איך ההרגשה לדעת שהייתם חלק מהדבר הזה?

"זו זכות גדולה מאוד לקחת חלק בחילוץ של ארבעה חטופים בחיים, זה אחד המבצעים הכי משמעותיים שאנחנו השתתפנו בו", אומר רס"ן ניר יגור, קצין האג"מ של חטיבת הצנחנים. סרן י', מפקד ביחידת הניוד של אוגדה 98, מוסיף: "זו זכות עצומה וכבוד גדול להיות חלק מהדבר הזה, אני מרגיש שזה אחד המבצעים הכי ערכיים שיצא לי לעשות".

רס"ן יגור וסרן י' היו בשבת שעברה בלב עזה, עמוק במחנה הפליטים נוסיראת שבו הוחזקו ארבעת החטופים הישראלים: נועה ארגמני, שלומי זיו, אנדרי קוזלוב ואלמוג מאיר ג'אן. "התפקיד שלנו כחטיבה היה אחריות על כל החילוץ של הכוח של הימ"מ, אם משהו מסתבך - לדעת להגיע לחלץ אותם מלב מחנה הפליטים", מפרט יגור בריאיון ל"אולפן שישי" ומצהיר: "אין זמן לחשוב על הפחד".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"אנחנו התחלנו את ההכנות ברמת החטיבה: ארבעה אנשים בכל החטיבה ידעו על הפעילות, ורק ימים לפני המבצע חושפים את המג"דים לתוכנית בפעם הראשונה. יום לפני אנחנו חושפים את המ"פים ורק ממש שעתיים-שלוש לפני תחילת המבצע, אז אנחנו חושפים גם את הלוחמים. הסברנו ללוחמים שהם הולכים להיות חלק במבצע החילוץ, לא אומרים להם בדיוק מה המבצע כדי לשמור על ביטחון מידע ולראות שאנחנו לא שורפים את המבצע בכך שכולם יידעו עליו וזה איכשהו ידלוף חלילה".

ו-י' מדגיש: "אנחנו כיחידת הניוד מתעסקים בכל נושא הניוד, שזה אומר הגעה אל היעד וניתוק המגע ובכל מיני תחומים אחרים, שאני לא רוצה להרחיב עליהם פה אבל הם נמצאים בתוך אירוע כזה. כבר מ-7 באוקטובר אנחנו מתעסקים בכל מיני משימות במאות מבצעים שיוצאים ובמקביל בעשרות מבצעים מיוחדים שיוצאים תוך כדי הלחימה. כבר במהלך נוהל הקרב נקבע שאנחנו נצטרך להיכנס פנימה, לקבל מידי הימ"מ את החטופים, פצועים אם יש לא עלינו ואת לוחמי הימ"מ אם העסק מסתבך - ולנתק מגע אחורה".

"לא להדליק נורות אצל האויב"

רס"ן יגור נזכר בשעות שקדמו למבצע: "אנחנו בעצם נפרשים, ממקמים את הכוחות שלנו יחסית רחב כדי לא להדליק נורות אדומות אצל האויב, שישאל למה הגענו למרחב הזה ספציפית. בבוקר של הפעולה עצמה, אז אנחנו כבר משעות הבוקר המאוד מוקדמות כבר כולם ישובים בכלים במוכנות". ו-י' מציין: "נכנסנו לנקודה בשטח שבה היינו צריכים לשהות, כדי בשלב ה'פרוץ' להתקדם ולהגיע לכיוון כוח הימ"מ בתוך מחנה הפליטים".

רס"ן ניר יגור, קצין האג"מ של חטיבת הצנחנים (צילום: חדשות 12)
"זכות גדולה מאוד". רס"ן ניר יגור, קצין האג"מ של חטיבת הצנחנים | צילום: חדשות 12
סרן י', מפקד ביחידת הניוד של אוגדה 98 (צילום: חדשות 12)
"רגע מרגש מאוד, גאווה עצומה". סרן י', מפקד ביחידת הניוד של אוגדה 98 | צילום: חדשות 12

אתם עם כלים משוריינים, נכנסים למחנה פליטים שצה"ל לא עובד בו. איך אתם מסווים את עצמכם?

י': "יש לנו כל מיני דרכי הסוואה שלנו בתוך היחידה. מגיעים לשטח שהוא בגדול בשליטת צה"ל אבל לא מאפשר חשיפה לכוחות צה"ל אחרים כדי לא לחשוף את המבצע". 

קחו אותי לרגע של ה"פרוץ".

י: "מתקרבים כמה שניתן לכיוון היעדים ומקווים שלוחמי השב"כ והימ"מ יוכלו לנתק מגע בכוחות עצמם לנקודה מסוימת כדי לא לייצר ברדק בתוך מחנה הפליטים. הכוח של נועה (ארגמני) הצליח לעשות את זה בצורה חלקה והצליח לנתק אלינו ואנחנו פוגשים אותם שם בנקודה קבועה מראש, יחסית מאוד קרוב לאיתור".

"הקלה והבנה שהיא חוזרת הביתה"

תאר לי את הרגע הזה של המפגש.

י: "רגע מרגש מאוד. אתה יושב בכלי ואתה רואה את נועה עולה, הלב יוצא ויש גאווה עצומה אני אומר לה שאני שמח לראות אותה ושהיא גיבורה".

איך היא הייתה ברגעים הראשונים אחרי החילוץ?

י': "אני חושב שהיה לה קשה להבין מה קורה סביבה, הכול קרה מאוד מאוד מהר - מהרגע שהוציאו אותה מהבית עד הרגע שהיא פגשה אותנו זה עניין של דקות ספורות, אז בעיקר היא ניסתה רגע להבין מה קורה סביבה ואני בטוח שלאט לאט הגיעה אצלה הקלה עצומה והבנה שהיא חוזרת הביתה".

"כל הפעולה הייתה תחת אש"

בחילוץ של נועה הכול עבד לפי התכנון, אבל בניסיון לחלץ את שלושת הגברים נפצע קשה רב פקד ארנון זמורה ז"ל, שעמד בראש הכוח שפרץ לבית. זמן קצר לאחר מכן הרכב שהיה אמור לחלץ את החטופים והלוחמים נתקע, ונזקק לחילוץ.

מה הרגע שאתה מבין שמשהו השתבש?

יגור: "מדווחים לנו על פצוע באחד הכוחות ואנחנו כבר מבינים שהם הולכים לקראת אירוע שהוא אירוע טיפה יותר מורכב. מפעילים הרבה מאוד אש למול המגבלות שיש שם לכוח שלנו במרחב. בתוך דקות ספורות, מעט מאוד זמן, חוברים לכוח עצמו של הימ"מ".

ומה קורה מסביב בינתיים?

יגור: "מסביב נופלת הרבה מאוד אש של חיל האוויר, הרבה מאוד אש שמבודדת את כל הגזרה ומאפשרת לנו להגיע. גם אנחנו נתקלים, צריך להגיד - כל הפעולה הייתה תחת אש, ירי שנפתח על כוחות החילוץ שלנו, RPG שנור על הטנקים עצמם, הכוחות גם מחסלים מחבלים תוך כדי פעולות החילוץ".

הבנתי שהירי של חיל האוויר היה ממש מרחק מטרים ספורים מכם?

יגור: "מטרים ספורים, סיוע מאוד מאוד קרוב לכוחות, דברים שאתה לא רואה בפעולה יום-יומית רגילה שחווינו לאורך כל הלחימה".

מסביב אתה יכול להעריך כמה מחבלים מנסים להגיע לכוח שנתקע?

יגור: "באזור המאות מחבלים, מאות מחבלים שאנחנו ראינו מסתובבים שם במרחב".

"אתה לא חושב על עצמך"

אתה בזמן הזה בעצם מביא את נועה למסוקים וחוזר לתוך השטח?

י': "החלטנו על פיצול בכוח, חלק מהכוח הלך והוציא את נועה החוצה וחלק מהכוח עבר לצוות הנוסף שלנו. הגיעו במהירות יחד עם כוחות הצנחנים והשייטת ועוד כוחות לכיוון הרכב התקול, הצוות הנוסף מתעסק בחילוץ של הרכב וחילוץ לוחמי הימ"מ בתוך הרכבים. שלושת החטופים עולים על נמ"ר אחר".

רגעי חילוץ החטופים (צילום: דובר צה"ל)
כך נראו רגעי חילוץ החטופים | צילום: דובר צה"ל

מה אתה רואה שם?

י': "יש המון אש מסביב, המון כוחות של צה"ל, אתה גם מרגיש באיזשהו מקום מוגן, יש מעטפת טובה".

כן, אתה מרגיש מוגן? יורים מכל הכיוונים, גם צה"ל, גם המחבלים, אתה מרגיש מוגן?

י: "כן, אני חושב שברגע שאתה נמצא שם ואתה מזהה טנק מצד אחד ונמ"ר מצד שני וכוחות בקרקע שפועלים ויורים וחיל האוויר שמפציץ - אין לך ספק שצה"ל פה עומד לנצח ב-100%".

אז אתה רוצה להגיד לי שבכל הסיטואציה הזאת אין איזה רגע שאתה מפחד?

י': "יכול להיות שהיה ואני לא זוכר, אבל אין איזה משהו שחקוק לי שאמרתי 'וואו איזה פחד'. אין שאלה לגבי הערכיות הכל כך גדולה של המשימה הזו וכשזה מה שעומד על הפרק אתה בכלל לא חושב על עצמך, אתה בעיקר חושב על זה שארבעת האנשים האלה צריכים להגיע חזרה הביתה שלהם ואני רק מצטער על זה שעשינו את זה שמונה חודשים מאוחר יותר, מאוחר מדי".

"הרכב נפגע במפגש עם מחבלים"

יגור: "רגעי השיא, רגעי המתח, היו באמת מרגע שאנחנו מבינים שהרכב נתקע ועד הרגע שהכוח הראשון שלנו מגיע לשם. היה לנו ברור שבשנייה שאנחנו נצליח להגיע ולשים את הטנקים שיחצצו פיזית בין האויב לבין הרכבים של הכוח של הימ"מ ושל השב"כ זה ייקח עוד קצת זמן, זה יהיה מורכב אבל בסוף אנחנו נעמוד במשימה". 

תיעוד פעילות כוחות אוגדה 98 בחילוץ החטופים (צילום: דובר צה"ל)
הלוחמים הוקפו במאות מחבלים. תיעוד פעילות כוחות אוגדה 98 בחילוץ החטופים מנוסיראת | צילום: דובר צה"ל

היום בדיעבד יודעים מה קרה לרכב הזה של הימ"מ? הרי זו תקלה שלא אמורה לקרות.

י': "הרכב נפגע כתוצאה ממפגש עם מחבלים".

זאת אומרת, זו לא הייתה תקלה טכנית.

י': "זה היה מפגש של הכוח מול אש שגרם בסוף לתקלה טכנית של הרכב. במקביל לחילוץ הרכב אנחנו מעמיסים את ארנון על אחד הכלים שלנו ובעצם מנתקים מגע הצוות שלי לכיוון המנחת. תוך כדי הפינוי אתה לא מבין מי הפצוע, ראיתי אותו מרחוק, לא הבנתי שזה הוא וגם אין לי זמן לחשוב על זה תוך כדי המשימה. ברגע שאנחנו מחלצים אותו ומעלים אותו למסוק ויש רגע זמן לנשום ועושים חיבור עם לוחמי השב"כ והימ"מ בתוך הרצועה, רק אז אני מבין מי הפצוע ולאחר זמן כשיצאנו החוצה הבנו שהוא נהרג".

אתם הכרתם את ארנון, זה לא פעולה ראשונה שאתם עושים יחד.

י': "הכרנו אותו טוב, בן אדם מדהים, מפקד מעולה, אבדה גדולה. זו ממש שמחה מהולה בעצב - מצד אחד הצלחנו במשימה, הבאנו ארבעה חטופים הביתה בשלום ללא פגע ומצד שני שילמנו מחיר מאוד מאוד כבד. עין בוכה ולב שמח. המציאות של כולנו בשמונת החודשים האחרונים - מצד אחד שמחה והמשך החיים והצלחות מבצעיות ומצד השני מחיר מאוד כבד שאנחנו משלמים עם חברים, עם משפחה, עם מפקדים ולוחמים מהיחידה שכבר לא איתנו". 

פקד ארנון זמורה ז"ל (צילום: דובר צה"ל)
"מפקד מעולה, אבדה גדולה". ארנון זמורה ז"ל | צילום: דובר צה"ל

"ראינו את העם בהיי מטורף"

לדברי י', "לא הייתה פה שאלה שהחטופים האלה ייצאו בחיים החוצה, זה צריך להיות ברור לכולם גם בבית – ברגע שהולכים למבצע כזה צריך להיות ברור שזו התוצאה בסוף".

מדהים שאתה אומר את זה ככה, כי כששואלים מפקדי החלטות בהווה ובעבר תמיד הם יגידו שהמרחק בין הצלחה לכישלון בסוג כזה של מבצעים הוא כחוט השערה. אתה אומר "יצאתי לזה בידיעה ברורה שאנחנו מצליחים".

י': "בידיעה ובאמונה. הכול יכול להשתנות ואנחנו עושים את ההשתדלות שלנו כדי שזה יצליח, אבל אני חושב שבהתאם לתנאים שהיו – המוכנות של הכוח והיכולת שלו להגיד על מבצע כזה 'אני לוקח את הסיכון ועושה את זה' – אני חושב שהיא הייתה ברמה הכי גבוהה שיש ואין פה ימינה ושמאלה, יודעים שהדבר הזה יצליח". 

אני רואה שיש טבעת על האצבע, עד כמה בבית יודעים?

יגור: "הם לא יודעים הרבה אבל עכשיו קצת בדיעבד, שאפשר קצת יותר לספר שהשתתפנו, זה גם נותן עוד איזה חיזוק גם לבית להסביר את החשיבות של הדברים שאנחנו עושים ואת הערך שיש לזה".

ואשתך, אחרי שהיא מבינה שאתה היית בלב התופת הזו, לא אומרת לך "אוקיי, עכשיו אתה את שלך נתת?"

יגור: "אשתי חזקה, אנחנו כבר שמונה חודשים בתוך המלחמה הזאת שאף אחד לא תכנן וראינו לעצמנו חיים אחרים בזמן הזה אבל היא חזקה ואני גאה בה מאוד על ההתמודדות".

י': "ראינו את העם שלנו בהיי מטורף מדבר כזה. זה מדהים להיות חלק מעם כזה ומהסולידריות הזאת, בסוף יש אחדות -  כמה שיגידו לנו שאין אני מרגיש שיש, אין מישהו פה שלא הזיל דמעה אחרי שהוא שמע על החילוץ של ארבעת החטופים. אנחנו נמשיך בכל הכוח ואנחנו יודעים שאנחנו ננצח את המלחמה הזאת, אין פה שאלה, ונעשה כל שביכולתנו כדי להביא עוד חטופים הביתה".

אני רוצה להגיד לכם תודה רבה גם על הריאיון הזה ובעיקר על מה שעשיתם בשמי ובשם כל מי שצופה ורואה.

הפרטים המופיעים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה.