שבוע חלף מאז הצבענו כאן ב-N12 על שורת המחדלים של הממשלה שהוקמה במיוחד כדי להילחם בקורונה שהובילו לכך שישראל לא הגיעה ערוכה מספיק להתפרצות נוספת של הנגיף. הלחץ הציבורי בשבוע האחרון יחד עם המספרים העולים של הנדבקים החלו לאט לאט להשפיע בחלק מהתחומים - אבל המלאכה עדיין רבה. בדקנו מה השתנה ומה עדיין תקוע, ואנו נמשיך לעקוב אחר פעולות הממשלה.

מחדלי ממשלת הקורונה - הכתבה הראשונה בסדרה

מחדל מערך החקירות האפדימיולוגיות

רואים את האופק, אולי: בשבוע האחרון גוייסו למערך האחיות שחוקרות את המסלולים שעשו החולים המאומתים כ-400 סטודנטים. עם זאת, בשלב זה אין עדיין שיפור ביכולות המערך והעומס רב. הסיבה לכך היא שהמגוייסים החדשים עדיין עוברים הכשרה וחפיפה, מה שמעמיס עוד יותר על האחיות. הקלה קלה בעומס נרשמה בעקבות השינוי במדיניות לפיה פחות אנשים נכנסים לבידוד ותקופה החקירה התקצרה משבועיים ל-4 עד 10 ימים - ואיתה התקצרו השיחות עם החולים. 

"מבחינת כמויות החקירות והעומס על העובדים, המצב רק נהיה חמור יותר", אמרה איריס אביטל, אחות בריאות הציבור במערך החקירות האפידמיולוגיות. "למרות שגייסנו את כל מי שיכולנו לגייס, העבודה מצטברת ואנחנו לא מצליחים להשלים את כל החקירות".

איריס אביטל אחות בריאות הציבור (צילום: באדיבות המצולמת)
איריס אביטל אחות בריאות הציבור | צילום: באדיבות המצולמת

באחת מלשכות בריאות הציבור של משרד הבריאות מתחילים את הבוקר עם 182 חולי קורונה חדשים שצריך לבצע להם חקירה אפידמיולוגית. בלשכה עובדים שישה חוקרים. כל חקירה נמשכת שעתיים לכל הפחות. בחישוב מהיר ייקח להם לפחות 3 ימים לגשר על הפער. אחד העובדים אמר: "מה הסיכויים שלנו להגיע לכולם? קלושים. ייאוש אמיתי".

מחדל מוקד פניות הציבור

אזרחים שביקשו לערער על איכון של השב"כ שאיתר אותם כמי שבאו במגע עם חולה מאומת נאלצו להמתין על הקו שעות - חלקם עד שהתייאשו. המוקד של משרד הבריאות לא עמד בעומס. בימים האחרונים נרשם שיפור כשזמני ההמתנה התקצרו משעות ארוכות לדקות ארוכות. בבדיקה שעשינו השבוע בסביבות השעה 17:00 המתנו על הקו 13 דקות וחצי. השיפור הזה נרשם בזכות הקמת מרכז טלפוני בבסיס פיקוד העורף אותו מאיישים 300 חיילים. אבל עדיין מדובר בזמן ארוך למדי.

ליר נוימרק מרמת גן, שלפני שבועות ספורים המתין יותר משעה על הקו, התקשר השבוע שוב למוקד. "הפעם ענו לי לאחר 23 דקות", סיפר. "זה שיפור משמעותי, אבל למרות זאת לא הצלחתי לשכנע ששהיתי בחדר סגור ולא באתי במגע עם חולה. לא שיחררו אותי מהבידוד והפרנסה שלי נפגעה".

ליר נוימרק
ליר נוימרק | צילום:

מחדל הטיפול הכולל במגפה

גם היום אי אפשר עוד לבשר על גורם אחד שמנהל את הטיפול הכולל במגפה. אגף שירותי בריאות הציבור, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והמרכז המיוחד שהקים אגף המודיעין בצה"ל - עובדים כל אחד בנפרד. השינוי המרכזי מהימים האחרונים הוא התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי, האחראית על שירותי בריאות הציבור, וההכרזה של שר הבריאות כי ימנה פרויקטר מיוחד לטיפול במגפה.

עד כה ידוע כי תפקיד הפרויקטור, "המתכלל", הוצע לאלוף במיל' רוני נומה, אך זה סירב להצעה. "ההצעה של שר הבריאות היא חיובית", אמר פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופי למחלות קרום ושריר הלב. "כל פיתרון שיבטל את המצב שבו יש ראשים רבים מדי למפלצת הוא מבורך. כיום המשבר מנוהל ללא מנהיגות ומתוך בלאגן אטומי שגורם לעם להיות מבולבל. צריך ליצור סדר במערכת באמצעות מרכז ניהול אחיד".

פרופ' יהודה אדלר
פרופ' יהודה אדלר | צילום:

מחדל הפיצויים לעצמאים

ביום חמישי האחרון התבצע צעד משמעותי, לפחות בהצהרות: ראש הממשלה ושר האוצר הציגו לציבור תוכנית כלכלית חדשה שכוללת סיוע לבעלי עסקים. התוכנית כוללת שורת מענקים נוספים לעצמאיים - מענק סיוע מיידי של עד 7,500 ש"ח, מענק של עד 15 אלף ש"ח מדי חודשיים לעצמאים שאיבדו 40% או יותר מההכנסה וכן מענק לכיסוי הוצאות קבועות בעסק.

למרות זאת, יצאו אלפי עצמאים למחאה גדולה במוצאי שבת בכיכר רבין. הם טענו שעד שלא יראו את הכסף בחשבון, לא יאמינו לממשלה. המבחן עובר ליום רביעי הקרוב, אז אמורים המענקים להתחיל להיכנס לחשבונות, לפחות לפי ההבטחות.

"אני נשאר אופטימי ומקווה ש'האסימון ייפול' אצל ראש הממשלה והשרים", אומר אלון (שפני) כהן, מפיק אירועי תרבות ומנהל אומנותי שעובד בינתיים בעבודה חלופית. "עושה רושם כי יש שר אוצר קשוב בירושלים, אבל כיוון שעד עכשיו נחלנו אכזבות, התוכנית הכלכלית היא בגדר 'כבדהו וחשדהו'.

אלון כהן, מפיק
אלון כהן, מפיק | צילום:

מחדל הפיצויים לשכירים

התוכנית הכלכלית שהוצגה ביום חמישי כוללת התייחסות והבטחה לפיצויים ארוכי טווח גם לציבור השכירים. בין הצעדים עליהם הוחלט: הבטחה של הממשלה לשלם דמי אבטלה לשכירים עד יוני 2021, כלומר למשך שנה, או עד ירידת שיעור האבטלה הכולל מתחת ל-10%.

"מצד אחד התוכנית הכלכלית נותנת איזה שקט, מצד שני לדבר על משבר עד יוני 2021 זה מאוד מלחיץ", אומרת נעמי שמח, סוכנת בחברת התיירות והכנסים 'ארטרא', שכבר ממרץ נמצאת בחל"ת. "אני מקווה שהתוכנית הזו אינה תרגיל בהשקטת השטח והמחאה במטרה לשפר את הסקרים והכל במטרה ללכת לבחירות. עד שנקבל תמיכה אמיתית אמשיך לעשות דברים שלא נועדתי להם כדי לפרנס את משפחתי ולקיים בית במדינה שאני אוהבת".

נעמי שמח (צילום: מוניקה פיץ, באדיבות ארטרא בע"מ)
נעמי שמח | צילום: מוניקה פיץ, באדיבות ארטרא בע"מ

 

מחדל היערכות בתי האבות

בבתי האבות הסיעודיים בישראל עדיין מחכים לסיוע כספי כדי להתמודד עם המצב החדש בעודם מנסים להגן על האוכלוסיות בסיכון. במוסדות האלה נדרשים לשלם לכוח אדם נוסף ולציוד מיגון וחיטוי. הם גם מבקשים לבטל את היטלי המס בגובה 20% על העסקת מהגרי עבודה בבתי האבות, עד שיגיעו עובדים זרים נוספים שאישר להם המדינה להעסיק.

"למרות הבטחות חוזרות ונשנות, ממשלת ישראל עדיין לא העבירה את התשלום המתבקש לבתי האבות הסיעודיים בגין ההוצאות החריגות שהיו להם בתקופת הקורונה", אומר רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א - איגוד בתי אבות. "אנחנו כל יום מקבלים אינדיקציות מבתי אבות ברחבי הארץ שהתקציב נגמר ואוטוטו הם עלולים לסגור את שעריהם".

רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א - אגוד בתי אבות (צילום: יחצ)
רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א - אגוד בתי אבות | צילום: יחצ

מחדל תקציב בתי החולים

בתי החולים ספגו הפסדים כספיים וחובות בעקבות הפסקת שירותים רפואיים רבים שמזינים את תקציבי בתי החולים בשגרה. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, התריע בפנינו בשבוע שעבר כי למרכז הרפואי שלו "נגמרו המזומנים". השבוע אפשר לעדכן על שינוי מבורך.

"בימים האחרונים קיבלנו את תקציב בית החולים לחודש יולי על סך 30 מיליון שקלים", סיפר פרופ' רוטשטיין. "באוגוסט אנו צפויים לקבל סכום גבוה יותר - 50 מיליון שקלים. מדובר בסכום גבוה יותר מהתקציב השוטף הנהוג לבתי החולים. הוא נקבע כפיצוי בשל גזרות משרד הבריאות והקורונה וההפסדים שספגנו מאובדן תיירות המרפא".

פרופסור זאב רוטשטיין (צילום: מתוך "עובדה",  קשת 12  )
פרופסור זאב רוטשטיין | צילום: מתוך "עובדה", קשת 12

 

מחדל היערכות שירותי הרווחה

העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה טוענים שהם קורסים תחת הנטל ההולך וגבר בעקבות התרחבותה של האוכלוסייה הנזקקת בשל משבר הקורונה. הם דורשים (כבר שנים) להעלות את שכרם ולקבל עוד תקנים ואמצעים כדי לעמוד במשימה. באוצר מתעקשים: זו לא העת להעלאות שכר במגזר הציבורי, ומציעים לקיים משא ומתן על הנושאים האחרים.

בינתיים, אין שינוי בשטח. העובדים הסוציאליים רק החריפו בשבוע האחרון את מאבקם - הם השביתו את פעילותם ויצאו להפגנות. "מטופלים שלנו קורסים, הלב שלנו נקרע ונבחרי הציבור עדיין אוטמים את לבם", אומרת קרין דביר, עובדת סוציאלית ברשות מקומית. "תנו לנו גב. תעזרו לנו להחזיר את התקווה למחוזות הארץ שלנו".

קרין דביר עובדת סוציאלית (צילום: באדיבות המצולמת)
קרין דביר עובדת סוציאלית | צילום: באדיבות המצולמת

מחדל האכיפה

כ-4 חודשים אחרי התפרצות המגפה בישראל אפשר לבשר שהמחדל הזה, ככל הנראה, מאחורינו. בשבוע שעבר אושר סוף סוף בכנסת תיקון לחוק שמעניק לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות לאכוף את תקנות הקורונה כמו עטיית מסכות, התקהלות ותו סגול. כאלף פקחים כבר עברו הסמכה מיוחדת ואלף נוספים צפויים לעשות זאת בקרוב.

"אנחנו בשלטון המקומי ניכנס כרגיל מתחת לאלונקה, לעזור ולסייע במטרה שנחזור כמה שיותר מהר לשגרה", אמר יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס. "נתנו הנחייה לפקחים גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית - 'אל תמהרו לשלוף את הפנקס ולתת דוחות. הדוחות פחות מעניינים אותי, מעניין אותנו שלום הציבור".

ראש העיר מודיעין חיים ביבס (צילום: החדשות‎)
צילום: החדשות‎

בהכנת הכתבה השתתפו: ענבר טויזר, אביבית מיסניקוב, כרמל ליבמן ואור רביד.