לאחר הסכמי השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות, הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו היום (חמישי) על הסכם שלום נוסף, הפעם עם מרוקו. כמו ההסכמים הקודמים, גם הסכם שלום זה נחתם בתיווכו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומסתמן כמעיין מתנת פרידה בטרם עזיבתו את הבית הלבן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מקורו של הסכם השלום טמון ככל הנראה בשאיפתה של מרוקו לזכות בהכרה אמריקנית עבור אזור הסהרה המערבית אותה סיפחה בשנות ה-70. את השטח המדברי אדיר הממדים סיפחה מרוקו לפני כ-45 שנים במהלך "המצעד הירוק" שקיים אביו של המלך הנוכחי, חסן השני, לאחר שהספרדים עזבו את השטח.
בהתחלה חלקו המרוקאים את האזור העשיר במכרות פוספטים עם המדינה האפריקאית, מאוריטניה, אך לאחר מלחמה במורדים המקומיים נותר השטח של מרוקו בלבד. בשנת 75 פנו השלטונות המרוקאים לישראל וליהודים בארה"ב בבקשה לתמוך בסיפוח הסהרה המערבית ולסייע במתן ההכרה האמריקנית. בקשה זו, הייתה למעשה זריקת המרץ להתפתחות היחסים בין מרוקו לישראל שהלכו ונרקמו עם השנים.
הקשר בין ישראל למרוקו הוסיף להתהדק כאשר בשנות השמונים הקימה המדינה חומה באורך של כ-1,500 ק"מ ועמדות תצפית באמצעות ייעוץ ישראלי ובעזרה של לא אחר מאהוד ברק, שהיה הרמטכ"ל באותה העת.
בחודש האחרון פרץ משבר במדינה, שהפך לזרז המרכזי לחתימת הסכם שלום זה. קבוצת מורדים סגרה בתמיכת אלג'יריה את המעבר בין מאוריטניה לסהרה המערבית; נקודה בה עוברות עשרות משאיות מדי יום בדרכן למרכז אפריקה ובחזרה ממנה. כמו כן, מאוריטניה ביטלה את הסכם הפסקת האש בין המדינות, אך מצידה אינה פתחה בלחימה.
מתוקף כך, החליטו האמריקנים לקבל את מה שכינו "הרעיון המרוקאי" שתכליתו לקיים משאל עם להגדרה עצמית של תושבי הסהרה המערבית ולאחריו להעניק לה אוטונומיה. החלטה זו של ארה"ב הייתה מותנית כמובן בחתימת הסכם שלום בין מרוקו לבין ישראל. משיחות שקיימתי עם גורמים במדינה, ניכר כי עבורם מדובר בהפתעה גמורה – אף אחד לא ידע על המהלך המתוכנן.