סכנה לכלכלה הישראלית: התחום שבו ההייטק פספס את הרכבת

בסוף 2022 קרה באינטרנט משהו שכמעט לא מתרחש: מוצר חדש שינה בן לילה את העולם. חברת OpenAI, שעשתה לעצמה שם רק כמה חודשים קודם לכן אחרי שהשיקה מנוע שיוצר תמונות ריאליסטיות לפי כל הנחיה כתובה (פרומפט), הציגה את הצ'טבוט שלה ChatGPT. בבת אחת רשם המוצר את המספר הגבוה ביותר של משתמשים חדשים בזמן הקצר ביותר בהיסטוריה (שיא שנשבר מאז בידי מטא ורשת המיקרו-בלוגינג שלה Threads).

כל מי שהשתמש ב-ChatGPT הבין שמדובר במוצר שהולך לשנות את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם המחשבים שלנו. הצ'טבוט הציג יכולות שפה שעד כה לא ראינו, ואפשר לכל משתמש לבקש מידע, לשכתב, לתרגם ולסכם - וכל זה בשניות. אפילו לא צריך לחשוב איך לבקש ממנו דברים, אלא רק להשתמש בשפה פשוטה, שאותה המנוע מבין. זו הייתה יריית הפתיחה למרוץ החימוש של הבינה המלאכותית (AI).

מודל השפה של OpenAI לא היה משהו שצץ בן רגע, אלא כלי שפותח ונחקר במשך שנים. חברות רבות עבדו במשך עשורים על מודלי שפה, בתקווה שייצרו בעתיד מכונות שישתמשו בלמידת מכונה (Machine Learning) ויוכלו לדבר עם המשתמש בשפת אנוש, כאילו מדובר באדם אמיתי ולא במחשב שרק עונה לפקודות כתובות מראש. אבל רק כש-OpenAI נתנה למיליוני אנשים את הכלי הזה בידיים היא הוכיחה כמה גדול הוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לשנות את העולם.

כשמדברים על בינה מלאכותית בשלב הנוכחי שלה, מדברים בעיקר על בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), תחום שבו המחשב יכול לנתח שפה בצורה טבעית וליצור בעצמו חומרים כמו טקסטים, תמונות וסיכומים באמצעות הבנת ההקשר של המילים, ולמלא משימות שכוללות הבנה וניתוח של הפקודות, במקום מילוי פקודות פשוטות ומדויקות בלבד. כדי לעשות את זה נדרשים לכלים הללו מודלים לניתוח ולהבנה של שפה טבעית, מה שנקרא NLP (Natural Language Processing). מסביב למודלים האלה, שרק הולכים ומשתכללים ככל שהחודשים עוברים, מתנהל עכשיו קרב איתנים.

ובינתיים בישראל

מאותו רגע נפתחו חברות ונסגרו אחרות, חברות ותיקות החלו לבנות מחלקות שלמות של AI כדי להדביק את הפערים – וחברות אחרות שעבדו במשך שנים על פיתוח AI משלהן הפנו את רוב המשאבים שלהן, אם לא את כולם, כדי להפוך את החברה למובילה בתחום ה-AI. בתחילת 2023 דווח בניו יורק טיימס שבגוגל נכנסו למה שהם מכנים "קוד אדום" - וכל החברה הייתה צריכה להפנות את המשאבים וכוח האדם שלה כדי לרדוף אחרי OpenAI והכלים שהיא מפתחת. ואם בגוגל נפלה שלהבת, מה יעשו חברות קטנות יותר?

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

השפעות המהפכה לא דילגו על ישראל. מהחברות הגדולות עד החברות הקטנות, כולן הכריזו בתוך שבועות על פיתוח של רכיב AI בתוך המוצר שלהן. חברות ישראליות כמו וויקס ומאנדיי הכריזו על פיתוח של יכולות AI שיקלו על השימוש במוצרים שלהן. חברת לייטריקס, שמפתחת כלים יצירתיים, ועד כה השתמשה ביכולות AI, עשתה מהלך שלם ובו הכריזה כי היא בכלל חברת AI, וכי זאת הופכת להיות ההתמקדות שלה. חברת D-ID הישראלית עברה להשתמש בטכנולוגיות שלה כדי לפתח כלים למשתמשים, כמו כלי שמאפשר יצירת סרטונים וכלי שמתרגם כל סרטון לשפה אחרת, כולל שינוי תנועות השפתיים.

למרות כל אלה, מומחים מזהירים כבר זמן רב שלמרות ההצהרות היפות של חברות ישראליות, שמנסות לרכוב על הבאזוורד התורנית, ישראל מאחרת לרכבת ה-AI. לא קמות בישראל מספיק חברות חדשות צעירות שמשתמשות בכלים האלה. ובעולם שבו המשקיעים בהייטק מחפשים להשקיע בעיקר בתחום הלוהט הבא, הדבר הוא מכה קשה, ואולי אפילו סכנה ממשית לשוק ההייטק הישראלי, אותו שוק הייטק שכונה לא פעם ולא פעמיים "הקטר של המשק". 50% מהיצוא הישראלי הוא הייטק, והתחום אחראי ל-20% מסך התוצר. לשם השוואה, בארצות הברית ההייטק הוא רק 9% מהכלכלה.

"החברות בישראל היו עסוקות בהישרדות"

"צריך להבין שאנחנו צופים עכשיו באקוסיסטם שנוצר ברחבי העולם", אומר ירון ויצנבליט, שותף ב-PwC Israel וראש פרקטיקת הביקורת בה. חברת PwC היא פירמת רואי חשבון מהגדולות בעולם, ובישראל היא חוקרת ומנטרת את תחום ההייטק ומפיקה על כך דוחות רבים. באקוסיסטם מתכוון ויצנבליט למערכת של חברות, ארגונים ומומחים, שמקיימים ביניהם קשר של יחסים, משתפות ידע ומקדמות זו את זו.

בחברה גם עוקבים אחרי תחום ה-AI המתפתח. "לחברות הגדולות בעולם היו עכשיו שנתיים להקים מחלקות שעוסקות ב-AI ולהשקיע שם משאבים רבים, ובכך להטות את השוק למקום הזה. בזמן הזה היו עסוקות החברות הישראליות בהישרדות אחרי המהפכה המשפטית ועכשיו המלחמה. זה בדיוק הזמן שבו שאר העולם הלך והקים את האקוסיסטם החדש הזה. החשש שלי הוא שיגיע שלב כלשהו שהמשקיעים יסתכלו על ישראל ולא יראו פה את אותו אקוסיסטם שקם ברגעים אלה במדינות כמו צרפת".

"חשוב להבין שאחד הדברים שהכי מייחדים את שוק ההייטק הישראלי הם שהוא ידע תמיד לאן הרוח נושבת. אחרי בועת הדוט-קום קמו בישראל כמה מחברות התוכנה הטובות בעולם. כשהעולם עבר לדבר על סייבר, ישראל הפכה למעצמה בתחום הסייבר. כל זה קרה כי השוק הישראלי ידע להגיב על המגמות הכי חמות ולבנות בזמן אקוסיסטם, זאת אומרת לא רק חברות שתומכות זו בזו אלא מערך שלם של משקיעים, ארגונים וידע שהיה כאן בישראל. החשש הגדול שלי הוא שזו הפעם הראשונה שישראל לא עולה בזמן על התחום החם הבא. שבזמן שמדינות אחרות ידעו להשקיע בבנייה של אקוסיסטם לתחום הזה, ישראל נשארת מאחור. זה אומר שבעוד שנה אן שנתיים, כשהמשקיעים הזרים והחברות הגלובליות, אלה שעתידות לעצב את השוק הישראלי, יסתכלו בשוק הזה הם יראו הרבה מאוד סייבר, אבל לא יראו AI. אנחנו נשארים מאחור".

"אני חושב שהעניין הוא שאנחנו צריכים עכשיו יותר קרנות ויותר כסף ומעצבי מדיניות", אומר ויצנבליט, "כך שישקיעו ביזמים חדשים ויאפשרו להוריד כאן את רמת האי-ודאות האדירה שיש בתעשייה. יותר כסף צריך לזרום פנימה. היכולת היזמית של הישראלים היא מקצוע. זה משהו שבאמת אין שני לו, אבל צריך לעודד בשביל שזה יוכל לקרות. אז קודם כול חשוב שהיזם הישראלי יפתח את החברה שלו פה בישראל, ולא בארה"ב, כי פתיחת החברה בארה"ב אומרת שאנחנו שוב מחמיצים עוד ועוד חברות. וליזם ברגע זה קל יותר לפתוח את החברה שלו במקום שיש בו הרבה פחות אי-ודאות. זה טוב יותר לחברה, טוב יותר למשקיעים, רק לא טוב למדינה".

"אנחנו רוצים שליזם הזה יהיה קל לפתוח חברה כאן. אבל כל עוד אנחנו לא מפתחים פה אקוסיסטם, כל עוד המדינה לא מצליחה לעודד יזמים לפתוח את החברה שלהם כאן בארץ, העולם לא מחכה לנו. הוא ימשוך אליו את טובי המוחות, גם הישראלים, אם לא נציע להם משהו טוב כאן בארץ".

"יש חברה אחת שהיא נדירה בנוף"

החשש של ירון עדיין לא מגובה בנתונים מובהקים. קשה לראות כרגע בדוחות הרבעוניים שמוציאות חברות המחקר הגדולות אם יזמים ישראלים בוחרים לפתוח את החברות שלהם בחו"ל או לא. אבל זה כן הלך רוח שמדובר עליו הרבה בתעשייה. הדוחות מראים שוב ושוב כי בשנתיים האחרונות הלך ופחת מספר החברות החדשות שנפתחו בארץ. מניתוח של השקעות שנעשו בחברות בארץ עולה שיש פחות כסף שנכנס לחברות סיד (seed), שהן החברות הצעירות. לאן הכסף הולך? לחברות הייטק בינוניות וגדולות, ובעיקר לתחום אחד - סייבר. הסייבר הישראלי ממשיך להכניס לישראל כסף: חברות כמו וויז עומדות לפני הנפקה בבורסה האמריקנית, אחרי שרק לפני רגע היא סירבה, לפי הדיווחים, לעסקת ענק מול גוגל בשווי 23 מיליארד דולר. בסייבר ישראל ממשיכה להוביל בגדול. השאלה היא כמה התחום הזה יוכל להחזיק את השוק, שצריך להתפתח גם לכיוונים נוספים.

"חשוב להבהיר, יש כאן כמה חברות AI טובות, וחברה אחת שהיא באמת נדירה בנוף, אבל לא קמות פה מספיק חברות. אנחנו רואים שבשנתיים האחרונות קמות בישראל פחות חברות, ופחות מהן בתחום הבינה המלאכותית. אלה החברות שצריכות להוביל את שוק ההייטק הישראלי בעוד עשור", אומר ירון.

החברה הנדירה בנוף שירון מציין היא AI21. אחת החברות היחידות בעולם שמפתחת מודל שפה משלה. החברה שהוקמה בידי מומחי ה-AI פרופ' יואב שוהם, פרופ' אמנון שעשוע ואורי גושן מפתחת את אחד ממודלי השפה החזקים בעולמות עיבוד השפה הטבעית. היא מתחרה בחברות ענק בעולם ובהן OpenAI, מיקרוסופט, גוגל ומטא.

המודל של AI21, שנקרא Jurassic-2, מאפשר ליצור יישומים מבוססי טקסט – עוזרים וירטואליים, צ'טבוטים, אפליקציות לניהול תוכן, תוכנות לפישוט טקסט וכתיבה יצירתית. באחרונה הציגה החברה שינוי כיוון מעניין, כשהשיקה משפחת מודלי השפה Jamba - מודלים בעלי קלט ארוך (long context window) המותאמים לצורכי ארגונים בעולם. החברה הכריזה במסגרת ההשקה על שיתופי פעולה עם כמה מחברות הטק הגדולות בעולם, ובהן NVIDIA Nim ,Microsoft Azure ,AWS Google Cloud ו-Snowflake, שינגישו את המודלים בפלטפורמות שלהן.

תחום המודלים חמקמק. כדי לפתח מודלים כאלה צריך מספר דברים שרוב החברות לא יכולות לעמוד בהם. קודם כול, הוא דורש כוח מחשוב אדיר, מדובר במחשבים חזקים מאוד שצריכים לסרוק כמויות אדירות של מידע בשביל לאמן את המודלים. דבר שני, נדרש זמן. AI21 מאמנת את אותם מודלים כבר שנים ארוכות, וכך גם גוגל ו-OpenAI. יהיה קשה מאוד להיכנס עכשיו לתחרות עם חברות שהתחילו לעשות את זה לפני כל כך הרבה זמן.

"להעצים הטאלנט האדיר שיושב כאן בישראל"

כמובילה בשוק, הרבה מאוד מסתכלים על AI21 כעל מי שצריכה להוביל את האקוסיסטם בישראל. דן פאדנוס הוא VP Alignment ב-21AI. "אני מודה שאני לא מזדהה עם הפאניקה לגבי ישראל", הוא אומר. אין ספק שמאז הוצג ChatGPT לעולם הוא מצית את הדמיון של כולם, של המנכ"לים הגדולים, של המשקיעים, של הציבור הרחב. אבל אנחנו התעסקנו בכלים האלה כל יום כבר הרבה מאוד זמן. ולא רק אנחנו, יש פה בישראל שורה שלמה של מהנדסים, חוקרים ואלגוריתמאים שמתמחים בכל התחום הזה של למידת מכונה, וזה היה נכון גם לפני המפץ הגדול של ה-AI. עכשיו פשוט כולם שמים לב לזה. מה שאנחנו מדברים עליו הרבה, כארגון שממש עוסק בתחום של מודלים של שפה, זה כיצד אנחנו מעצימים את הטאלנט האדיר שיושב כאן בישראל".

"חשוב להבין, אגב, שלא רק חברות ההייטק שיצטרכו להתרגל למהפכה הזאת", ממשיך פאדנוס. "כל הארגונים, לאורך כל השוק, יאמצו בסופו של דבר את כלי ה-AI - ממוסדות פיננסיים ענקיים ועד סטארטאפים קטנים. כולם מנסים לתפוס עכשיו את הרכבת הזאת, כי זה הולך לשנות את הדרך שבה הם עושים עסקים ומנהלים חברות. אז מה שאנחנו רואים עכשיו הוא פשוט נהירה, של כל השוק, אל תוך עולם חדש ולא כל כך מוכר לכולם. אנחנו יכולים לדמיין, אבל אף אחד עוד לא מבין איך השוק עומד להיראות בעוד כמה שנים".

"כשאתה מסתכל על חברה כמו AI21, אז מדובר בחברה נדירה מאוד בעולם. לא הרבה חברות מתעסקות בתחום של אימון ובנייה של מודלי שפה. זה גם דורש הרבה מאוד כוח מחשוב וגם הרבה מאוד ידע וזמן. ואנחנו יושבים כאן בישראל. אנחנו אולי מתחרים בחברות הגדולות בעולם כמו מטא וגוגל, אבל זה אתגר שאנחנו מרגישים שאנחנו מצוידים אליו. גייסנו לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. יש לנו המון שותפים, מהגדולים בעולם, והם מאמינים במה שאנחנו עושים כאן. אז כן, זה מאתגר, זה התחום הכי צומח בעולם עכשיו. אבל אנחנו אוהבים את האתגרים האלה".

"ראינו את העוצמה של התעשייה פה בארץ"

השאלה הגדולה היא היכן רואים המשקיעים את השוק הישראלי. הם אלה שמניעים את הממון לאותן חברות צעירות שאמורות להיות העתיד של השוק הישראלי. F2 Venture Capital היא אומנם קרן הון סיכון צעירה, אבל היא מורכבת מכמה שועלים ותיקים, מקצתם הגיעו מקרן הון הסיכון ג'נסיס. המטרה שהציבו לעצמם הייתה למצוא בחברות סיד להשקיע בהן ולפתחן, והם עובדים עם חברות צעירות בעולמות ה-AI. 

"אני גם כן רואה כאן שמתפתח אקוסיסטם מרשים בישראל", אומר ברק רבינוביץ', שותף-מנהל בקרן הון הסיכון F2. "נכון שיש אי-ודאות בגלל המהפכה המשפטית ובגלל המלחמה, אבל יש כאן גם ודאות גדולה, כי הטאלנט בישראל הוא פשוט מאוד טוב. מהצד שלנו רואים אקוסיסטם שמפתח יפה ואנחנו גאים להיות חלק מהותי ממנו, לא רק בזה שאנחנו נמצאים פה, ‫פועלים פה וכל מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) שלנו יושב כאן בארץ, ‫אלא גם בזה שאנחנו תורמים ‫לאקוסיסטם".

דן פאדנוס מוסיף: "רק לפני שבוע או שבועיים ‫ערכנו פה אצלנו מיטאפ מאוד גדול, ‫יחד עם פיטנגו, ‫אחד מהמשקיעים המוקדמים שלנו, ‫והוא היה סביב נושא של דאטה ו-AI. היה מפוצץ פה עד אפס מקום ‫ביזמים, שרובם כבר על הכביש ונוסעים, ‫זה לא חלומות בגראז', אלא יש חברה, ‫יש מפתחים, יש מוצר ומתחילים לרוץ ‫עם המון המון רעיונות טובים ‫והמון צוותים חזקים. באירועים האלה אתה רואה את העוצמה של התעשייה פה בארץ, ‫את הטאלנט העצום שיש פה, ‫את הרוח היזמית, ‫שהיא בלי ספק מאפיין ‫של התעשייה ושל הכלכלה פה".

"פיתוחים מישראל מפעילים את המהפכה הזאת"

"יש שלוש שכבות של חברות AI כשאתה מסתכל על השוק", אומר רבינוביץ'. "אז יש הצד של הציוד עצמו, הרכיבים, השרתים, כוח המחשוב שמפעיל את הדבר האדיר הזה. זו שכבה קטנה מאוד, וגם בה יש לישראל תפקיד נכבד. צריך לזכור שבישראל פותחו כמה מהטכנולוגיות שיושבות בבסיס כמה מהטכנולוגיות שמפעילות את המהפכה הזאת".

"בשכבה השנייה יש שורה מצומצמת של חברות שמפתחות את המודלים של ה-AI. כאן אנחנו רואים את גוגל ומטא, וכמובן את OpenAI, ויש חברות קטנות יותר כמו אנת'רופיק (שמפעילה את מודל Claude). ויש גם AI21, שהיא חברה ישראלית שמשחקת במשחק המאוד מצומצם ומאוד תחרותי הזה. ואז יש השכבה השלישית, שבה אנחנו מסתכלים. זו השכבה של הסטארטאפים שיודעים לקחת את המודלים האלה ולהשתמש בהם בשביל להמציא משהו חדש, משהו שהשוק עוד לא ידע שהוא מחפש בכלל. וזו שכבה של תוכנה, שבסופו של דבר ישראל היא מעצמה בתחום הזה. זה משהו שמשקיעים ירצו לחפש בישראל. כאן יש לנו הזדמנות להקים הרבה חברות שימציאו הרבה מאוד דברים בזכות טכנולוגיה חדישה. בעצם, ה-AI פוֹתח עבורנו מחדש את השוק".

"ברור שיש משבר בישראל, שקשור פחות למלחמה ויותר למהפכה המשפטית", אומר מאור פרידמן, שותף בקרן הון הסיכון F2. "בסופו של דבר משקיעים אוהבים לדעת מה חוקי המשחק. אני לא אלך לשחק כדורסל עם מישהו שבאמצע המשחק יגיד לי שמעכשיו כל זריקה שלו שווה יותר נקודות. אותו דבר בעסקים, אתה רוצה לדעת מה הגבולות ומה הם החוקים במקום שבו אתה משקיע. בגלל זה משקיעים אוהבים את מדינת דלאוור בארה"ב, חוקי המשחק שם ברורים. וכשישראל הודיעה שהוא בוחנת מחדש את חוקי המשחק שלה, זה גרם להרבה מאוד משקיעים להסס להגיע לפה. דווקא המלחמה גרמה לחלק מהמשקיעים לחזור להשקיע פה, ממה שאני שומע מהעמיתים שלנו בחו"ל. המשקיעים אולי מחכים שנייה, אבל הם רוצים לחזור. אנחנו מאמינים מאוד שהמשקיעים יחזרו לישראל".

"אנחנו גם יודעים על משקיעים יהודים ברחבי העולם שדווקא בגלל 7 באוקטובר קמו והבינו שהם רוצים להשקיע יותר בישראל. זה לא שהם רוצים לזרוק כסף על ישראל, אלה עדיין משקיעים. אבל הם הבינו שהם יכולים להביט רגע דווקא לאזור הזה".

"אנחנו גם רואים את היזמים הישראלים, איך למרות הכול הם חוזרים לעבודה. הם חוזרים אחרי מילואים והם לא מפחדים גם כשהשוק לא כל כך טוב, והם יודעים לעשות פיבוט (שינוי מהותי של מוצר או מטרה). אנחנו מאמינים גדולים בכוח שיש ליזמים הישראלים, והם יובילו את השוק הזה. כשאתם מסתכלים על הנתונים ורואים פחות חברות סיד, ייתכן שהרבה מהחברות האלה עדיין לא הכריזו על מה הן עובדות, הן ב-stealth (זמן שבו חברה עדיין לא מכריזה לעולם מה היא מפתחת, הרבה פעמים כדי לצבור יתרון תחרותי). אנחנו מאמינים שנראה בקרוב גל של חברות צעירות, של יזמים שכבר חזרו מהמילואים והם עובדים על הדבר הגדול הבא".

תקוות גדולות

התקוות של ברק ומאור מצטרפות לסנטימנט שניכר אצל הרבה אצל אנשים בקרנות הון הסיכון. אל אלה מצטרפת גם העובדה שאחד מהבכירים בעולמות ה-AI, איליה סוצקבר, עזב את חברת OpenAI, שאותה עזר להקים, כדי לפתוח חברה חדשה משלו. התכנון שלו הוא לפתוח שני מרכזי פיתוח, אחד בקליפורניה ואחד פה בישראל.

העובדה הזאת מעוררת בתעשייה הרבה מאוד תקווה. כך שלמרות הפסימיות והדאגות של רבים בתעשייה, יש מי שעדיין מאמינים שעוד לא מאוחר לשוק ההייטק הישראלי לעלות לרכבת. אך על דבר אחד מסכימים גם האופטימיים וגם הפסימיים: אין מדובר בנס. המדינה תהיה חייבת למצוא דרך להקשיב לדאגות של התעשייה ולהבין כיצד לעודד את היזם הבא להקים את החברה שלו כאן בישראל.