זה קורה בשקט, בסודיות ובצורה שהרבה יותר קשה לגלות את עקבותיה: מישהו מפקיד כסף – בלי שהוא יופיע בחשבון הבנק, בצורה חשאית, שידועה למתי מעט. היעד של ההעברה יכול להיות תמים וחדשני, אך מאחורי מסך האנונימיות יודעים לפעול גם גורמים הרבה יותר מסוכנים. הזינוק במחיר הביטקוין משחק לטובתם – ולטובת מי שהם מפעילים או מממנים.
ב-2024 בואכה 2025, את מעטפות הכסף והשטרות הלא מסומנים מסרטי הבילוש החליפו הצפנים – מטבעות הקריפטו, ובראשם הביטקוין. המטבעות הללו נועדו לעמוד בבסיס מערכת פיננסית חופשית ומבוזרת, ללא רגולציה, אך ארגוני הטרור וגם איראן כבר הצליחו ליצור לעצמם מרחב חופשי שבו אפשר לממן אלימות באופן חשאי, מהיר ודיסקרטי.
"אין לכם מושג מי עומד מאחורי הארנק הדיגיטלי", מתריע ניצב-משנה דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרה – שרואה לנגד עיניו איך האנונימיות מאפשרת לממן פיגועים, להניע תשתיות טרור וגם לגייס מרגלים כמעט מבלי להשאיר עקבות: כשכסף דיגיטלי עובר מיד ליד, או ליתר דיוק מארנק דיגיטלי אחד לאחר, אין מאחוריו שם אלא כתובת אנונימית המורכבת ממספרים ואותיות, מה שמקשה את האיתור והמעקב. "זה כל כך פשוט – כמה קליקים וזהו, הכסף בידיים של ארגון טרור", הוא אומר בשעה שהפופולריות והמחיר של "הכסף של העתיד" רק הולכים ועולים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מעקיפת סנקציות ועד מימון מרגלים
"המגמה ברורה – איראן הבינה את הפוטנציאל שבמטבעות הקריפטוגרפיים", קובע טום אלכסנדרוביץ', ראש אגף ההגנה הטכנולוגית במערך הסייבר הלאומי. "השלטון בטהראן מנין את האוכלוסייה להשתמש בהם, לא רק לשם התגברות על העיצומים אלא גם ככלי למימון פעולות התקפיות, ובהן פעולות ריגול נגד מדינות אויב כמו ישראל". ואכן, חלק מהחשודים והנאשמים בריגול למען איראן שנעצרו לאחרונה סיפרו על הצעות והבטחות לתשלום בביטקוין.
בפרשות הריגול שנחשפו בחודשים האחרונים הפך הקריפטו לכלי מבצעי ראשון במעלה: "איראן הבינה את היתרון והיא משתמשת בקריפטו כדי לגייס סוכנים ולשלם להם בעבור פעולות ריגול בישראל", אומר קץ. "במקרים מסוימים הצלחנו לזהות תשלומים מארנקים איראניים ישירות לישראלים שגויסו לשם ריגול – אנשים שלמען הכסף התפתו לשתף פעולה עם האויב. אנחנו יודעים על פרשות רבות שעדיין חוסות תחת צו איסור פרסום, אך מדובר במערך מתוחכם שמאפשר לשלטון בטהראן להוציא אל הפועל את כוונותיו העוינות בלי להיחשף".
"זה רק קצה הקרחון"
המטבעות הקריפטוגרפיים, ובראשם הביטקוין, נוצרו כמענה לצורך במערכת פיננסית חופשית, מבוזרת ונטולת פיקוח ממשלתי. הם מבוססים על בלוקצ'יין, תפיסה טכנולוגית שמאפשרת להעביר כסף בצורה מאובטחת ואנונימית יחסית. יתרונות אלו משכו משקיעים, יזמים ואפילו מדינות שמבקשים לאמץ את הטכנולוגיה לטובת פיתוח כלכלי – ומחירו של המטבע רק עולה. אך לצד היתרונות והקדמה, היעדר הפיקוח הרגולטורי הפך את הקריפטו לכלי אטרקטיבי לארגוני טרור וגם פשע מאורגן. היכולת להעביר כספים בין מדינות ללא עקבות מקשה על גורמי האכיפה למנוע מימון טרור ופעילויות בלתי חוקיות אחרות. עבור ארגוני טרור כמו הג'יהאד האיסלאמי, חמאס וחיזבאללה וכמובן איראן – המטבעות הווירטואליים הם גן עדן, עולם (כמעט) ללא חוקים.
לא רק העברת הכספים הלכה ונהייתה פשוטה יותר, אלא גם היכולת להחזיק רשתות מורכבות של כספים וליצור תשתיות טרור שמורכבות מעשרות ומאות ארנקים דיגיטליים. "היום חמאס ביהודה ובשומרון למשל מחזיק עשרות מיליוני שקלים בקריפטו – הוא פשוט מוכן לפעולה, מוכן לשימוש ברגע שצריך להוציא לפועל פיגוע", אומר קץ – אך האיום רק הולך וגדל. לקראת חזרתו לתפקיד הבטיח נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ מדיניות אוהדת לקריפטו, שתבוא לידי ביטוי בהסרת חסמים רגולטוריים ופיטוריהם של מי שיערמו מכשולים על המטבעות הווירטואליים.
איך זה משפיע עלינו? קץ מתריע: "ככל שתפחת הרגולציה, כך ייהנו ארגוני הטרור מהנגישות, והקריפטו יהפוך לכלי קל וזמין עוד יותר עבורם". במציאות הזו, שבה כסף דיגיטלי זורם בין ידיים פליליות לידיים של טרוריסטים, גם המדינות הגדולות מתקשות לעקוב: "מאות ארנקים של ארגונים פליליים וארגוני טרור נתפסים כל הזמן", הוא מספר, "אבל גם זה רק קצה הקרחון".
"מיליוני שקלים עוברים בשניות"
בריאיון בלעדי למגזין N12 מפרט מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 כיצד תופעת השימוש בקריפטו בידי ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה ומדינות כמו איראן נפוצה בשנים האחרונות בצל האנונימיות. "מטבעות הקריפטו הם גן עדן לכל מי שרוצים לפעול מתחת לרדאר". לדברי קצין המשטרה, בשעה שמדינות רבות מנסות לבלום את השימוש בקריפטו לפשיעה, הממשקים הדיגיטליים הופכים נגישים יותר ויותר גם לאנשים שאינם בקיאים בטכנולוגיה. "היום אתה לא צריך ידע מתקדם כדי לפתוח ארנק ולבצע בו עסקאות ותנועות בחשבון, זה פשוט וקל, והאנונימיות כאן היא גורם מכריע".
מאחורי הארנק שמבצע את העסקה אין תעודת זהות או שם, "יש רק כתובת דיגיטלית, כתובת שמחר עלולה להיות של מחבל בעזה או של רשת ריגול מטעם איראן", מציין קץ. "המשמעות היא שאדם או ארגון יכולים להעביר מיליוני שקלים בתוך שניות, ללא מעקב, ואף פעם אין ודאות מי עומד מאחורי אותו ארנק".
המתיחות בין ירושלים לטהראן אינה חדשה, אך בשנים האחרונות היא התרחבה מאוד בממד הדיגיטלי. הרפובליקה האיסלאמית, שנתונה לעיצומים כלכליים קשים, מצאה בקריפטו אמצעי לעקוף את המגבלות הבין-לאומיות. כדי להקל את היבוא, הכיר המשטר האיראני באופן רשמי בקריפטו כמטבע לגיטימי לסחורה. וכך, באמצעות כריית מטבעות קריפטוגרפיים והעברות אנונימיות, מצליחה טהראן לממן פעילות צבאית וגם גרעינית. ישראל, מצידה, משקיעה משאבים רבים במאבק נגד התפשטות ההשפעה האיראנית באזור – לא רק דרך האוויר. גם מתקפות סייבר, ריגול דיגיטלי ושימוש בקריפטו הם חלק מכלי הנשק במערכה זו.
אלכסנדרוביץ' מציין כי מאמצי משטר האייתוללות לכלול את הקריפטו ככלי לגיטימי מבחינה כלכלית לא נעצרו בגבולות המסחר הלגיטימי – אלא גם גלשו לתחום השימוש הצבאי והמודיעיני. "הם כבר לא תלויים באירו או בדולר", מסביר ראש האגף במערך הסייבר. "יותר ויותר חברות באיראן, וגם האזרחים עצמם, מכירים ביתרונות האנונימיוּת שקריפטו מציע, וזה מקל עליהם להמשיך לנהל עסקים גם במציאות הכלכלית הקשה".
ההעברות, ההצעות והמידע המסובך
באחת הפרשות שחקרה יחידת הסייבר בלהב 433 זוהתה רשת של ארנקים דיגיטליים שהייתה בשליטת גורמים איראניים, ובהם הועברו תשלומים לישראלים כדי שיספקו מידע צבאי ואסטרטגי. "איראן רואה בקריפטו מנוף לשבור את המודיעין הישראלי ולפגוע בנו מבפנים. כאשר זיהינו את הארנקים הללו הייתה לנו עבודה מורכבת של ניתוח הטרנזקציות (תנועות עסקיות) כדי לזהות זיהוי קשרים בין כספים ובין פעולות ריגול ממשיות", מספר קץ.
התהליך של פרימת הארנקים ואיתור הקשרים בין הכסף האיראני למרגלים בישראל מורכב. "היתרון של הקריפטו כ'מכשיר גלוי' הוא גם החיסרון שלו, כי אפשר לראות את כל העברות הכספים, אבל זהותם של האנשים שמאחוריהם נשארת עלומה. זה מאפשר לגופים עוינים, כמו איראן, להמשיך לפעול בחופשיות רבה יותר מבעבר". לדברי קץ אין מדובר בסכומים גדולים שמיועדים לכל פעולה – מתברר שמספיקים כמה אלפי שקלים כדי להוציא לפועל חיסול או לשלוח מישהו שיאסוף מידע על אודות נכס צבאי אסטרטגי. "האויב יכול לממן פעילות חבלנית בקלות או פעולות תיעוד וצילום. ברגע שיש מימון לקריפטו, הם פשוט ממירים את הכסף, ואחרי כמה קליקים יש להם כל האמצעים לפעול", הוא מסביר.
הציר שלמד להלבין בקריפטו
"קריפטו הוא מטבע אטרקטיבי לאיראן ולארגוני הטרור שלה כמו חמאס וחיזבאללה", מוסיף אלכסנדרוביץ', "לא רק בגלל האנונימיות, אלא גם בזכות היכולת להעביר כספים ללא פיקוח בין-לאומי. האיראנים יודעים להשתמש במערכות להעברת כספים דרך רשתות מבוזרות, מה שמקשה על מערכות המודיעין בעולם, גם על שלנו, להתחקות אחרי מקורות הכספים".
איראן לא לבד בזירה הזאת: אלכסנדרוביץ' מציין את שיתוף הפעולה בינה ובין מדינות כמו רוסיה וקוריאה הצפונית בתחום הקריפטו. "טהראן למעשה למדה מפיונגיאנג, שהיא מומחית בתחום הלבנת כספים ומימון טרור באמצעות קריפטו. כל זה יצר תשתית שמאפשרת לה לחמוק מהסנקציות המערביות ולהמשיך לקיים מערכות כלכליות עם בעלות ברית ובמקביל לממן ארגוני טרור".
כסף מעזה לטרור ביו"ש – בלחיצת כפתור
בעבר ארגוני טרור כמו חמאס נדרשו להעביר כספים באמצעות חלפנים מקומיים, לשלוח שטרות מזומנים דרך שליחים וליצור מנגנונים מורכבים של הלבנת הון. הפעולות הצבאיות נגד אותם "צ'יינג'ים" או גורמים מקושרים נמשכות גם היום – אך כל מה שנדרש בימים אלו הוא להמיר את הכסף לקריפטו ולתת גישה לארנק דיגיטלי, מציין קץ. "המזומן הפך למכשול, והקריפטו סיפק להם פתרון מהיר ופשוט".
בעזה, למשל, משתמשים ארגוני הטרור בחלפנים שממירים מזומנים לקריפטו ושולחים אותם ליהודה ולשומרון בלחיצת כפתור, מה שהופך את מימון הטרור לקל, נגיש וקשה לאיתור. קשה, אבל לא בלתי אפשרי: יחידת להב 433 הצליחה להקפיא אלפי ארנקים ובהם כספים שלפי החשד הועברו מהג'יהאד האיסלאמי לצורך מימון פיגועים. "לא תמיד מדובר במיליוני דולרים. סכומים קטנים של כמה אלפי שקלים מספיקים כדי להוציא לפועל פיגוע של מחבל בודד", מחדד קץ.
ואולם היו גם מקרים שבהם מצאו אנשי היחידה מאות אלפי שקלים לצורך תשתיות מורכבות. כך בנה חמאס ארגון כלכלי מתוחכם באיו"ש ובעזה: חלק מהכסף עבר לא פעם לידי ארגוני הטרור דרך ארגונים ועמותות צדקה. "במקרים מסוימים היינו עדים לשימוש בעמותות רשמיות שמוסוות כתאגידים, ודרכן מועבר הקריפטו לתוך חשבונות של גורמי טרור", אומר קץ. "עמותות כאלה גייסו כספים בקריפטו לא רק למימון תשתית טרור אלא גם לצורך ביצוע פיגועים".
אחד המקרים שהדליקו נורה אדומה במערכת הביטחון היה של פעילות קריפטו עצמאית של חמאס באיו"ש שאפשרה לארגון לאגור עשרות מיליוני שקלים ולהתארגן לפעולות נגד ישראל. "אחרי מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר זיהינו עשרות ארנקים של חמאס בגדה ששימשו למימון פעילות טרור והצלחנו להקפיא קרוב ל-20 מיליון שקל", אומר בגאווה קץ. "הצעד הזה מנע התפרצות אפשרית של גזרת הצפון והיה חלק מהמערכה הגדולה לשמירה על יציבות האזור".
טראמפ חוזר, המחיר מזנק – ומה בהמשך?
המטבע הווירטואלי קיבל חיבוק של מנצחים מהאיש החזק בעולם, נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ. עם זכייתו במרוץ לבית הלבן שבר המטבע הווירטואלי המוכר בעולם, הביטקוין, שיא חדש וזינק לראשונה אל מעל לרף ה-81 אלף דולר. לצידו עלה גם שוויים של מטבעות דיגיטליים אחרים ובהם דוג'קוין. לפי ההערכות, המגמה נובעת מניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב ומהבטחותיו להקל את רגולציה. האתר הכלכלי הפופולרי בלומברג אף דיווח כי תעשיית הנכסים הדיגיטליים הוציאה למעלה מ-100 מיליון דולר עבור תמיכה במועמדים "ידידותיים לקריפטו". הנשיא לשעבר טראמפ, שדיבר במהלך הקמפיין האחרון שלו בשבחי המטבעות הדיגיטליים, התחייב למצב את ארה"ב בעמדת מפתח בתחום, ליצור מאגר ביטקוין לאומי ולמנות רגולטורים שנחשבים לאוהדים של מטבעות קריפטו.
לנוכח המדיניות החדשה של ארה"ב קיימת סכנה שהקריפטו יהפוך לנגיש יותר גם לגורמים עוינים. ארגוני טרור בין-לאומיים, כמו דאעש ואל-קאעידה, כבר הראו עניין בשימוש במטבעות קריפטוגרפיים למימון פעילותם. החשש הוא שהמדיניות של טראמפ תיצור פרצות וכי אלה ינוצלו בידי גורמים עוינים: ישראל, כמדינה שבחזית המאבק בטרור בגזרות רבות, עלולה למצוא עצמה מתמודדת עם איומים חדשים ומורכבים יותר, והדבר מעורר חשש בקרב מומחי סייבר מקומיים.
"צריך לזכור שהשימוש בקריפטו בעייתי ברמה הבין-לאומית, כי המטבעות האלה עדיין מחוץ לתחומי הרגולציה של המדינות", אומר אלכסנדרוביץ'. "אם טראמפ יישם מדיניות שמסירה חסמים על המסחר בקריפטו, זה לא בהכרח ישרת רק את המשק האמריקני – המדיניות הזאת עלולה לחזק כלכלה דיגיטלית שתשרת גם גורמים עוינים, ובהם איראן וארגוני טרור".
אומנם הכוונות של טראמפ לשחרר את ההגבלות על הקריפטו עשויות להועיל למשקיעים ולקדם מסחר, אך ההשפעה על מימון הטרור היא חשש מרכזי בקרב מערכת הביטחון. לדברי קץ, "אם השימוש במטבעות קריפטו יהיה רחב הרבה יותר, הדבר יאפשר לעבריינים ולארגוני טרור לפעול ביתר קלות". אלכסנדרוביץ' מסכם ומבקש לחדד: "אנחנו לא אומרים שכל הקריפטו הוא רע, אבל ללא כלים לפקח על התנועה במטבעות הקריפטוגרפיים, ארגונים ומדינות שוחרי רע יוכלו להמשיך לפעול בקלות יתרה".