המושג "דיל המאה" מככב בכותרות בימים האחרונים – אבל מה מייחד את התכנית שיציג השבוע טראמפ לנתניהו וגנץ? כתבנו המדיני ירון אברהם עם כל התשובות לשאלות הכי בוערות.
מה הביא לפרסום "תכנית המאה" בתזמון הנוכחי?
ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית היא שהנשיא טראמפ נחלץ לעזרתו של ראש הממשלה נתניהו בדיוק ברגע שהוא היה צריך, ושהתיאום בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה שוב הוליד מעשה שהוא פוליטי בעיקרו. ברור שהממשל אוהד את נתניהו, וברור שאם טראמפ היה סבור שהתכנית תזיק לנתניהו הוא היה נמנע מהגשתה בעת הנוכחית.
אבל בד בבד, ראוי להעלות שיקול נוסף שעמד בפני האמריקאים בפרסומה של התכנית: התכנית עומדת מוכנה אחרי שקושנר וגרינבלט סיימו את כתיבתה כבר לפני שנה, ומאז בכל פעם האמריקאים נאלצים להמתין: באביב 2019 בשל בחירות מועד א', ובספטמבר 2019 בשל מועד בחירות ב'. פעמיים ממשל טראמפ נמנע מהצגת התכנית על מנת שלא להיתפס כמי שהתערב באופן בוטה בבחירות בישראל. אלא שעכשיו, אחרי שהמערכת הפוליטית בישראל תקועה במבוי סתום שהוביל לבחירות שלישיות בתוך שנה, וטראמפ גם הוא עומד לפני מערכת בחירות קרובה - הם החליטו לשנות כיוון ולהגיש את התכנית ללא תלות בפוליטיקה הישראלית. ובקיצור: לא הכל זה "כן ביבי או לא ביבי", יש שיקולים נוספים.
במה שונה המתווה הנוכחי ממתווים קודמים?
מבלי להיכנס לכל הפרטים, זאת הפעם הראשונה שבה נשיא אמריקני רוצה, בתכנית שלום ברורה ומסודרת, להוסיף שטחים לישראל - ולא לגרוע ממנה. מעבר לכך, הרציונל שלה שונה לחלוטין מקודמותיה: הרצון הוא להניח הצעה שתעבוד מהאזור לכיוון הפלסטינים, ולא הפוך. כלומר, ההצעה אמורה להביא לשולחן את מדינות ערב המתונות, לאפשר להם כר לנורמליזציה ושם לחתור לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה תופס משנה תוקף כשברור שהפלסטינים לא יקבלו בשום דרך ואופן את התכנית, שהולכת הכי רחוק מהם והכי קרוב לעבר ישראל. במובנים רבים, מדובר בעסקה בין ישראל לארה"ב כשבאמצע המדינות המתונות, ולא בין ישראל לפלסטינים כשבאמצע ארה"ב.
מה צפוי בארה"ב עם נחיתת גנץ ונתניהו?
גנץ יהיה הראשון שייפגש עם טראמפ, ככל הנראה מחר בשעות הצהריים (שעון ישראל). מעניין לראות שלפגישה לא יהיה סיקור תקשורתי, למעט צילומים שיופצו על ידי הבית הלבן. זה לא מקרי - הבית הלבן מבקש לשלוט במסר ולא להביך את ראש הממשלה נתניהו, שיגיע ככל הנראה לפגישה שתהיה על שעת המהדורות. גם זה לא מקרי. נתניהו, אגב, יפגוש את טראמפ פעמיים: ביום שני בערב וביום שלישי. מעניין יהיה לראות את היחס שיקבלו שניהם: האם גנץ יוכל להתבשם מחסותו של הנשיא באופן פומבי כמו שנתניהו צפוי להיות מסוגל? האם טראמפ יתייחס לגנץ כשווה בין שווים? אלו שאלות מעניינות שיש להן חשיבות גם מבחינת המהות, ולא פחות - מבחינת התמונה שתצא. עוד לפני כן, צפוי טראמפ לפרסם את תכנית המאה שלו, ועל פי ההערכות זה יקרה כבר מחר.
מי תומך בישראל בתכנית?
החוזק של "עסקת המאה" הוא בכך שהיא קולעת לקונצנזוס הכי רחב במפה הפוליטית בישראל. בליכוד מברכים ואומרים שמדובר בתכנית היסטורית, אפילו בימינה של בנט ושקד מודעים לכך שזאת כנראה התכנית הכי טובה שישראל תוכל לקבל, גם אם המילים "מדינה פלסטינית" הן לא אלמנט שהם יוכלו להכיל, בטח ובטח בתקופת בחירות. במקביל, גם כחול לבן לכאורה תומכים בתכנית, אבל גנץ עצמו אמר אתמול שהיא תביא לוויכוחים. הוא יודע על מה הוא מדבר, במיוחד במפלגתו שלו שמורכבת מצד אחד מניצים ימניים כמו יעלון, הנדל והאוזר, ומיונים שמאליים כמו יעל גרמן ועופר שלח. ביתר המפלגות בגוש המרכז-שמאל – כלומר, בעבודה-גשר-מרצ ובמשותפת - רואים כמובן בתכנית "גלגל הצלה" לנתניהו ותו לא, ואספירציות הסיפוח שעולות ממנה לא בדיוק מתקבלות בהכלה שם.
האם אכן יש לתכנית פוטנציאל להעביר קולות מגוש לגוש?
מאוד קשה לדעת, אבל בסביבת נתניהו בטוחים שהתשובה לכך היא חיובית. שם סבורים שיש קולות ימניים "רכים" שתכנית כזאת, שמיטיבה עם ישראל ומאפשרת לה לעשות צעדים אופרטיביים, יכולה להחזיר קולות הביתה. יש בכך ספק גדול והשאלה גם כמה זמן תהיה התכנית הזאת בכותרות. אם סדר היום יתחלף מאוד מהר לענייני חסינות, הסיכוי של התכנית לממש את הפוטנציאל הפוליטי שלה נמוך.