מהומה במהלך ביקורו של יאיר נתניהו בניו יורק: בנו של ראש הממשלה התארח הלילה (חמישי) בעיר אצל הרב האמריקני שמולי בוטח. במהלך השיחה, שנמשכה למעלה משעה, חזר נתניהו הבן על כך שאין לו כוונה להיכנס לפוליטיקה ותקף את התקשורת על שאינה מדווחת על האיומים שהוא ובני משפחתו מקבלים. במהלך הדברים התפרצו לאולם ארבעה מפגינים מהארגון האנטי ציוני "קוד פינק", צעקו לעברו, קראו קריאות נגד המדיניות הישראלית והתמיכה בנשיא טראמפ - והורחקו מהמקום.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במהלך השיחה סיפר נתניהו על ההתמודדות שלו ושל משפחתו עם הביקורות הקשות, ואף תיאר איומים על חייו. "אין יום שאני לא מקבל איומים לרצוח אותי או את ההורים שלי ודברים נוראיים נוספים שיעשו לנו", סיפר בנו של רה"מ והוסיף: "בדרך כלל אני לא מתייחס כי אלה אנשים שאינם בריאים או ממדינות עוינות, אבל לאף אחד לא אכפת מזה ולא מדווחים על זה בתקשורת".
כשבוטח שאל את נתניהו הבן אם יש לו שאיפות פוליטיות, הוא השיב בשלילה והוסיף: "אני אדם פוליטי, אך אין בכוונתי להיכנס לזירה הפוליטית. אמשיך במלחמות שלי ואתבטא - אבל מבחוץ".
בנו של רה"מ פירט גם על עמדותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "מה שחתמנו באוסלו לא שווה היום הרבה, צריך לעשות דברים דה פקטו", הצהיר. "זה לא משהו שיקרה בהסכם על מדשאת הבית הלבן". עוד התייחס לתרומתו של אביו לחברה הישראלית ואמר: "אבא שלי שינה את הכלכלה הישראלית. לפניו המשק היה מבוסס על תפוזים".
במהלך השיחה תיאר נתניהו את מה שהוא מכנה "מתקפות התקשורת". "הייתי בן חמש כשאבא שלי מונה לראש ממשלה והתקשורת הייתה מרשעת", סיפר. "הלינץ' התחיל וזה לא נגמר, וכשאתה בן חמש זה קשה יותר. זה קשה גם לפוליטיקאים בשנות ה-50 לחייהם, אבל אלה החיים ויש דברים קשים יותר".
נתניהו הבן הוסיף: "זו הסיבה שרציתי להיכנס לרשתות חברתיות. הייתי שקט כל חיי בפני אי הצדק הזה ועכשיו יש לי כלי שמאזן. עד עכשיו לא הייתה דרך להגיע לרוב הציבור וזה עזר לחופש הביטוי. היום כל אחד יכול להיות עיתונאי. יש צייצנים ובלוגרים שעושים עבודה טובה יותר מ-99% מכלי התקשורת הממוסדים והם יותר אמינים".
עוד אמר באירוע בניו יורק כי קבוצה קטנה שולטת במרכזי הכוח בישראל, לטענתו בעיקר בתקשורת. "הם ממש אכזריים", אמר. "אני לא מדבר על כל מחנה השמאל שיש שם אנשים טובים. צפון קוריאה זו מדינה שכולם מסכימים בה ואנחנו לא רוצים להיות שם. זה מה שקורה בתקשורת, זה לא משהו שקורה חודש או שנה אלא שנה אחרי שנה במשך 30 שנה. וזה אפילו לא כל השמאל, זו קבוצה קטנה של קיצוניים בחברה הישראלית שלקחו חלק בתקשורת המיינסטרים הישראלית. זה מייצג חלק מאוד שולי בחברה הישראלית שיש לה כמות בלתי מוגבלת של כוח.