בניגוד לראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע הערב (רביעי) בשידור חי על החלטתו לבקש חסינות, לא מעט חברי כנסת נוספים שעמדו בפני כתבי אישום ויתרו בעבר על אפשרות זו. מאז שינוי החוק ב-2005 שבעקבותיו נדרשים נבחרי הציבור לבקש את החסינות באמצעות רוב בוועדת הכנסת ובמליאה ולא מקבלים אותה אוטומטית, 14 כתבי אישום הוגשו על ידי היועמ"ש נגד חברי כנסת – רק 3 מהם ביקשו לממש את זכותם לחסינות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עמרי שרון, שלמה בניזרי, צחי הנגבי, חיים רמון, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, מוחמד בראכה, אביגדור ליברמן, חנין זועבי, באסל גטאס ואורן חזן – כל אלה בחרו שלא לבקש חסינות וויתרו על זכותם זו למרות כתב האישום.
לעומתם, חבר הכנסת מהליכוד מיכאל גורלובסקי שנאשם בפרשת ההצבעות הכפולות בחר להגיש את הבקשה, הכנסת אכן העניקה לו חסינות וגם אחרי שבג"צ ביקש לדון בכך שוב בכנסת בחרו להשאיר את ההחלטה על כנה. חבר הכנסת סעיד נפאע הואשם לאחר שנסע לסוריה ופגש שם את חאלד משעל. גם הוא ביקש חסינות אולם נדחה על ידי הכנסת. ומי שבקשתו לחסינות עדיין תלויה ועומדת גם היום הוא ח"כ והשר לשעבר חיים כץ שהואשם במרמה והפרת אמונים במסגרת תפקידו כיו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית.
בניגוד לכל אל המקרה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שונה, שכן האחרון לא חיכה לכתבי האישום ונפרד מהכנסת וגם מהאפשרות של חסינות עוד קודם לכן. אחרי שהחליף את כיסא עור הצבי של המשכן בספסל הנאשמים, הסיפור שלו הסתיים בכלא, ואולי זה גם מה שהניע את ראש הממשלה נתניהו בקבלת החלטתו.