עדות פלילית של ראש ממשלה מכהן זה דבר שכנראה לעולם אי אפשר יהיה להתרגל אליו. ונקווה שכך. אך גם השבוע, ביומיים נוספים של עדות נתניהו, המערכת ממשיכה להסתגל לאבסורד. ביום הראשון לעדות, שבועיים אחורה, התייצבו כמה מהבולטים מבין שרי הממשלה באולם בית המשפט, ובחוץ התקיימה הפגנה של עשרות תומכים. אך השבוע ביום שני לא התייצב באולם אף לא שר אחד שהיה יכול לנופף לנתניהו.
מחוץ לאולם בשעת בוקר מוקדמת מהרגיל התייצב רק מפגין אחד עם דגל, ולמוחרת הצטרף אליו חבר נוסף, עם מגפון. ביום השני לעדות התייצב רק שר התקשורת, שלמה קרעי, לחזק. גם כותרות כבר פחות ופחות יוצאות מהאולם בשבוע העדות מספר שלוש, או נבלעות בשטף החדשותי המסחרר. מי שבכל זאת מתייצבים לעזרו של ראש הממשלה הם חבורה צנועה של תומכים, רבים מהם גמלאים, שנוהגים ללוות את המשפט עוד מראשיתו בבית המשפט בירושלים, לפני ארבע שנים.
יום העדות הראשון השבוע נפתח בחידוש מרעיש בתחום האבטחה, ולראשונה הוצגה מכונת ערדליים במתחם הבידוק הביטחוני. מעכשיו, קובעת המדיניות החדשה שהוחלה באופן מיידי, גם נעליים צריכים לעבור במכונת השיקוף. גם המחשבים הניידים, לראשונה, נדרשו להישלף מהתיקים ולעבור בדיקה יסודית נקודתית.
בפנים, את כ-20 העיתונאים - והמספר הדומה של הפרקליטים שבאולם הדחוס - מעסיק המזגן המחניק. הדיון, למי שלא עוקב, מתקיים מסיבות אבטחה באולם מיוחד שבקומת המרתף של מבנה בית המשפט. בשל כך גם הועתקו מלכתחילה הדיונים ממשכנם הקבוע בבית המחוזי בירושלים לזה שבתל אביב. השימוש באולם הספציפי הזה נדיר ביותר. הנחת המוצא בספסלי העיתונות היא שתיק 4000, כלומר תיק וואלה-בזק, שרבים פקפקו מראש בסיכוי ההרשעה בו, הסתבך כעת עוד יותר. כמה מהסקפטיים עוד יותר שבין העיתונאים - אם לשפוט על סמך כמה מההתלחשויות - מתמקדים כבר בנתונים מתיק 1000 החזק יותר, למשל כמויות הסיגרים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הבדיחה של נתניהו והחיוך המרוצה
ואז נתניהו נכנס, מאופר, וארשת פנים משועממת קלות על פניו. מי שמקפידים, כיאה למעמדם, על פנים חתומות עד כאב הם כמובן השופטים. כשסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים וראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן נזכרת, רגע לפני שמתחילים, להיצמד לפרוטוקול המחייב ולהזהיר את נתניהו במשפט הקסם הידוע שעליו לומר את האמת, כל האמת, ורק אותה - ארשת הפנים מתחלפת באחת.
נתניהו מנצל את הסיטואציה להלצה ראשונה כשהוא מנסה לברר עם כבוד הנשיאה אם האזהרה הנ"ל נכונה רק עד סוף העדות או עד סוף המשפט. נשמעים כמה צחוקים רפים בקהל ונתניהו מחייך, מרוצה מעצמו. שתי קומות מעל, באולם הצפייה, תומכיו של נתניהו מתמוגגים מכל עקיצה כזו של ראש הממשלה. כנראה שגם זה היה בין שיקוליו של ראש הממשלה כשביקש לצלם את הדיונים ולהעביר בשידור חי.
ובכל זאת, נתניהו לא רגוע. העיניים שלו נודדות כל הזמן שמאלה, שם על הספסל יושבים כמה ממקורביו. משהו שם לא שקט. כל מאבטח שפותח דלת או סוגר או עיתונאי שזז מעט במושבו שוב מעורר את חוסר השקט הזה. אלה הרגעים שבהם ניכרת בדידותו של העד.
מי שמזדהה עם בדידותו של נתניהו היא עו"ד כנרת בראשי, גם היא מלווה את המשפט כמעט מראשיתו. "התמונה שניסו פוליטיקאים לעשות ביום הראשון לעדות זו תמונת יח"צ לקראת הפריימריז, וזה מעצבן אותי מאוד. המחנה שלנו, אותם אנשי ימין תומכי נתניהו - יש שם כמה אנשים בודדים שמגיעים, גם לאולם הצפייה, שנכנסים פנימה וגם לעמוד בחוץ - אני חושבת שזה מביך. נתניהו לא נלחם פה באמת על עבירה פלילית, אלא על הקול שלהם. אם זה לא היה כך אז לא היו מציעים לו את העסקה הזאת - 'תעזוב את החיים הפוליטיים ולא נגיש נגדך כתב אישום'. כי אם אלו עבירות כל כך חמורות, שוחד של ראש ממשלה, לא היה בא היועץ המשפטי לממשלה ואומר 'בוא נעשה דיל' - זה שוחד".
"אין ספק שעכשיו הוא די בודד"
ובראשי ממשיכה ומבקרת: "כשאנשים האלה לא באים ועושים פה ליל גלנט. והנה אני אומרת, ליל גלנט, אני נבוכה עבורם. אני חושבת שזו בושה וחרפה. אני חושבת שנבחרי ציבור שנכנסים ומתברגים במקומות שבהם הם מתברגים, הרבה גם בזכותו של נתניהו, שחלקם אנחנו בכלל לא מכירים את השם שלהם, הייתי מצפה מהם להגיע לאולם. אני אומרת לך שאני עומדת ואני אלווה אותו חופשי-חופשי. מהבחינה שלי הוא לא יהיה, הוא לא יהיה בודד. אבל אין ספק שעכשיו הוא די בודד. אבל נתניהו", היא מוסיפה. "הוא איש למוד קרבות ולמוד בדידות. למרות שאני לא יכולה להעיד על זה מהיכרות רבת שנים. בתור בן אדם בטח שזה מפריע לו, אבל אני לא חושבת שזה משהו שהפתיע אותו".
בראשי המשפטנית נמצאת באולם בית המשפט בכובע אחר - בין עיתונאית לקלדנית, שמדווחת לתומכי נתניהו על הדיונים". כמו סטודנטית שקדנית במיוחד, צליל תקתוקי המקלדת שלה מתעלה לעתים על קולותיהם של המתדיינים. "אני לא עיתונאית, אני תקשורת עצמאית", מחדדת בראשי, "אני באה עם רקע מאוד ביקורתי כלפי הפרקליטות".
"ההיסטוריה תצטרך לשפוט את האירוע הזה"
"אני ביביסטית, אז לשאול אותי איך אני מתרשמת ממנו זה קצת שאלה שאתה יודע, די אובייס", מוסיפה בראשי על הנאשם. אגב, השיחה איתה, שמתקיימת תוך כדי שיטוט במסדרונות בית המשפט, נקטעת פעמיים על ידי עוברי אורח אקראיים שניגשים להודות לה. "אני חושבת שהוא רהוט ויודע להסביר את עצמו מצוין. אני אומרת את זה אגב לא ממקום של מי שתומכת בו. אם הוא היה עושה טעות בניסוח או בהסבר שלו, גם את זה אפשר ללמוד וזה חלק מתהליך שאנחנו לומדים בתוך התיק הזה על עבירות מומצאות וחדשות שלא היו קודם לכן".
"ראש ממשלה עומד לדין על סיקור עוין שהוא קיבל - לא סיקור אוהד", היא מצהירה. "ההיסטוריה תצטרך לשפוט את האירוע הזה. הוא לא ביקש בטח להכניס תמונה שלו לוואלה, אני בטוחה שאין כאן אדם במדינת ישראל - גם המתנגד הגדול ביותר לבנימין נתניהו, שיחשוב שהוא פתח את וואלה ואמר 'אוי יו יו, אני מבקש מכם לשנות את הכותרת הזאת של מינוי של מישהי לתפקיד עורכת שוק ההון'. ברצינות? (בראשי מתייחסת לטענת הפרקליטות שנתניהו ניסה למנוע כתבה בוואלה על מינוי כתבת ידיעות אחרונות לשעבר מיכל גרייבסקי לתפקיד בחברת השקעות, י"כ)".
ובתור מי שהייתה לא אחת בבתי משפט בעמדה שבה נמצא כעת עו"ד עמית חדד, איך היא מפרשת את הנעשה באולם? בראשי מתייחסת לתקרית שולית שזכתה לתהודה בשולי הדיונים בשבוע שעבר, כשתובעת עו"ד יהודית תירוש ננזפה על ידי חדד אחרי שהעזה לפנות לנתניהו כ"נאשם" ולא כראש הממשלה". "אל תתרשם מוויכוח שקורה באולם בית המשפט בין עורכת הדין תירוש לבין עמית חדד, בסופו של דבר הם בקשר מאוד טוב, אתה מבין? גם עו"ד ז'ק חן, משהו יכול מאוד להדליק אותו והוא ממש יעלה ויכעס, אבל אחר כך בסופו של דבר לשבת ולשתות קפה ביחד. זה מזכיר לי מאוד את חברי הכנסת. בסוף אתה תמצא אותם בקפיטריה ביחד".
"גם בעיניי היא (התובעת תירוש, י"כ) יכולה להתעלות על עצמה ולקרוא לו ראש הממשלה. זה בסדר לכבד, לא קרה שום דבר. זה בסדר שבקפלן צועקים שוחד והכול, ועדיין באולם בית המשפט אפשר לתת כבוד לראש הממשלה. בדמוקרטיות באופן כללי יש דבר שהציבור בישראל לא ממש מכיר, זה נקרא חזקת החפות. בנימין נתניהו עומד פה כעד וכנאשם, והוא עדיין חף מפשע. הוא עדיין ראש ממשלה, זו חזקת החפות. זה דבר שהוא עוגן בדמוקרטיה הישראלית".
"הוא נותן את האקט, ראיתי הצגה"
בשורה שלפני בראשי יושבת מתמללת נמרצת אחרת, אור-לי ברלב, המגדירה את עצמה כאקטיביסטית ועיתונאים עצמאית. היא אומנם מסוייגת מההשוואה הזו, אך היא ובראשי, כך נדמה, מתפקדות כתמונות מראה זו של זו. ובכלל, ספסלי העיתונות באולם מתחלקים בצורה די בולטת, גם אם לא במכוון, לשניים: מימין כל נציגי התקשורת הממוסדת, משמאל, יחד עם שתיהן, עוד כמה עיתונאים עצמאיים שבחרו לטבוע באוקיינוס הנתונים, הטיעונים והעדים שהוא משפט נתניהו. גם ברלב כאן מלווה את המשפט כמעט לכל אורכו: למעט הפסקה בת כשנה בתקופת המחאות נגד ההפיכה המשפטית, שבהן הייתה מעורבת מקרוב, גם היא התייצבה כמעט בכל דיון.
"אני מסקרת את משפט נתניהו מרגע שהתחיל שלב ההוכחות, מתוך הבנה שזהו האירוע המחולל של כל מה שקורה במדינה בשנים האחרונות", מסבירה ברלב. "הגורם המחבר זה הניסיון של נתניהו להימלט ממשפטו. ככה אני רואה את זה, זו הפרשנות שאני נותנת לדברים. אני מוסיפה הערות ופרשנות רק לעיתים, ובסוף כל יום אני עושה סיכום של מה ששמענו היום, מתוך המבט העובדתי והמדויק".
"כשהוא נשאל שאלות. אז בעצם הוא צריך לתת תשובה והפרוג'קטור עליו. אז הוא, אתה יודע, נדלק ודרוך, נותן את האקט שלו. וברגע שאין שאלות, אז הוא כבוי ופתאום ספון במחשבותיו ופניו מתכרכמות", נותנת ברלב את פרשנותה. "הוא באקטינג נון-סטופ. לא ראיתי בן אדם אמיתי, ראיתי הצגה, ראיתי פלקט. הוא עדיין מנסה, אתה יודע, להיות המדינאי הדגול המרהיב, שלא ברור מה הוא עושה פתאום כאן על דוכן העדים. מדהים אותי יותר ויותר עד כמה זה טבע שני שלו".
קו ההגנה שנע בין איראן, סין, יפן והודו
ואכן, ראש הממשלה שהשיק את הקריירה הפוליטית שלו עם שיעורי פיתוח קול ועמידה מול מצלמה אולי עשה ככל שביכולתו למנוע מהיום הזה להגיע, אך משהגיע היום, גם הוא גויס לענייני תדמית ומסר. ממש עוד מעט יתחיל החלק המייגע שימשך חמש שעות שלמות. עו"ד עמית חדד, הבכיר שבפרקליטיו של נתניהו, ינתח כל פסיק בכל סעיף וסעיף מבין הראיות שצירפה התביעה לכתב האישום - אבל בינתיים נתניהו יכול להמשיך במופע. כשראש הממשלה משתעל קלות, הוא מסביר שזה "שאריות של החרמון" - רמז לאותו סיור משבוע שעבר בחרמון הסורי, שהוביל לביטול יום דיונים ועורר תמיהות רבות.
כל זאת, עד שמגיעה הזדמנות נוספת - לא להלצה אלא להרצאה מייגעת. כשחדד מעלה לדיון כתבה שפורסמה בוואלה ב-2013 שעסקה בביטול נסיעתו של נתניהו להלווייתו של נלסון מנדלה באותה שנה, הוא מפנה את מלוא גופו לכיוון השופטים ואת גבו לקהל בכדי להעניק להם מסכת בת שתי דקות על חשיבות קשרי ישראל-דרום אפריקה. באופן דומה, כמות הפעמים שהמילה "איראן" נאמרה בשעה הראשונה של העדות בקומה מינוס שתיים יכולה להתחרות בכמה מנאומיו הבולטים של הנאשם. נתניהו, גם מדוכן העדים, עסוק ללא לאות בביצור התדמית של "מגן ביטחון ישראל" שהתרסקה באיזו שבת אחת לפני 14 חודשים. על מה שהתרחש בחודשים האלו הוא לא חש את אותו צורך עז להרצות לשופטים.
אפרופו מעצמות זרות, נתניהו מרבה להזכיר את יפן, סין והודו, באופן שנראה נטול הקשר לאישומים כלפיו. בשלב מסוים עולה לדיון נסיעה בת ארבע ימים של ראש הממשלה ליפן במאי 2014: קרוב לשעה שלמה, בעיצומו של יום חול בימי מלחמה, נדונה השאלה אם שוחח או לא שוחח נתניהו באותם ימים עם שאול אלוביץ' ואם חתם או לא חתם לו על מסמך כלשהו בעודו בארץ השמש העולה.
ואז, רגע לפני ההפסקה שארבעים איש מותשים באולם מייחלים לה, בעיצומה של סאגת הביקור ביפן, שוב מפנה ראש הממשלה מלוא גופו אל שלושת השופטים ומספר על סטיבן שוורצמן. הנ"ל, "איש עסקים יהודי ופילנתרופ מיליארדר אמריקני", לפי ערך הוויקיפדיה שלו, הוא כנראה האדם האחרון עלי אדמות שחשב שיזכה לתהילת עולם דווקא במרתפי בית המשפט המחוזי בתל אביב - אך נתניהו מסביר: "שוורצמן הוא אחד המשקיעים הגדולים בעולם שעשה את הונו בהשקעות בסין. אמרתי לו, 'סטיב, תן לי את התובנה המרכזית שיש לך, דבר אחד שאני צריך לדעת'. אני מקבל הערכות לא רעות ממשרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. אבל השוק מדבר יותר בעוצמה. לאיש הזה יש תובנות עצומות. אני יכול לדבר גם עם אילון מאסק. יכול לדבר עם אחרים אבל אני מדבר איתו כי יש לו תובנה מעמיקה על השוק בסין. אגב, בסין לממשלה יש השפעה גדולה על השוק וצריך להסיר את הווטו שיש להם לגבי השוק".
"זה חלק מהקו - למרוח זמן"
קרוב לשלוש דקות, בטון איטי במיוחד, זה נמשך כך. כל זאת רק כדי להסביר שיחה תמוהה עם שאול אלוביץ שנעשתה בעיצומו של אותו ביקור קצר. אלוביץ', מנסה להדגיש נתניהו, הוא בעל עסקים ביפן בדיוק כפי שאותו שוורצמן מומחה לסין. עוד איש עסקים, אחד מני רבים שאיתם הוא שח. "זה המשך של הקו האסטרטגי של ההגנה למרוח זמן", מפרשנת ברלב. "זה עובד להם, עובדה שאנחנו נמצאים כל כך הרבה שנים מאז שהוגש כתב האישום. אתה רואה את זה בחקירות אין-סופיות שראית היום ובנאומים. כשהוא מרחיב בפרטי פרטים על התפיסות שלו לגבי איראן או על סערות שלגים, ולא משנה מה, הוא מפליג בתיאורים האלה".
"מצד אחד אפילו פה הוא סותר את עצמו", היא מדגישה. "מצד אחד הוא אומר שהתקשורת לא מעניינת אותו ושהיא לא חשובה, ומצד שני מסביר לנו איך הוא בקשר עם כל המו"לים. מצד אחד טוען שוואלה זה אתר זניח, ומצד שני, רק היום הוא דיבר פה על איזשהו מאמר של מנהל דסק חדשות של וואלה שהסעיר אותו כל כך וזה היה מבחינתו אסון כזה גדול. אם זה אתר כל כך זניח, אז מה האסון הגדול? יש סתירות פנימיות כל הזמן. ובעיקר, אין אמת".
"העובדות לא מסתדרות, המשפט מתפורר"
שתי קומות מעל נמצא כאמור אולם הצפייה, שזו דרך די מפוצצת לתאר את "חדר הדרכה 4", החדר צר המידות שהקצה בית המשפט לטובת הפונקציה הזו. היינו רוצים לתת לכם גם לראות איך זה נראה, אך אסור היה לצלם. מעמדו של החדר הזה זהה לזה של אולם הדיונים עצמו, ונוצר כאילוץ בשל מידותיו הצרות של האולם למטה. כל ניסיון להרים טלפון מעל לגובה הפופיק נענה בנזיפה עקשנית מצדם של המאבטחים הקשוחים שהציבה הנהלת בית המשפט במפתן החדר. הפיקוח המתמיד, שהזכיר מפקחים נוקדנים על סטודנטים במבחן, יחד עם הלפטופים של העיתונאים והמקרן העייף, רק תרמו לאווירה האוניברסיטאית משהו.
פעיל הליכוד המסור בוריס אפליצ'וק הוא בין פוקדי המקום, גם הוא חלק מה"קבועים" שמשתדלים להגיע גם לדיונים המתוקשרים פחות בתיק הזה. הנ"ל לא היה רחוק מלקבל בעצמו מושב בכנסת: בבחירות ב-2021 הוא שוריין במקום ה-40, שנשמע על פניו ריאלי כשחושבים על ח"כים נורווגים, ולא אחר מיאיר נתניהו המליץ לעוקביו להצביע לאפליצ'וק בפריימריז ב-2022. עם רקורד של מפגין קבוע ומנוסה, כעת הוא מקפיד להתייצב בדיונים ולהראות את תמיכתו.
"המשפט הזה הוא קרקס אמיתי, במיוחד בהתחשב בזמן המלחמה, זה דבר שהוא לא מסתדר עם ההיגיון" אומר לי אפליצ'וק מחוץ לדיון. "אתה שומע בעצמך על מה מדברים: התמונה של שרה נתניהו, והעורך בוואלה מוכן אפילו להתפטר בגלל זה, שלא יפרסמו את התמונה. בכלל, להאשים את נתניהו בסיקור אוהד בתקשורת באופן כללי זה פשוט מנוגד להיגיון. הוא קיבל לאורך כל הדרך מאז שהוא נכנס לפוליטיקה את הסיקור הכי שלילי שיש. העובדות לא מסתדרות, המשפט הזה מתפורר".
לאחר ששמע עוד חלק מעדותו של נתניהו, אפליצ'וק מציין: "אני מתרשם ממנו לטובה, אתה יודע כמה שעות הוא ישן בכלל? אני באמת חושב שיש לו כוחות על-אנושיים. אני מופתע שהוא מפוקס, שיש לו תאים במוח בשביל להיזכר ולענות לאור כל מה שעובר עליו היום, ומה שיש לו בראש. והוא עדיין מפוקס על הזוטות האלה, ועונה לעניין, נראה שהוא תפקד מצוין. אני גם חושב שיש דינמיקה טבעית בינו ובין השופטים".
"אני אגדיר את זה ככה, יש לי תקווה שיהיה פה משפט מסודר. אבל מבחינת האמון במערכת המשפטית בכלל, אין לי אמון היום", הוא מצהיר. "השופטים גם לא חיים בוואקום - הם נמצאים תחת לחץ גם מהצד של אלה שרצו להעמיד את ראש הממשלה לדין. אם הם מוצאים אותו זכאי לגמרי, הם יחטפו לא רק ביקורת, אלא גם התקפות אישיות"..
"למה, אני נראית כזו ביביסטית?"
ולצד האנשים שמעורבים במשפט עד צוואר ממניעים השונים, המשפט עדיין מושך כמה "סקרנים" - אנשים שלכאורה נוכחותם לא נדרשת אבל מרגישים עניין, יש שיגידו חובה, להתייצב - אם כי הרבה פחות מבשבוע הראשון. רחל, תושבת השפלה שעבדה בעבר באחת מרשויות אכיפת החוק, הגיעה ליום העדות השישי ביחד עם בעלה כדי לראות במו עיניה את המשפט המדובר והתקדימי.
השניים הקשיבו בעניין לדיון - ובאחת ההפסקות, בשיחת מסדרון, רחל מיהרה להבהיר שאי אפשר להכניס אותה לתבניות: "למה, אני נראית כזו ביביסטית?" - אך בטרם השיחה התפתחה, היא כבר קיבלה "עצה ידידותית" לא לדבר עם התקשורת, מאחד האנשים שמסקר מטעם עצמו את המשפט במטרה להוכיח את חפותו של ראש הממשלה. ה"עצה" הפכה במהרה לריב והאשמות כלפי התקשורת, תוך דרישה תקיפה ואגרסיבית מרחל ומבעלה להפסיק לדבר: החשדנות כלפי "האחר", כך נראה, היא מנת חלקו של כמעט כל מי שמתייצב לדיון.
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv