"אחד ביום": הישראלית שהגיעה עד לדמשק - והמגעים להשבתה

>> להאזנה לכל הפודקאסטים של "אחד ביום" הקליקו כאן

בלילה קר בתחילת פברואר, החנתה צעירה ישראלית בת 25 את רכבה הפרטי בקריית שמונה. משם עלתה על אוטובוס למג'דל שמס – וללא היסוס טיפסה ברגל במעלה המדרון התלול של החרמון, חצתה את הגבול והגיעה לסוריה. צה"ל קיבל אינדיקציה על נגיעה בגדר אבל התגובה הגיעה באיחור, וזמן קצר לאחר מכן הצעירה כבר טיילה בכפר חאדר שבצד הסורי. כניסתה הייתה מתוכננת היטב והגיעה אחרי ניסיונות קודמים להגיע לעזה, לירדן וללבנון.

יממה לאחר מכן, תחת מעטה כבד של צנזורה, נקראו שרי הממשלה לישיבה סודית שכל פרטיה חסויים – מלבד הכותרת "אירוע הומניטרי". אז גם נוצר המשולש שנע בין ירושלים, מוסקבה ודמשק, בניסיון למצוא נוסחה שתשיב את הצעירה לביתה במחיר נמוך ככל הניתן.

הרוסים, שהפכו בשנים האחרונות לבעלי הבית בסוריה, מונו למתווכי העסקה, והטלפון האדום שמחבר בין תל אביב למוסקבה עבד שעות נוספות, עד שהצדדים הגיעו להסכמה. זו, על פי פרסומים זרים, כללה חיסונים תוצרת רוסיה בשווי מיליון דולר, והשבתם של שני רועי צאן סוריים שנעצרו בשטח ישראל על ידי חיילי צה"ל במהלך המשא ומתן.

היום (ראשון) ב"אחד ביום", כתבנו לענייני צבא ניר דבורי, יספר את סיפורה הבלתי ייאמן של הצעירה שחיפשה הרפתקה במדינת אויב, יסביר על הקשר רב הפנים של ישראל עם רוסיה ועל מאזני הכוחות וריבוי האינטרסים במזרח התיכון - שנדמה שקיבלו הפעם ביטוי מוחשי מתמיד. וגם: האם החיסונים לקורונה יכולים לשנות את פני המשא ומתן? 

פרק חדש של "אחד ביום", הפודקאסט היומי של N12, יעלה לאוויר בכל יום – ראשון עד רביעי - באתר N12 ובכל אפליקציות הפודקאסטים. היום אנחנו שואלים: כיצד קפיצה אחת מעל הגדר העמידה בסכנה מערכת יחסים דיפלומטית מורכבת במיוחד?

הרפתקה ללא גבולות

שלום ניר דבורי. אז איפה מתחיל הסיפור הזה?

"הסיפור הזה מתחיל בלילה קר בין 1 ל-2 בפברואר, במג׳דל שמס. היא מגיעה אל הכפר, היא כבר מתכננת ויודעת את נתיבי המעבר מטיולים קודמים שהיא עשתה באזור. אתה מבין עד כמה היא תכננה את המהלך. בעצם היא לומדת את המקומות שבהם ניתן לעבור לסוריה, לומדת את השטח. היא יודעת שבאזור מג'דל שמס נגמרת החומה והגדר החדשה שצה"ל בנה לאורך כל רמת הגולן, ומתחילה בעצם הטופוגרפיה הגבוהה של החרמון, שמחורצת בוואדיות ויש שם גדר ישנה שאפשר להתגבר עליה. היא פשוט הולכת לאורכה עד שהיא מוצאת נקודה שאפשר לטפס ולעבור. היא קופצת, זה לוקח לה באמת זמן קצר מאוד, והיא נבלעת בתוך אחד מהערוצים שיורדים במורדות החרמון המזרחיים לכיוון הכפר חאדר שהוא כבר בתוך הצד הסורי".

מתי ישראל מקבלת אינדיקציה שיש שם אזרחית ישראלית?

"בתוך יממה פחות או יותר ישראל כבר מבינה שיש אירוע. היא מבקשת מהרוסים להתחיל לבדוק, לברר, כדי להבין מי היא. אתה יודע, מתחיל שיח של זיהוי כדי להבין שאכן מדובר בישראלית וזה מה שנקרא 'בעיה שלנו'. בישראל היה לחץ מאוד גדול להבין קודם כול שהיא לא מסכנת את עצמה ולא מסכנת אולי בדברים שהיא יודעת. אחרי זה הדאגה לשלומה, הם יכולים להתעלל בה או לפגוע בה, אין לך שליטה על החוקרים שלה. לכן, הלחץ הגדול של ישראל היה להסביר לרוסים: חברים, שימו לב - מדובר כאן באירוע הומנטרי".

וישראל מתווכחת על המחיר עם הרוסים, והם לא רק מתווכים בסיפור הזה אני מניח. בשנים האחרונות הם ממש בעלי בית בסוריה, נכון?

"זה נכון. הרוסים, צריך להבין, הם הרי מגיעים לסוריה מתוך טעמים אסטרטגיים שלהם של דריסת רגל במזרח התיכון וניצול המשאבים שיש לסוריה להציע. הם צריכים את הפוספטים הסוריים, יש להם פה נמל ויש להם פה שדה תעופה. וברגע שהם מזהים שהאמריקאים מושכים החוצה מהמזרח התיכון - הם מתנפלים על הוואקום הזה. הם בעצם המבוגר האחראי על סוריה. גם בהיבט של העיצוב שלה מחדש, איך היא תחולק אחרי המלחמה. ויש פה הרבה גורמים שמנסים למשוך, כן? גם הטורקים וגם האירנים וגם סוריה עצמה שהיא כבר מפוררת ומפורקת. ובתוך הדבר הזה הם המעצבים הגדולים. ישראל לא אוהבת את זה, אבל זו המציאות ובתוכה אתה צריך לחיות. לפעמים האינטרסים שלנו ושל הרוסים חוברים יחד - ולפעמים לא". האזינו לפרק של "אחד ביום" - הישראלית שהגיעה עד לדמשק.

לקריאה נוספת:

>> גרסת הצעירה שהוחזרה מסוריה: "חיפשתי הרפתקה"

>> העסקה עם סוריה כללה תמורה ישראלית נוספת מסוג שלא היה מעולם

>> תחקיר צה"ל: הצעירה טיפסה על הגדר ללא הפרעה והחמ"ל לא שלח כוח לבדוק