ההפרות של ההסכם הקואליציוני, העימותים סביב התקציב והמתיחויות האישיות מובילים למקום אחד: במערכת הפוליטית מתרבות ההערכות כי בהיעדר שינוי משמעותי ומיידי בהתנהלות הקואליציה, התפרקות הממשלה היא עניין של חודשים - אולי שבועות. מקרבות גנץ-נתניהו, דרך זעם החרדים ועד הנקמה בשאשא-ביטון: אלו העימותים שעשויים לקחת אותנו לבחירות 2020 סבב ב' בעיצומו של משבר עולמי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הליכוד נגד כחול לבן
כמעט שלא עבר יום מאז הושבעה ממשלת האחדות ללא חילופי מהלומות בין שני הראשים שמובילים אותה: ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. אל העימותים וההקנטות בין השניים ובין בכירים בליכוד ובכחול לבן, הצטרף בשבועות האחרונים משבר שמאיים על עצם קיומה של הממשלה: אישור תקציב המדינה.
בעוד גנץ דורש תקציב דו-שנתי, כלומר תקציב לשנה ורבע הקרובות, נתניהו מתבצר בעמדתו לפיה יש לאשר תקציב חד-שנתי למספר חודשים עד סוף השנה. עומק המשבר נובע מהעובדה שאם אין הסכמה לגבי תקציב המדינה, לא צריך הצבעה או החלטה אקטיבית ללכת לבחירות – הכנסת מתפזרת באופן אוטומטי.
גנץ מעוניין בתקציב דו-שנתי כי הוא חושש שבתום חודשי התקציב החד-שנתי, נתניהו ינצל את ההזדמנות ויוביל לבחירות כדי שגנץ לא יכהן כראש ממשלה. נתניהו, בדיוק מאותה סיבה, חושש שתקציב דו-שנתי יטרוק בפניו את החלון האחרון של יציאה לבחירות. השניים, כפי שדיווח עמית סגל, רואים בפשרה בסוגיית התקציב את קץ הקריירה הפוליטית שלהם, ולכן מסרבים להתגמש. המשמעות: אם ב-25 באוגוסט לא יהיה תקציב - יתקיימו בחירות בנובמבר 2020.
החלטת הליכוד להצביע בעד ועדת חקירה לשופטים בישראל היא יריקה בפניה של הדמוקרטיה הישראלית ומערכת אכיפת החוק.
— גבי אשכנזי - Gabi Ashkenazi (@Gabi_Ashkenazi) July 8, 2020
עבורנו זהו ״דגל שחור״ ולא נסכים למהלך כזה!
אם רוצים כעת ועדות חקירה במקום להתמודד עם הקורונה ולעבוד עבור הציבור- ישנם רעיונות נוספים.
ברקע הקרב על התקציב, נרשמו בין שתי המפלגות עימותים סביב הצעות חוק שהגישה דווקא האופוזיציה. המשבר הראשון פרץ על רקע החוק שהגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה לניגוד עניינים לשופטים. בליכוד הודיעו כי יתמכו בהחלטה, אך בכחול לבן כינו את ההצעה "הכרזת מלחמה" ואיימו בהקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. לבסוף, הצעת החוק נדחתה לאחר שרוב חברי הכנסת הצביעו נגדה.
העימות השני בין ראשי הקואליציה פרץ סביב הצעת החוק לאסור טיפולי המרה. החוק שהגיש ח"כ ניצן הורוביץ אושר בקריאה טרומית, בתמיכת כחול לבן והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה. בכיר בכחול לבן מיהר להודות כי תמיכת המפלגה בחוק "זו פעולת תגמול לליכוד על הוועדה לניגודי העניינים של שופטים". השר דודי אמסלם מהליכוד תקף במליאה את כחול לבן: "גנץ, אתה סודק את הקואליציה ומכוון לבחירות. זה חוצפה ועזות מצח בניגוד לכל ההסכמים הקואליציוניים".
החרדים נגד הליכוד
בעוד הליכוד וכחול לבן מנהלים מאבקים סביב התקציב, נראה כי גם השותפות היציבה של הליכוד עם המפלגות החרדיות מתחילה להיסדק. החרדים זעמו על אישור החוק נגד טיפולי המרה שאושר בקריאה טרומית כששני שליש מסיעת הליכוד לא נכחו באולם, והחליטו לנטוש את האולם במחאה על התנהלות השותפה הוותיקה. כמו כן, במפלגות החרדיות כעסו על כך שהשר אמיר אוחנה הצביע בעד הצעת החוק והדגישו כי "על הליכוד להחליט אם הוא יודע לנהל קואליציה".
בתגובה לאישור החוק בקריאה טרומית, יו"ר ועדת הכספים משה גפני הודיע כי יביא בשבוע הבא להצבעה בקריאה טרומית את הצעת חוק "פסקת ההתגברות" ואת הצעת החוק שתאפשר לבתי חולים לאסור הכנסת חמץ בפסח. "איפה היה רה"מ נתניהו? למה אמיר אוחנה הצביע בעד? אנו שוקלים את צעדינו", אמר ח"כ גפני וסגן השר מאיר פרוש הוסיף: "אם הליכוד לא מסוגל בנושא כה עקרוני לציבור החרדי לגייס את הרוב נגד, הוא מאבד את עצמו לדעת".
למשבר חוק טיפולי ההמרה קדם זעם החרדים על תמיכת הליכוד בהצעת החוק להקמת ועדת חקירה לניגוד עניינים לשופטים. שר הפנים אריה דריה טרק בזעם את הטלפון במהלך שיחה עם ראש הממשלה נתניהו, לאחר שהטיח בו כי הוא מייצר משברים בקואליציה: "אנחנו עם מיליון מובטלים ואתה מוביל לבחירות".
לפני אותה הצבעה בכנסת התקיימה שיחה קשה מאוד בין ח"כ משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, דרעי ונתניהו, שבה הבין שר הפנים כי נתניהו עומד לשבור את הסיכום שלו עם כחול לבן ולהורות לנציגי הליכוד לתמוך בהצעת החוק. ביהדות התורה ובש"ס התרעמו על כך שנתניהו הורה להם לתמוך ביוזמה, אולם הדיר רגליו מההצבעה ואף התיר לחברי ליכוד נוספים להיעדר ממנה.
גורם במפלגות החרדיות האשים בשיחה עם N12: "נתניהו מנסה לגזור קופן על חשבוננו בציבור שלו, ואנחנו נשלם את המחיר בחיכוכים עם כחול לבן".
החרדים נגד כחול לבן
המשבר סביב אישור חוק ההמרה בקריאה טרומית לא הסתכם בעימות בין החרדים לליכוד. בש"ס וביהדות התורה זעמו על כחול לבן שתמכו בהצעת החוק בניגוד לכתוב בהסכמים הקואליציוניים וצעקו לגנץ במליאה: "לא תהיה ראש ממשלה".
בש"ס הודיעו כי חברי המפלגה לא ישתתפו בהצבעות במליאה עד להודעה חדשה. ביהדות התורה כינסו ישיבת סיעה דחופה ובה הודיעו כי הם רואים עצמם "משוחררים מהמחויבויות הקואליציוניות" וכי החליטו לקדם חוקים בנושאי דת ומדינה.
סיעת יהדות התורה מסרה לאחר ההצבעה כי "החוק שעבר פוגע בקדושת המשפחה ומהווה הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני. תמיכת חברי כחול לבן בחוק פגעה באמון שנתנה יהדות התורה לכחול לבן". הסיעה הודיעה כי היא עוצרת מרגע זה כל שיתוף פעולה עם כחול לבן, וקראה לראשי הציבור וראשי הרשויות החרדיות להימנע גם הם משיתופי פעולה והזמנות של נציגי כחול לבן לסיורי ראווה.
טיפולי המרה נולדו בחטא, ומקומם מחוץ לחוק. לכן נצביע היום בעד החוק ונגד טיפולי המרה. לשם כך הגענו. את זה הבטחנו ונקיים. זה הדבר הנכון לעשות.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) July 22, 2020
הליכוד נגד שאשא-ביטון
עימות נוסף ומעניין במיוחד פרץ דווקא סביב ועדת הקורונה - אותו נושא שלשמו הוקמה ממשלת החירום הלאומית. עם הקמת הממשלה, מונתה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, נציגת מפלגת כולנו בסיעת הליכוד, לעמוד בראש הוועדה המיוחדת - אלא שזו סירבה לשמש כחותמת גומי להחלטות הממשלה.
שלוש פעמים השתמשה ח"כ שאשא-ביטון בסמכות הוועדה שבראשה היא עומדת ויצאה, באופן נדיר, נגד מדיניות הממשלה. הוועדה בראשותה הצביעה בעד פתיחת חדרי הכושר והבריכות, ביטלה את החלטת ממשלה לסגור את המסעדות ומוקדם יותר היום אישרה את פתיחת חדרי הכושר מיום ראשון ואתרי התיירות בסופי שבוע.
התנגדותה של שאשא-ביטון למדיניות הממשלה עוררה סערה והיא חטפה מתקפות מבית. יו"ר הקואליציה מיקי זוהר האשים אותה כי הושפעה מלחץ של הלוביסטים של חדרי הכושר, איים לפטרה והצהיר בפניה כי דרכה בליכוד הסתיימה. שאשא-ביטון, מצדה, טענה כי ההחלטות התקבלו אך ורק על סמך הנתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות והוסיפה: "מטריד שהנתונים מעורפלים ואי אפשר לשים אותם על השולחן.
בסופו של דבר שאשא-ביטון לא הודחה, אך נקבע כי יינקטו נגדה צעדי משמעת. כמו כן, ב"חוק הקורונה הגדול" שאושר אמש בקריאה שנייה ושלישית לא מופיעה ועדת הקורונה כאחת הוועדות שאמורות לאשר את החלטות החירום של הממשלה. כך למעשה מוציא החוק את כל הסמכויות שיש היום לוועדה של שאשא-ביטון ומעביר אותן לידיהן של ועדות אחרות בכנסת.