה בכל אחת הועדות הכנסת. חשוב לומר כי הזהות הספציפית של חברי הכנסת המכהנים כנציגי הסיעה היא באחריות הסיעות עצמן.
מה חשיבותה של הווועדה המסדרת עד לכינון ועדות הכנסת?
הווועדה המסדרת ממלאת את רוב סמכויות ועדת הכנסת עד שזו תוקם, הכוללות מינוי סגנים ליושב ראש הכנסת, קביעת סדר הדיונים, דיון בבקשות התפלגות של הסיעות ועוד. שנית, הווועדה רשאית להקים וועדות זמניות כוועדת הכספים, וועדת חוץ וביטחון עד להקמת ועדות קבועות אלה.
הרכב הוועדה המסדרת
חוק הכנסת, סעיף 2א קובע כי יו"ר הווועדה המסדרת יהיה חבר מסיעתו של חבר הכנסת עליו הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה. בהקשר של היום, מכיוון שנשיא המדינה העביר את המנדט לכך לח"כ בנימין נתניהו, יו"ר הוועדה המסדרת נבחר מסיעתו- חבר הכנסת מיקי זוהר.
כעיקרון, לפי נוהג, עוד לפני מושב הפתיחה של הכנסת, מזכיר הכנסת מזמין את נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת כדי להכין הצעה להרכב של הוועדה המסדרת, וזו עוברת לאישור המליאה. לפי החוק, הייצוג הסיעתי של חברי הווועדה המסדרת נקבע בהתאם לגודלן היחסי של הסיעות בכנסת, ובלבד שהן מונות ארבעה חברים ומעלה. במידה וישנה סיעה עם מספר מנדטים נמוך מכך, היא יכולה למנות נציג שישמש כמשקיף לווועדה, אך לא תינתן לו זכות הצבעה. מכיוון שאחוז החסימה היום עומד על 3.25% - כלל הסיעות שנבחרו לכנסת כוללות ארבעה חברים לפחות.
מה קרה אתמול?
אתמול יושב ראש הווועדה המסדרת ונציגי הסיעות נדרשו להביא את הצעת ההרכב של הוועדה המסדרת לאישור מליאת הכנסת. בעוד זהות יו"ר הוועדה נקבעה לאחר העברת המנדט להרכבת הממשלה לראש מפלגת הליכוד, נציגי הסיעות לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להרכב הסיעתי של הווועדה. חוסר ההסכמה המרכזי היה בנוגע להיקף הייצוג של הסיעות הבינוניות והקטנות בווועדה המסדרת, בעיקר סביב יחסי הכוחות בין הגושים.
חוסר ההסכמה הוביל את יו"ר הוועדה המסדרת לדחות את ההצבעה על הרכב הווועדה המסדרת לשבוע הבא. חשוב להבין, המשמעות היא שכרגע אף אחת מוועדות הכנסת אינה פועלת, שכן אין וועדה המשמשת כרגע כוועדת הכנסת הזמנית, דבר המונע קידום הצבעה על הצעות חוק, ובנוסף לכך לא ניתן להקים ועדות זמניות המכהנות כוועדת חוץ וביטחון או ועדת הכספים. אי הקמת ועדות אלו משתק את היכולת של הכנסת לפקח על הממשלה ולקדם חקיקה, וכן את היכולת לבצע העברות תקציביות.
מה יכול לקרות הלאה?
לפי סעיף 2א(א) לחוק הכנסת, אומר לנו ד"ר גיא לוריא, על הכנסת לבחור את הווועדה המסדרת "מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה" מבלי שהחוק נוקב במועד מסויים. בפועל, מאז שנחקקה הוראה זו, היה נהוג לבחור את הווועדה המסדרת ימים בודדים לאחר כינוס הכנסת (לכל המאוחר ששה ימים אחר כך). גם בבחירת הווועדה המסדרת בכנסת הקודמת (הכנסת ה-23) חל עיכוב, שבעקבותיו היועץ המשפטי לכנסת דאז, עו"ד איל ינון, כתב חוות דעת לפיה אם עד תחילת השבוע שלאחר יום כינוס הכנסת לא תהיינה הסכמות על הרכבה, "תקום חובה לשים על סדר יומה של הכנסת ללא דיחוי נוסף את בחירתה של הווועדה המסדרת". זאת על שום הנימוק שהנוהג שלפיו מובא לאישור מליאת הכנסת הצעה להרכב אחד מוסכם של הווועדה, אינו יכול לגבור על הוראת חוק הכנסת לבחור את הווועדה המסדרת "מוקדם ככל האפשר".