פרופסור דניאל כהנמן לא נותן למתקפות ברשת להרתיע אותו. חתן פרס נובל בן ה-88 נתקל השבוע בלא מעט תגובות שליליות לאחר שהתבטא נגד הרפורמה המשפטית - אך בשיחה השבוע, הוא משקף אדישות מוחלטת כלפי מתנגדיו. "זה לא נוגע בי בכלל. מה כבר יעשו לאדם בגילי? גם אם הייתי חי בארץ, לא הייתי נותן לפחד להשפיע עליי", הוא אומר בריאיון ליונית לוי וג'ונתן פרידלנד מביתו בניו יורק, אך מדגיש: "אני לא חושב שיגיעו עד אליי, אבל שמעתי מקולגה בארץ שמשפחתו מנסה להניא אותו מעיסוק בנושא מתוך חשש לביטחונו הפיזי. אין ספק שרמת האיום די משמעותית, אבל אני חושב שכל עוד המתנגדים בצד המנצח, הם יסתפקו בלקרוא לנו בשמות. אם הסיטואציה תגלוש לאלימות, חברים שלי עלולים להפוך למטרות".
החברים שעליהם מדבר כהנמן הם עשרות הכלכלנים והכלכלניות הנוספים שחתמו יחד איתו על מכתב ובו הזהירו מפני השפעות קשות על ישראל עקב השינויים שמתכננת הממשלה במערכת המשפט, כולל פגיעה בהיקף ההשקעות הזרות בחברות ישראליות. בשורה של ראיונות התבטאו השבוע חלק מהחתומים על המכתב, אנשים המובילים בתחומם, והזהירו מפני סכנה משמעותית לדמוקרטיה. כהנמן עצמו התראיין ל"תוכנית חיסכון" ואמר כי "זו סוף המדינה כמו שהכרתי אותה". כעת, לאחר שהמריא חזרה לארצות הברית, הוא ממשיך באותו קו חריף - בו מצהיר כי הסכנה שמשתקפת מהרפורמה גוברת על מה שהתמודדה איתו ישראל במלחמת יום כיפור ב-1973. "זהו האיום הממשי ביותר על ישראל מאז הקמתה, כי מדובר פה באיום על מהותה הדמוקרטית, כזו שתשתנה לחלוטין אם הרפורמה תעבור. אני מזועזע מהמחשבה שישראל תצטרף למועדון הידוע לשמצה שבו כבר חברות הונגריה, פולין וטורקיה".
רבים ממתנגדיו של כהנמן, ושל אחרים שמוחים נגד הרפורמה, טוענים כי בית המשפט העליון הפריז בסמכותו והתערב יתר על המידה בהחלטות של הרשות המבצעת. הרפורמה, לטענתם, היא האמצעי של נתניהו לרסן את האקטיביזם של השופטים. כהנמן טוען כי לא מדובר רק בריסון, אלא בהפרה מוחלטת של האיזון בין הרשויות. "נתניהו נוטל לעצמו שליטה על העצמאות של בית המשפט, המינויים, היועצים המשפטים במשרדים הממשלתיים - זהו הרס מוחלט של היכולת של מערכת המשפט להשפיע על מדיניות שתחול על אזרחי המדינה, עליה היא מגנה", ומתייחס לראיון של ראש הממשלה נתניהו ל-CNN בו התעקש כי מדובר במספר שינויים ולא במהפכה: "אוסף השקרים שלו מהותי. מדובר פה בהגדרה מחדש של משטר, לא בתיקון של כמה סעיפים. אפשר להמשיך למכור לציבור שמדובר ברצון העם, אבל בדמוקרטיות מיטביות תמיד יש לבית המשפט יכולת לבלום את הממשלה בעת הצורך. הסרה של דבר כזה זה הרס מוחלט".
מכתב הכלכלנים גרם לירידות חדות בשווקים בישראל, אבל גם התלווה ללא מעט התבטאויות מצד בכירים בתעשייה הישראלית. ראשונה הייתה עינת גז, שהודיעה כי חברתה 'פאפאיה גלובל' תפסיק לנהל את כספיה בבנקים בישראל. אליה התווסף תום ליבנה, מנכ"ל חברת ההייטק ורביט, שהצהיר כי הוא מתכנן לרדת מהארץ ולהפסיק לשלם מסים. כהנמן מנבא כי יהיו עוד כאלה שיפסיקו לשלם כסף למדינה, וכי במקביל עלולות להתפתח שביתות. כהנמן מסביר כי סנטימנט שלילי כלפי ישראל יוביל להרגשה דומה בקרב משקיעים. "האטרקטיביות של ישראל בעיני העולם ברגע שהיא מצטרפת לאותו מועדון מפוקפק הולך לגרוע מישראל לא רק את היכולת למשוך משקיעים ולפתח את התעשייה, אלא גם שורה של אנשים מובילים בתחומם שלא ירצו להישאר פה.
זה יהיה אסון, אבל אני לא בטוח שלקואליציה אכפת. הם לא באמת מעוניינים במשא ומתן. אולי רק חוסר ציות אזרחי יכול לשכנע אותם אחרת", וטוען כי המצב עלול להתפתח לכדי שביתות והפסקה בתשלום מסים - כולל מצד אליטה כלכלית שמכניסה הרבה כסף למדינה. "נתניהו לא מצא כלכלן אחד שילווה אותו במסיבת עיתונאים ויתמוך בעמדתו, מה שמוכיח כמה הוא מבודד מבחינה מקצועית - וכמה אנשים יש שיכולים להחליט לקום וללכת".
מהמשפטים האלה לא מופרך להסיק שכהנמן אינו אופטימי במיוחד בנוגע לעתידה של המדינה. הוא מגדיר עצמו אדם פסימי ("אמי הייתה פסימית, אז כנראה שזה תורשתי") ומתקשה למצוא נקודה אופטימית בכל הקשור לרפורמה. "בביקור שלי בארץ, חזרתי ושאלתי אנשים אם יש תקווה להיאחז בה, והתחושה שקיבלתי הייתה כזו של ייאוש. החשש שלי הוא שהייאוש הזה יוביל לחוסר מעשה, ואז התגובה תהיה לא תואמת לגודל הסכנה. זה בדיוק מה שהממשלה רוצה, כי היא תוכל להתגבר על תגובה שכזו".
מי שנחשב לחלוץ בתחומי השיפוט וקבלת ההחלטות ובתורת הכלכלה ההתנהגותית מסכם את דבריו בפירוק הלחץ על הממשלה לשלושה מרכיבים - פנימי, כלכלי ובין-לאומי. באחרונה, לטענתו, אין עוד מספיק לחץ. "בנות ברית של ישראל חוששות להתערב במדיניות הפנים, אבל יש כאן עניין של הצלה של מדינת ישראל מפני עצמה. ברגע שאחת תתחיל לדבר, זה ימשוך תשומת לב שתביא להתנגדות בינלאומית. כדי להבין את החשיבות של מה שקורה כאן צריך לקבל תשומת לב מהמערב, וההפגנות לא מספיקות כדי לעשות את זה. נותר לקוות שבעולם יפקחו עיניים".