"זה הבית של אחותי בעזה. יש כאן מתרגמים מעברית?" צייץ פלסטיני מעזה ב-X (טוויטר), לצד כמה תמונות גרפיטי שהעלה מהבית שאליו חזרו לאחרונה. "משפחת ליברמן" ו"אבו נעים מזל טוב, יא נסיך", השיבו הגולשים הישראלים. כך, בשבועות האחרונים, תושבי הרצועה ששבו אל בתיהם אחרי שצה"ל ביקר בהם, מצאו על הקירות שלל כתובות בעברית – וגם פנו אל הרשתות החברתיות כדי לשאול גולשים אחרים מה פשר ההודעות שנותרו שם.
My sisters house in Gaza. Any Hebrew translators here? pic.twitter.com/80RExMkv9a
— ميسرة (@whatever2067) April 24, 2024
משחר ההיסטוריה מחפשים חוקרי המלחמות צוהר לנפשם של הלוחמים בשדה הקרב. על מה הם חשבו תחת התופת? מאין שאבו כוחות הרחק מביתם? מה ביקשו להשאיר אחריהם? ההיסטוריונים מתעדים כתובות קיר, ציורים וחריטות ורואים בהם חלונות נדירים אל העבר ואל נפשם של לוחמי קדם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אתה, שתקרא את הקיר הזה, בבקשה זכור אותי כשתתפלל", כתב חייל על קיר כנסייה בווירג'יניה ב-1864, בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית. בין בלגיה לצרפת, על הקירות והאבנים ששימשו בשוחות של מלחמת העולם הראשונה, עדיין אפשר למצוא שמות של חיילים אמריקנים שנחרטו שם, ספק מתוך שעמום, ספק מתוך רצון להשאיר חותם. בצ'צ'ניה, שם נלחם צבא רוסיה בשנות ה-90 ובעשור הראשון של האלף השלישי, כתובות גרפיטי שהשאירו חיילים מלמדות על המורל הנמוך שלהם הרחק מהבית. "צ'צ'ניה, אזכור אותך כמו סיוט!" כתב חייל רוסי אחד. "אימא, קחי אותי הביתה!", רשם אחר.
במלחמה הזו, חיילים ישראלים ששהו במשך ימים ארוכים בבתים ברצועת עזה – מג'באליה והעיר עזה ועד ח'אן יונס – הפכו את מרבית הקירות ל"לוח מודעות". הם השאירו עליהם ציורים, מסרים פוליטיים, כינויי יחידות וגם שבחים לקבוצות הכדורגל האהובות עליהם. כל אלה מתנוססים כעת על קירות שהיו פעם חלק מחדרי שינה, שירותים ומטבחים של תושבי הרצועה. לעיתים קרובות תיעדו החיילים את הכתובות והעלו אותן בגאווה לרשתות החברתיות, כדי לחלוק אותן עם חברים ובני משפחה הרחוקים מן החזית.
"גיליתי שאפילו ברגעים הכי קשים אפשר לעשות מיוט לכל מה שסביבך ולמצוא מקלט, שקט, ביטחון ושמחה בלעשות מה שאני אוהב – את האומנות שלי", מספר רם, לוחם צה"ל שצייר במשך כמה ימים על קיר בית ששהה בו בח'אן יונס. "רציתי שהציור שלי יהיה הכי חופשי שאפשר, ובלי אג'נדה אישית. לצייר בלי לחשוב, לנקות את הראש". התוצאה: ציור קיר גדול ובו עננים מחייכים, קשתות אופטימיות וסירות מעופפות – הכי רחוק שרק אפשר מהמציאות המאובקת הנצבעת גוונים קודרים.
בפרויקט מיוחד אסף "שומרים" למעלה ממאה כתובות קיר שכאלה, כדי לקבל הצצה אותנטית ככל האפשר אל הלך הרוח של חיילי צה"ל הפועלים בחזית. את הכתובות אפשר לחלק לקטגוריות, על פי דפוסים – מן האישי והסנטימנטלי, דרך הדתי והפוליטי ועד קריאות לאלימות ונקמה.
שלא כמו ההיסטוריונים שהיו צריכים לבקר בעצמם בשוחות של מלחמות העבר כדי לתעד ולפענח את הכתובות שהשאירו שם החיילים, לרשותנו עמד מאגר של מאות תמונות וסרטונים מעזה שהועלו לרשתות החברתיות. כדי לאתר אותן בטיקטוק, באינסטגרם ובפייסבוק, חיפשנו פוסטים שהועלו ממקומות שכוחות צה"ל שהו בהם זמן ממושך, כמו ח'אן יונס, ג'באליה והעיר עזה. הינה כמה מהתובנות מהכתובות שנשארו על הקיר.
"ההפך מלשכוח, לכתוב"
הרחק מן הבית, בעיצומה של המלחמה הממושכת ביותר שידעה ישראל מאז מלחמת העצמאות, כתובות הקיר הנפוצות ביותר היו הודעות שהוקדשו למשפחותיהם ולבנות זוגם של החיילים. החיילים, מודעים היטב לדאגה של בני משפחותיהם, ביקשו להשאיר על קירות עזה עדות למחשבות שהקדישו הם עצמם ליקיריהם. "כל עזה יודעת שאני אוהב אותך", "איך אפשר לא להתאהב בך", "Save the date", ו"התינשאי לי?" כתבו חיילים צעירים באותיות לבנות, שחורות וצהובות על הקירות הפנימיים והחיצוניים של בית בח'אן יונס ששהו בו עשרה ימים לפחות.
על קירות עזה אפשר למצוא גם עדות לפצעים הפעורים שריבוי קורבנות המתקפה ב-7 באוקטובר והמלחמה שאחריה הותיר בחברה הישראלית. עשרות כתובות לזכר הנופלים והנופלות אותרו ברשתות החברתיות: חבריו של יונתן צור ז"ל, מפקד סיירת הנח"ל שנפל בקרבות בדרום, הדגישו את חשיבותן של הכתובות הללו באותיות ירוקות על קיר מחורר מפגיעות קליעים: "ההפך מלשכוח", כתבו, "לכתוב". גם אל"ם אסף חממי ז"ל, שנפל וגופתו נחטפה לעזה, הונצח על הקירות בכיתוב "תהיו טובים, תהיו חממי".
הרצון שלא להישכח בשדה הקרב, שבו אפשר לחוש את ארעיות הקיום האנושי, הניע חיילים אחרים לכתוב את שמם: החייל דימה, למשל, ריסס את שמו על שלל קירות וגגות ברחבי רצועת עזה, מן העיר עזה ועד ח'אן יונס, ולבסוף העלה את תיעוד הכתובות לאינסטגרם. ואולם, בניגוד לקירות תל אביב, אשר כוסו בכתובות ובמסרים למען שחרור החטופים, רק מעט מן הכתובות בעזה עוסקות בהם: במאות הכתובות שנאספו התגלה רק קומץ התייחסויות לחטופים, ולרוב רק לאלה מהם שכבר אינם בין החיים.
"זה נתן לי מפלט, מקום להתנתק"
רם, שכיסה ביצירתו קיר בבית בח'אן יונס, הוא צייר ומקעקע שנלחם בעזה. בשיחה עם "שומרים" הוא מסביר מה הניע אותו לקחת עט ולהתחיל לשרבט בליבו של שדה הקרב: "אחרי הרבה זמן בעזה, בח'אן יונס, כשהיחידה שלי הייתה כל היום בתוך הבית ההוא בלי לצאת חוץ מאשר למשימות – וכאלה כמובן היו הרבה – התחיל להיות משעמם ממש", הוא אומר. "בתור אומן, היה לי טבעי לקחת מרקר ופשוט להתחיל לצייר על הקירות".
"מה שהתחיל בתור שרבוטים הפך מהר מאוד לפרויקט של כמה ימים. פשוט ציירתי כל מה שעלה לי בראש. חוץ מזה, ראיתי שזה עזר גם לאחרים ביחידה, אם ההסתכלות בגרפיטי אחרי שסיימתי ואם ההתבוננות בי בזמן שציירתי. זה היה גם מפלט וגם פתרון לשעמום".
רם מסביר את התפקיד החשוב שמילא מבחינתו הגרפיטי בין המשימות להדי הפיצוצים: "זה נתן לי מן מפלט, מקום בטוח שאני יכול להתנתק בו מהסוריאליזם של המלחמה ולהתמקד באומנות שלי, למצוא רעיונות לשרטוטים שאני ארצה לעשות כשאני אקעקע בסטודיו. בכוונה לא ציירתי שום דבר שקשור לפוליטיקה, לדת או למלחמה, רק דברים רנדומליים לגמרי, בלי קשר אחד לשני. בכור ההיתוך של הצבא, לכל אחד יש דעה אחרת, ולא רציתי לעשות שום דבר שיפריע לחברים שלי ביחידה".
על רקע רוב כתובות הגרפיטי בעזה, היצירה של רם יוצאת דופן בזכות התום והשאיפה לחופש שהיא מבטאת באופן שמזכיר את בנקסי, אומן הגרפיטי המפורסם בעולם, שצייר בעבר על גדר ההפרדה – וגם בגלל הנתק שבינה לבין המציאות הקשה של שדה הקרב.
הכתובות שמהדהדות מלחמות רחוקות
לא מפתיע לגלות כי חיילים אחרים אימצו גישה שונה משל רם, וכי על קירות הבתים העזתיים שחיילים התגוררו בהם במשך זמן-מה אפשר למצוא שלל סיסמאות פטריוטיות, מ"עם ישראל חי" ועד "יחד ננצח". חיילים שאינם ילידי ישראל, ובכללם חיילים ממוצא אוקראיני ובלארוסי, השאירו על הקירות גם סיסמאות פטריוטיות בשבח מולדתם, כמו למשל "תחי בלארוס" ו"כבוד לאוקראינה" – כדי ללמד על כך שמבחינתם, המאבקים של ארצות מולדתם מהדהדים גם בח'אן יונס.
באוקראינה, כתובות גרפיטי שהשאירו חיילים רוסים על קירות הבתים שכבשו, נאספו במסגרת פרויקט "קיר העדות". פול דזה, צלם בפרויקט, סיפר על האתגרים שעמדו בפניו ועל האופן שבו חשפו הכתובות את המתחולל במחשבותיהם של חיילי צבא רוסיה: "אנשים באוקראינה לא ממש הבינו את הפרויקט בהתחלה", אמר. "הם חשבו שאנחנו אמורים להתמקד בגרפיטי שהשאיר הצד שלנו, לא בגרפיטי של הרוסים. האוקראינים גם נוטים לכסות את הגרפיטי של הרוסים הכי מהר שאפשר, אבל אנחנו רצינו להראות את הנרטיבים הרוסיים".
דזה הסביר כי בתחילת הפלישה מרוסיה, בראשית 2022, רבות מכתובות הגרפיטי שהשאירו החיילים הרוסים הביעו "מה שנראה כמו התנצלות כנה", וכי כתובות בבתי ספר שנהרסו, לדוגמה, ביקשו "מחילה". אלא שבתוך זמן לא רב, כתובות כאלה התחלפו במסרים פוליטיים שהושפעו מתעמולת המלחמה. הקירות באוקראינה כוסו קריאות למלחמה, ותמונות הגרפיטי שנאספו במסגרת מיזם קיר העדות כוללות גם גידופים וצלבי קרס.
החיילים כפרזנטורים של מסרים פוליטיים
בישראל, צה"ל כזכור ביקש להניא חיילים מלרסס כתובות גרפיטי פוליטיות וקריאות לאלימות על בתי עזה – מכיוון שכתובות כאלה פוגעות בדימוי של הצבא, כפי שגם התברר לימים בתביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד מלחמת ישראל. בנובמבר נדרשו החיילים למחוק כתובות גרפיטי בנימוק שאינן חלק מן המשימה של הכוחות ואינן עולות בקנה אחד עם ערכי הצבא.
היו חיילים שהתנגדו להנחיות הללו. אחד מהם, לדוגמה, הצטלם ליד קיר ועליו הכתובת "במקום למחוק גרפיטי, תנו למחוק את עזה". על כך נוספו עוד ועוד מסרים פוליטיים ואף קריאות לאלימות. בסרטון שפורסם לאחרונה ברשת החברתית נראה חייל צה"ל יורה שוב ושוב על קיר שעליו הכיתוב "שיישרף לכם הכפר!" לצד ראשי התיבות LF, של ארגון אוהדי בית"ר ירושלים "לה פמיליה". חיילים אחרים הבהירו לא אחת על הקירות של עזה וח'אן יונס כי הם שם לצורכי "נקמה ותגמול".
על קירות הרצועה יש גם עדות לקווי השבר שמפלגים את החברה הישראלית. "בג"ץ, אתם מחלישים אותנו", נכתב על אחד מהם. "סיוע הומניטרי = ארונות קבורה", כתבו באדום שני חיילים שהצטלמו לצד הכתובת בפנים מכוסות. דפים ברשתות החברתיות שמהדהדים את מסרי החזרה לגוש קטיף הציגו כתובות גרפיטי התומכות באותן מטרות והפכו אותן ואת החיילים לכלים פוליטיים: אחת התמונות הללו, למשל, היא של חייל מחויך הניצב לצד הכתובת "גוש קטיף שלנו!"
דזה סיפר כי החיילים הרוסים השאירו מעט מאוד כתובות בעלות תוכן דתי. לעומתם, כתובות הגרפיטי שהשאירו בעזה חיילי צה"ל מתאפיינות בריבוי של תוכן דתי, לרבות ציטוטים מן התורה וברכות. בימי החנוכה, למשל, כתבו חיילים רבים את ברכות החג על קירות בתים בעזה, וכמה מן המסרים הדתיים התערבבו במסרים פוליטיים. דוגמה לכך היא כתובת להקמת ישיבה בלב עזה, אחרת קראה להקמת בית המקדש השלישי בירושלים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם ראיתם צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל Infonews12@ch2news.co.il