"חיזבאללה ערוך ומוכן למלחמה בכל זמן שהוא, בטווח הקצר. המערכים המשמעותיים שלו לא נפגעו עד כה בלחימה עם צה"ל. גם אם יושג הסכם עם ארגון הטרור השיעי, זה רק ידחה את המלחמה לכל המאוחר, בתוך שנתיים, עד לסוף שנת 2026". את ההערכות האלה משמיע בזו אחר זו טל בארי, ראש מחלקת המחקר של מרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון. הוא לא רוצה לזרוע פאניקה. להפך, הוא רואה צורך אמיתי להכין את כל הציבור למערכה מלאה בחיזבאללה ובפטרונים מאיראן.
בפעם הקודמת שהדילמה סביב חזית הצפון הגיעה לשיאה, ב-11 באוקטובר 2023, גובשה תוכנית למתקפת מנע נגד חיזבאללה והיא כמעט יצאה לפועל – כפי שפורסם בוול סטריט ג'ורנל. שיחה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, שבה אמר נשיא ארה"ב לראש הממשלה "לחשוב על ההשלכות", גרמה למטוסי הקרב של ישראל, שכבר היו באוויר לפי הפרסום, לחזור ולנחות. כעת, אחרי שמונה חודשים של שיגורים שהלכו והתגברו, מתקפות כטב"מים ואיומים – בממשלה כבר מתרבים הקולות שדורשים "להשמיד את חיזבאללה" במלחמה כוללת, כדי לאפשר לתושבי הצפון לחזור לאחר שהאיום יוסר. נתניהו כבר הבהיר השבוע: "לא ניתן למצב בצפון להימשך".
איך תיראה מלחמת לבנון השלישית, אם וכאשר תפרוץ, ומה יהיו המחירים שניאלץ לשלם בגינה? האירוע המרכזי במלחמה עם חיזבאללה צפוי להיות ריבוי הטילים שיפגעו בעורף. על פי הערכות מכון המחקר, לחיזבאללה יש 150 אלף פצצות מרגמה, 65 אלף רקטות בטווח של עד 80 קילומטר, 5,000 רקטות וטילים בטווח של 80–200 קילומטר, 5,000 טילים בטווח של 200 ק"מ ומעלה, 2,500 כטב"מים – ומאות טילים מתקדמים כגון טילי נ"מ או טילי שיוט.
ההערכות מצביעות על כך שחיזבאללה ישגר, בתרחיש של מלחמה, אלפי חימושים בכל יום לישראל. מנתונים של מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית, מכון המחקר של צה"ל שנועד לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצבא, עולה כי לארגון הטרור בלבנון יכולת אש של יותר מ-4,000 רקטות, טילים מדויקים וכטב"מי נפץ ביום לחימה רגיל. לרוב הרקטות טווח של כמה עשרות קילומטרים, אבל לשיעור ניכר מהן טווח של מאות קילומטרים.
"כוח האש המרכזי של חיזבאללה הוא הטילים והרקטות שלו, שמכסים את כל תחומי מדינת ישראל, ויכולת ירי מדויקת", מתאר בארי. "עיקר כוח האש יאיים על כל אזור הצפון, מנהריה ועד קו חיפה, כולל. המשמעות היא שבשבוע–שבועיים הראשונים של המלחמה יהיה כמעט בלתי אפשרי לנהל שגרת חיים באזור הזה – יהיה קשה לספק רציפות תפקודית של תשתיות תקשורת וחשמל, ואולי גם מים. גם גוש דן יספוג ירי של טילים ארוכי טווח, שכנראה ישוגרו מאזור הבקאע הלבנוני או מביירות עצמה. מבחינת חיזבאללה, ירי לגוש דן הוא תמונת ניצחון, ולכן הוא ירכז לשם מאמץ".
בישראל מעריכים שארגון הטרור הלבנוני יוכל לחדש את מלאי הרקטות שלו גם במהלך המלחמה, דרך המסדרון האיראני. "זה יאפשר לחיזבאללה להילחם לאורך זמן", סבור אל"ם (במיל') רונן כהן, שכיהן כסגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "אומנם לצה"ל יש היכולות שלו וכיפת ברזל, אבל הכול תלוי בשאלה כמה יוכל חיזבאללה לשמר את היקף הירי אל מול תקיפה אווירית שלנו. זה עמוד תווך מרכזי שלא התמודדנו איתו מעולם בעבר, וחשוב לומר שזה לא דומה לחמאס מבחינת ההיקפים, מבחינת איכות הדיוק ומבחינת ראשי הקרב. טעמנו 'טעימה קטנה' מחמאס, עם רקטות לא מדויקות לאזור המרכז, אבל זה היה מוגבל בזמן".
עשרות אתרי הרס בישראל מול אלפי הרוגים לחיזבאללה
לפי הערכות הצבא שהוסקו בתרגיל "מרכבות האש" שנערך באביב 2022, במלחמה עתידית עם חיזבאללה עלול הארגון לירות כמה אלפי רקטות בימים הראשונים, ולהמשיך בירי של כ-1,500 רקטות ביום על ישראל לאורך כל ימי הלחימה. בצבא חזו אז כי בכל שעה במלחמה ייפלו עשרה טילים ורקטות בשטחים בנויים בצפון. לכן תרחיש הייחוס דיבר על כ-300 חיילים ואזרחים הרוגים ביום התשיעי למלחמה, וכ-80 אתרי הרס ברחבי המדינה ובכללם מבנים שספגו פגיעה קשה או קרסו.
לגבי מספר ההרוגים אצל חיזבאללה, צה"ל חיסל ככל הידוע במלחמת לבנון השנייה בין 650 ל-800 מחבלים עם בנק מטרות מצומצם ותמרון יבשתי מוגבל ביותר – וכעת מדובר על הערכות לאלפי מחבלים הרוגים במלחמה כוללת עם חיזבאללה. בעבודת מחקר של הצבא מ-2022 נטען שכדי להכריע את חיזבאללה, המלחמה הבאה צריכה להסתיים עם כ-3,000 מחבלים הרוגים וכ-12,000 מחבלים פצועים.
את עיקר הנזק בעורף הישראלי, בתרחישי המלחמה, יגרמו טילי פאתח 110 המדויקים – שבדומה לטיל הבורקאן נושאים ראש נפץ של חצי טונה, אבל להם יש טווח של 350 ק"מ ורדיוס פגיעה של עד 10 מטרים. "טיל כזה יכול לפגוע במכונית בתל אביב אם הוא משוגר מחבל הבקאע בלבנון. פוטנציאל הדיוק מהר מאוד עבר לרקטות כמו גראדים, למשל, ומה שמטריד במיוחד הוא הסוגיה של כניסת הדיוק לארסנל לטווח קצר – שכולל 65 אלף רקטות וטילים".
קצב הסבת הטילים למדויקים הביא את חוקרי מרכז עלמא להעלות את הערכת האמל"ח שמחזיק חיזבאללה. "במקום מאות רקטות, טילים מדויקים ותחמושת מדויקת, חיזבאללה מחזיק כיום באלפים", מזהיר בארי – זאת מתוך ארסנל חימוש בן כ-250 אלף אמצעי לחימה. טילים אלה ישוגרו במקרים רבים מתוך פירי שיגור תת-קרקעיים ומוסווים.
"כוח רדואן יכול לפלוש אם ירצה"
נוסף על ארסנל הנשק שלו, חיזבאללה מחזיק יחידת קומנדו – "כוח רדואן" – שיועדה להיות חוד החנית במקרה של מלחמה עם ישראל ועשויה לנסות "לכבוש את הגליל", בדומה למתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. חזונו של מזכ"ל ארגון הטרור חסן נסראללה הוא להחדיר בפלישה לגליל בו-זמנית אלפי לוחמים של כוח רדואן לתוך תחומי ישראל ולחצות את הגדרות.
באוקטובר 2023, מתאר בארי, היה חיזבאללה קרוב מאוד להורות על הוצאת תוכנית הפלישה לפועל, אבל אז הגיעה מתקפת הפתע של חמאס והיא שיבשה לחיזבאללה את אפקט ההפתעה. לדבריו, זה לא אומר שהתוכנית ננטשה, אלא רק שהיא נכנסה להקפאה זמנית: "אנחנו מעריכים שכוח רדואן, אם ירצה, יכול עדיין לממש אופרטיבית תוכנית פלישה לצפון, שתהיה מצומצמת יותר: כוח של 100 עד 200 פעילים שיפלוש לשטח קטן יותר ממה שאליו נערך לפני מתקפת חמאס. צריך להניח שמהלך פתיחה של חיזבאללה יכלול גם פלישה קרקעית מצומצמת מהתכנון המקורי שלה".
גם כהן סבור כי התרחיש עדיין קיים, אף שהוא סביר פחות נוכח היערכות הכוחות מאז 7 באוקטובר. "נכון שהיום אנחנו ערוכים בצורה טובה יותר להגנה, אבל עדיין אסור לפסול את יכולת ההתקפה של הכוח הזה", אומר אל"ם (במיל') כהן. "זו לא חייבת להיות התוכנית במלואה – חיזבאללה יכול לרכז מאמץ בגזרה מסוימת, להוריד מטח ארטילריה כבד מאוד על כל האזור, לשגר כטב"מים על כוחות הצבא ובחסות המטח הזה להכניס את הכוח שלו ולכבוש אזור מסוים. זה ישנה את כל פני המלחמה, גם אם אנחנו נהיה אלה שיוזמים".
"תקיפת המדינה הלבנונית תקצר את המלחמה"
מתחילת הלחימה הכריז ארגון הטרור בלבנון על 331 הרוגים משורותיו, אך כהן מבהיר כי כשירות כוח רדואן לא נפגעה למרות מאמצי החיסול של צה"ל. לדבריו, "אפילו אם חצי מההרוגים הם מכוח רדואן, זה כלום לעומת 10,000 מחבלים. זה אומר שאם ניכנס ללבנון ונכבוש שטח מסוים, לא חשוב איזה שטח ולא חשוב כמה עמוק, נספוג התקפות נגד של הכוח הזה על כוחותינו בהיקפים שאנחנו לא מכירים – וזו הסכנה העיקרית, יחד עם יכולות הנ"ט והצלפים".
מלחמה רחבה עם חיזבאללה תדרוש יותר כוחות מצה"ל, שיילחמו מול אויב חזק הרבה יותר מזה שהתמודדו עימו בעזה. מסתמן כי הבעיה של הצבא לא תהיה בהכרח בכיבוש השטח אלא בהחזקתו לאורך זמן: "יכול להיות שכיבוש השטח לא יהיה נורא כל כך כי אנחנו תוקפים את האזור הזה כבר חודשים רבים והם הלכו אחורה", מתאר אל"ם (במיל') כהן. "אם ניכנס כמה קילומטרים פנימה, אנחנו מתקרבים לקו המגע שלהם. לאחר שניעצר וניערך להגנה כזו או אחרת, נספוג התקפות נגד קשות מאוד".
"אלה לא שני מחבלים שיוצאים מפיר מנהרה ויורים RPG, אלא ממש סדר גודל של שלוש–ארבע חטיבות חי"ר שמורכבות מיחידות קומנדו איכותי עם צליפה ונ"ט", מבהיר הקצין במילואים. "זה אירוע מורכב גם בנפגעים וגם באפשרות לחטיפה – אנחנו מדברים על צבא לכל דבר, אז יש להם גם טילי חוף–ים נגד אוניות, טילי קרקע–אוויר ומל"טים. אנחנו נוכל להיכנס ולכבוש אזור מסוים, אבל אז תתחיל מלחמת התשה שתכלול ירי רקטות לתוך עומק השטח וגם התקפות לאורך חודשים רבים".
כהן לא פוסל תרחיש של מלחמה שתימשך שבועות ספורים, אבל הוא סבור שההישג מכך יהיה אפסי: "הכלי שלנו לקיצור משך המערכה הוא מדינת לבנון – לתקוף את ביירות בצורה קשה כמו שעשינו בדאחיה ב-2006. לתקוף את כל התשתיות האסטרטגיות האזרחיות – אתרים אסטרטגיים, תחנות חשמל, תחנות כוח ותחנות דלק. זה יקים קול צעקה בין-לאומי וייצור מנגנון סיום למלחמה, אבל המנגנון הזה לא יכופף את חיזבאללה ל'יום שאחרי'. לחיזבאללה אין שום בעיה לחתום עוד פעם על הסכם, כי אף אחד לא אוכף אותו".
במצב עניינים שכזה, מסביר כהן, "כוח רדואן יחזור לגדר. מערך הרקטות יכול להיפגע, אבל אין להם בעיה בתוך שנה–שנתיים לשקם ואפילו להגדיל אותו. במצב כזה אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה ולא מרוויחים הרבה מעצירת המלחמה".
להערכת בארי, מלחמה כוללת עם חיזבאללה לא תימשך הרבה יותר מחודש: "זה יהיה אירוע אחר מזה שיש לנו כרגע ברצועת עזה. העולם מתייחס ללבנון כאל מדינה ריבונית ולפעמים מתקשה להבין שמי ששולט בה הוא חיזבאללה. אני מעריך ששעון החול יפעל הרבה יותר מהר לרעתנו, ושמלחמה כוללת בלבנון תימשך מספר ימים דומה ללבנון השנייה".
בינתיים חיזבאללה עוסק בלמידה אינטנסיבית מהלחימה של צה"ל במנהרות ברצועת עזה, ומיישם אותה ב"ארץ המנהרות" המוכרת לנו ממלחמת לבנון השנייה. "לחיזבאללה יש מנהרות שחוצות אזורים לדרום לבנון ומעבר לליטאני, והן מיועדות להעברת כוחות, כלי רכב ועוד", הוא מציין. "הן נחצבו במימון ובהכוונה איראניים וצפון-קוריאניים. חיזבאללה מחזיק בין השאר במנהרות טקטיות והתקפיות בתוך הכפרים הסמוכים לגבול, מנהרות תופת שייעודן להתפוצץ מתחת לכפרים ולכוחות, ומנהרות לשיגור טילים לעבר ישראל".
הכרעה, לא ניצחון מוחלט
אומנם צה"ל כבר במוכנות מלאה בגבול הצפון, אך לא כולם חושבים שהוא ערוך למלחמה כוללת. תא"ל (במיל') ערן אורטל, חוקר בכיר במרכז בגין–סאדאת למחקרים אסטרטגיים שהשתחרר לאחרונה משירותו הצבאי כמפקד מרכז דדו, סבור כי הערכת המצב לקראת אפשרות שתפרוץ מלחמה בצפון חייבת להביא לידי ביטוי את שחיקת אפקטיביות ההגנה בתנאים הנוכחיים.
לדברי אורטל, אפשר להבין את הקולות הקוראים לפתרון צבאי מיידי בצפון, אך מצוקת העקורים היא רק משתנה אחד בהערכת המצב. "אני יודע לנתח שהיוזמה ההתקפית שרבים כל כך חותרים אליה, לרבות התושבים עצמם, לא תוכל להשיב את התושבים אלא להפך – היא תחמיר את האיום", הוא אומר. "היא תהפוך את ההתשה, שיחסית נשלטת כרגע במשוואות של תגובות הדדיות על הגבול, למלחמת אול אאוט, שבה כל עוצמת האש של האויב תופנה כלפי הצבא וכלפי המדינה".
"בעבר יצאה מדינת ישראל לתמרון כי היא אמרה שיש טווח של 40 ק"מ שממנו נרחיק את הקטיושות ולא תהיה אש", מסביר אורטל. "ברור לגמרי שזה לא המצב היום. אין איזשהו קו על מפת לבנון שאליו תגיע ולא תימשך האש האינטנסיבית, גם לכל עומק ישראל וגם על כוחותינו. במהלך התקפי של צה"ל כרגע בלבנון נשלם הרבה מחירים ולא ברור מה נשיג. רוב הסיכויים הם שנגיע לקו שאליו נחליט בלבנון, ומלחמת ההתשה תימשך משם. העובדה שהחיילים יהיו בחזית לא תמנע מהאזרחים להיות גם הם בחזית, כי האש יודעת לעקוף את כוחותינו כמעט מכל טווח שאפשר לשרטט על המפה".
אורטל מבקש שלא לראות במלחמת חרבות ברזל מערכה שעומדת בפני עצמה, אלא שלב קריטי והיסטורי במלחמה ארוכה הרבה יותר. "מאז שנות ה-90 אנחנו נמצאים במלחמה עם האיסלאם הרדיקלי מבוסס הרקטות, שנתמך בידי איראן. את המלחמה הזאת ניהלנו מאז באסטרטגיה שגויה: חשבנו שננצח אותם באמצעות זה שנפייס אותם בנסיגה ונרתיע אותם באיום אווירי. ב-7 באוקטובר התעוררנו וגילינו שמה שגדל מעבר לגבול הוא בלתי נסבל. ראינו את זה קודם לכן ולא היינו מוכנים להכיר בכך. חרבות ברזל זה הרגע שבו מדינת ישראל עוברת מהאסטרטגיה ההיא ובונה מחדש את אסטרטגיית ההכרעה שלה".
אורטל מבהיר שאסטרטגיית הכרעה איננה "ניצחון מוחלט" אלא הסרת האיום, ולכן הצבא עדיין לא מוכן. לדבריו, כוחות היבשה צריכים להיות מסוגלים להעביר את המלחמה לשטח האויב ולפגוע בו בצורה מהירה ויעילה: "הכרעה בתפיסת הביטחון הישראלית מעולם לא הייתה ניצחון מוחלט, היא תמיד הייתה הישג מינימום, להסיר את האיום ולחזור הביתה. כשאני מדבר על המעבר של ישראל לאסטרטגיה של הכרעות, אני מתכוון לזה שמלחמת חרבות ברזל ניקתה פחות או יותר את עזה מרקטות ומאויב מיידי, והיא מאפשרת לנו להגיע לעסקת חטופים, להרוויח שנתיים ולהכין את הצבא שלנו מחדש לאסטרטגיה החדשה".
הצבא, מדגיש החוקר, צריך לבנות את היכולת העקרונית לעלות להתקפה על מקורות הירי "אסטרטגיית הכרעה היא שלא רק המודיעין וחיל האוויר שלנו יידעו למצוא את מטרות האויב ולפגוע ברבות מהן, אלא שגם כוחות היבשה שלנו יוכלו להעביר את המלחמה לשטח האויב ובעיקר להפסיק משם את האש בצורה מהירה ויעילה. לחזור למלחמות שלא נמשכות חודשים אלא שבועות – ושמגיעות להישג שבו אין לאויב יותר כמעט במה להילחם. כדי להשיג את זה אנחנו חייבים לחזור לבנות את הכוח. לחשוב שהבעיה של הכרעת חיזבאללה היא בעיית מוטיבציה זה פשוט לא רציני. חרבות ברזל הפילה לנו את האסימון ואמורה לקנות לנו זמן בשביל להתארגן מחדש כצבא מכריע".
"אף אחד לא מדבר על פתרון חלומות"
בינתיים חילופי האש בצפון נמשכים מדי יום כבר שמונה חודשים ארוכים. ההתקפות מצד ארגון הטרור השיעי הולכות ומתגברות, הרקטות הופכות כבדות יותר והטווח מתרחב לאזור עכו. התושבים המפונים חסרי אונים ואין קול עונה בירושלים. גם ישראל סופגת אבדות ונפגעים, בעוד צה"ל לא נותר אדיש למתרחש ומגיב על הירי: שיעור האבדות בצד הלבנוני גבוה בהרבה, מספר האזרחים המפונים מאזור הגבול כפול מבצד הישראלי וארגון הטרור איבד חלק ניכר מתשתיות הצבא שלו סמוך לגבול. אולם גם ההישגים הטקטיים האלה לא יחזירו את תושבי הצפון הביתה.
"די ברור שהשלמת הלחימה בדרום תביא גם להפוגה בצפון", סבור אורטל. "נכון שזה לא פתרון החלומות, אבל נדמה לי שכבר אף אחד לא מדבר על פתרון החלומות. אני חושב שגם תושבי הצפון יכולים לחזור בהבנה שלא פרץ השלום העולמי, אלא אנחנו מתרגלים לסיבוב נוסף. בסך הכול, לאורך כל חיינו הציוניים אנחנו מתארגנים לסיבוב הבא. זאת השגרה שלנו. החדשות הטובות הן שמלחמת חרבות ברזל סוף-סוף הורידה לנו את האסימון שאסור שהסיבוב הבא ייראה כמו זה שקדם לו".
כהן סבור אחרת. לדבריו, כל זמן שיחידת העילית של חיזבאללה נמצאת על הגבול, זה לא מספיק כדי להחזיר את האזרחים שהתפנו משם. "אחרי שבחיזבאללה ראו שחמאס, שהוא קטן יותר ומקצועי פחות, הצליח לעשות את מה שהוא עשה, הם מאמינים שהם יכולים לכבוש שטח ומאמינים שהם יכולים להילחם בנו. הם רואים ששמונה חודשים לא תקפנו אותם ולא בגלל שהיה לנו כל כך טוב בצפון, אלא להפך. הם הבינו שאנחנו מוגבלים ואז הם גם מאמינים שיוכלו להחזיק את השטח של צפון המדינה לאורך המלחמה כולה אולי. אם נסיים את המלחמה ככה, האירוע הזה ייחרט גם לחיזבאללה וגם לחמאס".
כך או כך, שכונה שלמה מביטה במתרחש בצפון הארץ. חיסולים שמבצעת ישראל, ירי נ"ט וכטב"מים, מעגל אש שמתרחב. האפשרויות הצטמצמו למלחמה או הסכם. נדמה שהמרחק בין השניים מעולם לא היה קטן יותר.
כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית