תיעוד של בתים בוערים בלב עזה, בליווי השיר "שיישרף לכם הכפר", לא תוכנן להותיר חותם רציני. החייל שתיעד, שלו כ-120 עוקבים בלבד בטיקטוק, העלה את הסרטון. בתחילה רק כמה מאות אנשים ראו, כנראה חבריו וקרובי משפחתו. אך משם במהרה הגיע התיעוד לחשבונות פרו-פלסטיניים, והם הפיצו אותו למאות אלפי אנשים וגם חשפו את פרטיו.
כך קרה גם כאשר חיילים תיעדו עצמם מעשנים נרגילה בג'נין, ולידם עצורים מכוסי עיניים, בעוד הם צוחקים על "סקס בחוף של עזה". גם תיעודים של חיילים שחיטטו בבגדי נשים הופצו במהרה, גם כאלו שנמחקו במהרה בתקווה שייעלמו. סרטונים רבים כאלה ואחרים הגיעו לא רק לידי מבקריה החריפים של ישראל ופעילים פרו-פלסטינים, אלא גם להאג.
בחודשים האחרונים, בעקבות עשרות ניסיונות חוזרים ונשנים של ארגונים אנטי-ישראליים לרדוף את חיילי צה"ל ברחבי העולם ולגרום להעמדתם לדין על פשעי מלחמה בעזה, המליצו בצבא למי שהעלו תיעודים לרשתות החברתיות מפעילות מבצעית, למחוק כל זכר מהם. אחד הארגונים הללו הוא קרן הינד רג'ב, שנחשפה בתחקיר שומרים שפורסם גם ב-N12. אבל כפי שחשף שומרים בכמה תחקירים בשיתוף N12, מאז פרוץ המלחמה צה"ל אינו אוכף את הוראותיו בנושא, וגם כאשר ניסה לעשות זאת, באיחור רב, הוא לא הצליח.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כעת חושף שומרים כי בימים האחרונים העלתה קבוצת הרשת האנטי-ישראלית Israel Exposed מאגר ענק ופתוח להורדה חופשית של למעלה מ-350 ג'יגה-בייט, ובו תיעודים של חיילי צה"ל בפעילות בעזה, ולאחרונה גם מהגדה. חלקם עשויים להיחשב ראיות לפשעי מלחמה, חלקם לצורך "דוקסינג" של החיילים - הווי אומר חשיפת הפרטים האישיים של המצולם, לרבות מגוריו, מצבו המשפחתי וכו' - וכן לצורך הטרדה.
המאגר נוצר באמצעות אלפי משתמשים פרו-פלסטינים שהשתתפו במאמץ לאסוף את החומרים באמצעות פלטפורמת הקהילות והשרתים דיסקורד, שמוכרת בארץ בעיקר מזירת הגיימינג, ולמיינו. במסד הנתונים אוגדו ארכיונים של ארגונים רבים שאוספים מידע על צה"ל מהרשתות החברתיות, על פי רוב סרטונים ותמונות מחשבונות הרשת האישיים של חיילי צה"ל עצמם. המשמעות היא שהחומרים הללו לא יימחקו לעולם, ועלולים לרדוף את המתועדים בהם עוד שנים רבות.
קבוצת Israel Exposed העבירה את מאגר המידע לבית המשפט הבין-לאומי הפלילי בהאג (ICC), וכן אל הצוות המשפטי של קרן הינד רג'ב, הפועלת מבלגיה ושבראשה עומדים פעילים איסלאמיים קיצוניים תומכי חיזבאללה.
מאגרים בטכנולוגיות הצפנה מתקדמות
אין זה המאגר הראשון מסוגו ברשת. פרויקטים דומים בוצעו בשנים האחרונות עם חומרים שנאספו בזירות קרב שונות, בייחוד מהפלישה הרוסית לאוקראינה, שם השתמשו בפרסומים ברשתות החברתיות ובתצלומי לוויינים.
גם בכל הנוגע למלחמה בישראל על זירותיה השונות, קבוצות פרו-פלסטיניות אוספות תיעודים ויזואליים לכדי מאגרים מקוונים שאפשר לבצע בהם חיפושים. מעבר ל"הפללת" החיילים, לשיטתן, הן רוצות להבטיח שהסרטונים הללו יישארו זמינים ברשת גם לאחר שהחיילים עצמם יסירו אותם מחשבונות הרשת שלהם.
אחת היוזמות האנטי-ישראליות הללו מסתמכת על טכנולוגיית אבטחה של בלוקצ'יין - של המטבע הדיגיטלי את'ריום - כדי להבטיח שהנתונים יישמרו ברשת בצורה מבוזרת, ולכן לא יהיו פגיעים לפריצה, למחיקה או לצנזורה גם מצד ענקיות המדיה החברתית והטכנולוגיה, אם ינסו לחסום אותם.
מסד נתונים אחר, למשל, מאגד סרטונים של חיילי צה"ל לפי "קטגוריות", כאילו מדובר בשירות סטרימינג. שם תמצאו סרטונים של חיילים "המשחקים בצעצועים של ילדים עזתים", וגם סרטונים אחרים, שנטען שהם מתעדים שימוש בפלסטינים כמגן אנושי. התיעודים מקוטלגים גם לפי שמות היחידות, סוגי כלי הנשק שבשימוש והמיקום הגיאוגרפי המיוחס לתיעוד.
באחד המאגרים, לדוגמה, יותר מ-50 סרטונים מוקדשים לחיילי גבעתי. הם מציגים את חיילי החטיבה "מבזים את הקוראן" ו"יורים בעזה ללא הבחנה". התיעוד כולל את שמות החיילים שהעלו אותם במקור לרשת וחשפו את עצמם.
נ', אחד הלוחמים שעבר דוקסינג, סיפר בעבר על הטרדות בלתי פוסקות: "שתי שניות לפני שהתקשרתם קיבלתי חמש שיחות ממספר לא מזוהה. שלחו לי הודעות שקראו לי 'רוצח תינוקות', עם מסרים שתורגמו לעברית בגוגל. אני מקבל כל יום המון שיחות טלפון והודעות בלתי פוסקות בוואטסאפ ובאינסטגרם, רובן מגיעות מאינדונזיה. יש להם את החשבונות שלי, את האימייל שלי, את המיקום שלי".
חיילת מילואים נוספת, ש', סיפרה גם היא על המתקפות לאחר שפרטיה נחשפו. "איחלו לי מוות ואיימו לרצוח אותי. הם גם שלחו לי הודעות עם הרבה מידע על עצמי, כולל איפה אני גרה, ואיומים. זה ממש שיבש לי את החיים - היו מתקשרים אליי באמצע הלילה".
הבעיה של מחזיקי האזרחות הכפולה
לחלק ממאגרי המידע יש קשר למדינות במערב, שבהן חיילים ישראלים מחזיקים באזרחות כפולה. לסוגיה המורכבת הזאת נדרש תחקיר שומרים ו-N12 בעבר. אחד הלוחמים הללו, מ' מדרום אפריקה, היה נתון לסכנת מעצר עם נחיתתו במולדתו לאחר ששירת בעזה: "קיבלתי הרבה מאוד הודעות מחברים בישראל, הם שאלו אם אני בסדר ואם לא נעצרתי".
לבסוף הוא יצא בשלום מנמל התעופה, אך עדיין הוא חי בחשש ובסוד. "אני צריך לשקר להרבה אנשים ששואלים היכן הייתי כי אני לא רוצה שיעצרו אותי. לא סיפרתי כמעט לאף אחד שהייתי בישראל ושהייתי במלחמה. אני מקווה שאף אחד מהחברים הקרובים שלי לא יגיד שום דבר ואף אחד לא יגלה".
אך אותו לוחם, ורבים אחרים, נתונים למעקב ברשתות. העיתונאי הקנדי דוידה מסטרצ'י (Mastracci) אסף באמצעות דיווחי חדשות ופרסומים במדיה החברתית מסד נתונים בגוף התקשורת "המייפל" (על שם עלה עץ האדר מדגל קנדה) הנוגע לכ-85 קנדים ששירתו בצה"ל. אחד מהם הוא בן מזרחי, שגדל בוונקובר, עלה ארצה כחייל בודד, שירת בצנחנים, ונרצח בנובה והוא בן 22 במותו.
מטרת המהלך היא להפעיל לחץ על השלטונות שימנעו מאזרחים קנדים להתגייס לצה"ל. לצד זאת, בקהילה היהודית במדינה התעורר החשש שהסימון עלול להביא לפגיעה פיזית של ממש במי ששמם ברשימות. "אנחנו יודעים מה המשמעות של 'רשימות של יהודים' בשביל אנשים כמו מסטרצ'י", כתב בטוויטר פול הירשזון, הקונסול הישראלי במונטריאול.
יוזמות אנטי-ישראליות אחרות ושנויות במחלוקת אוספות מידע גם על עיתונאים ישראלים שמסומנים כ"קשורים לצה"ל" (כמו ברק רביד, עיתונאי אקסיוס למשל), וכן על ארגונים יהודיים בעולם דוגמת איפא"ק ועוד.
חייבים לעזוב מיד? כרטיס הטיסה עליכם
היכן מדינת ישראל אל מול כל זה? בתחילת השנה, לאחר שנפתחה חקירה נגד חייל ישראלי בברזיל, מיהר משרד החוץ להצהיר כי "שר החוץ גדעון סער הפעיל באופן מיידי את גורמי המשרד כדי לוודא שהישראלי אינו בסכנה". מה זה אומר בפועל? והאם, למשל, משרד החוץ מקבל עליו את מימון הטסתם של החיילים שנקלעו לצרה? כאשר שאלנו את משרד החוץ אם המשרד מימן את רכישת כרטיס הטיסה, שנדרש לחייל כדי להימלט ממעצר, בדוברות המשרד לא אישרו, לא הכחישו ולא הבהירו אם המשרד נושא או מתעתד לשאת בהוצאות כאלה.
אינדיקציה לתשובה מתקבלת דווקא מדוא"ל פרסומי שנחת לאחרונה בתיבות של מי שרכשו בעבר ביטוח נסיעות לחו"ל בשם פספורטקארד. "מתוך מחויבות עמוקה לביטחונם ולחירותם של משרתי המילואים וחיילי צה"ל", הבהיר הקמפיין, "הקמנו קרן סיוע בסך מיליון דולר לכיסוי הוצאות לכרטיס טיסה עד 1,500 דולר בעבור מבוטחינו, כאשר נדרש מהם לשנות את מסלול הטיול ולעזוב את המדינה שהם שוהים בה, על רקע דרישה להוצאת צו מעצר בחו"ל בשל השתתפותם במלחמת חרבות ברזל".
בחודש שעבר דווח שחברת ביטוח היא ששילמה על טיסתם הדחופה ארצה מאמסטרדם של שני חיילים ישראלים שחששו ממעצר. כך, גם שירות בסיסי של מדינה שאמורה לשמור על ביטחון חייליה עבר הפרטה.
מה יהיה גורלו של חייל שלא יחזיק בביטוח פרטי שכולל גם את הכיסוי הזה, והאם גם על כרטיס הטיסה הוא יצטרך לשלם מכיסו? נוכח יצירתם של המאגרים ששמים את חיילי צה"ל על הכוונת ברחבי העולם, עושה רושם שעוד נידרש לנושא.
ממשרד החוץ לא התקבלה תגובה.
תגובות