נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף אמש את תוכניתו לשלום בין ישראל לפלסטינים, והציג את מפת המדינות כפי שייראו במסגרת העסקה. על פי מפה זו, 15 ישובים יהודיים ביהודה ושומרון יימצאו בלב המדינה הפלסטינית החדשה שתוקם, כמובלעות שהשליטה עליהן היא ישראלית. על כן, לצד השמחה של רוב תושבי ההתנחלויות על ההכרה בריבונות הישראלית, תושבים רבים מביעים היום (רביעי) חשש מהתוכנית ומהשלכותיה על חייהם ועל ביטחונם.
תוכנית המאה נחשפת - כל הפרטים על העסקה \\ אבו מאזן, חיזבאללה ואירן נגד תוכנית המאה \\ פומפאו: "לא משנה מי יהיה רה"מ, תוכנית המאה תצא לפועל" \\ האם יישובי המשולש יהיו חלק מפלסטין? \\ שרים בימין מזהירים: "מדינה פלסטינית - קו אדום"
כך למשל מאיר פיקאר מבית חגי, שמברך על ההכרה בריבונות הישראלית על היישובים - אך מתאר חששות כבדים מהחיים שאחרי ההסכם. "אנחנו יודעים מה זה מובלעות", אמר. "גרתי בעבר במובלעת אחרת, ואני מכיר את המציאות הזו שהיישוב כולו מוקף בפלסטינים כשאין אפשרות להתרחב. כל הריבונות היא רק בתוך היישוב, ומצד שני יש לפלסטינים אפשרות לחנוק מסביב בעזרת בבנייה. זה בהחלט משהו שמדאיג אותנו".
"כל עוד המציאות הביטחונית תישאר במצב טוב, אני לא רואה סיבה שאנשים יעזבו", הוסיף פיקאר. "אבל זה כן ימנע מאיתנו להתרחב ולהתפתח, והדרכים הן באמת בעיה. גם ככה אנחנו נוסעים בממוגני ירי. בשנים האחרונות יש שיפור בזה כי צה"ל שולט לא רק על הצירים, אלא גם על מה שסביבם, אבל אם נהיה נתונים לגחמות של הפלסטינים, יש פה בהחלט סיכון גדול".
"מצד אחד שמחה, מצד שני – חשש גדול"
נתנאל ארנברג, תושב כרמי צור, סיפר על הרגשות המעורבים: "ההרגשה היא מורכבת. מצד אחד שמחה גדולה, בשורה גדולה מאוד לעולם ההתיישבות. המדינה מכירה בשטח שחשוב מאוד מבחינת אסטרטגית ואידאולוגית. אבל מה יעלה בגורל 15 היישובים האלה זו שאלה גדולה. השיח ביישוב הוא של בשורה לצד דאגה, מחד נשיא אמריקני שמכיר בפעילות של עשרות שנים של עולם ההתיישבות, ומאידך חשש גדול".
"הנוכחות הביטחונית היא חשש גדול", הוסיף ארנברג. "היישוב נמצא בין שני כפרים פלסטינים מאוד מורכבים מבחינה ביטחונית, ואנחנו חוששים שהנוכחות הצה"לית תפחת כי המשטר הצבאי יסתיים. אנחנו האנשים בשטח שנוסעים בכבישים וחווים זריקות אבנים על ילדים קטנים בדרך לבית הספר". בהמשך דבריו מתח ארנברג ביקורת על הממשלה. "האם בתכנית הגדולה האנשים הקטנים נשכחים?", תהה. "הממשלה עסוקה ב'למעלה' ואנחנו נמצאים שם יומיום. מחכים כבר 20 שנה לבניית כביש שאפשר יהיה לנסוע בו כמו שצריך ולא דרך כפרים. אנחנו מקווים מאוד שבתוכנית הגדולה הדברים האלה יקבלו ביטוי".
"לא באמת רואים היתכנות להציב אותנו כמובלעת"
פנחס מיכאלי, תושב איתמר ודובר היישוב, סיפר על תחושתו לנוכח הצגת פרטי התוכנית. "התחושה הראשונית היא לא אישית, היא קודם כל לאומית", אמר. "והיא מבטאת תחושת שמחה גדולה מאוד - שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, מכוח ההבטחה ומכוח זכותנו המוסרית על הארץ. כל התכניות שהוצגו עד כה יצאו מנקודת הנחה שהמקומות ששחררנו ב-1967 לא שלנו, וזו הפעם הראשונה שיש תוכנית שאומרת שהמקומות האלה שלנו. מבחינת היישוב, תהיה החלה של החוק הישראלי ואפשרות להתפתח".
"מבחינת החששות הביטחוניות, אנחנו סומכים שהם לא יוזנחו על ידי ממשלת ישראל", הוסיף מיכאלי. "היום יש רצף התיישבות מאיתמר עד הבקעה, כך שאנחנו לא באמת רואים היתכנות להציב אותנו כמובלעת. הכל מאוד ראשוני אז קשה להתייחס נקודתית, אנחנו עם יד על הדופק כדי רק ללכת ולשפר. מה מזה נמצא בתכנית אני לא עוד יודע, אנחנו עוד לא ישבנו על המפות, התכנית משמחת מאוד וזה מכאן רק בסיס לשפר את המצב".
"החיים במובלעת - מחשבה מפחידה"
רעות צימרמן, תושבת נגוהות, השמיעה דברים ברוח דומה. "ברור שאנחנו שמחים על הסיפוח של ההתיישבות והאיום בפינוי הוסר" אמרה תחילה. "אבל החיים כמובלעת, אנחנו מאוד חוששים מזה. המחשבה שמי שהיום הם זורקים אבנים ובקבוקי תבערה יהיו אחראים על הביטחון שלנו ועל שלומנו היא מאוד מפחידה. תחושה כזו של אי ודאות ושל הפקרה, אז נהיה אזרחי מדינת ישראל ומי ייקח עלינו אחריות? במבט מפוקח זה ברור שזה בלתי אפשרי".
"אנחנו מקווים שירדו מהרעיון הזה", הוסיפה צימרמן. "נשמע שההשפעה המיידית תהיה הפוכה. שיהיה סיפוח קודם כול ובעזרת השם תהיה גדילה והתפתחות, אבל מהשלבים הבאים אנחנו מאוד מודאגים. מי יהיה אחראי על הכביש? האם היישוב לא יוכל לגדול? האם הפלסטינים יוכלו להתקרב? יש הרבה שאלות לא ברורות שעוד אין עליהן תשובות ונצטרך לחיות ולראות מה יהיה".