אחרי 25 שנות נישואים החליטו שירה ודניאל (שמות בדויים, כמו כל השמות בכתבה) לרענן את חיי הזוגיות שלהם. דניאל הוא רופא מאזור הצפון והבעלים של קליניקה פעילה לניתוחים פרטיים ושירה היא מעצבת פנים שזנחה את עבודתה כדי לתמוך בקריירה של בעלה.

הכול התחיל כשבאחד מן הימים הפתיע דניאל את אשתו והציע לה להיכנס איתו לסצנת חילופי הזוגות. שירה חשבה מעט, ולנוכח העייפות בקשר ביניהם הסכימה. בני הזוג חתמו על הסכם הדדי אצל עורכת דין, שמכסה את שניהם בעתיד למקרה שמשהו ישתבש. החוזה נוסח כך שלא תהיה להם אפשרות להאשים זה את זה בקיום יחסים עם פרטנרים אחרים מחוץ לנישואים.

לאחר שחתמו בני הזוג על הסכם הנישואים הם החלו להשתתף במסיבות של חילופי זוגות בארץ ובחו"ל וחיו כך לא מעט זמן. אלא שלאחר כמה שנים חלה תפנית שהשפיעה סופית על נישואיהם. דניאל החל לקנא באשתו ובבני הזוג שהייתה עימם, ולמרות ההסכם שנחתם ביניהם, הוא הגיש נגד אשתו תביעת גירושים בטענה שהיא בוגדת בו.

הסכמי ממון שנערכים לפני החתונה הפכו לטרנד, אך לא רבים יודעים שאין מדובר בהסכמים היחידים שמנסחים בני זוג לקראת נישואיהם ובמהלכם. בשנים האחרונות פונים יותר ויותר זוגות לעורכי דין כדי שיערכו ביניהם חוזה, ולעיתים נועד ההסכם להתמודד עם משבר שהם עוברים במהלך הנישואים. מטרתו להסדיר את המחויבויות בין בני הזוג, לעצב את חייהם, למנוע מריבות מיותרות ולהסדיר גירושים עתידיים. גם הסכמים אחרי בגידה נפוצים יותר ויותר.

אומנם סיפורם של שירה ודניאל, שאליו נחזור בהמשך, הוא סיפור קיצוני, אך לעורכי הדין שמטפלים במקרים דומים חשוב להדגיש כי אם נחתמו הסכמים בין בני זוג, הם חייבים להיות מאושרים בבית המשפט, ולא – אין להם תוקף משפטי מחייב.

מסיבה (צילום: 123rf)
הם החלו להשתתף במסיבות של חילופי זוגות בארץ ובחו"ל (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

 לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

אם את בוגדת, אני מקבל את הווילה

נויה וערן, זוג מצפון הארץ והורים לשני ילדים, היו נשואים עשר שנים. ערן תפס את אשתו בוגדת בו עם אחד מעמיתיו לעבודה. כשנתפסה נויה במעשיה היא התביישה והייתה נבוכה וביקשה מערן שיסלח לה. הוא מצידו התנה את המשך חייהם המשותפים בחתימה על חוזה משותף שבו הם מצהירים כי אם יתפוס אותה בוגדת שוב, החצי שלה ברכוש המשותף של שניהם – וילה גדולה ושני כלי רכב – יעבור אליו.

כדי להבטיח את התחייבותה של נויה לתנאים שהציב בעלה בעקבות בגידותיה, היא הסכימה לוותר על פרטיותה ולתת לו גישה חופשית למכשיר הנייד שלה. בנוסף, היא הסכימה שחשבון הוואטסאפ שלה יחובר למחשב הנייד שלו לתמיד. השניים גם הסכימו גם להתחיל טיפולי זוגי, כדי לשקם את חייהם המשותפים, וברקע נמצא ההסכם שמבטיח לבעל ידיעה מוחלטת של כל הפעולות של אשתו ומניעת האפשרות שתפעל מאחורי גבו.

"בני הזוג הגיעו אליי למשרד והחליטו לעשות הסכם שלום בית, ולחלופין גירושים", מציינת עורכת הדין טל איטקין, מומחית בדיני משפחה. "זהו עוד סוג של הסכם נפוץ בין בני זוג, שמתרחש פעמים רבות על רקע משבר ביחסים הזוגיים. במקום להתגרש, בני הזוג עורכים הסכם שחלקו הראשון מוכתר כהסכם שלום בית וחלקו השני מוכתר כהסכם גירושים. אם בני הזוג לא צולחים את תקופת שלום הבית, כבר קיימת להם אופציה הסכמית שקובעת את הוראות הגירושים ביניהם".

הסכם ממון (צילום: getty images)
הבעל ניסח בהסכם תנאים לאחר הבגידה (אילוסטרציה) | צילום: getty images

לדברי עורכת הדין, למרות הרצון של נויה וערן לשלום בית וההסכמות שהגיעו אליהן בנוגע להסכם המשפטי, "בג"ץ קבע בכמה פסקי דין שבגידה או התנהגות מינית שאינה מותאמת או אינה נאמנה במהלך נישואים אינה שוללת מבני הזוג את זכויותיהם המשפטיות ואת זכותם לחלקם ברכוש המשותף. לכן, הסברתי להם שייתכן שהסכם מסוג זה לא יהיה בר אכיפה במציאות".

 

עורכת הדין טל איטקין (צילום: איליה מלניקוב)
"הסכם שלום בית, ולחלופין גירושים, הוא חוזה נפוץ במקרי משבר". עוה"ד טל איטקין | צילום: איליה מלניקוב

הדרישה: "גוף של דוגמנית"

איתי הוא מאמן כושר מוכר ממרכז הארץ. הוא יצא כמה שנים עם רומי, דוגמנית בתחילת דרכה. שניהם היו בשנות ה-20 המאוחרות לחייהם כשאיתי סוף-סוף שלף את הטבעת. אבל רגע לפני שהם קבעו תאריך לחופה הפתיע איתי את רומי והציג לה תנאים לחיים המשותפים עימו. בהתחלה חשבה רומי שמדובר בהסכם ממון, דבר שהיה מקובל עליה, אך כששמעה את התנאי הנוסף שלו היא הייתה בהלם: איתי רצה שהיא תחתום על סעיף המחייב אותה לבצע אחת לחודש מדידת היקפים כדי לוודא שהיא לא משמינה.

"איתי הסביר את דרישתו החריגה בחוזה, בכך שאשתו לעתיד היא חלק מהמיתוג העסקי שלו", מספרת עוה"ד זהר רון, המתמחה בדיני משפחה, שערכה את ההסכם בין בני הזוג. "הוא אמר שהשיקול שלו מקצועי ושאם יהיה לאשתו גוף של דוגמנית, זאת תהיה הוכחה ללקוחותיו שהוא אכן מדריך כושר מקצועי ומצליח".

מאמן כושר  (צילום: 123rf)
מאמן הכושר טען שהגזרה של אשתו היא חלק מהמיתוג העסקי שלו (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

לדברי עוה"ד רון, לאחר התערבות עורך דינה של רומי בהסכם, הסכים איתי לסייג את תנאיו בכך שיהיה מותר לה להתרחב ולהשמין מעבר ל"גוף של דוגמנית" רק בתקופה שהיא בהיריון. עם זאת, לא צוין בהסכם מה מספר הסנטימטרים המותר. עוד צוין בהסכם כי אם יתברר באחת הבדיקות שהיא התרחבה מעבר למוסכם, הם יתגרשו בהסכמה ללא פיצוי כספי.

"אני מבצעת את מה שמבקשים ממני לקוחותיי, לאחר שאני מסבירה להם את הסכנה המשפטית הכרוכה בכך", אומרת עוה"ד רון על הסכם הממון הכולל את הסעיף הייחודי שערכה בין איתי לרומי. "אני רואה את תפקידי כמוצאת פתרון על פי גבולות החוק, גם אם אני לא חושבת שההסכם ראוי או מכבד. לפני ניסוח ההסכם הסופי טרחתי להסביר להם כי זה שגוי. עם זאת, רצונו של אדם כבודו, ולאחר שווידאתי ששני בני הזוג הבינו את המשמעות וכי זהו רצונם, אני עושה את עבודתי בצורה מקצועית ולא בהכרח רגשית. במקרה של משבר בית המשפט צריך לאשר את ההסכם כלשונו".

 

הסתכל בסלולרי של אשתו וגילה שהיא בוגדת בו (צילום: 123rf)
הסתכל במכשיר הסלולרי של אשתו וגילה שהיא בוגדת (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

פחד שהסוד שלו ייחשף

איש עסקים מצליח מאזור הצפון הגיע יום אחד למשרדה של עוה"ד איטקין וסיפר לה כי לפני זמן מה הוא הסתכל במכשיר הסלולרי של אשתו וגילה שהיא בוגדת. כשחקר גילה להפתעתו שאשתו מנהלת כבר שנים רומן עם גבר אחר במקום עבודתה. אלא שברגע שאיש העסקים חשף לפני אשתו שהוא יודע על הבגידה שלה, היא בעצמה שלפה שפן מהכובע. היא אמרה לו שהיא יודעת שהוא נוהג לנהל במקביל לנישואיהם יחסי מין עם גברים – והחלה לסחוט אותו.

עורכת הדין זהר רון (צילום: יעל צור)
"גם אם אני לא חושבת שהחוזה מכבד, רצונו של אדם – כבודו". עו"ד זהר רון | צילום: יעל צור

"האישה איימה על הלקוח שלי, שנראה מעולה והיה אדם רהוט ואינטליגנטי, שתחשוף את נטיותיו המיניות. היא אילצה אותו לחתום על הסכם שתיקה, שהיה למעשה הסכם סחיטה". אומרת איטקין. "לפי ההסכם, שיעור ניכר מהרכוש הולך אליה, בתנאי שתשמור על הסוד ולא תחשוף את נטייתו ברבים".

כשהגיע איש העסקים למשרדה של איטקין הוא ביקש להגיש תביעה לביטול ההסכם ולתבוע גירושים. "כשנפגשנו לראשונה שאלתי את האיש: מה מבטיח לך שהיא לא תסחט אותך למרות ההסכם? ומה בעצם מפריע לך בהיותך גבר כל כך מוכשר ומוצלח, לחיות באופן אותנטי ואמיתי ולהיות מי שאתה?" מוסיפה עורכת הדין ומספרת שהאיש ענה שהוא פוחד שנטייתו המינית, אם תיחשף, תפגע בעסקיו.

"לאחר מכן הגשנו תביעה לביטול ההסכם. טענו שהיא סחטה אותו כשאיימה שתגלה למשפחה ולחברים שהוא מנהל יחסים אינטימיים עם גברים וכי הוא נכנע לסחיטה שלה. התביעה נמצאת כרגע בבירור".

זוג מתווכח (צילום: 123rf)
"טענו שהיא סחטה אותו כשאיימה שתגלה למשפחה על נטייתו המינית" (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

"חשוב לזכור שהסכם שנעשה בלחץ, בעושק או מתוך טעות או הטעיה באשר למצב המשפטי עלול להיות הסכם שבית המשפט יבטל", מסכמת עורכת הדין.

"האישה לא הכחישה"

ובחזרה לסיפורם של שירה ודניאל, שבו פתחנו את הכתבה. בני הזוג היו נשואים 25 שנה כשהחליטו לצאת יחד להרפתקת חילופי הזוגות כדי לרענן את חיי הנישואים שלהם. לפני צאתם לדרך הם חתמו על חוזה ובו הצהירו כי הם מסכימים לפרקטיקה של חילופי זוגות וכי אף אחד מהם לא ישתמש בזה בעתיד נגד בן זוגו. אלא שאחרי כמה שנים, שבמהלכן נהג כל אחד מבני הזוג לקיים יחסים עם בני זוג אחרים, החל דניאל כאמור לקנא באשתו. הוא הרגיש ששירה מתראה יותר מדי עם אחד מהפרטנרים שלה וחשד שאין מדובר רק בקשר מיני מהסוג שהסכימו עליו, אלא שהתפתח ביניהם משהו מעבר לכך.

חילופי זוגות (צילום: getty images)
אחרי כמה שנים של חילופי זוגות החל דניאל לקנא (אילוסטרציה) | צילום: getty images

"שירה לא הכחישה", מציינת איטקין. "היא אמרה לבעלה בפה מלא: 'נשים לא מקיימות קשר מיני עם גבר בלי לפתח אליו רגש'. דניאל נבהל. הוא חשש לגורלו הכלכלי ואף קינא לאשתו. בחלוף הזמן הגיש הבעל נגד אשתו תביעת גירושים בטענה שהיא בוגדת בו, למרות ההסכם המשותף שחתמו".

שירה הגיעה למשרדה של עורכת הדין ושיתפה אותה בחוזה המשותף שחתמו ובתביעת הגירושים שהגיש בעלה. "היא שאלה: 'איך זה יכול להיות? יש לנו הסכם כתוב וחתום בידי שנינו ולפיו כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה'", מתארת איטקין. "הסברתי לה שבבית הדין הרבני כל ההסכמה ביניהם לא תופסת, ושפשוט עבדו עליה. גם אם בני הזוג הסכימו ביניהם לנהל קשר זוגי פתוח וחילופי זוגות בהסכמה – בבית הדין הרבני זה לא יחזיק מים, כיוון שזה נחשב בעיניהם 'נגד ההלכה', וזוהי בגידה לכל דבר ועניין".

"הסכמים בין בני זוג יהודים – בין שהם נשואים כדת משה וישראל ובין שהם נשואים בנישואים אזרחיים – אינם מחייבים את בית הדין הרבני אם הם נוגדים התנהגויות מיניות המצופות מבני זוג נשואים", מסבירה עורכת הדין.

פיצוי של מיליון שקל על הולדה

לא רק בגידות עומדות במרכזם של הסכמים בין בני זוג אלא גם משהו הרבה יותר טריוויאלי – ילדים. פיצוי של מיליון שקל – זה מה שנקבע בהסכם ממון בין בני זוג שאחד מהם התנה את נישואיו בכך שלעולם לא יהיו להם ילדים משותפים. ההסכם אף קבע כי אם יהיו להם ילדים, הגבר לא יטפל בהם ולא יממן אותם, ואם בת הזוג תתבע ממנו בבית המשפט לשלם להם מזונות ולטפל בהם – היא תצטרך לשלם לו פיצוי של מיליון שקל.

הכול התחיל כשרני ואיילה, בני זוג ממרכז הארץ בשנות ה-30 לחייהם, הכירו באפליקציית היכרויות והתאהבו ממבט ראשון. הקשר ביניהם התהדק והם אפילו עברו לגור יחדיו. כאשר רצתה איילה להתחתן הבהיר לה רני כי הוא לא רוצה להביא ילדים לעולם כזה אכזר, ואת החתונה הוא התנה בדרישה חריגה שלא ייוולדו להם ילדים, וכי אם ייוולדו – הוא לא יקבל כל אחריות טיפולית או כספית להם.

אל-הורי (צילום: 123rf)
רני לא רצה להביא ילדים לעולם כזה אכזר (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

איילה כן רצתה ילדים ושיתפה את רני ברצונותיה. היא הוסיפה שהוא אחראי לכך שהיא לא תיכנס להיריון מקיום יחסי המין ביניהם, אבל רני התעקש שאם ייוולדו ילדים מיחסים אלה, הוא מסיר מראש כל אחריות טיפולית מהם, וגם לא ישקיע בהם שקל.

כדי למסד דרישתו התנה רני את הנישואים בחתימה על הסכם ממון שבו יופיע סעיף בנושא. "איילה התלבטה, אך לאחר שהגיעה לידי מסקנה כי מדובר אצלו בנושא עקרוני, מאחר שהוא פעיל מאוד בקבוצת אל-הורות בפייסבוק שמקדמת אג'נדה המצדדת בהימנעות מכוונת מהבאת ילדים לעולם, היא התרצתה וחתמה על ההסכם", מציינת עוה"ד זהר רון, המתמחה בדיני משפחה.

רון גם ערכה בין השניים הסכם ממון הכולל את הסעיף הייחודי והסבירה: "רצונו של אדם – כבודו. לא כולם צריכים ומתאימים להוליד ילדים ולהביא ילדים לעולם. אני מכבדת את הבחירה של הלקוחות שלי, גם אם אני אישית לא מזדהה איתה. עם זאת, אני יכולה להבין שלאנשים יש דעות ורצונות שונים משלי".