"תעשו חיים" הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-4 במאי במסיבת עיתונאים שבה חגגנו יחד את הניצחון על הקורונה ורוב ההגבלות הוסרו. חודשיים בדיוק חלפו, וחזרנו לנקודת ההיסטריה. את הנגיף אולי אי אפשר להכניע בקלות, אבל את ההיערכות המיטבית להתפרצותו המחודשת ניתן וצריך היה לבצע. בדיוק בשביל זה קמה ממשלת אחדות, "ממשלת קורונה". אבל האנשים והסיפורים שמאחוריהם שתקראו כאן למטה מעידים יותר מכל על ההזנחה, הכישלון, המחדל של הממשלה.
מחדל מערך החקירות האפידמיולוגיות
איריס אביטל, אחות בריאות הציבור:
כשהחלה המגיפה התעלמו מאיתנו, מהלופ המטורף של עבודה מסביב לשעון כדי לנסות להשתלט על כל החקירות האפידמיולוגיות, וזה חזר כמו בומרנג עלינו ועל כל ישראל. ולמרות הלקחים מהגל הראשון - לא קיבלנו תוספת כוח אדם למערך החקירות.
אני לא יודעת מה השיקולים של מקבלי ההחלטות בממשלה, אבל בסופו של דבר התעוררו מאוחר מדי. עכשיו צירפו אלינו סטודנטים שיתגברו את העבודה. הם אמנם מאוד נחמדים, אבל לא יודעים את העבודה ומצפים מאיתנו תוך כדי הטירוף ללמד אותם.
מחדל מוקד פניות הציבור
ליר נוימרק, תושב רמת-גן:
קיבלתי הודעה שהייתי ליד חולה מאומת ונדרשתי להישאר בבידוד. בדקתי את הנתונים וגיליתי שהייתי לבד באותה השעה. המתנתי יותר משעה על הקו במוקד הקורונה של משרד הבריאות. בסופו של דבר הצלחתי לקבל מענה רק אחרי יומיים.
בינתיים, בקופת החולים לא מסכימים לשלוח אותי לבדיקה כי אין לי סימפטומים. זה מתסכל להפסיד שבועיים של עבודה בלי שום סיבה.
מחדל הטיפול הכולל במגפה
פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית:
במקום שיהיה גוף אחיד שייתן מענה להכל, המידע מבוזר בין גורמים שונים. כך גורמים שונים מפיקים דוחות שונים על שאלות קונקרטיות כמו: מה הם איזורי הסיכון, מה תוצאות החקירות האפידמיולוגיות, מי קבוצות הסיכון וכו'.
יש נתק בין המטה לבין היחידות הפועלות בשטח. ניתן לשנות את זה עכשיו כדי שבעוד כמה שבועות נהיה בעמדה טובה יותר להתמודדות עם המגיפה.
מחדל הפיצויים לעצמאים
אלון (שפני) כהן, מפיק אירועי תרבות ומנהל אומנותי:
הממשלה פיזרה הבטחות, חילקה מענקים בתקשורת - אבל לא בחשבונות. ב-4 חודשים יחד קיבלתי בסך הכל 10,000 ש"ח. אי אפשר להתקיים מזה. הם אומרים 'נסגור את המשק - ושיסתדרו'. את התוכנית הכלכלית היה צריך להכין כשידענו שהקורונה עומדת להגיע.
אף אחד לא מתפקד בממשלה. לא נראה שזה בכלל מעניין מישהו. לא נותנים גיבוי ומענה למאות ואלפי עסקים שלא יכולים לעבוד. אנחנו קורסים פה אחד אחד.
מחדל הפיצויים לשכירים
נעמי שמח סוכנת בחברת הנסיעות "ארטרא":
יצאתי לחל"ת במרץ. מאז השמיים לא נפתחו ולא חזרתי לעבוד. בעלי, שהוא צלם אירועים, גם היה מהראשונים להיפגע. אנחנו מקבלים דמי אבטלה, אבל משפחה צעירה של 4 נפשות לא יכולה להתקיים מ-60% משכורת של שני ההורים. בעלי מנסה לעשות פה ושם משלוחים. אנחנו לא יכולים לתת לילדים שלנו להיות רעבים.
אני מאוכזבת מהממשלה: הכל קורה בהפתעה והתחושה היא שאין תוכנית. כשהחזירו את המשק והתחלואה הייתה נמוכה כולם הבינו שיכול להיות שהתחלואה תחזור. מה, הם לא חשבו על זה? פשוט שכחו אותנו.
מחדל היערכות בתי האבות
אביטוב זלקין, מנהל בית האבות "נווה הורים":
מדינת ישראל לא למדה דבר מהגל הראשון בנושא אפקט הקורונה על בתי האבות. נכון שהוקמה התוכנית "מגן אבות ואמהות", אבל אין במשרד הבריאות מי שמוציא את התובנות של העומד בראשה אל הפועל.
לא קיבלנו פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו, לא קיבלנו באופן קבוע ציוד מיגון וחיטוי, עד השבוע לא אישרו לנו להעסיק עובדים זרים, ממשיכים להטיל עלינו מס בגין העסקת מהגרי עבודה - ואנחנו צריכים לריב על הדברים האלה עם המדינה. לאורך זמן זה יהיה בלתי אפשרי להמשיך לתפקד כך.
מחדל תקציב בתי החולים
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה:
מגפת הקורונה גרמה להפסקת השירותים הרפואיים הרגילים בבתי החולים לטובת שירותי החירום. כך נוצר משבר תזרימי כספי בכלל בתי החולים הציבוריים. המעבר של בתי החולים מתקציב 'גבייה מהקופות' ל'תקציב המדינה', מתבצע לדאבוננו באיטיות ועם מכשולים לא פשוטים.
מתברר שיותר קל לגזור גזירות מאשר לעמוד במחויבויות הכלכליות שהן יוצרות. הדסה מתמודדת עם חוסר במזומנים שנובע מאיחור יישום תקציב המדינה. על משרדי הבריאות והאוצר לעקוף את כל המכשולים הביורוקרטים ולהסדיר מיידית את תקציב בתי החולים הציבוריים לשנה.
מחדל היערכות שירותי הרווחה
קרין דביר, עובדת סוציאלית:
תקופה הקורונה הכפילה באוכלוסיות המוחלשות את הייאוש, הפחד והלחץ - ואת ההזדקקות לסיוע הרווחה. העבודה שלנו הפכה לחירום יומיומי. מספר הפניות עלה בצורה חדה, המצוקות הפכו לעוצמתיות יותר.
היערכות נכונה לגל השני הייתה אמורה לכלול שני מרכיבים חשובים: 1. הקמת מערך תגבור לשעת חרום על בסיס סטודנטים וחיילים. 2. תיקצוב נוסף שיכסה את הצורך שנובע מיישום הנחיות משרד הבריאות - בעובדים נוספים, רכבים, חדרי טיפול ועוד. אולם הממשלה לא נערכה כמו שצריך לגל השני. נותרנו גם כעת עם חוסר בכוח אדם וחוסר בתקצוב לצרכים הנדרשים בעת הקורונה.
מחדל האכיפה
חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי:
הכשרנו כ-800 פקחי קורונה ואנחנו עדיין ממשיכים להכשיר כדי שכל הפקחים ברשויות המקומיות יהיו פקחי קורונה, אבל החוק שיעביר אליהם את הסכמויות עדיין לא עבר בכנסת. אנחנו ממתינים שמשרד המשפטים והמשרד לבטחון פנים יעבירו אותו.
גם אם החוק יעבור, הוא כרגע ללא סמכויות אכיפת מסכות קורונה, רק אכיפת "תו סגול" והתקהלות. לצערי, הבירוקרטיה חוגגת ואנחנו עדיין מחכים לחוק.
בהכנת הכתבה השתתפו ענבר טויזר, אביבית מיסניקוב, כרמל ליבמן ואור רביד.