ישראל לקראת סגר שלישי: בתום דיון ארוך שהחל בשעות הצוהריים, הממשלה החליטה אתמול בלילה (רביעי) על סגר כללי שייכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב בשעה 17:00. על פי ההצעה שאישרו השרים, הסגר יימשך שבועיים ויוארך בשבועיים נוספים, אלא אם כן תושג המטרה: פחות מ-1,000 נדבקים חדשים ליום ומקדם הדבקה של פחות מ-1. ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס יצאה במסר מרגיע בריאיון שהעניקה הבוקר לגל"צ: "יהיה מותר לצאת לחיסון במהלך הסגר - הוא לא צריך לעצור את התהליך הקריטי הזה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ההגבלות בסגר יהיו דומות לאלו שהיו בסגר השני (יום הכיפורים):
• הגבלות תנועה של 1,000 מטרים.
• איסור שהייה בבית מגורים של אדם אחר.
• המסחר, אתרי הבילוי והפנאי יהיו סגורים (למעט משלוחים על ידי שליחים).
• עסקים שאינם מקבלים קהל יעבדו במתכונת של 50% מההיתרים הנוכחיים.
• תחבורה ציבורית - 50% מהנפח הרגיל.
• הגבלת התקהלויות: 10 איש בשטח סגור, 20 איש בשטח פתוח.
• ה"איים הירוקים" יופסקו החל מיום ראשון.
• ספורט יחידני מותר ללא הגבלת מרחק (יוצאים וחוזרים הביתה, ללא נסיעה ברכב).
• מערכת החינוך תפעל חלקית: גנים, כיתות א'-ד', י"א-י"ב, בין השעות: 13:00-8:00. הורים יוכלו להסיע את ילדיהם החל מ-7:00 בבוקר ועד השעה 14:00.
• החינוך המיוחד מוחרג ויתקיים בכל הגילאים.
• תותר העברת ילדים בין הורים במשמורת משותפת.
גורמים במשרד החינוך הסבירו את המניע להחלטה להגביל את הלימודים עד השעה 13:00. לדבריהם, ההחלטה לא נובעת מנימוק אפידמיולוגי, אלא כדי ליצור "תחושה של סגר" בציבור. השרים חששו שאם היו מפעילים את מערכת החינוך באופן מלא, אנשים היו יוצאים יותר מהבתים ולא נשארים בביתם כפי שמצפים מהם בסגר.
בתוך כך, השרים אישרו הלילה הגבלת התקהלות מיוחדת לקראת חגי המולד: 100 איש בשטח פתוח, ובחלל סגור: במבנה עם יותר מכניסה אחת - יהיה מותר 10 אנשים על כל פתח, ולא יותר מ-10 קבוצות. ההגבלות יהיו בתוקף בתאריכים ובשעות הבאים: החל ממחר (24.12) משעה 17:00 ועד ליום שישי (25.12) בשעה 20:00, ביום רביעי (6.1.21) משעה 17:00 ועד ליום חמישי (7.1.21) בשעה 20:00, וביום שני (18.1.21) משעה 17:00 ועד ליום שלישי (19.1.21) בשעה 20:00.
מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית זעם על ההחלטה להטיל סגר: "שוב מקבלים החלטות היסטריות ומפקירים ללא הצדקה שכבות שלמות של תלמידים, מכיתות ה' עד י' שלא חטאו ולא פשעו ובסך הכול רוצים ללמוד. הפשרה שהושגה הלילה היא פשרה אומללה, שבינה לנתונים בשטח אין שום קשר. מלאכת השיקום של ילדינו תיארך זמן רב כי הפגיעה הנפשית, הרגשית והפדגוגית שהצטברה בחודשים האחרונים קשה מנשוא. הגיע הזמן שקבינט הקורונה יפנים שעל תלמידי ישראל לא מתפשרים".
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה על החלטת הממשלה כי "יש להשאיר את מערכת החינוך פתוחה ומתפקדת תוך הבאת חיסונים מהירים לצוותי החינוך וההוראה. החינוך אינו פריבילגיה, ויש להפעיל אותו באופן רציף ליצירת יום לימודים ארוך בגילאים שנקבעו".
הנתונים שהובילו להחלטה על הסגר
קודם לישיבת הממשלה, נתניהו ערך ישיבה מוקדמת עם כל שרי הליכוד כדי לוודא שהם יתמכו בהצעה לסגר. שרי כחול לבן גם התכנסו סמוך לישיבת הממשלה והחליטו לתמוך בסגר, אבל דרשו שיחל באמצע השבוע הבא כדי שהציבור ובעלי העסקים יוכל להתכונן לכך.
ראש המל"ל, מאיר בן שבת, הציג בפני השרים את מצב התפשטות התחלואה: "אנחנו עומדים על 2,931 בממוצע ליום - זה יותר מהרף שנקבע. כרגע אנחנו עם יותר מכפול ממקרי התחלואה של נקודת היציאה מהסגר".
בן שבת חידד לשרים את חומרת המצב: "אנחנו יותר מכפול במקרים של ההתפרצות של הגל השני. יש עלייה עקבית במאושפזים ועלייה בחולים הקשים. אנחנו רואים כ-107 נפטרים בשבוע החולף. יש עלייה במאומתים, יש עלייה בשיעור החיוביים, במקדם ההדבקה, במונשמים, בנפטרים - בכל הפרמטרים עלייה מדאיגה".
נתניהו הדגיש שאין דרך אחרת לבלום את הקורונה – וחייבים להטיל סגר. "כל האמצעים האחרים לבלימת התחלואה קרסו בכל הדמוקרטיות בעולם", אמר נתניהו. "מנהיגים אומרים את זה, הקנצלרית מרקל אמרה את זה ונוספים. אין שום דרך אחרת זולת סגר כי זו מגפה שמתפרצת בסופו של דבר. גם השיטה הדיפרנציאלית לא עבדה בשום מקום בעולם. המקום היחיד שזה עבד בו זה אוסטרליה שזאת יבשת ענקית. לכן הסגר זה הדבר היחיד שעובד - וכל העולם עובר לסגר. אנחנו יכולים ללכת לסגר של כמה שבועות ובמקביל נגביר את הקצב של מבצע החיסונים הענק - ומשם אנחנו יוצאים לתוכנית של דרכון ירוק ויצאנו מהמגפה".
המחלוקות על מערכת החינוך ופתיחת העסקים
שר החינוך יואב גלנט התנגד לדרישת משרד החינוך לסגור לחלוטין את מערכת החינוך. "צוות המומחים המייעץ למערכת החינוך קבע כי מוסדות החינוך אינם מהווים מוקד הדבקה, אלא משקפים את התחלואה בסביבתם", אמר גלנט. "מנתוני התחלואה עולה כי 80% מהתלמידים לא נכחו במוסדות החינוך בעת שחלו או שלא הדביקו אף אחד. כמו כן, עולה מהנתונים כי 12% מהחולים במערכת החינוך הדביקו תלמיד אחד בלבד. כלומר - 92% מהחולים במערכת החינוך לא נדבקו או הדביקו במערכת החינוך, או הדביקו אדם אחד בלבד עד קטיעת השרשרת".
שר הפנים דרעי גם התנגד לסגירת מערכת החינוך וציין שבעיניו "החינוך לא פחות חשוב ממסחר". דרעי תמך בעמדת גלנט והדגיש שלסגור את מערכת החינוך אחרי תקופה ארוכה שהיא מקרטעת - זה אסון. "אי אפשר להשאיר את הילדים הרכים ללא תמיכה", אמר דרעי. "כמו שיש מחלות גוף, יש נזקים נפשיים - והשבתת מערכת החינוך עלולה לגרום נזקים נפשיים לילדי ישראל".
משרד האוצר תמך בהשארת מקומות העבודה שאינם מקבלים קהל פתוחים. באוצר העריכו את עלות סגירת מקומות העבודה למשך 4 שבועות ב-9 מיליארד ש"ח, ואת עלות סגירת הגיל הרך ב-4.6 מיליארד ש"ח.
"מקומות עבודה ללא קהל, כמו ההייטק, התעשיות הביטחוניות ומפעלים, כולל שירותי הרכש המקוון והמשלוחים שהם בעלי תרומה גבוהה ביותר למשק וברור שאינם מדבקים, חייבים להישאר פתוחים גם בסגר מהודק", אמר שר האוצר כ"ץ.