בניגוד למה שהתרגלנו בגל הראשון בעיצומה של המגפה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה להשיג את תמיכתם של שרים בכירים מהליכוד שמונו על ידו - ומהווים אופוזיציה מבית למשרד הבריאות. דיוני קבינט הקורונה יתחדשו ואם לא יקבלו החלטות, ההחלטה שתילקח הלכה למעשה היא לקחת סיכון בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובמל"ל - סיכון שלדעת מומחים רפואיים רבים הוא סיכון גדול מדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במסיבת עיתונאים שכינס אמש (ראשון) שר הבריאות אדלשטיין, הוא פירט את הצעדים שיש לדעתו לנקוט והדגיש שאנחנו בתחילתו של גל שני. אדלשטיין יישר קו עם הצמרת המקצועית במשרדו שדורשת הגבלת התקהלויות עד 20 איש, הגבלת מספר המשתתפים באירועים ל-50 איש, קפסולות בבתי הספר של החופש הגדול, תפילות במרחב פתוח (לא יותר מ-19 מתפללים), מופעי תרבות עד 250 איש ללא חריגות וביטול האישור לפתיחת כנסים ותערוכות.
השרים ייקחו את הסיכון?
ישיבת קבינט הקורונה שהתקיימה אתמול הסתיימה בתום שעתיים בלבד ללא החלטות. השרים סירבו לשתף פעולה עם הקו החדש ובתוך החדר התפתח לו עימות. "בלי צעדים דרסטיים נאבד שליטה על המגפה", הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות. שר האוצר ישראל כ"ץ השיב כי הוא "מתנגד להחלטות שיפגעו במשק ובתעסוקה". לדבריו, "צריך להתמקד בהגברת האכיפה". שר הפנים אריה דרעי הוסיף: "אין צורך בצעדים נוספים. צריך ללמוד לחיות עם הקורונה. הדרישות שלכם מוגזמות".
"אני עושה שירות למדינה בזה שאני מאפשר למיליון ילדים להיות תחת השגחה ואחריות בזמן שההורים הולכים לעבוד", טען שר החינוך יואב גלנט. שר הבריאות יולי אדלשטיין השיב: "אני מבקש שהשרים לא יגידו רק מה לא, תציעו אלטרנטיבה. לא חוכמה להגיד רק מה לא אלא אם הם טוענים שלא מדובר בקורונה אלא בשפעת קטנה, גם את זה הם מוזמנים לומר".
מול אדלשטיין עמדו רוב שרי הממשלה שהתקשו לחתום בהצבעתם על החזרת ההגבלות במשק. מדובר בשינוי משמעותי מאוד במשוואה לעומת הגל הראשון במרץ-אפריל, אז השרים שימשו כמעט "חותמת גומי". שרים בכירים כדוגמת כ"ץ וגלנט מהווים את האופוזיציה המשמעותית לדרישות משרד הבריאות. ליצמן דווקא העניק תמיכה במכתב לשר אדלשטיין שבו טען כי צריך לחזור לחלק מההגבלות.
היום יתחדשו הדיונים ואם לא יתקבלו החלטות, המשמעות היא שהשרים בוחרים בשלב זה לקחת סיכון בניגוד לדעה המקצועית של צמרת משרד הבריאות ושל היועצים המקצועיים והרפואיים למל"ל בשל המספר הנמוך של החולים במצב קשה. לדעת מומחים רפואיים מדובר בסיכון גדול מדי.
הבדיקות השתנו, המספרים דומים
מאז תחילת החודש מצביעים נתוני משרד הבריאות על מאות בדיקות חיוביות מדי יום וזה מזכיר לנו במספרים של הנדבקים את שיא המגפה באפריל, אבל בנתונים אחרים, כך מתברר, יש בכל זאת הבדל.
הנתונים היבשים מראים שבחודש האחרון, מאז חג השבועות, מספר התשובות החיוביות שמתקבל נמצא שוב בעליה. אבל זה לא הנתון היחיד שעולה. כמות הבדיקות עלתה גם היא באופן משמעותי בפרק הזמן הזה. אבל כשבודקים את הבדיקות רואים שאחוז החיוביים נמוך הרבה יותר ממה שראינו בשיא ההתפרצות בחודש מרץ.
כך למשל, ביום חמישי האחרון נוספו 504 חיוביים לרשימת ה"מאומתים" שהם 2.7% מתוך יותר מ-18 אלף בדיקות. לשם השוואה, ניתן להסתכל שלושה חודשים אחורה: ב-26 במרץ אותרו 548 חיוביים מתוך 5,200 בדיקות בלבד - יותר מעשרה אחוזים. אז גם היו לנו מחלקות קורונה מלאות והרבה יותר חולים קשה ומונשמים.
אחרי פתיחת המשק החל מספר החיוביים לעלות. לפני חודש, כששר הבריאות יולי אדלשטיין נכנס לתפקיד והרחיב מאוד את הקריטריונים לביצוע הבדיקה גם למי שאין לו תסמינים, א-סימפטומטיים, גם היכולת עלתה. אנחנו מבצעים הרבה יותר בדיקות להרבה יותר אנשים. באופן הזה נבדקים יותר צעירים ומוצאים יותר חיוביים, שברובם המכריע - ללא סימפטומים. עד כה אותרו בישראל 23,500 חיוביים.
מאידך, בסקר סרולוגי מצומצם שנעשה ע"י אוניברסיטת תל אביב לפני חודש העריכו המומחים שבישראל מסתובבים לפחות 200 אלף תושבים עם הנגיף או שנחשפו אליו מבלי שהם יודעים או מרגישים. זה הקרחון שנמצא רוב הזמן מתחת לרדאר של הבדיקות.
ככל שאנחנו מגדילים את מספר הבדיקות ומקלים בקריטריונים לביצוען אנחנו מגלים עוד ועוד חלקים מאותו קרחון שעד כה היו סמויים מהעין. אפידמיולוגים מדגישים שאם היינו בודקים באופן הזה במהלך מרץ, אפריל ומאי היינו מגיעים כבר אז לא-סימפטומטיים רבים והיו לנו גם אז הרבה יותר תוצאות חיוביות.