"הטנק בשבילה זה העוצמה, החוזק, לכן היא רצתה להיות טנקיסטית", מספרת פרידה, אימה של קצינת השריון ש'. "הבת שלי תמיד רצתה לעשות תפקיד משמעותי. היא רצתה משהו שהוא פורץ דרך. היא פשוט מאוהבת בתפקיד שלה, הטנק זה כמו הבייבי שלה".
כבר ארבע שנים שפרידה מלווה את השירות הצבאי של בתה מרחוק, בגאווה ובדאגה. סגן ש' היא קצינת שריון מוערכת, בת המחזור הראשון של נשים שהוכשרו כלוחמות בטנק - ואחרי שירות מבצעי מונתה לפקד על קורס מפקדי טנקים בחיל השריון. ב-7 באוקטובר היא לחמה יחד עם הלוחמות שתחת פיקודה בקרב מול קיבוץ חולית, חיסלה מחבלים ומנעה את כניסתם של רבים נוספים.
"הקפיצו אותה, ממש תוך זמן קצר, עלתה על הטנק, נלחמה שמה באמת כמו לביאה - לא רק היא, כל החיילות שלה, באמת באומץ רב", משחזרת פרידה. "היא אומרת לי 'אימא, אומנם המוות היה מול העיניים, אבל לא פחדתי, אני יודעת בדיוק מה הייתי צריכה לעשות. הייתי חייבת להילחם, וגם להגן על החיילות שלי'. היא היממה אותי בתשובה שלה".
נתניהו והרמטכ"ל החמיאו: "תעוזה ותושיה"
הטנקיסטיות של גדוד קרקל עשו היסטוריה, כשהיו לנשים הראשונות בישראל, וכנראה בעולם, שלחמו בקרב שריון - במשך 17 שעות ברציפות, הרגו עשרות מחבלים והצילו חיים של מאות מתושבי העוטף.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אל"מ שמר רביב, מפקד חטיבת פארן, החמיא להן בכתבה ששודרה על הטנקיסטיות ב"אולפן שישי" כבר בחודש נובמבר: "הטנקיסטיות שהגיעו עם הטנקים שלהן, בעצם שברו את ההתקפה. בשני המקומות שהטנקים נתקלו ממש באש המחבלים, המחבלים ברובם חוסלו. ומי שלא פשוט ברח כי הוא הבין שאין לו סיכוי. ואני חושב שבזכות הפעולות האלה במרחב הזה נמנעה התקפה גם דרומה יותר".
רב"ט תמר אמרה באותה כתבה: "אני אישית לא מרגישה גיבורה - אני מרגישה שאני לוחמת שהביאו לה פקודות והיא עשתה את העבודה שלה, ואני מאמינה שכל אחד היה עושה את זה". וסמ"ר הילה, מפקדת טנק, הוסיפה: "המחבלים יודעים שהיו בנות בטנקים? לא. למה, נראה לך שהן ראו את השיער של מיכל בורח מהג'נטקס? בנים, בנות, מה זה משנה".
ביצועי הטנקיסטיות בלחימה זכו לשבחים גורפים מהדרגים הבכירים ביותר, שלא פספסו הזדמנות להתפאר בהישג. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במפגש איתן: "אתם פשוט הכרעתם פה את הקרב, לוחמות ולוחמים, בתעוזה בלתי רגילה וגם בתושיה בלתי רגילה". הרמטכ"ל הרצי הלוי חלק גם הוא שבחים: "יש שיח בחברה הישראלית בשנים האחרונות, נכון שנשים שתהיינה בשירות קרבי או לא נכון? ואני אומר לכם לפעמים צריך לדבר הרבה להסביר משהו. אבל אני חושב שכאן קיבלנו תשובה שהיא ללא מילים. היא תשובה של עשייה בלחימה".
הזעם והתסכול: "הכול חזר אחורה"
אלא שכשצה"ל עבר למתקפה בתוך רצועת עזה - ולמרות שעם הכוחות נכנסו גם לוחמות ונשות רפואה - ש' ושאר הטנקיסטיות נשארו מאחור. בצה"ל דבקים בנהלים של שישה באוקטובר ומסרבים לאפשר להן להצטרף לתמרון הקרקעי. ופרידה, אימה של ש', מגיבה: "קשה לי באמת להבין את זה, וזה גם מאוד מתסכל, אחרי 7 לאוקטובר, וגם לפני, בחנו אותן כל הזמן, ותמיד הביצועים שלהן היו לא פחות טובים ולפעמים גם יותר מהבנים. ואחרי 7 באוקטובר היה ברור לך שזהו, הן טנקיסטיות, שריונריות לכל דבר, ופתאום הכול חזר אחורה".
השבוע שיגרה ש' באמצעות עורכי דינה מכתב לרמטכ"ל ולשר הביטחון, שבו דרשה לשלב אותה ואת כל לוחמות הטנקים גם במערך שלוחם מעבר לגבולות המדינה. וש' כמובן לא לבד, שותפות לדרישה גם שאר לוחמות הטנקים, בהן בתו של י'.
"הן הלכו, הגיעו לאן שצריך, ביצעו את כל המשימות שהטילו עליהן, חילצו אנשים, והרגו מחבלים, לא צריך יותר מזה להוכיח", מדגיש י'. "היא התגייסה להיות לוחמת, היא אומנה להיות לוחמת והיא רוצה להילחם, מה שנקרא - באימא שלכם תנו לעבוד, זה מה שהן אומרות במילים קצרות".
ההבדל הזעיר שמונע מהן להיכנס לעזה
ההיסטוריה הקצרה של לוחמות השריון בישראל מתחילה רק ב-2017. אחרי שנים של התלבטויות התחילו בצה"ל תוכנית ניסיונית שתבחן את האפשרות לשלב נשים כטנקיסטיות - בשלב ראשון לא בחיל השריון, אלא כחלק מחיל הגנת הגבולות. עו"ד עמיחי ויינברגר ממשרד ויינברגר, ברטנטל ושות', שמייצג את ש', מסביר: "חיל הגנת הגבולות כשמו כן הוא עוסק בהגנת הגבולות, הוא לא אמור לחצות את הגבולות".
מה ההבדל בהכשרה?
"על פני הדברים ההבדל הוא מזערי ביותר - שבוע קרב".
במסגרת אותו שבוע קרב, מתנסים הלוחמים בתנאים שמדמים מלחמה - את זה החליטו למנוע מהלוחמות. ואחרי שהפיילוט הסתיים בהצלחה, בצה"ל הגבילו את שירות הטנקיסטיות רק לחיל הגנת הגבולות ולא הסדירו את גיוס הנשים כלוחמות שריון מן השורה. בהמשך הוגשו שתי עתירות לבג"ץ בדרישה שיורה לצבא לפתוח את האפשרות גם בפניהן.
עו"ד ויינברגר: "קצין שריון ראשי בא והודיע קבל עם ועדה שזו הייתה פשוט הצלחה מסחררת. הנשים הצליחו להיות לוחמות מצוינות וטובות ולעשות את כל מה שנדרש מהן במסגרת היותן טנקיסטיות על טנקים בכל צורה ובכל דרך. בדיעבד נודע לנו מתשובות הצבא שלטעמו הפיילוט היה עם תוצאות לא חד-משמעיות. הדבר הזה עמד בסתירה להצהרות אחרות שלו, אבל התשובה הייתה 'לאור התוצאות הלא חד-משמעיות אני הולך ופותח פיילוט שני'". אלא שגם אחרי שהפיילוט השני הוכתר כהצלחה, הוחלט שתידרש בדיקה והכשרה נוספת של אותו שבוע קרב. תאריך היעד נקבע לסוף שנת 2024.
למה לדעתך באמת צה"ל לא מאפשר לנשים להשתלב בשריון?
עו"ד ויינברגר: "הצבא מתמודד עם סיטואציה שהוא צריך לאזן בין כמה קבוצות שיש להן אולי אינטרסים מתנגשים. אם אנחנו מדברים על דתיים לאומיים בתוך שריון, היסטורית נמצאים שם בני ישיבות וכיוצא בזה. הוא צריך להתמודד עם רבנים שבאים וחוששים עם סיטואציה שיהיו נשים שם". אבל האם פרידה אומרת: "פתרו את זה. יש טנק שהוא ייעודי, רק לבנות. אז מה הבעיה?".
"למה נשים מ-669 כן וטנקיסטיות לא?"
אלא שעוד לפני הפיילוט השלישי, שאחריו היו אמורים להחליט אם בכל זאת לשלב את הטנקיסטיות בחיל השריון ולתת להן הזדמנות לשירות שווה, הגיע 7 באוקטובר. מפקד חטיבת פארן אמר בכתבה הקודמת בנובמבר: זה ממש פרק בהיסטוריה, פרץ משהו ענק, גם בנות בשריון וגם לוחמות בכלל, הסתערו, חיפו, תפקדו, טיפלו בפצועים בצורה מעוררת השראה". כשנשאל אם הוויכוח הישן ההוא מאחורינו, השיב: "אני חושב שזה כבר לא רלוונטי. אחרי המלחמה הזאת זה כבר יהיה ברור, גם הצורך וגם הוכחת היכולת הברורה שהייתה כאן".
אלא שהוויכוח, מתברר, חי ובועט. וגם אנשים כמו גיבור ישראל, השריונר המעוטר תא"ל בדימוס אביגדור קהלני לא השתכנע עד הסוף מביצועי הטנקיסטיות תחת אש. "אני ראיתי את הטנקיסטיות, ואני מצדיע להן. אני אומר להן תודה. כל הכבוד מה שהן עשו, באמת להצדיע להן", אמר בריאיון לערוץ TOV - והוסיף: "האם לקחת את הילדות בנות ה-18 ולהכניס אותן עכשיו לעזה? לא הייתי עושה את זה. לא בגלל שהן לא יכולות, הן יכולות להיות שם. אבל מצד שני במקום שהורגים גם נהרגים, במקום שנהרגים חוזרים גם בלי חלקים מגופך, לכן, אנחנו לא מתנגדים בגלל חוסר יכולת או שוביניזם - אנחנו מתנגדים מתוך חמלה".
לפי פרידה, "זאת אמרה שוביניסטית מאוד. באמת, זה, אתה יודע, זה מתאים לדור של אבא שלי. היום נשים נמצאות בשדה הקרב. ב-669, בתותחנים, בכל דבר אחר, ונמצאות בעזה. אז מה ההבדל? למה טנקיסטיות לא, והן כן? להפך, הטנק מגן עליהן יותר". גם האב י' שולל את הדברים: "עלתה טענה לגבי הסכנה של נפילה בשבי של חיילות לעומת חיילים. לצערנו הרב אנחנו חווינו את זה במלחמה הזאת. אני לא יודע להגיד לך למה זה נתפס כיותר חמור אבל אני כן יכול להגיד לך שזו בחירה של הלוחמות. הן בחרו - הבת שלי בחרה להיות קרבית, והיא יודעת את הסכנות הכרוכות בזה".
"היא מרגישה בסוג של שליחות"
בחודשי המלחמה עשו בחיל השריון הכול כדי לנצל את מירב המשאבים, כולל גיוס אנשים שמזמן סיימו שירות מילואים פעיל והכשרה מחדש של טנקים ישנים - אבל למרות הצורך הברור בכוח אדם מיומן, את לוחמות הטנקים שכבר הוכיחו את עצמן אף אחד לא שקל אפילו לשלב במערך המתמרן. לפי י', "היום ברור שכל צבא היבשה צריך לגדול ובטח השריון, ויש פה מאגר עצום של כוח אדם איכותי שהוא לא מנוצל והשריון לדעתי מפספס כי אני לא רואה שום סיבה למה לא".
הטנקיסטיות הישראליות הפכו לאחד הסמלים של 7 באוקטובר, הסיפור שלהן סוקר בהרחבה גם בחו"ל ובימים אלה עובדים על סרט עלילתי בהשראתן. בשיא המלחמה הן גם קיבלו אות אבירות מיוחד ממרכז פרס לשלום על הקרב באותה השבת, על תעוזה, מקצועיות ודבקות במטרה. נדמה שרק בצה"ל מסרבים לצאת מהקונספציה, גם בנושא הזה.
במכתב ששיגרה השבוע ש' לרמטכ"ל ולשר הביטחון הזכירה שמניעת שירות נשים בחיל השריון המתמרן עומדת לכאורה בניגוד לחוק, שמחייב את פתיחת כלל התפקידים לנשים ולגברים. היא מבקשת להעביר אותה לחיל השריון ולהציב אותה בעזה, ולאפשר לכל לוחמות הטנקים שירות שווה. ואם לא - היא מתכוונת להגיע עם הנושא גם לבג"ץ.
"אני כאימא לא הייתי רוצה שבת שלי תהיה בעזה. אני רוצה את הבת שלי בבית", מודה פרידה. "יש לי מספיק עוד בן אחד שנמצא עכשיו בעזה, ותאמין לי שאני לא ישנה בלילה. אבל אני כל כך מבינה את רמת התסכול שלה ושל כולן, כאילו, למה?". וי' מסביר: "זה אולי קצת מעוות שהאבא תומך בזה שבת שלו הולכת להיכנס לעזה. זה בניגוד לאינסטינקט האבהי, אבל בגדול, היא מרגישה שהיא בסוג של שליחות, ואני לא יכול שלא לתמוך בזה, גם אם זה בא עם סכנה".
"אנחנו נותנים את החיים של הילדים שלנו לצבא. ובתור הורים, המינימום הוא שיתייחסו אליהם במקצועיות, בכמה שפחות פוליטיקה", מסכמת פרידה. "הצבא הוא מראה אחר כך לכל החברה הישראלית - ברגע שיש שוויון בין בנים לבנות, מחר גם אתה תראה את זה בממשלה ובכנסת ובמקומות עבודה. אני באמת מבקשת מהרמטכ"ל להיות אמיץ וללכת עם הנושא הזה של הטנקיסטיות, עד הסוף". ועו"ד ויינברגר מציין: "אני מקווה שצה"ל ישנה את התפיסות ויתנער מהקונספציות, יבין שהוא מפספס פה בגדול".
ואם לא?
"אנחנו נמשיך ונכה בתקרת הזכוכית הזאת עד שהיא תתנפץ".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "נשים משרתות בצה"ל מאז היווסדו, ותורמות תרומה משמעותית להשגת יעדיו. במשך השנים, התקיימו בצה"ל תהליכים ממושכים להרחבת התפקידים השונים שבהם משובצות נשים, ובפרט בתפקידי לחימה. שילוב נשים בתפקיד לוחמות שריון בגבולות נעשה בתהליך מסודר ומקצועי שארך תקופה משמעותית. לוחמות השריון בגבולות ביצעו משימותיהן בלחימה בהתאמה לכשירותן ובאופן ראוי להערכה. הפנייה האמורה הועברה לצה"ל. עם קבלתה, הפניה נבחנת ותיענה כמקובל".
".
משר הביטחון יואב גלנט נמסר בתגובה: "השר מתכוון להכווין שיבוץ נשים בתפקידים נוספים בצה"ל, ובדרגי פיקוד שדה בכירים יותר".
תחקיר: מאי פכט