הח"כים שנפלטו מהכנסת מדברים על החיים שאחרי: "תוך שנייה אתה נשאר בלי כלום"

1,003 ח"כים הושבעו מאז קום המדינה וכיהנו ב-22 כנסות, כל אחת מהן ארכה בממוצע שלוש שנים וחודשיים. הממוצע לחבר כנסת, עומד על 2.5 כנסות, ושליש מחברי הכנסת כיהנו בכנסת אחת בלבד. השיא הישראלי שמור כמובן לשמעון פרס ז"ל שכיהן ב-14 כנסות. השיא השלילי שייך לחברת הכנסת אורנה אנג'ל, עם 7 ימים בלבד בתפקיד - הכהונה הקצרה ביותר.

אלוף (במיל') טל רוסו לא דמיין ולו לרגע כמה קצרה ואפיזודית תהיה התחנה הפוליטית שאליה נכנס. "אתה רוצה לעשות שינוי, ולכן החלטתי לקפוץ פנימה לבריכה", סיפר. "היו אנשים שאמרו לי שאני משוגע. כל כך טוב לך, יש לך משכורות מטורפות, אתה עושה פעילויות חברתיות, כאילו העולם שלך שלם".

גם התגובות אחרי שקיבל את ההחלטה לעזוב היו שנויות במחלוקת: "חצי מהאנשים אומרים לי חבל שהלכת וחצי מהאנשים אומרים לי טוב שהלכת". הקריירה הפוליטית שלו אומנם הייתה קצרה, אבל הוא לא מצטער. גם לא על זה שניסה למנוע את פיזור הכנסת: "הייתה לי חצי שנה מדהימה, זה בית ספר בפני עצמו".

מאז עברו אמנם רק חודשים ספורים, אבל הסחרור הפוליטי לא עוצר. מפלגת העבודה התמזגה עם גשר ומרצ, סתיו שפיר הספיקה לעבור מפלגה ולהיפלט מהמשחק, רוסו עצמו חזר לעיסוקיו החברתיים - ואבי גבאי התיישב על כיסא המנכ"ל.

איתן כבל, לשעבר ח"כ במפלגת העבודה, נמצא במשכן כבר מ-1987, אז החל כעוזר פרלמנטרי, עד שלפני כחודש החליט גם הוא לעזוב. "אלוהים אוהב אותי", סיפר כבל. "נתן לי לא להיות חלק מההתבזות שחברותיי וחבריי חווים בכנסת. לי הייתה מוכנות נפשית. כבר לא רציתי להיות חבר כנסת. געגוע אין בי, אבל אני לגמרי אוהב את המקום".

עידן רול היה חבר כנסת במפלגת כחול לבן במקום ה-34 ברשימה, למשך חצי שנה בלבד. "הבן שלי עוד לא בן שנה וחצי וזו מערכת הבחירות הרביעית שלי", סיפר רול. "אני מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן שזה גדול ממני. אני משהו קטן בתוך כל הסיטואציה הזאת". הוא אמנם לוקח חלק פעיל בקמפיין, אך בינתיים חזר לעבוד בהייטק.

מי בתקשורת ובאולפנים, מי בהייטק ומי בעסקים, כולם מנסים איכשהו להתפרנס. אבל יש גם חברי כנסת לשעבר ששנים ארוכות עוברות עד שהם מוצאים את עצמם שוב בחיים שאחרי. אז קצת על התנאים: שכרם של חברי הכנסת עומד כיום על 45 אלף שקלים ברוטו. עד 1999 הונהגה כאן פנסיה תקציבית, חלומו של כל עובד ציבור, אולם כיום מונהגת כאן פנסיה צוברת. המשמעות היא שכל חבר כנסת שנפרד מהמשכן בעצם מוצא את עצמו במצב זהה לחלוטין לכל אזרח אחר בישראל שנפלט משוק העבודה.

גם מירב בן ארי ממפלגת כולנו המנוחה מתפרנסת היום בין היתר מעבודה כפרשנית בטלוויזיה ומספרת על היום שאחרי המשכן: "תוך שנייה אתה נשאר בלי כלום. יום למחרת אתה יוצא ומצד אחד אתה נורא 'אובר קואוליפייד'. מצד שני, מה הניסיון המקצועי שלך? זה לא שניהלת חברה של אלף עובדים. אבל מה, תהיה עכשיו מנהל אגף?"

עם הציניות, הבחירה לעזוב והטלטלות הפוליטיות, הם כולם תומכים בכניסה של אנשים טובים שאכפת להם, לפוליטיקה. "אנחנו גדלנו על לתת. מה שאני חושב, שכל אחד צריך לתת את המקסימום למדינה", אמר רוסו. גם כבל מסכים: "יש אנשים מצוינים במערכת הפוליטית, מכל המפלגות. באים כל בוקר כדי לתת מעצמם למען שולחיהם, למען החברה הישראלית". גם מירב בן ארי אומרת שהיא מתכוונת לחזור. הסיבה - שליחות.

עידן רול, לעומתם, עוד מצפה להיבחר מחדש בכנסת הקרובה: "טוב לי פה. אפילו בכנסת שהתפזרה הצלחתי לעשות כמה דברים משמעותיים. יש זכות מאוד גדולה בלהיות חבר הכנסת, לא משנה באיזה מקום אתה נמצא במשכן".

• איתן כבל
• בחירות 2020
• חברי כנסת
• טל רוסו
• ינון מגל
• מירב בן ארי
• משכן הכנסת