השעה היא קצת אחרי אחת בלילה, עשרות מפגינים למען שחרור החטופים מתגודדים מול שערי תחנת משטרת מסובים, לא רחוק מתל השומר, קוראים קריאות למען חבריהם שנעצרו במהלך המחאה בצומת קפלן בתל אביב והובלו באוטובוס עצורים אל התחנה. בין עשרות המפגינים בולטת אחת שלא מפסיקה להתנועע ולזוז - חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה. היא קופצת מרכב השרד שלה לשיחת עדכון זריזה עם עורכת הדין גבי לסקי, חברת הכנסת לשעבר שמייצגת בהתנדבות את המפגינים, ואז מציגה לשוטר שעומד בשער התחנה את התעודה הפרלמנטרית שלה ומבקשת להיכנס למתחם תחנת המשטרה.
חה"כ לזימי הגיעה אל התחנה כדי לעקוב מקרוב כיצד מתנהלת חקירת המפגינים שנעצרו. "אנחנו מגיעים לכאן אחרי ההפגנות כדי ללוות אותם בסולידריות. זה לא שכחברי כנסת יש לנו הרבה מה לעשות כאן בתחנה, אבל חשוב לי להיכנס לתחנת המשטרה, לראות שהכול בסדר, לשאול מה כוונת החוקרים, אם הם מתכוונים להשאיר לילה את המוחים שנעצרו או שבקרוב ישחררו אותם. זה בעיקר גם מסר שחשוב לי להעביר למפגינים: אנחנו אתכם, המאבק הזה הוא מאבק של כולנו. יש כאן גם משפחות חטופים, אני רואה בזה משהו נכון לעמוד כאן איתן".
"יש פה הרבה אנשים ששירתו עכשיו בעזה", אומרת לזימי על המפגינים, "ובממשלה מקדמים עכשיו חוק השתמטות שמעמיק את האי-שוויון בנטל, זאת חרפה בכל רמה, ועוד בזמן מלחמה. בנוסף, יש פה אנשים שנפגעו כלכלית מהמשבר הזה, ומלבד משפחות החטופים, ראיתי גם משפחות שכולות, אלה לא רק אנשים שנפגעו מאז ההפיכה המשטרית ורוצים מנהל תקין, אלה גם אנשים שנפגעו מאז 7 באוקטובר".
"אני לא מצטערת על שום דבר"
אבל הפעילות של חה"כ לזימי בהפגנות לא מסתכמת בעמידה מהצד ובתמיכה במפגינים. באחד הערבים של תחילת אפריל הופיע שמה בכל מהדורות החדשות. משטרת תל אביב העבירה לאגף החקירות חומרים שבהם, על פי החשד, מתועדת לזימי עם מפגינים אחרים חוסמת כבישים ואוטובוס של עצורים בהפגנות, וכן זורקת קרש למדורה שהדליקו המפגינים בדרך בגין. אז פורסם כי במשטרה אף ביקשו לבדוק את ההיתכנות של פתיחה בחקירה באזהרה נגד חברת הכנסת.
"אני לא מצטערת על שום דבר, במיוחד לא על המדורה שהודלקה באיילון עם משפחות חטופים", אומרת לזימי ולא מכחישה: "זאת מחאה ששונה בעיניי ואני נמצאת איתם איפה שירצו. הדבר הלא השפוי הוא שהאנשים האלה עדיין בעזה", היא אומרת על החטופים וממשיכה: "הדבר הלא שפוי הוא שמדינה שהוקמה על רקע של ערכים של מדינת לאום לעם היהודי וערכי ערבות הדדית, מדינת מקלט לעם היהודי, היא מדינה שמפקירה וזונחת את אזרחיה, אזרחים שנחטפו מתוך המדינה. ובכל מקום שמשפחות החטופים יגידו לי שהן רוצות להיות בו, אני מתייצבת - ואני לא מצטערת על כלום".
אני שואל את לזימי אם יהיו עוד קווים אדומים שהיא תחצה במסגרת המחאה, והיא עונה ללא היסוס: "בשביל החטופים כן". "אני לא יודעת איך האומה שלנו תשתקם אם נסרב שוב לעסקה", היא מוסיפה, "חמישה דיונים עשיתי על אלימות משטרתית בכנסת, ואני מאתגרת מאוד את המשטרה בוועדה שלי, שקיבלה גם סמכות של הגנה על החברה האזרחית", היא מציינת בנוגע לוועדה המיוחדת לענייני הצעירים שהיא יושבת הראש שלה.
"אני זוכרת מהיכן באתי", היא מסבירה מה מניע אותה. "גם אני הייתי מפגינה בעבר. הפגנתי עם העדה האתיופית, ואני יודעת מה זו אלימות משטרתית כלפי חברות מסוימות ממודרות. עכשיו האלימות פשוט חדרה לכל החברה הישראלית ומקבלת תפנית אחרת, תפנית פוליטית, משטרה פוליטית שיכולה לרדוף מתנגדי שלטון. זה לא הזמן להתנחמד עם המשטרה, המשטרה עוברת מחטף אגרסיבי ופוגעת באנשים".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"המציאות המשטרתית מסלימה"
אירוע אחר ששמה של חה"כ לזימי עלה בו לכותרות היה הפגנת משפחות החטופים מחוץ למצודת זאב בתל אביב בסוף אפריל, שם היא נהדפה בידי שוטרים כשעשתה את הדרך לעברו של שניר דהאן, קרוב משפחתה של החטופה כרמל גת, שנעצר בהפגנה. "דוברות המשטרה הוציאה עליי הודעת דובר שקרית, על כך שאנשים ניסו לפרוץ למצודת זאב ולרסס גרפיטי, ובהם חברת כנסת. זה פגע בי ושלחתי למשטרה מכתב על הכוונה שלי לתבוע אותה תביעת דיבה. מבחנתי זה אלים יותר מהדחיפה. הם עשו זאת כדי 'לעקוף' את החסינות הפרלמנטרית שלי ולהכפיש את שמי - ומזה נפגעתי, לא מהסימנים הכחולים מהדחיפות", היא אומרת ומראה את אחד הסימנים על זרועה.
משטרת ישראל מוציאה הודעה שקרית כדי לחפות על זה ששוטרים הכו אותי והפרו את חסינותי הפרלמנטרית ביודעין.
— Naama Lazimi - נעמה לזימי (@naamalazimi) April 29, 2024
רואים בכל סרטון איך אני בבירור מותקפת כאשר ניגשתי לבדוק מה מצבו של העצור שניר דהאן אשר אחייניתו כרמל גת חטופה בעזה. המשטרה איבדה היום כל רסן והוסיפה והמציאה סיפור כדי להצדיק… pic.twitter.com/DtVAxvnSb3
מה האירוע הכי האלים שראית מאז התחילה המחאה?
"כששוטרים תקפו את בני משפחת צנגאוקר מחוץ לתחנת מסובים, את דוד של מתן, את נטלי אחותו. ואני אמרתי לעצמי: אף אחד מהמשטרה לא עוצר רגע ואומר לעצמו על האנשים האלה, 'זאת אימא של ילד חטוף', 'היא חזרה משבי חמאס', 'היא אחות של חטוף', 'אולי לא נכה אותם?' המציאות המשטרתית מסלימה".
חה"כ גלעד קריב ואני מיד ניסינו להתנפל שם על השוטרים ולעצור את זה, ושוטר ממש חנק אותי. אני זוכרת שאחרי האירוע אמרתי לעצמי, 'היום נחצה פה קו אדום'. השוטר היה עלול ממש לשבור לי את המפרקת".
ולצד כל זה לזימי אומרת: "אין לנו משטרה אחרת. יש גם שוטרים מדהימים במשטרה. מה שקורה עכשיו תחת איתמר בן גביר הופך את המשטרה לגוף שצריך לשקם ולבנות מחדש. אתה מתחיל לשמוע את זה מבכירים במשטרה שאומרים לך את צמד המילים 'המשטרה נחטפה'. המשטרה נלקחה לקצה הכי מסוכן, נפלה לידיהם של האנשים שהיו יעדים של החטיבה היהודית בשב"כ. האם עכשיו אנחנו יכולים להיות בטוחים שאם יגיע מידע חשוד ומפליל על מקורב של בן גביר המשטרה תחקור? ברור שלא. אין לנו ברירה אלא לשקם את הגוף הזה, לא רק בשביל הציבור, אלא גם בשביל האנשים שעובדים שם ומגיע להם.
"קצינים בדימוס כתבו לי: 'מצטערים שהמשטרה נראית ככה היום'. אחרים מדברים איתנו מאחורי הקלעים ואומרים שהמשטרה הולכת לתהליכים לא טובים. הנטישה של שוטרים וקצינים מתוך המערכת אומרת הכול, הם אומרים: 'אנחנו לא רוצים להיות מזוהים עם הדבר הזה'".
"כל מה שצומח תחתם רקוב"
חה"כ לזימי יודעת שההגעה הערב למשטרת מסובים היא לא הראשונה שלה - ובטח לא האחרונה: "שמונה חודשים שלממשלה הזאת אין שום הישג בשום זירה. אנשים זועמים, לא רק שהם מפקירים את החטופים והחטופות, הם מפקירים את כולם. ראיתי הערב במחאה, המפגינים האלה מרגישים שכלום לא יצמח פה, לא חיים ראויים, לא שגשוג כלכלי וגם לא ביטחון. כל מה שצומח תחתם רקוב, סולם הערכים רקוב. אם זה השוויון בנטל, חוק הגיוס, מערכות השלטון והחוק, הערכים הכי בסיסיים של החברה שלנו - במחאה בקפלן אתה פוגש את הכול ביחד".
כמה שעות לפני שהגיעה למשטרת מסובים פגשתי את חברת הכנסת ליד שערי מחנה הקריה בתל אביב לעוד ערב של מחאה. היא התחילה בהפגנה נגד הממשלה והקריאה לבחירות עכשיו בקפלן, ואחריה בהמשך כמעט ישיר התקיימה ההפגנה למען עסקה ושחרור החטופים מול שער הקריה בבגין. לכולם ברור שלהפגנה הערב ולקריאה לשחרור החטופים מעזה יש חשיבות קריטית. ההפגנה נערכת כמה שעות אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן חשף בשידור חי את הצעת ישראל לחמאס, ואחרי הקריאה שקראה ב"אולפן שישי" אלה בן עמי, שאימה שוחררה בעסקה הראשונה ואביה עדיין בשבי חמאס, להמונים שייצאו לרחובות וידרשו עסקה.
מחוץ לקריה הייתה תחושה של מפגש חברתי של מחנה המרכז–שמאל. האנשים שהגיעו להפגנה חיבקו ובירכו את יו"ר המפלגה החדש שלה, האלוף (במיל') יאיר גולן. לזימי זיהתה אותו, היא התקרבה אליו והוא קרא לה. "לכבוד הוא לי להיות ליד נעמה, נעמה היא לוחמת צדק", הוא אמר. מיד נשמעו קריאות של כמה מפגינים שהקיפו את גולן ואת לזימי: "סוף-סוף המחנה שלנו מתעורר". לזימי המשיכה בתנועה לכיוון הבמה בקפלן, לא לפני שנתנה חיבוק תומך לעינב צנגאוקר, אימו של מתן שנחטף לעזה, ולאילנה גריצ'בסקי זוגתו, שהושבה בעסקה הראשונה.
"שונאת את המילה סלב"
זוג מפגינים עצר אותה: "נעמה, אנחנו רוצים להגיד כל הכבוד על מה שאת עושה", לא רחוק מהם ניגשה מפגינה נוספת שהגיעה להפגנה עם ילדיה: "אפשר לחבק אותך?". מיד הפך החיבוק לתמונה משפחתית. "אבא שלי, שהיה פעיל של העבודה עוד מימי רבין, מתהפך בקבר עכשיו משמחה", אמר לה מישהו אחר ולזימי חייכה במבוכה וענתה: "יצאנו לדרך חדשה". שני צעירים פנו ללזימי בקול מבויש, "נעמה, אפשר להצטלם איתך?" אחרי הצילום הקבוצתי שאלתי אותה איך הרגישה, היא ענתה: "מובכת, הם אמרו לי 'תודה שבאת' ואני אמרתי להם: 'באתי אחריכם, תודה לכם'. המשפחות הן אלה שקוראות לנו לצאת, וזה הציבור שרוצה כאן מציאות אחרת, אז לאלה שאומרים לי תודה, אני עונה להם: תודה לכם, אני כאן אחריכם".
בחצי חיוך שאלתי אותה, "אז הפכת לסלב בזכות המחאה?". "שונאת את המילה הזאת", היא ענתה וצחקה, "נתתי זרקור לאיך אופוזיציה בועטת צריכה לפעול".
גם לזימי מבינה שהבחירה בגולן ליו"ר מפלגת העבודה היא אולי סימן לבאות, אבל הדיסוננס בין האווירה למציאות בולט לעין - ייקח זמן רב להפוך את המפלגה שהתרסקה וגירדה ארבעה מנדטים בקושי בבחירות האחרונות לשחקן מרכזי.
על הבחירה בגולן לראשות מפלגת העבודה אומרת לזימי: "המצב היום של מפלגת העבודה רע, וזה שיאיר גולן בחר במפלגת העבודה ולא הקים מפלגה חדשה ויצר עוד פיצול אומר שהסיפור הוא סיפור של איחוד, כדי שלא לאבד קולות. זה גם חלק מהתפיסה שלי ושל חברי חה"כ קריב - שנינו שקלנו להתמודד, אבל מתוך תפיסה אחראית אמרנו: 'זה עלינו - אם יהיו פה אגו ואינטרס אישי במקום האינטרס הלאומי בעת הזאת, לא נסלח לעצמנו'. הרבה התגעגעו למנהיגות אסרטיבית שאומרת משהו מאוד נוכח ברור".
חה"כ לזימי משתפת בשיחות האישיות שקיימה עם גולן. "דיברנו כמה פעמים על הפריפריה, והופתעתי כמה זה מעניין אותו", היא אומרת. על רקע הדיונים על איחוד אפשרי בין מפלגות העבודה ומרצ שאלתי אותה אם יש היום מקום במפה הפוליטית לכמה מפלגות סוציאל-דמוקרטיות. תשובתה: "הסיפור הוא איחוד כוחות, צריכה להיות אג'נדה משותפת של השמאל הציוני, מפלגה אחת שיכולה לפנות גם לאנשי מרכז וגם לעוד ציבורים".
גם לאנשי ימין?
"לכולם". התפקיד שלנו הוא להגיד מחדש את האידיאולוגיה ולפנות לציבורים".
נוסף על האיחוד שלדעתה יתקיים עם מפלגת מרצ, לזימי מספרת על גורמים שונים מהמחאה ששואפים להשתלב בגוף הפוליטי. "היתרון שלנו הוא שאנחנו מפלגה דמוקרטית, 27 אלף האנשים שהתפקדו עכשיו למפלגה יוכלו להתמודד ולהיכנס לרשימה".
את לא פוחדת שהמחאה האקטיבית שלך תרחיק ממך מצביעים "שמרנים" יותר?
"אני במחאה פועלת אינסטינקטיבית. אם אני רואה שעוצרים מישהו, אני רצה. אני לא מצליחה לשלוט בזה. מבחינתי יש לי תפקיד - אני חברת כנסת בעת הכי קריטית למדינה, אני לא יכולה לראות אלימות משטרתית ומשטרה פוליטית ולשתוק על זה. מרבית ההודעות שמגיעות אליי הן ממבוגרים שאומרים שהם מרגישים שאני נלחמת על מדינת ישראל. זה שיאיר לפיד עולה על הבמה אחת לכמה בחודשים ונואם – זה לא מספיק בעיניי, למרות שאני מעריכה אותו ואת חבריי באופוזיציה, וגם ברור שכל אחד מהם עדיף ממי שהיום בקואליציה".
"רואה את גלגולי העיניים בקואליציה"
בשבוע שעבר נחשפנו שוב להתנגשויות הבוטות והקשות בין נבחרי הציבור לקרובי משפחות החטופים. זה החל בעימות החריג של ראש המל"ל, השר לשעבר צחי הנגבי, עם נציגי המשפחות, כפי שחשף כתבנו ירון אברהם ב"מהדורה המרכזית", ונגמר בריאיון שבו טען חה"כ חנוך מילביצקי שאחיו של חטוף "מנצל את מצבו כדי לקדם פוליטיקה". הדברים הקשים לא הפתיעו את לזימי; מבחינתה משפחות החטופים הפכו לשק החבטות של חלק מנבחרי הציבור כבר מזמן.
"אני יושבת בדיונים ורואה את גלגוליי העיניים של חלק מחברי הקואליציה", אומרת חברת הכנסת. "כאילו המשפחות הופכות לנטל עבורם, כל המגמות האלה אני רואה אותן. תקשיב, עינב צנגאוקר קיבלה את אחד המטפים לגוף שלה כשהפגינה מול הבית של בני גנץ. הבת שלה כבר נחקרה חמש פעמים. הדברים האלה כבר קורים, ויש תיעוד והקלטה ואנחנו זועקים. האנשים שהביאו להפקרות הכי גדולה אי-פעם, במשמרתם, לא רק מפקירים היום את האחים והאחיות שלנו בשבי חמאס, אלא ממש מתעמרים ועושים דה-לגיטימציה לא רק לשמאל ולאופוזיציה - אלא גם למשפחות שכולות ולמשפחות חטופים. הדבר הזה קורה כי קיבלנו את זה שכדי להשיג שרידות פוליטית לגיטימי להרוס חברה. כולנו צריכים להוקיע את האנשים האלה מהציבוריות הישראלית".
"אבא שלי דרש שאגיש מועמדות"
לזימי (38) נולדה וגדלה במגדל העמק. לפני שנה וחצי עברה עם משפחתה, בעלה אבי מוטהדה (מורה בבית ספר תיכון וחוקר יהדות איראן) ועם שני ילדיה מחיפה לחולון. אביה איש מפלגת העבודה, מנהל בית ספר ובעברו סגן ראש העירייה. מגיל צעיר הוא לקח את בתו למטה המפלגה. "אבא היה מזכיר סניף מפלגת העבודה במגדל העמק, הילדות שלי ממש שזורה שם בסניף, הייתי ממש אומרת בית רביניסטי. אבא היה תומך מובהק של ראש הממשלה יצחק רבין וגדלנו בבית פוליטי שמדבר על שוויון הזדמנויות, על חיים משותפים ועל החובה לעשות הסכמים מדיניים", היא אומרת.
את שירותה הצבאי העבירה כקצינה במשרד הביטחון ובהמשך כסרן בפיקוד העיר. היא בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה. אירועי המחאה החברתית ב-2011 היו אלה שדחפו אותה להגברת פעילותה האקטיביסטית והפוליטית.
"אני ממש זוכרת את עצמי במאהלים בעיר, שותה את כל האנרגיה לנשמה, ואמרתי לעצמי שאני רוצה להיות פעילה שעושה מעבר, לא רק להחזיק מגפון ביד", מתארת לזימי את אותם ימים. בשנת 2016 שימשה יועצת פרלמנטרית של חה"כ שלי יחימוביץ. "אחרי ששלי נבחרה היה גל צעיר שנכנס למפלגה והרגשתי תקווה. אמרתי: אנחנו נחולל את המהפכה, תהיה פה מדינת רווחה, לצעירים יהיה דיור זול, יהיו מערכות חברתיות מפותחות ונחיה חיים נורמליים".
בשנת 2017 הקימה את המרכז להכשרה מדינית ולפתרון הסכסוך "חזון" במסגרת ארגון שלום עכשיו. בפעילות ההתנדבות שלה בכוח לעובדים קידמה לזימי מאבק עובדים באזור הצפון ועוד. בשנת 2018, לקראת הבחירות המקומיות, ולאחר שנחתם שיתוף פעולה בין יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי לעינת קליש-רותם, שהייתה אז מועמדת לראשות עיריית חיפה, הוצבה לזימי במקום השלישי ברשימה של קליש-רותם. כשהיא נבחרה לראשות העיר, לזימי הייתה לחברת מועצת העיר.
"מצד אחד התפקיד במועצת העיר מילא אותי בהמון עשייה", היא נזכרת, "ואני חושבת שזה גם הכין אותי להיות פרלמנטרית טובה". מהצד השני לזימי מתארת כיצד נחשפה לדוחות מבקר "מזעזעים, וראיתי איך כלום לא נעשה ומטופל. אני זוכרת ששאלתי את עצמי: זה נראה פלילי, איך אף אחד לא נכנס לכלא על זה?"
לזימי אף משתפת באירוע חריג שלא תשכח. זה קרה כשהיא נדרשה לבחור יו"ר לאחד מתפקידי הניהול בעיר. "הוצאתי מכרז, ומה לעשות, מכרז לא אמור להיות תפור, יש קריטריונים, יש ועדה, יש נציגים בוחנים ומועדים. ואז בסוף יום הראיונות אמר לי נציג משרד הפנים: 'זאת הפעם הראשונה שאין מועמדים שנתפרו במיוחד למכרז, זה ממש שינוי מרענן'".
בפברואר 2021, שלושה ימים לפני סגירת הרשימות, הכריזה לזימי על התמודדותה על רשימת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-24. "ראיתי שאף אחת לא הגישה. היה ריצ'רץ' בזמנו, אישה-גבר-אישה-גבר, ואני מודה שזה עזר לי להעז להתמודד. הרבה חברים אמרו לי להתמודד. אמרתי לכולם שאני לא עושה את זה, כי ילדתי חודש וחצי לפני לכן. אבל אז אבא שלי לא הניח ודרש שאגיש מועמדות. הוא אמר לי: 'אני שומר על הילד - ואת תתמודדי'. הייתי צריכה את האבא הפמיניסט שלי שידחוף אותי".
לזימי נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה. בבחירות הכלליות זכתה המפלגה לשבעה מנדטים. בעקבות התפטרותו של השר עמר בר-לב מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ויציאתו היזומה של השר נחמן שי מרשימת המפלגה לכנסת, כשמונה לשר התפוצות, נכנסה לראשונה לכנסת והושבעה ב-22 ביוני 2021.
"תהיה מלחמה, רואים את זה"
ובחזרה להפגנה בשבת. "זאת ההפגנה הכי גדולה שהייתה כאן מאז התחילה המלחמה", אמרה לי לזימי. שאלתי אותה איך תעבור ההפגנה הערב, היא ענתה: "תהיה מלחמה, רואים את זה בהיערכות של מאות הקצינים, המשאיות ולפחות שתי המכת"זיות שנמצאות כבר עכשיו באזור הפגנה".
ההיערכות המוגברת של המשטרה גרמה למאות המפגינים להישאר לאורך הערב בצומת קפלן ולא להתקדם לאיילון. המוחים הדליקו מדורות ואבוקות מול עשרות השוטרים ממחוז תל אביב ושוטרי מג"ב, שפעלו לכבות את האש ובהמשך פינו את הצומת כדי לשמור על הסדר הציבורי. לזימי עקבה מקרוב אחר המתרחש ושוחחה עם מפגינים, ובכל מעצר של מפגין שנשלף מתוך ההמון נעמדה ובידה התעודה הפרלמנטרית – דורשת לדעת למה נעצר. וכך לאורך כל הערב.
בשעה 22:45 נראה שבעוד רגע ייכנסו המכת"זיות לפעולה. זה קרה אחרי מעצר של קטין שאותר בסביבת אחת המדורות. קבוצת מפגינים הצליחה לפרוץ את מחסום שוטרי מג"ב ולהתקדם לכיוון איילון. בתגובה מפקד האירוע סגן-ניצב אבי עופר, סגן-מפקד תחנת לב תל אביב, כבר החל לכרוז אל המפגינים בגלל הכוונה להפעיל את המכת"זית. אז לקחה לזימי את אחד המגפונים של המוחים, נעמדה מול עופר ודרשה לקבל תשובות. "שאלתי אותו אם עדכנו את הורי הקטין שעצרו אותו", היא מדווחת.
בחצות וחצי הגיעה ההפגנה לסיומה. רוב המפגינים כבר החלו בתנועה לביתם. רק כמה עשרות מפגינים התרכזו בשער הקריה. אוטובוס העצורים, שאליו הוכנסו במהלך הערב שמונה מפגינים ומפגינות, עזב את מתחם ההפגנה לעבר תחנת מסובים, ואז התיישבה לזימי איתי על אחת המדרכות ואמרה: "המחאה הלילה הייתה מאוד אגרסיבית מבחינת הכוחות, שתי מכת"זיות, ריבוי של שוטרים, שוטרי מג"ב ופרשים, הבנתי ששתי מפגינות נחבלו ברגלן מפרש, אחת מהן היא איילה מצגר, כלתו של יורם מצגר ז"ל שנהרג בשבי, ומפגינה אחרת פונתה לבית החולים לאחר שנחבלה.
"האירועים האלה מצערים אותי. זאת אלימות, יש נהלים, יש כלים ויש מדרג לפיזור הפגנות. במשטרה יודעים מה צריך לעשות ומתי, והשוטרים יודעים את זה וחורגים ממנו בכל פעם מחדש, אני מאוד מקווה שיוגש על זה בג"ץ, כי הכנסת עכשיו חלשה מכדי לטפל בזה, לצערי הרב, הממשלה לא באירוע ולא רוצה לעשות אירוע, אני אומרת לך את הדברים האלה בצער. שתבין, אם אני כחברת כנסת שנבחרה בידי הציבור אומרת לך ללכת לבג"ץ, אז יש כאן משהו מאוד עקום שקורה בכנסת".
תגובת משטרת ישראל
"משטרת ישראל היא גוף א-פוליטי הפועל באופן שוויוני ללא הבחנה בין העמדות הפוליטיות של המפגינים. כל ניסיון ציני לצבור הון פוליטי על גבה של המשטרה ולצבוע את השוטרים בגוון פוליטי חוטא לאמת ופוגע בעבודת השוטרים, הפועלים לילות כימים למען ביטחונם של האזרחים. נוסיף כי מצופה מנבחרי הציבור לפעול לפי החוק ולשמש דוגמה ליתר האזרחים המשתתפים באירועים.
"באשר לאירוע במצודת זאב שבו השתתפה חה"כ לזימי, מדובר בהפגנה בלתי חוקית, שהתקיימה מול המצודה בתל אביב. קומץ מפגינים הפר את הסדר הציבורי, תוך הדלקת לפידים ומדורות, ועימותים אלימים הופנו כלפי השוטרים. במהלך האירועים נפצע שוטר ונזקק לטיפול רפואי בעקבות זיקוק שנזרק לעברו. השוטרים, שפעלו לשמור על הסדר הציבורי, פנו פעמים מספר למפגינים וביקשו לחדול מהעימותים ומהפרות הסדר. אולם הפורעים התעלמו מקריאות השוטרים, ניסו להיכנס למתחם המצודה והשחיתו את המקום בגרפיטי. בשל ההתנהגות האלימה של המפגינים נאלצו השוטרים להשתמש בכוח על פי הסמכות המוקנית להם בחוק ולפזר את ההפגנה הבלתי חוקית באמצעים לפיזור הפגנות. חמישה מפגינים נעצרו בחשד להפרת הסדר הציבורי.
"בנוגע לאירוע במשטרת מסובים נציין כי משטרת ישראל עוטפת ומחבקת את משפחות החטופים, ופועלת ברגישות יתרה כלפי המשפחות, החל מ-7 באוקטובר. לראיה, לא פעם הודה מטה משפחות החטופים על השירות המסור שמעניקה המשטרה למשפחות בכל בקשה המופנית כלפיה. עם זאת, תפקידה של משטרת ישראל באירועי המחאות הוא לאבטח את המוחים ולשמור על הסדר הציבורי, תוך איזון בין הזכות לחופש הביטוי ובין הזכות לחופש התנועה. אם מבוצעות עבירות של תקיפת שוטרים או הפרות סדר ציבורי, מחובתה של המשטרה להפעיל את סמכותה ולהפסיק את העבירות תוך אכיפת החוק. אם עולות טענות כלפי מי מהשוטרים שפעלו במקום, מן הראוי להפנותן לבדיקת הגורמים המוסמכים לכך".
תגובתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא התקבלה עד לשעת פרסום הכתבה.