זה קרה כמה חודשים לפני שחייו של עפר גרוזברד השתנו לנצח, כמו מציאות חייהם של כל הישראלים. במשרד קטן וצנוע בלב מכון גזית, זרוע של חטיבת המחקר באגף המודיעין, ישב הפסיכולוג הקליני בן ה-67 – והקשיב בתסכול לדיון סוער בין ראש המכון לשני בכירים אחרים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"המחלוקת הייתה אם יחיא סינוואר באמת חושב שהוא ניצח במבצע 'שומר החומות'", מספר גרוזברד בריאיון למגזין N12, כמעט שנה וחצי אחרי מתקפת הפתע הרצחנית ב-7 באוקטובר. "כתבתי להם משוב והסברתי בו שהצד השני לא חושב בכלל באופן האנליטי שהם משליכים עליו, הסברתי כיצד הוא חושב באמת".
ראש חטיבת המחקר כתב בתגובה שבדיוק בשביל מסמכים כאלה הקימו את מכון גזית המסונף לאמ"ן. "ובכל זאת", מוסיף גרוזברד בחיוך מר, "הייתי צריך להיאבק שוב ושוב על זכות הדיבור".
הזמנה להרעיד את המערכת
כשנקרא לחטיבת המחקר של אמ"ן באוגוסט 2021 היה גרוזברד מלא התלהבות והתרגשות. מערכת הביטחון יצאה אז ממבצע "שומר החומות", שנמשך קרוב לחודש ימים ושבמהלכו הותקף העורף הישראלי במטחי רקטות במספרים שטרם נראו קודם לכן. בישראל סברו שחמאס ספג פגיעה אנושה. חשבו שיחיא סינוואר פרגמטי. אבל כל אותה העת ארגון הטרור העזתי דווקא התכונן למלחמה. "במכון חשבו שאוכל לתרום זווית מקורית להבנת הלך המחשבה של האויב", הוא מספר.
ד"ר גרוזברד אינו רק פסיכולוג: יש לו דוקטורט ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבווירג'יניה, הוא חוקר תרבויות, מרצה וסופר. חמישה ספרים פרי עטו עוסקים בהבדלי החשיבה בין העולם המערבי לעולם המוסלמי. "המומחיות שלי היא פסיכולוגיה בין-תרבותית וניסיון להבין אופנות חשיבה שונה של חברות מסורתיות ומודרניות, ובמיוחד שלנו ושל העולם המוסלמי", הוא מסביר. "בתחום הזה קיימים היום קרוב ל-3 מיליון מחקרים המשווים את אופני החשיבה של חברות שונות על פי פרמטרים שונים. לעניות דעתי, אמ"ן לא מודע כלל לאוצר הידע הזה ותמיד מניח שהצד השני חושב כמונו".
"קבוצה כזו היא מתכון לאסון"
אפוף כוונות טובות ותחושת שליחות נכנס גרוזברד למערכת המודיעין של ישראל, בתקווה לחולל שינוי, אך מהר מאוד הוא נחל אכזבה קשה. בתוך זמן קצר גילה לתדהמתו כי המערכת כולה מוכה בסינוור. "כולם שם אחד לאחד עסקו בהונאה עצמית ובהדחקה", הוא אומר בנחרצות. "קבוצה הומוגנית כזאת היא מתכון לאסון, משום שהדבר האחרון שיש בה הוא פתיחות וחופש מחשבה".
בחטיבת המחקר נתקל החוקר בהרכב חדגוני להחריד: מעט נשים בתפקידים בכירים, היעדר מוחלט של אנשים מהחברה האתיופית, הדרוזית והבדואית, וכמעט ללא גיוון תרבותי. "אלה חבר'ה צעירים שנוטים לחשוב בשחור-לבן, עם יותר מאבקי אגו גבריים. קשה להבין את האויב כשהרוב אשכנזים מצפון תל אביב. דרוזים, שגדלים בתרבות אחרת, מבינים לא רק את השפה – הם מבינים את המנטליות הרבה יותר מאיתנו".
בהיותו מבוגר מהחיילים והמפקדים באמ"ן בכמה עשורים טובים ("הייתי הסבא של כולם"), וכפסיכולוג קליני מנוסה, גרוזברד היה יכול להתרשם כמה העולם הרגשי אינו נגיש להם. "מדובר באנשים מוכשרים הממוקדים בהיבט הקוגניטיבי, רובם צעירים עד גיל 40, אבל החשיבה שלהם רציונלית מדי", הוא מסביר. "מדע הפסיכולוגיה אינו מוכר כמעט בחטיבת המחקר באמ"ן. העולם הרגשי הוא מרכיב חיוני בהבנת האויב וכוונותיו, אבל ללא מחשבה פתוחה וללא ריבוי קולות ודיסציפלינות, אי אפשר לקבל החלטות מושכלות ולא מזהים איומים".
אתה מתאר צוות חשיבה שחסרות בו נקודות מבט שונות.
"בוודאי. המבנה של אמ"ן, כמו כל הצבא, הוא היררכי באופן שמגביל את החשיבה הפתוחה, הביקורתית והיצירתית. המפקדים רוצים להתקדם במעלה הפירמידה ולא מרשים לעצמם לבטא את דעתם בחופשיות. אלה דברים חשובים במיוחד במודיעין, שאמור להיות המוח החושב של הצבא והמדינה".
מה חשבו על סינוואר האנשים שעקבו אחריו
גרוזברד מעיד על מפגשים שנכח בהם, ושבהם לא נשמעה ולו השגה אחת על פרויקטים חדשים. "באחד המקרים ניגש אליי לאחר המפגש בכיר והתוודה שהוא 'רוצה להרביץ לעצמו' על שלא אמר את דעתו. הוא הסביר לי שהרמטכ"ל משבח אותם כל כך, שכבר אין להם מה להשתפר".
אחד המקרים המאלפים היה יחסם של אנשי המודיעין לסינוואר. לדעת גרוזברד אותו יחס מדגים הטיה רגשית קלסית שהשפיעה על שיקול הדעת המקצועי. "פגשתי אנשים שעוקבים אחר התנהלותו של מי שהיה מנהיג חמאס לפרטיה ומכירים אותו שנים", משחזר גרוזברד. "ביקשתי מהם שיבטאו את רגשותיהם כלפיו. היו שאמרו שהם מעריכים אותו, היה מי שריחם עליו, אחר אמר שבעיניו הוא דמות של אב חם, ואחר אמר שהוא חש שנאה כלפיו".
ההמלצות לפעולה מול סינוואר נומקו באופן רציונלי, אבל היו תלויות ביחס הרגשי: מי שהעריך אותו או ראה בו דמות אב נטה פחות לפגוע בו, ואילו זה שחש שנאה המליץ לחסלו. "לוקחים כמה פסיכולוגים קליניים ואומרים להם 'תכתבו דוח על סינוואר'. מבחינתם סינוואר 'אשכנזי'. הם באים מהקליניקה שלהם, בונים פרופיל, והוא יוצא פסיכופת. אבל אתה לא יכול להגיד על תרבות שהיא פסיכופתית. אפילו ב-DSM, הספר הסטטיסטי שלנו, ברור שסטיות יכולות להיות פתולוגיות רק בשיעור מסוים באוכלוסייה – לא כל תושבי עזה או כל מחבלי הנוח'בה".
אז למה להגדיר אותו ככה?
"זו דרך מצוינת להתחמק מניסיון להבין כיצד חושב הצד השני. כשאתה מגדיר אותו פסיכופת, אתה פטור מלהבין אותו. לעומת זאת, אם אתה אומר שיש לו חשיבה משיחית עם יכולת ביצוע מוכחת לאורך השנים, ושהוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר – זה כבר משהו אחר לגמרי".
"יעשו לך איפון"
עד מהרה גילה גרוזברד שרעיונותיו נדחים שוב ושוב. "אמרתי לראש המכון: תנו לי לומר את דעתי, אתם לא חייבים לקבל אותה", הוא מספר. "הוא סירב. רעיונות שהעליתי נפסלו לא משום שאינם מועילים, אלא מטעמים פוליטיים, ש'אלה שלמעלה' ודאי לא יקבלו אותם, שכעת זה לא הזמן המתאים לרעיון מסוים ושעליי להתאזר בסבלנות".
אחד המקרים המכוננים היה כשגרוזברד התבקש שלא לומר בפורום רחב שאמ"ן היא קבוצה סגורה שמחזקת את עצמה, כי זה "מעליב". "בכל זאת אמרתי", הוא אומר בחיוך קטן של ניצחון. "גם נאמר לי שלא לצאת עם הרעיונות שלי, משום ש'יעשו לי איפון', ורוצים רק להגן עליי". איפון, כידוע, היא טכניקת הטלה בג'ודו שבה מכניעים את היריב בהפלתו לקרקע. המסר היה ברור: אם תתנגד לדעה המקובלת, יפילו אותך.
רגע חשוב אחר נרשם במפגש עם אחד הבכירים, עוזרו של ראש אמ"ן, שהתנגד בתוקף לכל רעיון של ניתוח פסיכולוגי בין-תרבותי. "הוא שלל כל אפשרות להכליל על תרבויות ואמר שהכול שטויות, שכולנו חושבים בצורה מסוימת", נזכר גרוזברד. "עניתי לו שאני יכול להוכיח זאת מדעית ואמרתי 'אתה כמו תלמיד בכיתה שלי'. הממונה עליי אמר לי, 'אתה לא יכול להגיד דברים כאלה, הוא המוציא והמביא של ראש אמ"ן. אתה עושה לנו צרות ומסבך אותנו עם חליוה' (האלוף אהרון חליוה, ראש אמ"ן באותם ימים)".
המצב הגיע לשיאו לאחר ששיגר גרוזברד מכתב ישירות לראש אמ"ן חליוה. "כתבתי לו שהביאו אותי להכניס את הפסיכולוגיה לחטיבת המחקר ואני לא מצליח, ושאני זקוק לעזרתו לשם כך", מתאר גרוזברד. "אבל הממונה עליי ביקש שלא אשלח את המכתב. אני מניח שהוא לא רצה להראות לראש אמ"ן שיש קונפליקטים במחלקה שלו". לדברי גרוזברד, הגישה הזו אפיינה את כל קציני המחקר שעבד עימם.
החוקר מספר שהחליט לשלוח את המכתב בכל זאת. התוצאה הגיעה במהרה: "פוטרתי. האחראי עליי אמר לי שלא נוכל להמשיך לעבוד יחד. תשובה מראש אמ"ן לא קיבלתי עד היום".
אך גרוזברד לא עצר שם. לאחר סיום עבודתו שלח את השגותיו המפורטות לשר הביטחון באותם ימים, בני גנץ, למבקר המדינה מתניהו אנגלמן ולמנכ"ל רפאל אז האלוף (במיל') יואב הר אבן, שחלק מחטיבת המחקר היה בחסותו. "לא זכיתי מאיש לתגובה", הוא אומר. "עשיתי מה שיכולתי והמשכתי בחיי. התעוררתי אחרי שנה בבוקר 7 באוקטובר".
חמאס מורתע?
גרוזברד מתמקד בביקורת יסודית על ההערכות השגויות של בכירי אמ"ן, ובייחוד של האלוף חליוה, מי שעמד בראש האגף לפני מתקפת הפתע, בזמן הטבח ועד פרישתו לאחרונה – ושל תא"ל עמית סער, שכיהן כראש חטיבת המחקר. בספרו החדש "סופה של מדינת ישראל?!" (ידיעות ספרים) הוא מנתח בשיטתיות התבטאויות של עשרות מנהיגים ובכירי מערכת הביטחון, בכלים מעולם הפסיכולוגיה. לכל אחד הוא מעניק "ציון בוחן מציאות" – מושג קליני המודד את היכולת לראות את המציאות נכוחה, ללא עיוותים והכחשות. אזהרת ספוילר: כמעט כולם, מראשי ממשלה דרך שרי הביטחון ועד ראשי הצבא, מקבלים "ציון נמוך".
"בספטמבר 2022, חודשים ספורים לאחר שפוטרתי מאמ"ן, אמר האלוף חליוה בריאיון לפרופ' בועז גנור: 'אני אמרתי בפומבי בהיותי ראש אגף המבצעים שאני צופה שהשקט אחרי 'שומר החומות' יימשך חמש שנים, ולמרות מבצע 'עלות השחר' אני עומד מאחורי האמירה הזאת. אני אומר אותה לא עם גרגיר של מלח אלא עם הרבה גרגירים, כי זה תפקידי, תמיד להטיל ספק ותמיד לחפש את הדעה האחרת'. מהיכן הביטחון לנבא את העתיד? היוהרה הזאת משקפת את אישיותו".
גרוזברד מצביע על מאפיין בולט שראה אצל חליוה: "מה שמאוד מיוחד אצלו הוא הנרקיסיזם. בכל פעם הוא אומר 'אני', 'אני אמרתי', 'נסראללה יודע שכשאני אומר אני מתכוון'. השימוש התכוף ב'אני' וציטוט עצמי הם סימנים מובהקים. אנשים המרוכזים בעצמם כל כך לא פנויים להכיר את האויב ואף לא לקבל ביקורת. פקודיו מעידים שהוא היה לא פתוח לדעות שונות. נדמה לי שכל פסיכולוג מתחיל היה מאבחן את אופיו הנרקיסיסטי של חליוה וקובע שאינו מתאים לתפקיד זה".
באשר לתא"ל סער, התמונה שמצייר גרוזברד חמורה אף יותר. "הפרק על עמית סער מראה כמה היינו רחוקים מן האמת – ממש בעמדה הפוכה לחלוטין. זו לא טעות אחת או שתיים, אלא חוסר הבנה שיטתי ועמוק של אופיים של אויבינו". באפריל 2022, כשנה וחצי לפני הטבח, היה סער משוכנע שחמאס אינו רוצה במלחמה: "זאת לא הערכה, זה מידע חזק מאוד. חמאס מוכיחים את זה בכל יום", אמר.
סער טען ש"השינוי הגדול שעבר חמאס זה שינוי של הריבונות" ושסינוואר "לא יכול להכניס את הציבור שלו כל שנה למלחמה". גם בנושא המנהרות הוא היה אופטימי: "הפכנו את החיסרון הכי גדול שלנו ליתרון אסטרטגי – שם היה לנו נוח לפגוע בהם". על גזרת הצפון הוסיף שחסן נסראללה רוצה שקט, ושחיזבאללה "הוא ארגון מאוד מרוסן ואחראי בהפעלת הכוח שלו".
מנגנון ההדחקה
גרוזברד לא מטיל את האשמה רק על המודיעין. לתפיסתו, מדינת ישראל כולה נכשלה בהבנת הסכנה. "ללא בירור רגשי, אנו בדרך לאבדון", אומר גרוזברד. "אנחנו מדברים על שני מקורות לטעויות. האחד הוא אי-הבנת הלך חשיבתו של האויב, והשני הוא הדחקה שלנו, הדחקה של אומה שלמה".
אומה שלמה אשמה בכישלון של הדרג המדיני ומערכת הביטחון?
"יש משהו נורא חזק בהדחקה קולקטיבית. הנטייה האנושית היא להדחיק סכנות, במיוחד כשהן נוכחות לאורך זמן. אנחנו לא בנויים למצבי חרדה מתמשכים, הדורשים רמות גבוהות של אדרנלין לאורך זמן. כולנו מתעייפים בשלב מסוים, רוצים שקט ומדחיקים את הסכנה. היו כאלה שאמרו 'חמאס מורתע' למרות שהוא המשיך לירות מדי פעם. היו כאלה שאמרו 'צה"ל חזק' כל הזמן. אבל היו גם כאלה שאמרו ,'אני צריך לקנות חלב עכשיו, אל תבלבל לי את המוח'. אני חושב שרוב האנשים התעסקו ביום-יום הקטן שלהם – לא יכלו להרים את הראש מעל פני המים".
"זו רשת שכל אחד בה מחזק את האחר ונוצרת הדחקה קולקטיבית חזקה במיוחד", מתאר גרוזברד. "המדינאים רוצים למצוא חן בעיני הציבור, הם זקוקים לתקשורת, והם אחראים לצבא. הצבא מיישר איתם קו. אם ראש הממשלה נתניהו מחליט לתת כסף לחמאס, אז מי אני כקצין שאריב איתו? אלה שהביעו דעות שונות לא קודמו".
אתה מתאר כמעט חוסר רצון להבין את הראש של האויב.
"המערב נרקיסיסטי כל כך בתפיסה התרבותית שלו, שקשה לו להבין שמישהו משקר לו. הרי במערב המודרני האמת היא מקדש והמדע הוא אלוהים. הם יגידו לך מה שאתה רוצה לשמוע, והם יעשו את זה במומחיות".
"יש הבדלים מהותיים בינינו ובין האויב: אנחנו עולים עליהם בכושר האנליטי, והם עולים עלינו בכישורים החברתיים", מוסיף גרוזברד. "זה תהליך שהתפתח במהלך 500 השנים האחרונות במערב. האדם נפרד מהקבוצה, הפך לאינדיבידואל, והתחיל לעשות את החישובים בתוך עצמו. היכולת המניפולטיבית והכישורים החברתיים שנדרשו כדי להסתדר בקבוצה פינו מקום לחשיבה אנליטית אישית, וזה יצר פער תרבותי עצום. בתחום המניפולציות החברתיות, יש להם יתרון משמעותי".
גרוזברד מחבר את זה למאורעות 7 באוקטובר: "גם שם הרדימו אותנו הפלסטינים באמצעות אקטים של כן ולא. התקרבו לגדר וחזרו, יצרו כל הזמן 'כמעטים'. אנואר סאדאת בזמנו עשה בדיוק אותו תרגיל – הוא גייס את הצבא שלו, שחרר אותו, וחזר על זה, ובפעם השלישית יצא למלחמה. לנו כל גיוס של המילואים עלה מיליוני דולרים, ולכן אמרנו שהליצן הזה לא ישגע אותנו".
תחושת הכזב ו"שפה של הסתרות"
תחקיר אמ"ן בעקבות טבח 7 באוקטובר חושף כשלים מערכתיים בחטיבת המחקר, שלא עמדה בייעודה המרכזי – התרעה על מלחמה. בתחקיר נטען שבאגף חיפשו הסברים לפי הקונספציה לכל סימן מחשיד, ונוצרה תחושת כזב של "אנו יודעים הכול".
גרוזברד לא הופתע מהממצאים. בחטיבת המחקר שהוא הכיר נוצרה לדבריו "שפה של הסתרות", שתפקידה לא לתת המלצות אלא לקדם התחמקויות. "הניסוחים היו לא ברורים", הוא נזכר. "כשדיברו על מוכנות האויב השתמשו במושגים מעורפלים, ונמנעו מתחקור טעויות וכשלים". את הכשל הזה הוא מייחס לגישה שאימץ המודיעין בישראל, שלפיה "אויבינו נחותים, ישראל תמיד עליונה במזרח התיכון, ואויבנו, אם בכלל, רק יגיבו ולא ייזמו".
"אני מציע להוציא את חטיבת המחקר אל מחוץ לצבא", פוסק גרוזברד. "המפקדים לא מרשים לעצמם לבטא את דעתם בחופשיות". לאחרונה ניסה שוב לפנות לראש אמ"ן החדש האלוף שלומי בינדר, ולראש חטיבת המחקר תא"ל אופיר מזרחי-רוזן. גם הפעם לא זכה לתשובה. הוא אף ניסה לפעול באמצעות הסתדרות הפסיכולוגים: "אמרתי ליו"ר שלמכתב מההסתדרות השפעה גדולה יותר ממכתב בחתימתי. עברו יותר מחודשיים של התחמקויות, ולא קיבלתי התייחסות, אפילו לא תשובה שלילית".
במקום מנגנון "איפכא מסתברא", שלדבריו לא עבד מעולם, הוא מציע להחליף דיסקט. "קיבלתי צמרמורת כששמעתי שראש אמ"ן רוצה להגדיל את המנגנון הזה", מצהיר גרוזברד. "לא ניתן לדרוש מאדם לשכנע אחרים בקונספציה שהוא עצמו לא משוכנע בה. במקום קבוצת 'איפכא מסתברא' ובמקום שפה של הסתרות צריך לעודד את אנשי אמ"ן להסתכן ולומר את מה שהם באמת חשים וחושבים".
הרעיונות שלו, שלבטח יתקבלו בהרמת גבה אצל אנשי הממסד הביטחוני, נשמעים כמו מהפכה של ממש במערכת השמרנית: דיונים ללא דרגות על הכתפיים, פורומים שבהם חופש המחשבה קודם לסמכות, הזרמת דם חדש ומגוון מבחינה תרבותית למסדרונות אמ"ן, והטמעת פסיכולוגיה בין-תרבותית כחלק בלתי נפרד מהכשרת אנשי המודיעין. ובמרכז החזון שלו – קבוצת פסיכולוגים שתפקידה לזהות בדיוק את "מה שאנחנו לא רוצים לראות" ברמה האסטרטגית. "אתה חייב לאמץ סט של חוקים ששומרים אותך אקטיבי", הוא מדגיש, "כי בפסיביות קורה לך מה שקרה לנו".
הצנזורה הצבאית אישרה לפרסום את הפרטים המופיעים בכתבה.
תגובות
פנינו לתגובתו של ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' אהרון חליוה, והיא תפורסם כשתתקבל.
תגובת דובר צה"ל: "באגף המודיעין בוצע תחקיר מעמיק ונוקב אשר נועד להצביע, בין היתר, על הפערים התרבותיים וארגוניים בחטיבה שקדמו לאירועי שבעה באוקטובר. במסגרת התחקירים הוסקו מספר רב של מסקנות על הכישלון של אמ"ן, אשר חלקן מוזכרות בכתבה. המסקנות הוצגו בשבועות האחרונים לציבור ואל מולן הופקו שורה של לקחים שנמצאים בתהליך יישום".
תגובות