זה קרה בסמטאות הצפופות של מחנה הפליטים נור א-שמס, לא רחוק מהיישובים בת חפר ויד חנה. כוח מיחידה מובחרת, שסרק את האזור באמצעות רחפן, איתר חוליית מחבלים חמושה מסתתרת בין הבתים. הרחפן, שהתקרב עד למרחק של מטרים ספורים מהחוליה, הפתיע את המחבלים. בתגובה, הם פתחו באש לעברו ואף השליכו אבנים וחפצים בניסיון להפילו - בדומה למה שעשה גם יחיא סינוואר.
מפעילי הרחפן בתוך מחנה הפליטים הגיבו במהירות, הסיגו אותו לאחור ושיגרו רחפן חלופי למשימה. הרחפן החדש איתר את מיקומם המדויק של המחבלים וזיהה את כלי הנשק שברשותם. בשלב הבא הועלה לאוויר רחפן שלישי, שהטיל עליהם חימוש ופגע בהם. בתוך זמן קצר נשלח רחפן רביעי לאימות תוצאות התקיפה: ארבעת המחבלים חוסלו, מבלי לסכן חייל אחד.
האירוע הזה, חלק ממבצע חטיבתי שיצא לפועל במחנה הפליטים בחודש מאי השנה, מספר אולי את הסיפור כולו. בעוד שבעבר השימוש ברחפנים היה הנחלה הבלעדית של יחידות מובחרות, כיום הם הפכו לציוד חובה עבור כול כוח לוחם בעזה, ביהודה ושומרון או בדרום לבנון. השינוי כה דרמטי עד כדי כך שמפקדים לא מוכנים לשלוח בלעדיהם כוחות לפשיטה על מבנים חשודים או לגילוי פירי מנהרות.
תיעוד בלעדי למגזין N12 מתוך הלחימה בעזה מדגים מקרה נוסף שבו הרחפן הציל חיי חיילים - וחרץ את חייו של המחבל. בסרטון, שמתפרסם כעת לראשונה, הרחפן מתעד את כניסתו למבנה בסג'עייה. הרחפן סרק את השטח באופן מדויק, וזיהה בין ההריסות מחבל שיושב בפינה ואורב לכוחות. הרחפן חשף את מיקומו של המחבל, שחוסל במקום לפני שהצליח להוציא לפועל את המארב שתכנן.
אחת ולתמיד: כטב"ם או רחפן?
רבים משתמשים במילים כטב"ם ורחפן לסירוגין, אך ההבדל ביניהן משמעותי: כטב"ם - קיצור של כלי טיס בלתי מאויש - הוא שם המשפחה הרחב לכל מה שטס בשמיים ללא טייס. הרחפן לעומת זאת הוא הבן הגמיש והזריז במשפחה: כלי קומפקטי המצויד במדחף בעל להבים, בעל מכניקה פשוטה יחסית, ויכולת להמריא בצורה אנכית. יתרונו הגדול טמון בכך שהוא מאפשר למפעיל לראות כל פרט במטרה, בזכות טיסתו האיטית ויכולתו להתגנב לתוך מבנים.
היעזרות ברחפנים, שמשמשים כ"כוח חלוץ" ללוחמים שמתקדמים בשטח, מאפשרת תגובה מהירה ומדויקת. בתוך שניות הם מסוגלים לעלות לאוויר, לפטרל בין בתים, לחדור לתוכם דרך החלון, לשוטט בתוך מבנים ממולכדים ולאתר חוליות מחבלים – כל זאת מבלי לסכן את צוות הלוחמים, שנמצא צעד אחד מאחור ומתקדם בהתאם לתמונות החיות שמצלם כלי הטיס הקטנטן. הקומפקטיות שלהם, יחד עם פשטות התפעול, הופכת אותם למכפיל כוח משמעותי בשטח, ומעל הכול – למצילי חיים.
הכוח האווירי של החי"רניקים
יחידת הלוט"ר של חטיבת המרום, שבשגרה אחראית על הכשרת כלל היחידות בצה"ל בתחום הלוחמה בטרור, זיהתה במהירות את הפוטנציאל העצום שמציע הרחפן לכל צוות לוחמים בשדה הקרב. כבר ב-7 באוקטובר, כשלוחמי היחידה הוקפצו ללחימה בעוטף עזה, הם נוכחו לדעת עד כמה קריטי השימוש ביכולות הרחפן: הלקחים המבצעיים שנאספו תוך כדי הקרבות הקשים תורגמו במהירות לתורת לחימה חדשה, וכך הוקם בזריזות בית הספר הצבאי הראשון לרחפנים.
בית הספר, שנוסד במהירות יוצאת דופן אפילו במונחים של הלוט"ר, הפך למוקד עלייה לרגל עבור יחידות השדה של צה"ל. מדי שבוע, עשרות חניכים מכל יחידות הקומנדו וגדודי החי"ר מגיעים להתאמן ולהכשיר את עצמם בהפעלת הכלים החדשניים הללו. "אם לפני המלחמה היו לצבא יכולות איסוף ברמת הגדוד והפלוגה, הבנו שקיים צורך קריטי באיסוף מודיעין גם ברמת צוות הלוחמים הבודד", מסביר רס"ן ב', ראש מדור רחפנים בלוט"ר.
במהלך הקורס, שאורכו שלושה ימים בלבד, הלוחמים עוברים מסלול אינטנסיבי של למידה ותרגול. במתקנים מיוחדים, שמדמים תוואי מנהרה בח'אן יונס או מבנה ממולכד בג'באליה, החניכים לומדים לא רק כיצד להטיס את הרחפנים - אלא גם כיצד להתמודד עם אמצעים של האויב. "רוב הקורס עוסק באיך להילחם עם הרחפן ולא באיך להטיס אותו", מסביר רס"ב (מיל') רותם, ממקימי בית הספר. "ההטסה נלמדת ביום הראשון, ושני הימים האחרים מתמקדים באיך להילחם איתו".
הצורך הדחוף לאלתר פתרונות במהירות הוביל למהפכה של ממש. בתוך זמן קצר, מאות לוחמים כבר עברו את ההכשרה וכעת הם מרחיבים את מעגל המפעילים המיומנים בצבא. "בסוף ההכשרה", מספר ב', "כל לוחם יודע להטיס את הרחפן בעצמו, גם אם אין לו ניסיון או ידע קודם".
הזיהוי שהציל צוות שלם של הסיירת
ההבנה שהרחפן הוא "גיים צ'יינג'ר" בשדה הקרב התגבשה כבר ביממות הראשונות למלחמה. מדריכים מיחידת הלוט"ר, שחברו לכוחות בבארי ובאורים עם רחפנים, הצליחו לזהות מחבלים שהסתתרו בפינות ובתוך בתים, והצילו צוותים שלמים מהיתקלויות. "זה מה שכל מפקד חולם עליו – להכניס עיניים לשדה הקרב בלי לסכן את הכוח שלו", מתאר רותם.
כוח מהיחידה, שהוקפץ לבסיס אורים ששרץ מחבלים, נקלע לאש תופת של מחבל שהסתתר במיגונית, אך לא הצליח לאתר את מיקומו המדויק. אחד המילואימניקים, שהביא רחפן מביתו, העלה אותו לאוויר וזיהה את המחבל בתוך המיגונית. "ללא הרחפן, הכוחות היו פשוט פותחים את הזיג ונתקלים ב'קנה מול קנה', מצב שבו תמיד מישהו מת", מתאר סמ"ר י', מדריך בכיר בבית הספר ולוחם של הלוט"ר.
במקום זאת, הכוח תכנן מהלך מבצעי מדויק: צלפים הוצבו בעמדות שליטה והפעילו אש מרתקת. המחבל, שניסה להימלט, חוסל מבלי שנשקפה סכנה ללוחמים. "המחבל נפגע בשלוש נקודות שונות ונפל מבלי שהצליח לפגוע בכוחותינו", משחזר סמ"ר י'. המסקנה הייתה ברורה: כל צוות לוחמים חייב להחזיק רחפן בכיס. "זה היה אירוע מכונן שהבהיר לנו מעל לכול ספק כי הרחפן הוא הכרח מבצעי בלחימה. באותו יום, ללא עוררין, הוא הציל חיי לוחמים".
צה"ל מפעיל כיום רחפנים זעירים מסוג FPV - ראשי תיבות של First Person View. לא מדובר באמצעי לחימה שפותח בצבא או בתעשיות הביטחוניות לבקשת צה"ל, אלא במוצר אזרחי לחלוטין שניתן לרכוש בקלות באינטרנט. בשונה מרחפנים רגילים, המופעלים באמצעות טלפון נייד או טאבלט, מפעיל ה-FPV מרכיב משקפי מציאות מדומה שמציגים לו את מרחב הפעולה מנקודת המבט של הרחפן. חלק מהרחפנים של הצבא מצוידים גם ביכולות התקפיות: הם יודעים "להתאבד" על מטרה מבלי לסכן לוחמים, לירות מהאוויר רימונים שונים, כולל רימוני רסס, או להטיל מטענים זעירים.
בצה"ל מודים שגם חמאס וחיזבאללה למדו היטב את עולם הרחפנים והפכו אותם לנשק שמצליח לחולל נזק משמעותי. ב-7 באוקטובר הצליחו רחפני חמאס לפגוע במערכות ישראליות מתקדמות בשווי מיליוני דולרים. האיום של רחפנים נושאי מטענים על חיילים וכלי רכב משוריינים, שלא זכה עד אז לתשומת לב מספקת.
ככל שהלחימה התקדמה, הצטברו עוד ועוד עדויות ליעילותם של הרחפנים שנעים לפני הכוח. אחת מהן התקבלה בקרבות ברפיח, כשמדריך מבית הספר לרחפנים הצטרף לכוח מסיירת גבעתי. לאחר שטנק פגע במבנה חשוד, הרחפן שהוכנס פנימה גילה פיר מנהרה, מצבור נשק שכלל רובי צלפים וקלצ'ניקובים, ומערכת מטענים מתוחכמת שהייתה מפילה בניין בן ארבע קומות - על צוות שלם של הסיירת. הסריקה המוקדמת באמצעות הרחפן מנעה אסון כבד.
באירוע נוסף בעזה, שבו פעל צוות מסיירת צנחנים, נשלח תחילה כלב מיחידת עוקץ לסריקת מבנה חשוד. אף שהכלב "זיכה" את המבנה, כלומר לא זיהה סכנה מיידית, החליטו המפקדים להכניס רחפן לבדיקה נוספת. החלטה זו התבררה כמצילת חיים: הרחפן גילה ארבעה מטעני חבלה, שהיו ממוטטים את המבנה על ראש כול מי שהיה נכנס לתוכו.
"המחבל לא ידע מה לעשות"
עדות נוספת למרכזיות השימוש ברחפנים בעזה התקבלה בהיתקלות ברפיח שבה חוסל מנהיג חמאס יחיא סינוואר. רחפן צבאי היה זה שזיהה שלוש דמויות יוצאות ממבנה בתל א-סולטאן. לאחר חילופי אש וירי טנק, החיילים השתמשו ברחפן לסריקת המבנה שבו הסתתר סינוואר. הרחפן זיהה בפינת החדר רעול פנים פצוע, שבשארית כוחותיו השליך לעברו חתיכת עץ. לאחר ירי נוסף של הטנק, הכוחות סרקו את המבנים באמצעות רחפנים ואיתרו את הגופות. או אז, נכנסו החיילים פנימה - והבחינו כי גופת רעול הפנים שנמצאה דומה לסינוואר.
למרות שהחיילים לא ידעו כי מדובר בסינוואר, הם בחרו לפעול לפי הספר ולא לסכן חיי אדם. בהתאם לתורת הלחימה החדשה, הם הפעילו רחפן למטרה כפולה: הן לקבלת תמונת מצב עדכנית של המתרחש בתוך המבנה שאליו נמלט סינוואר - והן לביצוע סריקה מדויקת לאחר הירי.
ואכן, התגובות מהשטח מדברות בעד עצמן. המדריכים בבית הספר מקבלים כארבע הודעות בשבוע מלוחמים, שמדווחים על מקרים שבהם הרחפנים מנעו אבדות. "האסימון נופל ברגע שמצליחים להביא זיהוי שמציל חיים", מספר ב'. "כמעט כל הפעלה היא אירוע מבצעי משמעותי. כל צוות שמעלה רחפן לבית שאמור היה להיכנס אליו ומפליל אותו כיעד חשוד למטענים, מציל אוטומטית את חייהם של מחצית מהלוחמים". רותם מסכים: "כשאתה מבין את המשמעות של העשייה הזו, את היכולת להציל חיים, זה משנה הכול".
באחד המקרים הבולטים קיבל ב' פנייה נרגשת מאביו של לוחם. "חשוב לי לעדכן אותך שהרחפן שסיפקת לנו הציל את חיי הפלוגה של בני", מסר. שני חיילים מהפלוגה סיימו את הכשרת הרחפנים בסוף השבוע, וכבר ביום ראשון נכנסו לרצועה. במהלך משימת טיהור מבנה, הרחפן שקיבלו איתר מחבל שהתחבא באחד החדרים. המחבל, שככל הנראה חשב שמדובר ברחפן נפץ, יצא ממחבואו ופתח באש לעבר הרחפן. בעקבות איתור המחבל, הובא טנק שהשמיד את המבנה. "אם הרחפן לא היה עובר חדר-חדר, המחבל היה מחכה שהחיילים ייכנסו לבית ופותח לעברם באש ובזריקת רימונים".
לא פעם מייצר הרחפן גם אפקט פסיכולוגי על המחבלים. כך קרה בפשיטה של לוחמי אגוז על כמאה מבנים בשכונת חמד "הקטארית" בח'אן יונס. רחפן חדר לתוך בית וצילם מטווח אפס מחבל חמוש שהתבצר באחד המגדלים. במקום לפתוח באש או לנסות לברוח, המחבל פשוט קפא במקומו. "הוא עמד עם הנשק ולא ידע מה לעשות עם עצמו", מתאר קצין ביחידת הלוט"ר, "הוא הבין שסגרו עליו מעגל". רגעי ההלם הקצרים הללו סיפקו לכוחות את היתרון הטקטי הנדרש, והמחבל חוסל.
התנהלות מחבלי חמאס מול הרחפנים השתנתה דרמטית במהלך הלחימה: בעוד שבחודשים הראשונים הם נהגו לקפוא במקומם כשזיהו רחפן מעליהם, בהמשך החלו לפתח שיטות התגוננות – סוגרים דלתות וחלונות, יורים על הרחפנים ומנסים להסתתר מהם. "אין יותר את ההלם הראשוני הזה", מודים בלוט"ר.
מעבדה בתוך שדה הקרב
ביקור במתחם בית הספר במתקן אדם מגלה את הדבר הכי רחוק שאפשר מכיתות לימוד מסורתיות. החללים הסגורים הוחלפו במעין "זולות" תחת כיפת השמיים, מצגות מייגעות פינו את מקומן לסרטונים מעשיים, וחומרי קריאה הומרו בהתנסות ישירה.
"יצרנו קורס שמתאים לדור הטיקטוק", מסביר רותם. "זה לא קורס סטנדרטי של הצבא – קהל היעד הוא חיילים שבדרך כלל נמצאים בלחימה, לא אנשים שבאים מהמזגן בבית. אם תשים אותם בכיתה רגילה לרבע שעה, איבדת אותם".
הייחודיות של בית הספר טמונה במדריכים-לוחמים שלו, המשלבים הדרכה עם פעילות מבצעית שוטפת. רס"ן ב' מדגים זאת היטב – הוא מפקד על בית הספר ועל צוות מבצעי של הלוט"ר במקביל. את הריאיון הוא מקיים בין משימה למשימה, שעות ספורות לאחר ששב מהלחימה בדרום לבנון ולפני חזרה אליה. "הלוט"ר היא יחידה מבצעית שפועלת בלילה", מסביר רותם. "המדריכים נלחמים בלילה וביום מגיעים להדריך. זה היתרון הגדול של בית הספר הזה – המדריכים כולם נלחמו עם הרחפן הזה ופיתחו תורת לחימה שלמה על מה צריך לעשות איתו בכל מצב נתון בשדה הקרב".
לצד אנשי הלוט"ר, כ-60% מהמדריכים הם אנשי מילואים שמשלבים ניסיון קרבי עם רקע טכנולוגי עשיר. "גייסנו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ממיקרוסופט, מאלביט ומ-HP", מציין רותם. במתחם פועלת גם מעבדה שמספקת מענה טכני מסביב לשעון: "אם הרחפן נשבר או נפגע מירי, אנחנו מתקנים. כל בוגר קורס נכנס לקהילה שלנו והמדריכים זמינים 24/7 לכל שאלה או תקלה".
"מאוהבים ברחפנים, נושמים את זה"
בשנה החולפת נלחמים צוותים מבצעיים של הלוט"ר בעזה ובדרום לבנון כחלק מצוותי הקרב החטיבתיים, ומשתמשים ביכולותיהם המבצעיות הכוללות פריצה, חבלה, צליפה והפעלת רחפנים. "אנחנו מתאימים את תכני הלימוד למציאות המשתנה בשטח", אומר רותם. "כשהחבר'ה שלנו מוצאים משהו חדש בלבנון, התובנות המבצעיות משולבות מיד בהכשרה".
הביקוש לקורסים עצום, עם זמן המתנה של כחודשיים. כמענה לצורך המבצעי, הוחלט בלוט"ר על פתיחת שלוחות בבסיסי ההדרכה של צה"ל. לשם כך, נולד תפקיד חדש: מדריכות רחפן לתמרון. אלה עוברות הכשרה מקצועית במשך חודש בבית הספר - שכוללת לימודי רחפן, לחימה והדרכה - ולאחריה מובילות את תוכניות ההכשרה ללוחמים בבא"חים השונים. "לא חשבתי שייצא לי לקחת חלק בעולם הזה, אבל בסוף זה היה מרתק", משתפת רב"ט שחר, אחת משתי המדריכות הראשונות.
"מה שמייחד אותנו", מתאר אחד המדריכים, "זו העובדה שלאנשים פה אכפת באמת. זה לא סתם עוד כיתת לימוד - אנחנו יוצרים סביבה שמשקפת את התשוקה שלנו לנושא. אנחנו לא 'סבבה' עם המקצוע, אנחנו מאוהבים בו, נושמים אותו בכל רגע".
מה שהחל כמענה דחוף לצורך מבצעי, התפתח במהירות למוסד קבע המוביל את מהפכת הרחפנים בצה"ל. "בית הספר הזה קם בשביל להישאר", מבהיר רס"ן ב'. "אנחנו בוחנים כל העת טכנולוגיות חדשות, שישפרו את הקטלניות של הלוחמים שלנו בשטח ויטייבו את שיטות הלחימה".
אריאל אייזן-כהן השתתפה בהכנת הידיעה.
הפרטים המופיעים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.