ב-9 ביוני, לפני פחות משבועיים, שיתף יאיר נתניהו את הצילום של כתב ערוץ 14 מוטי קסטל שתיעד את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מתאמן על קריאה מִפְּרוֹמְפְּטֶר (מַקראה), לקראת הנאום שלו במסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישה מן הממשלה. המסר של נתניהו הבן: גנץ העילג זקוק לתרגול מתמשך מול הפרומפטר, בזמן שאבא שלי, האיש ששולף הכי מהר במערב (אם לא מחשיבים את 7 באוקטובר) לא זקוק לשום עזרים. לגנץ מישהו מכתיב את המסרים והוא רק קורא אותם, ובטח המישהו הזה יושב במשרד החוץ של ארה"ב או בבית הלבן, כי הרי ידוע שיו"ר המחנה הממלכתי הוא שפוט של אנתוני בלינקן. ואבא שלי? הוא יודע להתעמת עם הנשיא על מה שחשוב לישראל, ולא מתקפל. אין לכם מושג כמה אנשים אשכרה מאמינים בזה.
לכאורה, ביום הגלייתו למיאמי, הייתה אמורה להסתיים השפעתו של בנו של ראש הממשלה על השיח הציבורי בישראל, על המערכת הפוליטית ועל שיקול דעתו של אביו בסוגיות השונות שעל סדר היום. אלא שאז הגיעו השבת השחורה והשבר הלאומי בעקבותיה, ונתניהו הבן – בעודו משקיף מבחוץ, מהמרפסת למעלה, הגביר את קצב מסריו האינטרנטיים. גם הם – בעולם תקין – היו אמורים להישאר אי-שם בתהומות הנשייה של המרחב הווירטואלי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אלא שהפוסטים, הסטוריז, הציוצים והודעות הטלגרם של נתניהו הבן נראים יותר ויותר כמו רמז מטרים, סוג של פרומו תמידי, למה שחושב אביו. מכונת שיקוף, צילום רנטגן, ברומטר. לא ברור כאן מה הביצה ומה התרנגולת, אם כי מי ששופט על פי מקרי העבר – רואה שהקונספירציה נולדת אצל הבן וניטעת אצל האב. כן, בעולם "תקין" זה הפוך, אבל לא בעולם תקין אנו חיים.
ברשותכם נצא למסע דילוגים קליל בערוץ הטלגרם של יאיר נתניהו. המכנה המשותף ברור והוא מורכב מצ'אט-GPT טבול בקונספירציות ומזימות. צה"ל על כל שורותיו – מהרמטכ"ל דרך דובר צה"ל, מפקד חיל האוויר ובעצם כל לובש מדים בכיר שהייתה לו איזושהי נגיעה בתפקיד כלשהו שיכול להוריד אחריות מעל ראש הממשלה; שופטי בג"ץ, גדעון סער, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, האחים המוסלמים, בני גנץ, מחאת קפלן, כולם מתערבבים בתוך בריכת ההכפשות של נתניהו. בהצרחות, בגיבובי מילים, בשיתוף של צייצנים אחרים ושל בוטים – הכול הולך וכולם אשמים. כולם חוץ ממי שאמור באמת לקבל אחריות.
כדי לצמצם את הטרללת למינימום האפשרי נדון רק בפרסומים נגד צה"ל. נאמר כבר כאן: חלק מהשאלות שמעלה נתניהו הבן אכן דורש תשובות. כשהוא שואל "איפה היה צה"ל ב-7 באוקטובר?" הוא קולע לחלוטין לסנטימנט הציבורי של כל אדם שיש לו טיפת יושרה. כשהוא תמה למה צה"ל חושש מביקורת – הוא צודק. אבל אצל נתניהו הבן, כמו אצל נתניהו האב – כשזה נוגע לאחרים – כל השאלות רלוונטיות, מדויקות, מתוזמנות ובעיקר ראויות. כשזה נוגע אל האב – ששש, אסור לדבר, אסור לשאול. מלחמה. שקט, יורים. ועוד נקודה: נתניהו הבן הוא בית חרושת למזימות קונספירציה. אצלו, כפי שתראו מיד, הכול תרגיל, הצגה אחת גדולה. הוא בטוח ש-7 באוקטובר הוא תכנון של הרצי הלוי ורונן בר, ושאסתי חיות ניווטה את הכול עם שקמה ברסלר ואהוד ברק יחד. איזה מזל שיש להם את ברק, אחרת את מי היו מאשימים. אולי את עצמם? כאמור, נצא למסע קצרצר בים ההכפשות נגד הצבא.
יומיים לאחר פרסום התיעוד של גנץ, ב-11 ביוני, כבר שיתף יאיר נתניהו מחדש בטלגרם שלו דברים שכתב צייצן ושמו נתנאל גלסנר: "מישהו יכול לחשוב על סיבה הגיונית שהרמטכ"ל יסתיר מראש הממשלה שבשואת שמחת תורה פעל מרגל שחדר למקומות הכי רגישים בצה"ל ואפילו הביא לכך שישנו משימות לאור המידע שהוא נחשף אליו?" כמה תיאוריות קשר במשפט אחד: אחת, שרב אלוף הלוי הסתיר מראש הממשלה מידע. שתיים, שהלוי ידע שיש מרגל ולא עשה דבר. שלוש, שהמרגל חדר למקומות הכי רגישים בצה"ל, וארבע – שאותו מרגל גרם לכך שצה"ל החליף את דרך הפעולה שלו בעקבותיו. לאף אחת מהטענות הללו אין שום אסמכתה, אבל ממיאמי הקונספירציות נוחות הרבה יותר.
ב-15 ביוני חל שינוי דרמטי בדפוס הפעולה של נתניהו הבן. לא תאמינו, אבל הוא עבר לצייץ קונספירציה במקום אחר – באינסטגרם. הפעם העלה בסטורי סרטון ובו נראים ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן הפורש האלוף אהרון חליוה. הסרטון תוקף את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שמכונה בו "מלך הקונספציה". בזה אחר זה מופיעות תמונותיהם של השלושה, תחת השאלה: "מי מינה אותם?" לבסוף נראים השלושה יחד ברקע הכיתוב: "שלושה כישלונות קטלניים - הם המינוי של איש אחד".
הקמפיין, בציוץ הזה של נתניהו, כבר כתוב על הקיר: נתניהו האב לא ידע כלום, כי גנץ הרשלן מינה ראשי מערכת ביטחון שאין להם מושג בכלום. אילו נתניהו היה ממנה את הבכירים הללו, הם היו דואגים להעיר אותו, והוא כבר היה מונע בגופו את המחדל. זה, אגב, תואם לדברים שאמר בנימין נתניהו בשיחות סגורות: "אם היו מעירים אותי ב-4 בבוקר, הייתי מקפיץ את כל הגזרה על הרגליים".
יום לאחר מכן המשיכה תיאוריית הבגידה להתפתח: יאיר נתניהו שיתף פרסום של פעיל הרשת עידו שיפוני שבו כתב: "מדהים איך הנוחבות ידעו לבחור לתקיפה דווקא את המועד שבו כל התקלות יתרחשו. בטוח אם הם לא היו נוחבות הם היו קוראות בקפה" (כך במקור).
יומיים אחר כך, ב-17 ביוני, שטח נתניהו הבן את הגיגיו במפורש: "מה הם מנסים להסתיר? אם לא הייתה בגידה, למה הם כ"כ מפחדים שיבדקו גורמים חיצוניים ועצמאיים מה קרה? עד היום לא התקבלה תשובה למה לא עדכנו את ראש הממשלה על השיחה בלילה שלפני 7.10? למה לא עדכנו אותו על החומר שהתגלה במסגרת הדוח המודיעיני 'חומת יריחו'? למה ראשי הצבא והמודיעין טענו כל הזמן כי חמאס מורתע? איפה היה חיל האוויר ב-7.10? (ועדה חקירה ממלכתית, למרות השם המפוצץ, היא תמיד בראשות שופט בג"ץ, ולכן משמשת כמעט תמיד כוועדת טיוח של השמאל)".
באותו היום שיתף גם ציוץ אחר, הפעם של "ליאת כרמון", ולפיו "בג"ץ משתק את המדינה. הוציא צו ביניים האוסר על המבקר אנגלמן לחקור את שאירע בשבת ההיא. כל ההתנהלות הזאת שמצטרפת גם לחיסיון על פרשת המרגל. כמו על דברים נוספים שמסתירים מאיתנו, מחדדת את מה שאנחנו טוענים מזמן. לא סתם הייתה הדממה בשבת ההיא. לא סתם נתניהו מודר. האמת תצוף. לא יעזור להם" (כך במקור). יומיים לאחר מכן כבר דרס את מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר כשתמה: "איפה הוא היה ומה הוא עשה ב-7.10 דרך אגב?"
כל הפרסומים הללו, וזו רשימה חלקית, שבהם מתגולל בנו של ראש הממשלה על הצבא, מאשים אותו בהסתרה מכוונת, בשיתוף פעולה אקטיבי עם חמאס – והכול מתוך רצון להפיל את נתניהו – זכו לשתיקה מהדהדת של אביו. הודעת הבהרה? התנערות? כולנו חיים בסרט. הקונספירציות ההזויות והמשיחיות של נתניהו הבן משרתות את אביו. הן זורעות אצל מכונת הרעל את כל המסרים, והיא יודעת לעבוד נהדר אם רק קצת מתדלקים אותה. הן נוחתות על סנטימנט ציבורי ששואל בצדק שאלות קשות, שמעוניין לדעת איך קרה המחדל הזה, ולמה לקח לצה"ל כל כך הרבה זמן להתאפס על עצמו בשבת השחורה.
אבל את נתניהו הבן והאב לא מעניין האמון הציבורי – אלא איך מסע הדה-לגיטימציה נגד הצבא משרת את ראש הממשלה. הקמפיין בעיצומו. יאיר נתניהו הוא תיבת מסרים יעילה. לכאורה לא מתייחסים אליה עקב המופרכות האינהרנטית שלה, אבל בעצם – היא עדיין קובעת את הטון – גם ממיאמי.