פצצת אטום ראשונה בתוך שבוע, עשר פצצות בתוך חודש - ואחר כך פצצה נוספת בכל שבועיים: זה מה שאיראן תוכל, אם תחליט, להרכיב מהאורניום המועשר לדרגה כמעט-צבאית שצברה עד כה והיא ממשיכה להעשיר. כך עולה מהערכה מחמירה שמופיעה בדוח הסודי האחרון שהעבירה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
כדי להדגיש עד כמה המצב מדאיג, מציינים מחברי הדוח ש"איראן היא המדינה היחידה שאין לה פצצות גרעיניות ומחזיקה כמויות כאלה של אורניום מועשר לרמה גבוהה". כלומר - כזו כמות של אורניום בכזו רמת העשרה מייצרים וצוברים רק בשביל פצצה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ג'ון בולטון, שהיה היועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ בתקופת הכהונה הקודמת שלו בבית הלבן, מזהיר במשך שנים מהמרוץ של איראן לפצצה. בשיחה עם חדשות 12 הוא אומר שאסור להניח לאיראן להשלים את המהלך.
"הקרבה שלהם לסף הגרעיני מטרידה"
גם ד"ר ארנסט מוניז, הארכיטקט של הסכם הגרעין שממנו פרש טראמפ, מדגיש בפנינו שההתקדמות האיראנית מדאיגה: "ברור שאין רציונל להעשרה למען 'מטרות אזרחיות'", הוא אומר בשיחה עם חדשות 12. "יש שיקולים אחרים בהפיכת החומר לנשק צבאי, אבל אין הצדקה לכך ואנחנו מאוד מודאגים מהצבירה הזו של האורניום ברמה כמעט צבאית".
עד כמה ישראל צריכה להיות מוטרדת מהדוח האחרון של סבא"א, שקובע שלאיראן יש כמות אורניום מועשר שיאפשר לה להגיע למספר לא מבוטל של פצצות?
"אני הייתי מאוד מוטרד ולא בגלל הכמות של הפצצות אלא בגלל הקרבה לחומר גרעיני מועשר ברמה צבאית", משיב ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' תמיר הימן. "כלומר מה שאיראן עושה בפועל, היא לוקחת חומר גרעיני שהועשר ל20% ומעשירה אותו ל-60%. גם אם זו נשארת אותה כמות של פצצות, הקרבה שלהם לסף היא זו שמטרידה אותי. הם עושים צעדים יותר ויותר לעבר הסף הגרעיני".
איך ישראל צריכה להגיב על כך?
"ישנו קו אדום שהוא ברור לחלוטין – אם אתה מעשיר ל-90% זה מחייב תקיפה, זה מחייב פעולה אגרסיבית. כל הוויכוח הוא אם אתה תוקף אחרי שזה קרה או לתקוף לפני, ועל זה הדיונים הגדולים שמתבצעים בינינו ובין ארצות הברית ועם כל הקהילה. האפשרות השנייה היא הסכם גרעין שמגלגל לאחור את כל הפעילות הזו ובפועל איראן אומרת בו 'אני ויתרתי על הפרויקט'".
"מתרגלים משימות לפגיעה באיראן"
ד"ר מוניז, שמנוסה במו"מ עם איראן, מספר לנו עד כמה זה מורכב: "הסכמה שמתגבשת במו"מ היא לא קלה להשגה. היו נושאים רבים שאנחנו רצינו לדון בהם והם (איראן) לא רצו לדון בהם, ואני חושב שארה"ב וישראל צריכות לגבות את חידוש המאמץ הדיפלומטי".
טראמפ מצידו כבר הצהיר לאחרונה ש"משהו הולך לקרות בקרוב מאוד עם איראן. אני מקווה שיהיה לנו הסכם שלום, אני מעדיף הסכם שלום על הכיוון השני, אבל הכיוון השני יפתור את הבעיה". באיראן לא נענים לפי שעה למכתב ההזמנה למשא ומתן ששלח הנשיא טראמפ למנהיג העליון, ובישראל הנחת העבודה היא שיש להציב מול האייתוללות איום צבאי מהותי.
מה התוכניות? איך נערכים לתקיפה שכזו באיראן?
"במשך שנים חיל האוויר מתרגל שורה ארוכה של משימות באיראן", משיב האלוף במיל' נמרוד שפר. "הראשונה שבהן היא פגיעה במאמצים האיראנים להגיע ליכולת גרעינית צבאית, בסוגים שונים של מטוסים, באמצעי לחימה שונים. השאלה הראשונה ששואל את עצמו מפקד חיל האוויר היא מה אני צריך להשיג? כי להגיד 'להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית' זו אמירה מאוד-מאוד גדולה. ואז אתה עובר משימה-משימה: כמה מטוסים אני צריך, כמה פצצות, כמה דלק, אם אני צריך תדלוק או לא – והתשובה לזה היא כמובן שכן".
המאבק על העליונות האווירית
כדי להקשות על ישראל, פיזרה איראן את מתקני הגרעין שלה על פני שטחים עצומים ואת חלקם בנתה עמוק באדמה - לקח מתקיפת הכורים הגרעיניים בסוריה ובעיראק. "תוכנית הגרעין האיראנית שונה באופן מהותי משתי התוכניות שכרגע הזכרת", מסביר שפר. "בהן אפשר היה באמצעות תקיפה מאוד ממוקדת להשמיד את היכולת הזאת שהתפתחה ואחר כך לטפל במציאות באמצעים אחרים. פה זה בלתי אפשרי".
במשך שנים התאמן חיל האוויר הישראלי על תקיפה במרחק של 1,500 הקילומטרים ויותר שמפרידים בינינו לבין איראן. במבצע "ימי תשובה" ב-26 באוקטובר בשנה שעברה תקפו מטוסי חיל האוויר, לראשונה בהיסטוריה, יעדים בעומק הרפובליקה האיסלאמית הרחוקה: הם דיווחו על פגיעות מדויקות וחזרו כולם בשלום לבסיסם.
"מה שחיל האוויר הציג בתקיפה האחרונה באיראן היא היכולת להתמודד עם אותן מערכות הגנה אווירית אסטרטגיות מייצור רוסי", מציין הימן. "ואני חושב שעשו את זה בכוונה כדי לסמן לאיראנים. אלו בעצם שלושה מבצעים ענקיים, בשלושה מרחבים גיאוגרפיים, שכל אחד מהם גדול ממדינת ישראל - שבו אתה משיג עליונות אווירית מקומית, ובצורה הזאת אתה מצליח לעשות את החדירה ואת התקיפה".
"אם כל הפצצות" תשנה את התמונה?
מטעמים מובנים לא נוכל לספר לכם על התוכניות המבצעיות לתקיפת מתקני הגרעין, אך במבצע שהיה השתתפו מטוסי קרב רב-תכליתיים מסוג F-15, F-16, F-35, מטוסי תדלוק ומסוקי חילוץ שפעלו במשך יותר משלוש שעות נגד 20 יעדים שונים. ולמרות שההצלחה הזו מקרינה ומקלה על מתקפה על מתקני הגרעין של איראן, כדי שהיא תצליח צריך אורך נשימה - שלדעת המומחים ישראל תתקשה לעמוד בו לבדה.
"המערכה באיראן היא לא מערכה של תקיפה אחת בלילה וזהו", מצהיר הימן. "היא תקיפה שתחייב שימור ההישג לאורך זמן. אלא אם כן, וזה מקרה תיאורטי לחלוטין, יש לנו מקום אחד, פצצה אחת, מבצע אחד שיחסל לחלוטין את פרויקט הגרעין - וזה לא המצב באיראן". בנוסף, כדי לחדור לבונקרים התת-קרקעיים נידרש לפצצות מיוחדות, וגם למטוסים מתאימים שיוכלו לשאת אותן.
אילו יכולות יש לארצות הברית לעצור את תוכנית הגרעין של איראן בנקודת הזמן הזאת שאין לישראל?
"יש להם פצצות שיכולות לחדור יותר עמוק ממה שהפצצות הישראליות יכולות לחדור", מנמק שפר. "הפצצה האמריקנית הכי גדולה והכי כבדה, שהם קוראים לה 'אם כל הפצצות', היא פצצה שאין למדינת ישראל מטוסים שיודעים לשאת אותה, פשוט כי היא גדולה וכבדה מדי. אני רואה בזה אולי את הדבר היחידי שהאמריקנים יכולים להוסיף לארסנל היכולות של צה"ל, שהוא באמת מאוד מגוון ומאוד גדול".
"תוספת דרמטית ליכולתה של ישראל"
"הדאגה האמיתית היא מה ההישג לאורך זמן, למול אלטרנטיבות אחרות שקיימות על השולחן", טוען הימן. "אם זה הולך למערכה של כמה גלים, כמה תקיפות, רצף הספקת החימושים חייב להיות שוטף. לגבי מרחב הפעולה המזרח-תיכוני הרחב ביותר, בהקשרים של שליטה, מודיעין ויכולות לוגיסטיות רחבות הרבה יותר מישראל ומאיראן - איראן זו מדינה ענקית, וישראל הקטנה הולכת על משהו די גדול, כשאת המעטפת הזו אנחנו צריכים גם כן מהאמריקנים, מבלי להיכנס לפרטים".
הפרטים האלה כבר באו לידי ביטוי בקואליציה האזורית שסייעה למנוע פגיעה איראנית בישראל וגם אישרה את חופש הטיס של חיל האוויר למטרות באיראן.
"יש מקום להניח שקואליציה כזאת תפעל מאוד ביעילות גם במבצע כמו שאתה שואל אותי עליו, מבצע של פגיעה קשה מאוד ביכולת הגרעין האיראנית", טוען שפר. "הסיוע הזה והמצב הגיאו-אסטרטגי שאפשר לבנות בו על קואליציה של מדינות הוא שינוי דרמטי, הוא תוספת דרמטית ביכולתה של מדינת ישראל לפעול - ומספיק שמישהו מעלים עין מזה שרביעיית מטוסי תקיפה עברה בשטח".
"לא לעדכן את טראמפ? פגיעה בכבודו"
הדי האיומים והשיח בישראל נקלטים היטב באיראן, שם עוקבים אחר ההצהרות והפרסומים שקוראים לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר אחרי מבצע "ימי תשובה".
האיראנים חוששים ממתקפה על מתקני הגרעין שלהם בימים אלה?
"אני חושב שהם חוששים, אבל הם חוששים יותר ממתקפה אמריקנית מאשר ישראלית", אומר ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "התפיסה האיראנית, שעדיין קיימת במידה מסוימת, היא שהישראלים מאוד רוצים לתקוף באיראן אך אין להם את היכולות המספיקות כדי לבצע תקיפה אפקטיבית. לעומת זאת, האמריקנים, בראייתם, יש להם את היכולות אבל הם אינם רוצים. ואני לא משוכנע שההערכה הזו כרגע השתנתה, ולכן הם בהחלט עלולים לא להיענות לדרישות המקסימליסטיות של הנשיא טראמפ".
ואם ארצות הברית מחליטה לפעול לבד, היא יכולה לעשות את זה בצורה יעילה ומהירה יותר מאיתנו?
"בוודאי, זו נראית לי משאלת הלב של הרבה מהמנהיגים בישראל, כולל הנוכחי, שמישהו אחר יוציא לנו את הערמונים מהאש", מגיב הימן. "ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם שמסוגלת לנהל מערכה ארוכה, של חודשים רבים, הרחק מגבולה, באופן אווירי ויבשתי. אין אף מעצמה בעולם שיודעת לעשות את זה כיום. זאת מערכה שלא כוללת רק את הגרעין, זאת תהיה מערכה שלוקחת את כל איראן כמערכת שכוללת גם את השלטון, אתרים, סמלי שלטון, גם את הצבא וגם את הגרעין".
לא היית ממליץ להחליט לצאת למתקפה באיראן בלי לעדכן את ארצות הברית?
"ממש לא, ממש לא, בטח שלא עם הנשיא הנוכחי", משיב בנחרצות הימן. "אני חושב שאין טעם לא לעדכן אותו, ואי-עדכונו ייחשב פגיעה בכבודו והוא יכול להיות פחות נחמד מקודמו".
ומוניז, אדריכל הסכם הגרעין ההוא, מצהיר: "תקיפה צבאית בוודאי תשפיע על חלק מהמתקנים שלהם, אבל אני חושב שהם יצליחו להשתקם בזמן קצר יחסית. לכן לדעתי הסדר במו"מ הוא ההסכם היחיד שניתן לשמור עליו לטווח ארוך. קשה להיתקל בהסכם שכזה ויש נושאים רבים שאנחנו נרצה לדון בהם והם לא, מחוץ למתחם הצר של הסכם גרעיני, אבל אני חושב שזה הנימוק בעד דיפלומטיה וישראל וארה"ב ושותפותינו ב-JCPOA (הסכם המעצמות) צריכות לגבות את החזרה לשיחות".
ביום שלישי שוחח נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בטלפון ארוכות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השניים הסכימו שאסור שלאיראן תהיה יכולת להשמיד את ישראל, ולא נותר להם אלא לקיים.
תגובות