מ' היה במטוס בדרכו חזרה לביתו שבדרום אפריקה כאשר שרת החוץ של המדינה נאדלי פנדור החריפה את הטון העוין שלה ממילא כלפי ישראל – ואיימה שאזרחי דרום אפריקה שלחמו בעזה בשורות צה"ל ייעצרו עם שובם למדינה. אותה מדינה היא כזכור מי שעומדת מאחורי התביעה נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג, וזה לא היה האיום הראשון שהשמיע משרד החוץ שלה. כשנחת הפעיל מ' את הטלפון הסלולרי שלו וזה היה מוצף הודעות מודאגות. "קיבלתי הרבה מאוד הודעות מחברים בישראל, הם שאלו אם אני בסדר ואם לא נעצרתי", הוא מספר בשיחה עם שומרים.
אחיו של מ', שנלחם גם הוא בעזה, מספר כי לא רצה להלחיץ את אחיו ונמנע מלשלוח לו הודעות. "רציתי שהוא יעבור את ביקורת הדרכונים בלי חששות ובשיא הביטחון העצמי", מסביר האח.
מ' יצא בשלום משדה התעופה והוא שוהה מאז אצל משפחתו, שעימה לא נפגש במשך תקופה ארוכה, בין היתר בשל שירות המילואים הממושך שעשה מאז מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר. החשש לא מרפה ממנו: "לגמרי אפשרי להיעצר עכשיו, כי הבחירות בדרום אפריקה מתקרבות, והם אולי ירצו לעשות את זה בשביל הקולות", הוא אומר. "אני צריך לשקר להרבה אנשים ששואלים היכן הייתי בחצי השנה האחרונה, כי אני לא רוצה שיעצרו אותי. לא סיפרתי כמעט לאף אחד שהייתי בישראל ושהייתי במלחמה וכל זה. אני כן מספר על זה לחברים קרובים, שיודעים שאסור להם לספר לאיש. אני מקווה שאף אחד לא יגיד שום דבר ואף אחד לא יגלה, אבל אני צריך לחשוב על זה בכל יום".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אומנם נציגי צה"ל אמרו ל-מ' שאולי מוטב שלא יחזור לדרום אפריקה בעת הזאת, אבל אחרי המלחמה הוא רצה לפגוש את המשפחה. "במלחמה אתה לא יודע מה יקרה מחר, אז החלטתי לקחת את הסיכון", הוא אומר. לעומתו, חבריו שמחזיקים כמוהו באזרחות כפולה – ישראלית ודרום-אפריקנית – חוששים כעת לחזור הביתה. "הם רוצים לבוא ולבקר את המשפחות, ושואלים אותי אם בטוח לבוא עכשיו, ואם עושים משהו".
על הלחץ הכבד גם כך מוסיפות פעולותיו של ארגון פרו-פלסטיני שמשתמש בפרסומים במדיה החברתית כדי לזהות חיילים, בהליך חושפני שנקרא דוקסינג, כפי שנחשף לאחרונה בשומרים. באחד הסרטונים שהפיץ הארגון הוא מציג תמונות של דרום-אפריקנים במדי צה"ל לצד הודעתה של השרה ומאיים עליהם בטרור פסיכולוגי: "אנחנו מוכנים. כשתחזרו הביתה, נעצור אתכם".
השמות שמתחת לתמונות החיילים במדים מסגירים את זהותם ומציבים אותם בסכנת מעצר. כדי לצמצם את הסיכון הזה מחק מ' את כל התמונות מחשבון הפייסבוק שלו ונפטר גם מכמה מאות עוקבים באינסטגרם שאינו בוטח בהם, אולם כמה מחבריו מופיעים בסרטון שהופץ והפך לוויראלי – ולפיכך נמצאים גם הם בסכנת מעצר אם ינחתו בדרום אפריקה.
"במצב הנוכחי אתה לא רוצה שיתפסו אותך כאן בתור ישראלי", אומר אחיו של מ'. גם מומחים למשפט בין-לאומי ששוחחנו עימם מצדדים בכך ואומרים כי לחיילים כמו מ' עדיף להימנע בשלב הזה מביקור במולדתם. אין מדובר בעניין של מה בכך: רבים מהם חיילים בודדים שהגיעו ארצה במלאת להם 18 כדי לשרת בצה"ל. הם לא בהכרח תכננו לעשות עלייה ולעזוב את ארצם ואת משפחתם, ודאי שלא בגפם.
"החוק נגד שכירי חרב" בדרום אפריקה
העניין של דרום אפריקה באזרחיה בעלי האזרחות הישראלית לא החל ב-7 באוקטובר, כפי שמסביר בשיחה עם שומרים עו"ד דוד בנימין, מומחה למשפט בין-לאומי, ששימש בעבר יועץ משפטי בכיר לצה"ל. לדבריו, הליכים משפטיים נגד בכירים ואנשי צבא ישראלים אינם עניין חדש: עוד לפני מתקפת הטרור הכינה דרום אפריקה רשימה ובה 73 חיילי צה"ל בעלי אזרחות כפולה, ובכללם בנימין עצמו, ואף שקלה לנקוט נגדם הליכים משפטיים. החיילים הללו לא לבד: נבחרי ציבור וקצינים בכירים נתקלו באירועים מסוג זה בעולם, ובהם שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, שהוצא נגדה צו מעצר בבריטניה לפני כ-15 שנה, או מפקד פיקוד הדרום לשעבר דורון אלמוג, שספג איום בהעמדה לדין בגין פשעי מלחמה על רקע זיקתו לפעולות צבאיות קודמות בעזה.
במלחמה הנוכחית הטון כאמור רק החריף. החיילים מצידם "מסייעים" בעקיפין "להפליל את עצמם" כאשר הם מפרסמים בטיקטוק, באינסטגרם וברשתות אחרות סרטונים שעלולים לשמש ראיות נגדם. "זה בפירוש לא עוזר", מציין בנימין, "יש ארגונים שעושים תחקיר באינטרנט כדי לברר מי חייל ומי לא".
גם פרופ' יובל שני, מרצה למשפט בין-לאומי באוניברסיטה העברית, מציין כי אחת ההתפתחויות במלחמה הנוכחית היא ש"יש יותר ויותר עניין בחיילים זוטרים שפרסמו דברים ברשתות החברתיות. שימוש כזה בפלטפורמות מקוונות מאפשר לקשור בין חיילים יחידים לבין מעשים ספציפיים ולאתר בעלי אזרחות זרה כדי לפעול נגדם באמצעים משפטיים".
אומנם מומחים מטילים ספק בתשתית המשפטית שמאחורי ההצהרה הדרום-אפריקנית, בין היתר משום שהרפובליקה אינה אוסרת על אזרחיה לשרת בצבאות זרים. לנוכח זאת, ואף שיש פעילים התובעים שנגד חיילי צה"ל הדרום-אפריקנים יופעל "החוק נגד שכירי חרב", בנימין מזכיר כי בשנים האחרונות שירתו כ-1.7 מיליון בעלי אזרחות דרום-אפריקנית בצבאות זרים – כך שהניסיון להפעיל את החוק אך ורק נגד חיילי צה"ל עלול להצטייר "סלקטיבי ביותר".
"הרעיון שלפיו עצם השירות בצבא הוא פשע לפי החוק המקומי הוא בעייתי מאוד בהינתן החוק הבין-לאומי לזכויות אדם", מוסיף שני, "בייחוד במקרה של מדינה כמו ישראל, שהשירות הצבאי בה הוא חובה. נראה שהגישה הדרום-אפריקנית אינה עולה בקנה אחד עם הדין הבין-לאומי בהקשר של זכויות אדם". אל סרטוני הרשת של החיילים מתייחס שני ואומר כי אף שהם סרי טעם, אין הם חוצים בהכרח את הסף המצדיק העמדה לדין בגין פשעי מלחמה.
האם כל זה אומר שלא יימצא קורבן להעמדה כזאת לדין, גם לצורך תקשורתי? התשובה היא שלא בלתי מתקבל על הדעת שבעתיד הקרוב אומנם ייפתחו כמה הליכים נגד חיילים. גם אם מספר התביעות בפועל יהיה מצומצם, די יהיה בכך כדי להניח את דעתם של פעילים פרו-פלסטינים התומכים בצעדים כאלה.
"אני חושב שהעמותות בתחום רוצות שלפחות כמה תיקים יתחילו להתנהל", אומר שני. "מספיק שייפתחו הליכים במקרה אחד כדי לעורר דיון וליצור איזושהי הרתעה", מציין הפרופסור. בנימין טוען כי גם אם חייל צה"ל ייעצר בדרום אפריקה, לא ברור אם התביעה אכן תצליח, ואף על פי כן יהיה בכך משום מסר משמעותי לחיילי צה"ל בעלי האזרחות הכפולה: מוטב לא לחזור הביתה.
חבר הפרלמנט שדורש העמדה לדין בצרפת
אומנם דרום אפריקה היא הסמן הימני בכל הקשור למאבק הדיפלומטי בישראל מאז מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר, אבל היא כאמור אינה לבדה. צרפת סייעה רק בימים האחרונים בבלימת מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, אולם בכובע אחר שלה כבר ציין שר החוץ סטפן סז'ורנה כי מערכת המשפט הצרפתית ערוכה לנקוט צעדים "בגין פשעים שאזרחי צרפת ביצעו מחוצה לה, ובכלל זה בהקשר של הסכסוך המתמשך". כאשר מביאים בחשבון שההערכות הן שבצה"ל משרתים כ-4,000 בעלי אזרחות צרפתית – קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר של בעלי אזרחות זרה שאינה אמריקנית – מבינים שאין מדובר בעניין של מה בכך.
אחד הגורמים הבולטים במאמץ האנטי-ישראלי הזה הוא תומה פורטה, חבר פרלמנט צרפתי מהצד השמאלי ביותר של המפה הפוליטית, שמנסה להעמיד לדין ישראלים בעלי אזרחות צרפתית. בשיחה עם שומרים הוא אומר כי הוא "דורש פעולות חקירה נחושות כדי לקבוע בדיוק מה הייתה מעורבותם של החיילים ולהעמידם לדין אם הם אשמים". פורטה מבקש גם שיבוטל ההסכם בין ישראל לצרפת שמאפשר לאזרחים צרפתים להתגייס לצה"ל ומציין כי בקשות לחקירה נגד חיילים ישראלים-צרפתים התקבלו במשרדו של התובע הכללי הצרפתי והועברו למשרדו של התובע לענייני טרור, המוסמך לפתוח בחקירות.
אף שההליכים צפויים להימשך זמן בלתי מבוטל, פורטה הדגיש כי במהלך המלחמה שינתה ממשלת צרפת את עמדתה בנושא: עמדתו המקורית של משרד החוץ הצרפתי הייתה כי לא יחקור חיילים ישראלים-צרפתים, אך באחרונה ציין כי הוא מוסמך לבחון את פעולותיהם בעזה. בד בבד, הפעולות שנקט פורטה כדי לפתוח בהליכים משפטיים הבהירו גם את המגבלות של פתיחה בחקירות בהתבסס על פרסומים ברשתות החברתיות בלבד – לנוכח שגיאות משמעותיות בכמה תיקים.
כך, למשל, לאחר שפורסם סרטון המציג חייל ישראלי דובר צרפתית, אשר סיפר לכאורה בגאווה על העינויים שעבר מחבל חמאס בידי צה"ל, השתמש פורטה במידע שגוי באשר לזהות החייל – והאשים אזרח יהודי צרפתי שאין לו כל קשר לצה"ל. אותו אדם נפל קורבן למתקפת רשת ולאיומים על חייו ואף נדרש להגנה משטרתית, לאחר שפורטה חשף את זהותו לפני עוקביו הרבים במדיה החברתית. בהמשך, לאחר שנוכח שטעה באדם, מצא פורטה את האדם הנכון ופנה לתובע הצרפתי בבקשה שיפתח בהליכים נגדו – מקרה שמדגים את פוטנציאל הנזק שעלול לחולל פוסט, שלא לומר תביעה והעמדה לדין.
איש חיזבאללה והארגון שפועל בהולנד
מדינות אחרות שבהן ישראלים בעלי אזרחות כפולה נפלו קורבן לתלונות ואיומים הן הולנד ובלגיה, בשני המקרים ברוח גבית של ארגונים פרו-פלסטיניים הדוחפים להליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל. אחד הארגונים הללו, "תנועת 30 במרץ" שמו, היה נמרץ במיוחד ולטענתו הגיש לרשויות בהולנד תלונות רשמיות שיחקרו למעלה מ-17 חיילי צה"ל בעלי אזרחות הולנדית בחשד שהשתתפו ב"פעולות של רצח עם". בראש הארגון עומד דיאב אבו ג'הג'ה, יליד לבנון שציין כי הוא נלחם "בגאווה" לצד חיזבאללה, וקרא למעצר חיילים ולשלילת דרכונים. את אחת התלונות שלו הגיש הארגון נגד לוחם ההנדסה סגן יונתן בן חמו, בעל אזרחות ישראלית והולנדית, שאיבד את אחת מרגליו בלחימה בעזה.
תלונה אחרת הוגשה נגד סרן מאיר רפפורט, חייל מילואים בעל אזרחות ישראלית ואמריקנית, שעלה ארצה לפני יותר מעשור, והוא אז בן 19. רפפורט הגיע להולנד עם כמה חיילים אחרים כמענה לתביעה שיזמה דרום אפריקה נגד ישראל בהאג וסיפר על חוויותיו כלוחם בעזה. בתגובה קראה "תנועת 30 במרץ" למעצרו המיידי ולנקיטת הליכים משפטיים נגדו.
מבחינתו של רפפורט עצמו, הכול התחיל מפוסט. "בתחילת המלחמה העליתי תמונה של עצמי בעזה וכתבתי שאנחנו צריכים למחות את עמלק, שלדעתי הוא חמאס, לא את כל הפלסטינים. אבל הארגון הזה לקח את התמונה הזאת לבית המשפט וניסה לעצור אותי", הוא מספר בשיחה עם שומרים. "הגעתי להולנד ביום שישי, ובשבת בבוקר התקשרו אלינו מהשגרירות הישראלית ואמרו לנו להישאר בחדר, כי הוגשה תלונה למשטרה בהולנד". זמן קצר לאחר מכן עזבו רפפורט וחבריו את אותה מדינה, אבל "ההליכים שם נמשכים. אני לא יודע באיזו מהירות, כי אני לא שם, אבל הבנתי שהם נמשכים". כעת הוא נמנע מלחזור מלבקר במדינה.
רפפורט עדיין לא קיבל כל ייעוץ משפטי מגורמים ישראליים רשמיים, אולם מבחינתו של משרד המשפטים, המצב שבו ארגונים פרו-פלסטיניים מנסים להניע הליכים משפטיים בכמה מדינות נגד חיילי צה"ל הוא סיוט של ממש. בשנים האחרונות טרד התרחיש הזה את מנוחתם של משפטני המשרד די הצורך כדי ליזום הערכת סיכונים נרחבת ביחס להליכים משפטיים שעלולים להיפתח במדינות זרות נגד בכירים ישראלים ונגד חיילי צה"ל בעבר ובהווה. המשרד אף שכר משפטנים בחו"ל כדי שיעריכו את הסיכונים שחיילים בעלי אזרחות זרה עלולים להיחשף אליהם במדינות העולם ובהן גם שווייץ ואוסטריה.
העתיד הקרוב לא מאיר פנים לבעלי האזרחות הכפולה: חיילים ישראלים שהגיעו מצרפת, מדרום אפריקה ומהולנד כבר חוששים לשוב הביתה. "אני לא רוצה להיות זה שיתפסו", מתמצת מ', שעימו פתחנו את הכתבה ושנאלץ לחיות במדינתו כמו אדם עם חוזה על ראשו.