א' לא האמינה שזה קורה לה. היא בסך הכול רצתה לשמח את כלתה – ונפלה קורבן לנוכל שעקץ אותה וגזל אלפי שקלים מחסכונותיה הדלים. בת ה-62 מירושלים חיה מקצבת נכות של 2,400 שקל בחודש, ולקראת חתונתו של בנה היא חיפשה מתנה מיוחדת לכלתה העתידית, כזאת שתביע את אהבתה אליה, ומצאה עצמה גוללת בלוחות של המרקטפלייס – זירת המסחר והמכירות של פייסבוק – בחיפוש אחר מתנה יפה.
שם, בין אין-ספור המוצרים, נתקלה א' במודעה מפתה במיוחד: צמידים נוצצים וטבעת בעיצוב ייחודי ובמחיר אטרקטיבי במיוחד. היא יצרה קשר עם המוכר בפייסבוק, שהציג את עצמו כ"לירון דדון" והוסיף כי הוא מוכר תכשיטים בבורסה ברמת גן. בתמימותה לא חשדה א' בדבר ונפלה קורבן למעשיו של האיש, שגרם לה להעביר לו אלפי שקלים – בלי שקיבלה בתמורה את התכשיטים. בהמשך התברר שא' איננה הקורבן היחיד של הנוכל, שמשתמש בפלטפורמת המכירות הפופולרית ומצליח לשכנע נשים להעביר לו סכומים גבוהים אפילו יותר מכפי שהתכוונו, ואז חוסם אותן ונעלם או לועג להן ומאיים עליהן כשהן אומרות לו שיגישו תלונה נגדו במשטרה.
השיטה של נוכל המרקטפלייס פשוטה. הוא מפתה נשים בתמונות מרהיבות של תכשיטים נוצצים, מבטיח מחירים אטרקטיביים במיוחד וטווה סביב הקונות רשת הנשענת על שקרים והתחזות. הוא קורא להן "מאמי" ו"יקרה", יוצר קשר חברי לכאורה שמצליח למסמס כל חשד, ואז נעלם עם כל כספן. שמות רבים לנוכל: "לירון דדון" פתח פרופילים בשמות בדויים אחרים: דניאל, אילנית ומאור. חודשים ארוכים שהוא פועל במרקטפלייס, עוקץ נשים תמימות, רבות מהן קשישות ונשים במצוקה כלכלית, שאובדן הכסף הוא מבחינתן גם מכה קשה וכואבת. המשטרה חוקרת בימים אלו את הפרשות השונות, אך בינתיים לא מצאה קצה חוט.
התחזה לאיש עסקים
נחזור לסיפורה של א'. לאחר שפנתה אל "לירון" במרקטפלייס ביקש ממנה המוכר את מספר הטלפון שלה. השניים עברו להתכתב בוואטסאפ, שם שלח לה תמונות עם דוגמאות לתכשיטים שהוא לכאורה מוכר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לירון היה אדיב וחביב. הוא פנה אל א' במילים חמות כמו "מאמי" ו"יקרה" והצליח לרכוש את אמונה במהרה. מדי פעם בפעם, כשהיו השניים מתכתבים, הוא היה אומר לה שהוא "נכנס לפגישה" וכך כנראה גם ביסס את מעמדו לפניה כאיש עסקים.
לירון ביקש שא' תעביר לו תשלום מיידי של 3,250 שקל בעבור התכשיטים שבחרה והבטיח שהתכשיטים יגיעו אליה בתוך כמה ימים. א', שסמכה עליו בתמימותה, העבירה לו בלי להסס את הכסף, אף שמבחינתה מדובר בסכום גבוה מאוד בגלל מצבה הכלכלי.
אלא שככל שחלפו הימים, כך החלו להתעורר ספקות נוספים בליבה של א'. לירון התחמק מבקשותיה שיצלם תמונות נוספות של התכשיטים שהזמינה, והשליח – שהמוכר הבטיח שיביא את התכשיטים – מעולם לא הגיע. א' הבינה שנפלה קורבן להונאה, אך אז זה כבר היה מאוחר מדי.
לירון ניתק עימה קשר, חסם אותה בטלפון ובפייסבוק ונעלם. והיא נותרה עם חור עצום בכיס ולב שבור. "הוא ידע שאני נכה ושאין לי כסף, זו הייתה אמורה להיות מתנה לכלתי. נשארתי בלי הכסף ובלי המתנות. איך עושים דבר כזה? איזה רוע".
א' ניגשה להתלונן במשטרת ישראל. היא מסרה את הפרטים הידועים לה, כולל מספר הטלפון וחשבון הבנק שהנוכל מסר לה, אך הוחלט לסגור את התיק, מאחר שהשוטרים לא הצליחו לזהות את החשוד. לאחר פניית N12 הוחלט לפתוח את תיק החקירה מחדש.
משתמש במספרי טלפון חד-פעמיים
למערכת מגזין N12 הגיעו סיפוריהן של שמונה נשים שנפלו קורבן לנוכל המרקטפלייס. שתיים מהן פרסמו פוסטים עליו ועל מעלליו בקבוצות פייסבוק שונות שמזהירות מפני "נוכלים". בעקבות פרסום הפוסטים הן אף הצליחו להגיע לנשים אחרות שעקץ. בעקבות פעולותיהן החליט לירון, ככל הנראה, לחסום את פרופיל הפייסבוק שלו, לפתוח פרופילים אחרים בשמות בדויים חדשים ולנסות למכור דרכם את אותם התכשיטים. הנשים שנעקצו הבינו שלפניהן פרופילים נוספים של אותו איש כשהבחינו שבמודעות מצולמים אותם פריטים ומחיריהם זהים.
שיטת הפעולה של הנוכל פשוטה וחוזרת בכל המקרים שלפנינו. לירון פותח פרופיל מזויף בפייסבוק ובאמצעותו הוא מציג לכאורה את התכשיטים שהוא מוכר. המחיר שמוצג במודעות אטרקטיבי מאוד, ולעתים הפריטים מופיעים בליווי תג המחיר "שקל אחד", כפי שקורה לא פעם במרקטפלייס – ככל הנראה כדי לגרום למתעניין ליצור קשר עם המוכר כדי לדעת מה המחיר האמיתי. לפי הידוע לנו, ומבדיקה שערכנו, הנוכל משתמש במספרי טלפון חד-פעמיים, אשר לא ניתנים לזיהוי. עם שמונה הנשים, שהעידו לפני מגזין N12 שנפגעו, הוא דיבר באמצעות ארבעה מספרי טלפונים שונים. לשם קבלת הכסף הוא משתמש בחשבונות בנק שונים של ONE ZERO ובבנק הדואר.
"ביקש את קוד האשראי – ונתתי"
ע', גם היא בשנות ה 60 לחייה, נעקצה בסכום הגבוה ביותר מכל הנשים שפנו אלינו עד כה – 4,000 שקל. היא ראתה במרקטפלייס טבעת, הפריט מצא חן בעיניה והיא פנתה ללירון. הנוכל הציע לה לרכוש את הטבעות במחיר סביר. "הוא חזר אליי", משחזרת ע', "שוחחנו כמה פעמים והוא ביקש ממני שאמדוד את האצבע שלי כדי שיכין את הטבעת. הוא התקשר רק באמצעות וואטסאפ ומעולם לא שלח הודעה קולית. בפעם השנייה שדיברתי איתו הוא אמר לי שהטבעת מוכנה וביקש שאעביר לו את מלוא הסכום".
"שאלתי אותו אם אני יכולה לשלם לו במזומן והוא ענה לי שלא", מוסיפה ע'. "כתבתי לו את מספר כרטיס האשראי שלי כדי שיחייב אותו. מיד הוא התקשר אליי בוואטסאפ וביקש ממני שאגיד לו את הקוד שהתקבל בטלפון שלי לאישור החיוב".
אבל לירון הנוכל לא הסתפק בחיוב כרטיס האשראי בסכום שהשניים הסכימו עליו. בשיחה עם ע' הוא טען כי התשלום לא עבר ואמר לה שהוא מנסה שוב. בדרך זו הצליח הנוכל להעביר לחשבון הבנק שלו את הסכום בכל פעם מחדש. "הוא ביקש ממני את הקוד שהתקבל שוב ושוב – ככה שלוש פעמים. הייתי מופתעת, לא הבנתי איך הכרטיס לא עובר שלוש פעמים. זה לא קרה לי מעולם", נזכרת ע'.
לירון גרם ל-ע' להאמין שכרטיס האשראי שלה לא ביצע את התשלום, ובתמימותה ביקשה מחברתה שתיתן לה את מספר כרטיס האשראי שלה. ע' הבטיחה לה שתחזיר את סכום החיוב מאוחר יותר. "גם אז הוא התקשר ואמר שהכרטיס לא עבר ושצריך להעביר שוב. כאן כבר נדלקה לי נורה אדומה", נזכרת ע' ברגע שהבינה כי נפלה קורבן לתרגיל עוקץ. כמה דקות לאחר מכן התקשרה אליה חברת האשראי, אמרה לה שמדובר בעוקץ והנחתה אותה שלא לתת שוב את המספר.
"שילמתי 4,200 שקל ולא קיבלתי כלום"
"ניסיתי כמה פעמים לחזור אל לירון ולשאול אותו, אבל הוא כבר לא ענה", ממשיכה ע' לתאר את מעשה ההונאה. "בדקתי את החיובים באשראי וראיתי שבכל הפעמים שהוא ניסה לחייב אותי זה הצליח לו – וכל הסכום ירד לי בכרטיס. טבעת שעלתה 1,500 שקל, לפי מה שהוא פרסם, שילמתי עליה 4,200 שקל – ואפילו לא קיבלתי כלום". אף שלא קיבלה את מה ששילמה עליו, חברת האשראי לא הייתה מוכנה להחזיר את כספה, מאחר שע' נתנה לנוכל את הקוד שהגיע למספר הטלפון שלה ובכך לכאורה נתנה את הסכמתה להעברה.
משהבינה ע' שאין באפשרותה להשיג את הנוכל בטלפון, לזהותו או להחזיר את כספה, היא פרסמה פוסט בקבוצת בפייסבוק שמזהירה מפני נוכלים ובו סיפרה על עקיצתו של נוכל המרקטפלייס. היא גם חיפשה את תמונות התכשיטים בגוגל ומצאה שחנות ישראלית מוכרת את התכשיטים המקוריים. "ראיתי שהטבעת שרציתי מוצעת למכירה בחנות הזו, ב-3,600 שקל, ולירון 'מכר' אותה לכאורה ב-1,500 שקל".
ע' התלוננה במשטרה, מסרה את הפרטים הידועים לה, ובהם מספר הטלפון שממנו יצר איתה הנוכל קשר, אך המשטרה החליטה לסגור את התיק מאחר שהשוטרים לא הצליחו לאתר את החשוד. גם במקרה שלה השתמש לירון בטלפון חד-פעמי.
"כתבתי לו שזה הכסף האחרון שלי"
הנשים מספרות כי לירון ניצל את רצונן למצוא תכשיטים במחירים סבירים ואת חוסר ההיכרות שלהן עם עולם התכשיטים באינטרנט. הוא ידע בדיוק מה לומר כדי לרכוש את אמונן, ושכנע אותן להעביר לו מקדמות, ואף את מלוא התשלום טרם קיבלו את התכשיטים. פעמים רבות, כדי להגביר את תחושת הדחיפות, טען לירון כי נשארו רק פריטים בודדים במלאי או שהוא מציע להן מחיר מיוחד לתקופה מוגבלת. השיטה פעלה, הוא קיבל את הכסף, ניתק קשר עם הקורבנות ונעלם כלא היה – משאיר אותן מאוכזבות ונבוכות.
"בכיתי במשך שבוע", מספרת ו', בת 54 מרמת גן, שהייתה אמורה לקבל מהנוכל תכשיטים שתכננה לרכוש לבנה ולכלתה לכבוד יום נישואיהם הראשון. "הוא שלח לי כל מיני תמונות של צמידים ואמר לי: תבחרי", היא משחזרת את מה שעבר עליה. "בחרתי שלושה צמידים ב-2,500 שקל. כדי שיתחיל את העבודה העברתי לחשבון הבנק שלו 1,200 שקל, והוא ביקש שאת ההפרש אעביר לו אחר כך, כשהתכשיטים יהיו מוכנים. אמרתי לו שאני מוכנה להגיע לבורסה ברמת גן, היכן שהוא טען שהוא עובד, כדי לקחת ממנו את התכשיטים וכדי לשלם במזומן, אבל הוא אמר שהוא עובד רק עם חשבוניות, והוא רוצה לעשות את זה מסודר, אז הוא מעדיף באשראי".
"לא חשדתי בכלום", אומרת ו' בכאב. "בפעם השנייה, כשהעברתי לו 1,300 שקל נוספים, כתבתי בסיבת ההעברה 'צמידים'. הוא התקשר אליי ואמר לי שלא אכתוב כלום בהעברה, כי זה עושה לו בעיות, וביקש שאעביר לו שוב. בינתיים הוא אישר גם את העברה הקודמת. האמנתי לו והעברתי שוב. לא חשבתי שמישהו יכול להגיע לרמה כזאת. הוא בטח ידע שאכתוב משהו בסיבת ההעברה ותכנן לבקש ממני להעביר לו שוב, בלי למלא את הסיבה – וכך הוא יקבל עוד כסף".
הנוכל אמר ששלח אליה את התכשיטים עם שליח. ו' חיכתה שבוע וחצי. "עד שהבנתי שזו רמאות לקח לי זמן, לא קיבלתי ממנו שום דבר והוא גם חסם אותי בוואטסאפ. לא חשבתי שאפשר לרמות ככה בן אדם, ועוד אמרתי לו שיש לי נכות. זה עשה לי ממש רע, ובהודעות כתבתי לו שזה הכסף האחרון שלי. שמרתי אותו בשביל מתנה לילדים".
ו' ניגשה להתלונן במשטרה ומסרה את כל הפרטים הידועים לה, כולל מספר הטלפון שממנו יצר איתה הנוכל קשר. החקירה בעקבות תלונתה עדיין מתנהלת.
"הייתי בהלם מהמחירים שהוא פרסם"
"אני אוהבת תכשיטים וקונה לעיתים קרובות", נזכרת מ', בת 50 מרמת גן, ברגע שיצרה קשר עם הנוכל. "הוא הציע למכור גרם זהב ב-160 שקל, ואת הצמיד שאני אוהבת – ב-1,250 שקל. בחנות ישראלית שאני מכירה מכרו את זה ב-4,000 שקל. הייתי בהלם מהמחירים שהוא פרסם", ממשיכה מ' לתאר. "הוא סיפר לי שיש לו צורף איטלקי והוא מוכר לחנויות. אפילו התייעצתי עם הצורף שלי. הוא אמר לי שזה לא נשמע לו הגיוני, אבל הייתי בווייב של אמון, אז העברתי לו בתור התחלה 1,280 שקל".
גם מ-מ' ביקש לירון שלא תכתוב "צמידים" בסיבת ההעברה, לכן היא כתבה את הדבר הראשון שעלה לה לראש – "ועד בית". "כשהוא ראה את זה הוא התקשר אליי ושאל אותי למה כתבתי 'ועד בית'. הוא אמר שהוא לא יכול להעביר את זה ככה לרואה החשבון שלו וביקש ממני שאבטל את ההעברה ואעביר שוב. הפעם הוא ביקש שאכתוב שסיבת ההעברה 'אישית'".
אחרי כמה דקות התקשר שוב לירון למ' ואמר לה שהוא לא מצליח לבטל את ההעברה הראשונה. הוא ביקש את פרטי כרטיס האשראי שלה כדי שיוכל "לזכות" אותה בסכום הראשוני דרך הכרטיס. "נתתי לו גם את הפרטים של הכרטיס וסמכתי עליו. הוא חזר ואמר שהצורף מתחיל לעבוד והוא צריך מקדמה. הוא כל הזמן התקשר ושאל מה נשמע, והתעניין בי. היה קצת נודניק. ככה שלושה ימים, הוא החזיק אותי וחיכה שהכסף ייכנס. הוא עוד לא החזיר לי את הכסף של העברה הראשונה, אבל לא הייתי בלחץ".
סוף-סוף הגיע היום שבו הייתה מ' אמורה לקבל את הצמיד שהזמינה ושעליו כבר שילמה, אך השליח עם הצמיד מעולם לא הגיע. אלא שכאן עדיין לא נגמר מעשה הנוכלות. "בסביבות 3 בלילה באותו יום ראיתי שתי הודעות מרשת מחסני חשמל. מישהו ניסה לחייב את הכרטיס שלי אצלם בשתי עסקאות. הדבר האחרון שחשבתי עליו הוא שזה לירון. הוא דאג ליצור אמון".
מ' חשבה שאולי בנה רכש מוצרים בכרטיס האשראי שלה, אך כשהבן הכחיש זאת, היא חסמה את כרטיס האשראי. "בבוקר למוחרת, כששאלתי אותו מה קורה עם השליח, סיפרתי לו גם על מה שקרה עם כרטיס האשראי ושחסמתי אותו. הוא בתגובה אמר לי 'איזה מזל שבודקים את הרכישות' וסיפר שוב שהוא לא מצליח להעביר לי את הכסף לכרטיס, כי הפעם הוא היה חסום. אז נתתי לו מספר של כרטיס אחר שלי".
בשעה שמונה וחצי בערב באותו היום שוב קיבלה מ' הודעה שנעשה ניסיון לחייב את הכרטיס השני שלה. הפעם הבן שלה היה מצידו האחר של הקו. הוא העלה לפניה את החשד שמי שאחראי לזה זה לירון. "נשבר לי הלב כשהבנתי שזה באמת לירון. הוא לא ענה לי לא לוואטסאפ ולא לשיחות רגילות. לא הצלחתי לצלצל אליו. הוא לקח לי 2,560 שקל ולא הצלחתי להחזיר את הכסף הזה. הוא ניסה לגהץ את הכרטיס שלי פעמיים במחסני חשמל, ובעוד עסקה. כשניסה לרכוש טלפון סלולרי דרך בזק סטור, למזלי המוקדנית התקשרה אליי. היא זיהתה שזה עוקץ והייתה חכמה מספיק לבטל את ההזמנה. בבזק לא הסכימו לתת לי את הכתובת למשלוח שהוא השאיר להם עם הקנייה. אמרו שזה יקרה רק דרך המשטרה".
"מצפצף עלייך"
"זה גרם לי עוגמת נפש מטורפת", ממשיכה מ' לתאר את שעבר עליה. "השארתי לו הודעה שמשהו נראה לי מסריח. כתבתי לו, 'תעשה טובה, תתקשר ותגיד לי שזה לא אתה'. אחר כך אמרתי לו, 'אתה הנוכל שמגהץ לי את כרטיס האשראי – ואני פונה למשטרה'. אז הוא ענה לי, 'אם ככה, את לא תקבלי שקל' והתחיל לאיים עלי, 'אני אסבך אותך עם רשויות החוק, את תשלמי ארגזים של כסף' והמשיך לכתוב לי בהודעות, 'כל הבדיקות שלך שוות לתחת. יאללה ביי ביי האיומים שלך לא עובדים. מצפצף עלייך'. הוא צחק לי בפנים ואמר לי שהוא בחו"ל. 'לכי חפשי אותי'".
גם מ' ניגשה להתלונן במשטרה. היא מסרה את הפרטים הידועים לה, ובהם מספר הטלפון שממנו יצר איתה הנוכל קשר, חשבון הבנק שלו וניסיונות הרכישה מהכרטיס שלה. החקירה בעקבות תלונתה עדיין מתנהלת.
ארבע משמונה הנשים שדיברנו איתן הגישו תלונות במשטרה. לגבי שלושה מהתיקים עדיין מתנהלת חקירת משטרה, אך עד כה אין קצה חוט לגבי זהותו או מיקומו של "לירון דדון". הנוכל ממשיך גם בימים אלו לפעול במרקטפלייס ולהונות נשים תמימות, שלא יודעות לזהות את סימני האזהרה.
כחלק מהתחקיר על הכתבה מסרו לנו הנשים שדיברנו איתן חמישה מספרי טלפון שונים שדרכם התכתבו עם הנוכל. רק לאחד ממספרי הטלפון ענה הנוכל כל השאר היו חסומים. בדקנו תחילה אם הוא אומנם מוכר תכשיטים ונענינו בחיוב. לאחר מכן פנינו לקבלת תגובה – למרות הטענות שהצגנו, הנוכל טען כי לא הוא האדם שאנחנו מחפשים ובחר שלא להגיב על הטענות.
איך להימנע מהונאה במרקטפלייס
הסיפור של נוכל המרקטפלייס לא מפתיע את יונתן בן-חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי. בן-חורין מפציר בציבור להיות ערני בביצוע עסקאות מקוונות. האיגוד ממליץ לבדוק היטב את זהות המוכר, "אם אתם בקשר עם מוכר פרטי, ודאו כי הפרופיל שלו בפייסבוק נראה אמין וכי בן אדם אמיתי עומד מאחוריו, מישהו שיש לו עוקבים, פוסטים או תמונות שהוא מעלה", הוא אומר. "לדוגמה, בפרופיל של לירון דדון בפייסבוק מופיעה תמונה – אם מחפשים אותה בגוגל מבינים שזו בכלל חנות תכשיטים בניו יורק".
"אותו לירון גם פרסם שני פוסטים בלבד בפרופיל שלו, ויש לו רק 12 חברים. כדאי גם לשאול את המוכר אם יש אתר אינטרנט לחנות או עמוד אינסטגרם עם עוקבים, ולקרוא ביקורות של לקוחות אחרים". בן-חורין מוסיף: "מומלץ להעדיף אמצעי תשלום מאובטחים, כמו PayPal או כרטיס אשראי, ולא להעביר כסף באמצעות העברה בנקאית למוכר שאינכם מכירים, שכן במקרים מסוימים אפשר לבטל עסקה שנעשתה בכרטיס אשראי, בניגוד להעברה בנקאית, שאותה אין אפשרות לבטל. במקרה של חשד להונאה יש לדווח לרשויות האכיפה באופן מיידי".
רמי תמם, עו"ד לפלילים ולמשברי סייבר, ראש מסלול הסייבר לתואר שני בקריה האקדמית אונו, אומר שבמקרים רבים של הונאה מסוג זה המשטרה יכולה לאתר את הנוכל. "בכל המקרים של הונאות דרך טלפון או דרך סייבר העבריין משאיר אחריו שובל של ראיות", מציין תמם. לדבריו, המשטרה יכולה להתחקות גם אחרי הנתיב הכלכלי של הנוכל. "לדוגמה, בחקירת המשטרה יהיה אפשר לבדוק מי האיש דרך מסמכי הכרת הלקוח שמילא כאשר פתח חשבונות בנק.
"ציר אחר הוא ציר הסייבר. אם הנוכל הונה דרך דף פייסבוק, הוא משאיר אחריו נתיב של כתובות IP. אם הוא מתוחכם, לא יהיה ניתן לגלות את הכתובת. אבל רוב האנשים לא מתוחכמים. במקרה הזה הוא גם פונה לקהל גדול, ולכן יש לו צורך לשמור על זמינות. אי אפשר לעשות את זה דרך IP מוסווה".
"עיקר הבעיה במקרה הזה הוא שהאזרחים שנעקצו נמצאים במקומות שונים בארץ והתלונות נפתחות בתחנות משטרה שונות", מוסיף תמם. "המשטרה לא תמיד מחברת את הקצוות – וככל הנראה גם במקרה הזה. אני מקווה שבעקבות הפנייה שלכם ישכילו לעשות זאת".
"יש אחריות גם לאזרחים לא ליפול בכל בור", אומר תמם. "אם זה לא אתר מוכר (גם באתר מוכר צריך לראות שזו הכתובת הנכונה של האתר ושלא עושים פישינג, דיוג), תמיד לשאול אותם היכן הם יושבים והיכן המחסנים שלהם, ואם אפשר – לבוא לראות. אם זה זול מאוד וטוב מכדי להיות אמיתי – אז זה לא אמיתי".
תגובות
משטרת ישראל
פנינו למשטרת ישראל כדי לקבל עוד פרטים על החקירה המתנהלת ולמסור את המידע שברשותנו, לאחר שקיימנו שיחות רבות עם נשים נוספות שנפלו קורבן להונאה ולא התלוננו במשטרה. במשטרה סירבו לשתף פעולה. זו התגובה הראשונה שהעבירה המשטרה לתלונות שהוגשו, כפי שהן מוצגות בתוך הכתבה:
"כל דיווח או תלונה המתקבלים במשטרה ומעלים חשד לקיומה של עבירה פלילית נבדקים ונחקרים כדי להגיע לחקר האמת וכך גם במקרים אלה. אשר לתיקים, עם קבלת התלונות הן נבחנו, ולפי התשתית הראייתית – תיקי החקירה של מ', א' ו-ו' עדיין פעילים במשטרה. התיק של ע' נסגר מאחר שלא היה ניתן להגיע לזיהוי החשוד".
חברת מטא
"הפרופילים המדוברים הועברו לחקירת הצוותים הגלובליים של מטא ולאחר החקירה, שני הפרופילים שהעוברו - נמצאו כמזויפים והושבתו".